היה משחק נהדר, רמה גבוהה של כדורסל והרבה טקטיקה
טורונטו פתחה עם הכדורסל הטוב והיפה שלה, לאורי היה נפלא והוביל את החבורה. טורונטו שיחקה ברמת אנרגיה גבוהה, יצאה מהר קדימה וגם שמרה טוב. הראפטורס עלו ליתרון דו ספרתי. ברבע השני קליבלנד חזרה לעניינים בהרכב סופר-סמול עם לברון בעמדה 5 וסביבו ארבעה קלעים, בעוד שבצד השני איבאקה וולנצ'יונאס התקשו לכסות שטחים והקאבס הגיעו לשלשות פנויות.
 
ברבע השלישי זה שוב היה טורונטו בדו ספרתי בזכות דומיננטיות מוחלטת של ולנצ'יונאס בצבע. הוא טחן את לאב שהיה מאוד חלש עד אותו שלב, גם ג'ף גרין לא ממש הצליח להתמודד איתו ורק בסוף הרבע כשטריסטן עלה (כנראה באיחור) זה נרגע.
ברבע הרביעי טורונטו דוקא החזיקו יפה בהרכב הספסל שלהם ואן פליט-רייט-מיילס-סיאקם-פולטל, אבל כשהחמישייה חזרה העסק התחיל להתפרק. לאורי פתאום קיבל החלטות פחות טובות, JV החטיא כמות לא הגיונית של לייאפים ו-putbacks כולל במהלך האחרון והכדור פשוט סירב להיכנס. לקראת הסיום טורונטו החטיאו 15 מ-16 זריקות מהשדה ובמשחק שדוקא לא היה נראה שקליבלנד הולכת לגנוב, המומנטום היה בצד שלה ולולא זריקות עונשין שהגיעו במזל לטורונטו זה גם היה נגמר בניצחון של קליבלנד ב-48 הדקות.
הקאבס סגרו את המשחק עם לאב בעמדה 4 שהתחיל לבצע פעולות טובות ברבע הרביעי ותומפסון בעמדה 5, כמובן לברון ושני הקלעים קורבר וג'ייאר שתפרו שלשות גדולות.
בכל זאת לטורונטו הייתה הזדמנות טובה לנצח, בפוזשן האחרון ואן פליט קיבל שלשה פנויה והוא לא אחד שמפחד מהרגע אבל זה הלך החוצה. משם טורונטו החטיאה רצף פוטבאקס כולל אחד של ולנצ'יונאס שהוא קולע 90% מהזמן.
 
בהארכה המומנטום המשיך וקליבלנד עלו ליתרון 6 או 7, הרגיש כמו בול גיים. אלא שדרוזן התעורר, קליבלנד התחילה למשוך את השעון בפוזשנים שלה ולקחת זריקות רעות ואיכשהו טורונטו מצאה את עצמה עם כדור אחרון ביד בפיגור נקודה. הגנה טובה של קליבלנד כפתה שלשה קשה על ואן פליט שהחטיא.
 
זה הרגיש כמו משחק שיכול להכריע בדיעבד את הסדרה. טורונטו הייתה צריכה לנצח את זה, היא הובילה 48 דקות ושיחקה די טוב אבל החטיאה יותר מדי שטויות בטבעת וזה עלה לה ביוקר.
 
מילה טובה לשדרני ערוץ הספורט, לא יוצא לי כמעט לצפות במשחקים דרך הערוץ אבל הצמד הזה של גיל ברק ועוד מישהו היה ממש על הכיפאק.