סיכום המשחק
רמת כדורסל נהדרת בשני צדי המגרש. ראינו חילופים אוטומטיים בהגנה בשתי הקבוצות, כאשר לגולדן שני יתרונות עיקריים:
1. יותר קשה לסיים אצלם בצבע.
2. יש להם יותר יוצרים בהתקפה.
 
דוראנט היה מעולה בפוסט, אבל אני יכול לחלק את הפוזשנים האלה לשניים: כשהוא מקבל את הכדור ב-elbow או בטווח קרוב יותר לסל, אלה זריקות טובות. כשהוא מתחיל את האקשן מקו השלוש או מלונג 2 אלה פוזשנים שיוסטון יכולה לחיות איתם, KD קלע כמה זריקות קשות כאלה.
קרי התקשה כסקורר מול החילופים האלה במחצית הראשונה אבל הוא היחיד בווריורס שמצליח בכל זאת להניע את ההתקפה וליצור מבטים לאחרים. יוסטון הרחיקה אותו מקו השלוש אבל הוא ידע להעניש בכניסות לצבע.
 
הארדן ופול היו מדהימים במחצית הראשונה באחד על אחד. לוני שומר טוב יחסית לביג מן אבל לא מספיק כדי להכיל את הארדן. היו ליוסטון לא מעט זריקות בלתי אפשריות בסוף שעון או 24 second violation, מצד שני מבאה מוטה החטיא כמה לייאפים שהוא בדרך כלל קולע וגם מהעונשין הם פספסו.
יוסטון התמודדה יפה מאוד בריבאונד.
 
אז מה ניצח לגולדן את המשחק:
1. מיעוט איבודים- רמת execution גבוהה אמוד שלהם עם 9 איבודים בלבד, הם כמעט ולא יפסידו משחקים של חד ספרתי באיבודים.
2. הטקטיקה ההגנתית של יוסטון הייתה נכונה באופן עקרוני אבל הם לא היו אגרסיביים מספיק. קבוצות שהקשו על הנעת הכדור של גולדן בעבר עשו את זה דרך הרבה מגע וקצת מכות, אריזה ניסה להפעיל לחץ כזה אבל הסתבך בבעיית עבירות וחוץ ממנו יוסטון הייתה טיפה רכה מדי בהגנה.
3. הארדן מתעייף. הוא צריך לסחוב את ההתקפה על הגב וגם הווריורס מחפשים אותו בצד השני של המגרש, זה פשוט יותר מדי ואפילו שהוא היה פנטסטי הלילה זה הרגיש שליוסטון חסרות אופציות בהתקפה. אני במקום דאנטוני הייתי מחפש יותר את קאפלה בפוסט מול מיסמאצ'ים, אפילו אם זה לא המהלך הכי יעיל שלהם בהתקפה צריך להוריד איכשהו קצת עומס מהארדן.
בנוסף כמו שנאמר פה הרוקטס ממש לא זזים בהתקפה. זה בסדר שהם משחקים ISO כי זה מה שגולדן נותנת להם אבל היה רצוי שבכל זאת יריצו קצת אקשן. הארדן הצליח לשרוף את דוראנט בבק דור כמה פעמים, חוץ מממנ ו לא ראינו כמעט שום אקשן אוף דה בול שיסדר לשחקן התוקף איזשהו יתרון עוד מתחילת המהלך. יש ליוסטון מהלך שהארדן עובר בחסימה ואז מקבל הנדאוף מקאפלה, לא ראיתי את יוסטון מבצעים את זה אפילו פעם אחת.
 
מגיע המון קרדיט להגנה של הווריורס. במחצית הראשונה איגודאלה וגרין הסתבכו בבעיית עבירות והוגבלו בכמות הדקות, בחצי השני כבר ראינו אותם בתצוגה הגנתית מעולה. יוסטון ניסו לכפות סוויץ' של קרי על הארדן אבל הווריורס הקשו עליהם מאוד את העניין בכל מיני דרכים (hedge של קרי, חילופים אוף דה בול של קרי ואיגודאלה, או פשוט מעבר אגרסיבי של דוראנט בחסימות). התוצאה הייתה שגם כשהארדן קיבל את הסוויץ' נשארו 5-6 שניות על השעון וקרי עצמו לא כזה פראייר בהגנה, הוא נתן להארדן פייט ראוי גם אם האחרון קלע ברוב המקרים זריקות לא קלות.
 
בקיצור גולדן הייתה בשיאה. לא תמיד הם יקלעו כל-כך טוב ויאבדו כל-כך מעט אבל בהחלט הם יכולים להיות מעודדים מהיכולת שלהם בהגנה. הם העלימו את הרול פליירס של יוסטון ועצרו אותם על 106 נקודות במשחק שבו הארדן היה מצוין.
