מחשבות על חוזים בליגה

[Cade Foster]

אבל זו לא ההשוואה הנכונה אחי

כששחקן דופק דאנק במתפרצת או קולע לייאפ, זה נחשב בסטטיסטיקה של נקודות בצבע. עכשיו, לאיזה סגנון מהלך כזה מתאים יותר - פייס אנד ספייס או סגנון איטי של לתת את הכדור לביג מן שלך לחפירות בצבע?
&nbsp
הנתון שאתה צריך לבדוק זה TS% של זריקות מחוץ לקשת אל מול מהלכי פוסט אפ (ולא סתם נקודות בצבע). שחקן שקולע מהפוסט ב60%? לא מאמין לך שתמצא אחד כזה. אולי רק כמה שחקני ספסל שעושים את זה בווליום מאוד נמוך, כזה שלא מהווה מדד אמין. כמו ג'פרסון שנתתי כדוגמה (וגם במקרה שלו קשה לי להאמין שזה מגיע ל60%). שוב אני רוצה לחדד - אני מדבר על פוסט אפ, לא דאנקים בפוטבק והאלי הופס מהפיקנרול. את אלה אייטון יידע לעשות, מבטיח לך.
&nbsp
כמובן שאם מגיע לליגה שאקיל אוניל חדש זה משנה לגמרי את התמונה, אבל כנראה שיש סיבה לכך שכבר קרוב ל15 שנה שלא ראינו בליגה שחקן שמתקרב לדומיננטיות שלו בפוסט.

 

[picki23]

דבר ראשון זו השוואה מספיק טובה

אני דיברתי על גבוהים - כמו שאתה דיברת על דאנדרה אייטון. אתה דיברת על שלשות בלי לספור כמה מהן פנויות וכמה זמן יש לזרוק בשביל לזרוק אותן - אני דיברתי על נקודות בצבע מבלי להגיד כמה מהם הם לייאפים.

עכשיו אתה אומר לי תבדוק TS. אז דבר ראשון - אני לא חושב שTS יפתור לך את הסוגייה הזאת, אלא להפך - ייצור סטייה סטטיסטית. מחושב לפי פקטור זריקות עונשין (0.44) + FGA מוכפל ב2 (כלומר קיימת הנחה שאתה תשיג 2 נק' ולא 3 נק', שזה מעצים את ערך הזריקה ל3 בהרבה ממה שהוא ומקטין את כמות הפעמים שתגיע לקו מהפוסט שאתה לא מגיע מהשלוש)
אתה גם אומר לי תבדוק בפוסט אפ - אבל הנה מה שכתבתי "...זה יהיה נאיבי לחשוב שפיתוח שחקנים גבוהים לזרוק שלשות יהיה יותר יעיל מלהיות מצוינים בפוסט. אם אני גבוה, אני רוצה להיות בלתי עציר בפוסט, בלתי עציר בהגנה ולהרביץ בחסימות - ולא בגלל שאני אולד סקול - אלא כי אחוזים בפוסט גבוהים מהשלוש, במספיק בשביל שבנרמול נק' 2 - מול 3 ישתלם יותר לשים סל בפוסט, בטח שעבור רוב השחקנים מעל 2.8 . "

אני לא אמרתי פוסט אפ, ולכן אם אגביל לפוסט אפ (שזה אייסו גב לסל מבחינת הNBA, זה לא לקבל את הכדור בצבע) - כן האחוזים יירדו. את האמת שבדקתי אפילו מבעוד מועד והם בסביבות ה47 %. אז לשם הדיון אפשר לקחת אחוזי שלוש של ביגמנים ולהשוות, לא שזה מניב מסקנה חד משמעית אבל לדעתי אני צודק גם פה. אגב זה שאתה לא מדבק על דאנקים בפוטבק, אלי אופס מהפיקנרול לא אומר שאתה לא מדבר על דריבל פנטריישן מהFT, מצב פנוי Off of screens וכו'. יש הרבה חלוקות. לא שאני חושב שזה נכון להבדיל את כל המהלכים האלה, שכן אם ביג מן יזרוק 3 הוא לא יוכל לעשות דאנקים בפוטבק כי הוא לא ליד הסל והוא כנראה לא שותף בפיק אנד רול אלא בפיק אנד פופ.

אגב, אם תשים לב טים דאנקן היה שחקן פוסט נהדר וראינו כל מיני שחקני פוסט טובים שלא הצליחו. הסיבה שהם לא הצליחו היא - הגנה. ג'פרסון - חור בהגנה, אמרי סטודומייר (היה טוב בפוסט) - פציעות והגנה, גרג מונרו - חור בהגנה. אנדרו ביינום - פציעה.

ביגמן זה לא עסק רווחי, אבל אם אתה רוצה להגיד לי שאתה מעדיף את אמביד, טאונס, קאזינס ודייוויס מה3 על פני איזשהו מהלך בפוסט אני אופתע.

אני לא רוצה להיות לא מובן - זה טוב שגבוהים קולעים שלוש מדי פעם, זה פותח את החדירות לסל - שזה סלים קלים. זה נכון ששחקנים בעמדות 1 -4 קולעים שלשות כמו שלא קלעו אף פעם, אני לא יודע איך אפשר להתמודד בלי סטרץ' 4 בליגה. אבל ביגמנים? אם הם יכולים לשים את הכדור בפוסט, לדעתי זה עדיף.

 

[Cade Foster]

שלשות ומשחק פוסט זה חלק מאותו אקו-סיסטם

שחקן עם משחק פוסט משובח אבל בלי יד ממרחק מגביל את הריווח של הקבוצה שלו ומקל על היריבה להגן על הטבעת ולהביא עזרות, שחקן בלי משחק פוסט משובח אבל עם יד טובה מבחוץ מגביל את יכולת הקבוצה שלו להשיג נקודות בצבע וגם באופן טבעי לוקח פחות ריבאונד התקפה כי הוא מתנהל רחוק מהסל.

שם המשחק הוא גיוון. כשאתה משחק נגד מאמן כמו בראד סטיבנס אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות חד גוני כי הוא ישחק על החולשות שלך ויהפוך אותך לנטל. בדקות של קווין לאב בסנטר הוא מעמיד חמישה שומרי פרימטר טובים (לכן עלה עם הורפורד בסנטר ולא עם ביינס) ובדקות של תומפסון ההגנה מתכווצת יותר. וככה עוצרים את קליבלנד על 83 נקודות. עכשיו שים במקום לאב או תומפסון את טאונס או את מארק גאסול. דרגת הקושי עולה ב5 דרגות ועכשיו הוא צריך לבחור את הרעל הפחות קטלני מבחינתו.

גם אם ג'ואל אמביד קולע בפוסט ביעילות טובה יותר מאשר מחוץ לקשת זה לא אומר שאתה רוצה שיוותר לגמרי על זריקות מבחוץ. בלי יד מבחוץ הוא לא מוציא את השומר שלו מהצבע (יכול להיות מאוד משמעותי כשהשומר הזה הוא רודי גוברט לדוגמה), בלי יכולת מסירה סבירה תבוא עליו עזרה בכל פעם שהוא מקבל את הכדור. מהסיבות האלה דיאנדרה אייטון או כל גבוה אחר עובדים גם על אלמנטים אחרים במשחק שלהם, אחרת הם פשוט יהפכו לדינוזאורים שייכחדו ברגע שיהיו מספיק סנטרים בליגה שמספקים לקבוצות שלהם את מה שהם לא מספקים. לפרטים נא פנה לרוי היברט.

 

[צל ענן]

אבל צבע ופוסט אלה שני דברים שונים

קבוצה כמו גולדן קולעת מהצבע הרבה מאד, כי השלשות מרווחות כל כך את המשחק שהם עושים המון סלים קלים בצבע. חיתוך, דלתות אחוריות, ואפילו אם שחקן נכנס לצבע בכדרור, הצבע דליל כי כולם שומרים את המסירה החוצה.
אלה לא נקודות בפוסט. אני לא חושב שבמשחק שלם תראה את גולדן הולכת למהלך בפוסט יותר מארבע פעמים - אולי אם לקליי או דוראנט יש איזה מיסמאצ' עצבני שהם רוצים לנצל הם ייקחו כדור לפסוט אפ, אולי. כל שאר הסלים מהצבע מגיעים במתפרצות או בחדירות שנעשות הרבה יותר קלות.

 

[Cade Foster]

אני חושב ששון ליווינגסטון עושה את זה הכי הרבה בווריורס

וגם זה בעיקר בעונה הסדירה כשהוא מוצא את עצמו על הפרקט עם שאר המחליפים ונגד שומרים שנמוכים ממנו בראש (שזה רוב הפוינט גארדס בליגה). בפלייאוף כשתמיד לפחות אחד מבין קרי, קליי ודוראנט בחמישייה זו אף פעם לא האופציה הראשונה בהתקפה שלהם.

 

[picki23]

מה שאתה אומר נכון

ובכל זאת לביגמנים שלה יש נק' בפוסט כמו שלסטף וקליי יש נק' מהשלוש במתפרצת, בלי ששומרים עליהם - אז אני לא יכול לקחת את זה משום מקום כי זה לא יהיה סטרילי.

בינתיים הנתונים שהבאתי, סטטיסטית הכי מאוזנים שאפשר מבלי לגרוע משום מקום אחר.

בסוף shot chart זה shot chart . זה נכון שקליי, סטף ודוראנט מאד מסוכנים מבחוץ והופכים את זה לקל מבפנים. זה לא אומר שהגבוה שלהם לא תורם להם מהכיוון ההפוך ואנחנו לא שמים לב לזה ברובנו.

 

[צל ענן]

הדברים האלה תמיד יותר מסובכים ממה שנדמה...

צריך גם לזכור שיש איזשהו גבול סביר שבו אפשר להכריח שחקן.
גם ככה שחקנים בליגה מוותרים על הרבה מאד חופש, ההסכם המשותף מגביל אןתם מאד, וגם את הקבוצות (שבפועל מגביל גם אותם - שחקן שיוצא לשוק חופשי לא יכול לחתום איפה שהוא רוצה - כי לא לכולם יש מקום מתחת לתקרה).
לשלול מהם לחלוטין את חופש הבחירה זה צעד מאד דראסטי.
מה גם שמשכורת היא לא השיקול היחיד - אם מישהו רוצה לחתום בשארלוט עם סעיף שמונע טרייד, כי שם המשפחה שלו ואבא שלו חולה, ועכשיו יתקעו אותו בפורטלנד בגלל מיליון דולר, זה נראה לי בעייתי.
אם מישהו עושה חשבון פשוט - שווי שוק בניו יורק לעומת שווי שוק בני אורלינס, ואומר לעצמו שעם פרסומת אחת לרשת פיצריות מקומית הוא מרוויח את כל ההפרש, תמנע ממנו גם את זה?
&nbsp
אני גם מסכים עם ליאור שתקרת השכר חונקת סופר טימז ביעילות לא מבוטלת. בסוף החבר'ה ממיאמי ויתרו על סכומים קטנים, ואחרי 4 עונות שיחקו שם רק הטריו (אחד מהם כבר מבוגר) וזקנים שלא ממש מסוגלים לזוז. גולדן היא עניין שונה בעיקר בזכות הזינוק המטורף בתקרה (והפציעה של קרי שאפשרה להם להמר ולהציעו לו הארכת חוזה של 40 ל 4). אם הגידול בתקרה היה הדרגתי יותר הם היו היום עם בארנס, קליי, סטף ודריימונד על חוזי מקס. אולי מישהו אחר במקום בארנס. וגם ככל הנראה אף אחד לא היה שוקל הנחת מועדון.
&nbsp
אני שמרן מטבעי - לא הייתי רץ לשנות את השיטה באופן עמוק מהר כל כך.