בתום מותחן עצבני, אינדיאנה עולה ל 2:1 מול קליבלנד

OrEl74

Well-known member
מנהל
בתום מותחן עצבני, אינדיאנה עולה ל 2:1 מול קליבלנד

גי אר סמית זה אחד השחקנים הטיפשים בהיסטוריה.
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
וושינגטון ומילווקי מנצחות בבית ומצמצמות ל 2:1

 

rapgamer4ever

New member
שתיהן לא פראייריות

וושינגטון שמרה יותר אגרסיבי והגבילה את המשחק הקבוצתי של טורונטו. לאורי ודרוזן עשו את שלהם, הרבה באחד על אחד, והרול פליירס נעצרו.
מנגד הפיק אנד רול של וול וגורטאט שכמעט נעלם במשחקים קודמים בסדרה חזר להיות אפקטיבי, בראדלי ביל תקף כמוביל כדור משני והוויזארדס התחילו להזכיר את הקבוצה הקשוחה שעוברת סיבוב פלייאוף כל שנה.
&nbsp
מילווקי די התפוצצה על בוסטון בתצוגה שכנראה לא תחזור על עצמה. הם הגבילו את הסלטיקס ל-35 נקודות בלבד במחצית הראשונה בזכות הגנה ferocious שכללה גפיים מתעופפות, deflections, חילופים סלקטיביים בהגנה ולא פחות מ-10 בלוקים במחצית.
אם במשחקים קודמים יאניס ומידלטון היו כמעט היחידים שהופיעו, הפעם גם בלדסו קלע ג'אמפרים מחצי מרחק, ג'בארי פארקר שפתח את הסדרה זוועה היה טוב מאוד והוביל את הבאקס בדקות שיאניס נח, ות'ון מייקר שבכלל לא קיבל צ'אנס עד כה היה פשוט ענק בשני צדי המגרש עם 3 שלשות, 5 חסימות והתמודדות סבירה בריבאונד.
זה היה משחק שמילווקי לא מסוגלת להחטיא (57% מהשדה), בחיי שכשהיא טובה היא ממש טובה. נראה על איזה צד תתעורר מילווקי במשחקים הבאים בסדרה.
 
שמחתי לראות את מאקר

לא ברור לי למה טיילר זלר, ולא הוא, היה הגבוה השני מהספסל אחרי הנסון בשני המשחקים הקודמים בסדרה וגם למה הוא פתח את המשחק היום (הנסון פצוע). כנראה בגלל שמאקר רזה וחלש (יחסית) ובמילווקי דאגו שלא יוכל להתמודד ברבאונד עם הגבוהים של בוסטון. אחרי 5 דקות של זלר במשחק הזה, החליטו שאולי בכל זאת מאקר יעשה עבודה טובה יותר והם ממש צדקו. הוא היה בכל מקום בהגנה, כולל פוזשן מאוד מרשים של 2 חסימות, רבאונד הגנה והמון האסל ואנרגיה. גם בהתקפה הוא מספק איזשהו ריווח בעוד הגבוהים האחרים של מילווקי - פחות.
&nbsp
עוד שינוי בחמישייה, הפעם לא מתוך אילוץ פציעות, היה של ברוגדון במקום טוני סנל. אני דווקא אוהב את סנל אבל ברוגדון מספק יותר פאנץ' אוף דה דריבל ועוזר להריץ את ההתקפה. לא משחק טוב שלו אבל החלטה לגיטימית בעיני. ברוגדון רק לאחרונה חזר מפציעה לא קלה והוא אמור להשתפר ככל שהסדרה תתקדם.
 
וושינגטון נראו אחרת לגמריי. מרקוס מוריס רק עם 18 דקות

מייק סקוט לעומת זאת עם 28. בסוף הרבע השני, ובכלל בפרקים ארוכים במשחקים וושינגטון שיחקה את החמישייה הרגילה שלה רק עם סקוט במקום מוריס וזה עבד יפה.
&nbsp
גורטאט שהיה אפס מוחלט בשני המשחקים הקודמים בסדרה הופיע הפעם ובגדול. משחק הפיק אנד רול שלו ושל ג'ון וול שהוא לרוב מרכיב קריטי מאוד בהתקפה של וושינגטון ולא בא לידי ביטוי במשחקים הקודמים בסדרה היה סופר אפקטיבי היום.
&nbsp
קלי אוברה גם במשחק טוב. אוטו פורטר היה בינוני, זאת סדרה מאוד מאכזבת שלו בנתיים אבל הוויזארד הסתדרו עם בלעדיו. וול היה מעולה, אבל הוא הופיע לרוב הסדרה. ביל שהיה חלק בשני המשחקים הקודמים פגע מאוד יפה הפעם, שזה מתאים למה שאנחנו רגילים לראות ממנו, בטח בפלייאוף איפה שהוא תמיד מעלה את הרמה שלו.
&nbsp
&nbsp
אין לי יותר מידי מה להגיד על טורונטו. דרוזן ולאורי היו סבירים אבל לא מעבר. מיילס ואיבאקה לא פגעו בניגוד לשאר הסדרה. רייט לא הורגש. וואלאנצ'יונאס במשחק טוב, בעיקר במחצית הראשונה ובכלל הוא נותן סדרה טובה. כשהוא צריך להתחרות בסנטרים אמיתיים דוגמאת גורטאט ומאהינמי הוא נראה מעולה. מאסיבי, רבאונד התקפה, סביר בהגנה כשהוא לא צריך להתרחק לקשת השלוש. בסדרות אחרות, מול ביגמנים שיודעים לרווח את המשחק (טרנר/לאב) יהיה לו יותר קשה.
 
G3R1| אינדיאנה - קליבלנד: קליבלנד בלוּ אה 17 פוינט ליד!

שודר בערוץ ספורט 5 LIVE

משחק מס' 3 בסדרה [1 - כאן; 2 - כאן];

ברבע הראשון, בדיוק כמו במשחק הקודם, בעיית עבירות של שחקן מפתח באינדיאנה, כאשר בוגדנוביץ' ביצע 2 עבירות ב-3 הדקות הראשונות של המשחק, וירד. עבד לקליבלנד משחק ההגנה - ייצרה דיפלקשנים ואיבודי כדור, במיוחד במשחק הבין-שניים של אינדיאנה, שלא עובד טוב כל הסדרה. התקפית, קליבלנד לא הרשימה יותר מדי, אבל לקחה יתרון דו-ספרתי, וקיבלה חלוקה טובה של נק' כאשר לברון קלע רק 6. 20-31 לקליבלנד. 18 מה-31 של קליבלנד הגיעו בצבע. ג'ורג' היל הוביל עם 9 נק'. לברון עם 8 נק', 5 ריב' ו-3 אס'. באינדיאנה, לנס סטיבנסון קלע 6 לאחר שנכנס בשלב מוקדם כמחליף לבוגדנוביץ'.

ברבע השני, שתי הקבוצות החליפו סלים בפתיחה. לברון קיבל מנוחה ארוכה - הכי ארוכה שלו בסדרה - אבל לא הצלחנו לקזז מההפרש מול הספסל. קיבלנו הזדמנויות בחד-ספרתי גבוה, אבל החטאנו לייאפים. קליבלנד שלטה בנו בריב', וזה היה מתסכל. המחצית הסתיימה ברגע של מחלוקת: אולדיפו טען לעבירה, אבל לא קיבל. 40-57 לקליבלנד במחצית. קווין לאב שיחק את כל הרבע וקלע 10. קליבלנד כקבוצה קלעה ב-54% מהשדה. באינדיאנה, בוגדנוביץ' השחקן היחיד בדאבל פיגרס עם 11. אולדיפו היה במחצית של 5 נק' [2 מ-6 מהשדה], ואינדיאנה כקבוצה איבדה 11 כדורים שהובילו ל-11 נק' של קליבלנד, מה שבהחלט הקשה עלינו לפתח מומנטום. קרדיט להגנת קליבלנד על מחצית נהדרת.

ברבע השלישי, אינדיאנה שלטה בקצב המשחק לכל אורך הרבע והיתה טובה יותר. ההגנה השתפרה, הפיק אנד רול התחיל לעבוד, והתחלנו לראות את הסל. הבעיה, כמו במחצית הראשונה, החטאנו יותר מדי לייאפים. שתי הקבוצות סבלו מאחוז נמוך ברבע הזה [קליבלנד ב-26% בלבד; אינדיאנה ב-47%, אבל ללא אף שלשה], אינדיאנה קיבלה מבטים טובים, ואם הינו יותר מדויקים, הינו לוקחים יתרון. בחלק מהמקרים היה לנו מזל, והחטאה הסתיימה בסל אחרי תיקון של אחד השחקנים, ולכן האחוז קצת יותר גבוה ממה שהיה באמת על המגרש. העייפות של שחקני מפתח בלטה בשתי הקבוצות. 63-69 לקליבלנד. אולדיפו שיחק את כל הרבע והוביל עם 9 נק' [5 מ-6 מהקו]. בקליבלנד, לברון שיחק את כל הרבע, אבל קלע רק 3 [1 מ-6 מהשדה].

ברבע הרביעי, ההיילייט של המשחק בצד של קליבלנד: דאנק אדיר של ג'ף גרין. רגע של מחלוקת: סל ועבירה של סאבוניס - ספק תוקף, הוריד ל-3 בלבד. האנרגיות היו מטורפות בפתיחת הרבע, אינדיאנה המשיכה לשלוט והיתה טובה יותר. הקהל התעורר ודחף. 8:38 לסיום, אולדיפו נעצר בעבירה, הלך לקו וקלע פעמיים - שיוויון 75, והכי קרוב שהיינו מאז הרבע הראשון. אולדיפו המשיך והחטיא שתי שלשות ברצף, ולברון, במהלך שהיה נראה כמו אנד וואן אבל לא קיבל את השריקה, החזיר את היתרון לקליבלנד. ההיילייט של המשחק הגיע 6:10 לסיום: אולדיפו חדר, משך את ההגנה, מצא את בוגדנוביץ' לשלשה! אנד וואן! מהלך של 4 של בוגדנוביץ'! ואז עוד אחת! 7 הפרש בריצת 2-14 של אינדיאנה! לברון לא חזר להגנה במהלך, והנה, מתחילים לראות את סימני העייפות. גם אם היא לא פיזית, אז היא בהחלט מנטאלית. בהמשך, 2 שלשות מכלום [כי, כמובן] של לברון הורידו ל-1 הפרש, כ-4 דקות לסיום, ועצרו את המומנטום האדיר שלנו. כל זה כאשר קיבלנו הזדמנויות לעשות נזק ולא ניצלנו. 3:25 לסיום, לברון הלך לקו וקלע 1 מ-2 - שיוויון 84. סל של בוגדנוביץ' בחדירה אחרי דאבל-טים על אולדיפו, נתן יתרון 2. בצד השני, קווין לאב החטיא שלשה פנויה. 2:25 לסיום, בוגדנוביץ' ירה 'שלשת סטף קרי' ונתן יתרון 5! אינדיאנה החטיאה בפוזישנים הבאים, אבל קליבלנד נכנסה למרה שחורה, פשוט התפרקה הגנתית, ולא הצליחה לקלוע זריקות כפויות. 37.5 שניות לסיום, אחרי דפלקשן של תד יאנג עליו, לברון התחיל מחדש את ההתקפה וצלף את הפול-אפ משלוש, שהורידה ל-4 בלבד. בחזרה מפסק-זמן של אינדיאנה, קליבלנד לא ביצעה עבירה, ובוגדנוביץ' ניצל את זה כדי להוריד מהשעון. מצא את אולדיפו, שנסגר שוב בשמירה כפולה. הכדור הגיע בסוף שעון לידיים של קורי ג'וזף, ששיחרר אירבול. 13.5 שניות לסיום, כדור קליבלנד, בפיגור 4. לא בטוח שזה היה מהלך נכון של קליבלנד לא לבצע עבירה מוקדמת, כי עבדו עם פסק-זמן אחד בידיים. בחזרה מפסק הזמן האחרון, לברון החטיא שלשה שאתה תמיד מאמין שתיכנס לו, אבל קווין לאב על הריב' החוזר עלה לשלשה מהירה מהפינה וצלף אותה - רק 1 הפרש, 7.6 שניות לסיום. פסק-זמן אחרון של אינדיאנה. בחזרה ממנו, בוגדנוביץ' מצא את דרן קוליסון במסירה לחלק המגרש שלנו, מה שהיה חכם לעשות והוריד הרבה מהשעון. 5 שניות לסיום, קוליסון קלע 1 מ-2. קליבלנד הורידה את הכדור החוזר, ג'יי אר סמית' מיהר לצאת קדימה, נשמר טוב, זרק שלשה משליש מגרש, אבל החטיא! וכך זה נשמע מצד צוות השידור של קליבלנד. בסיום 90-92 לאינדיאנה. אינדיאנה עולה למאזן 3-12 העונה במשחקים שמוכרעים בהפרש 3 נק' ומטה. מדובר בקאמבק 9 העונה של אינדיאנה מפיגור 15 או יותר. אולי הנתון הבולט ביותר: עד הלילה, קליבלנד לא הפסידה העונה משחק שבו נכנסה לרבע הרביעי ביתרון [מאזן 0-40]. מחצית ראשונה נוראית, מהקשות שלנו בתקופה האחרונה. מחצית שניה הגנתית גדולה שלנו, שבה שמרנו את קליבלנד על 34% מהשדה, 14 נק' בצבע [פלוס 8 לנו], 5 אס' לעומת 10 איבודי כדור [שהובילו ל-15 נק' שלנו, בפלוס 7] ו-2 נק' ממתפרצות [פלוס 7 לנו].

השחקן המצטיין: בויאן בוגדנוביץ'. 30 נק' [15-11 מהשדה, 9-7 משלוש, 3-1 מהקו] ב-36 דקות [+18]. עם 7 שלשות השווה שיא מועדון [צ'אק פרסון, רג'י מילר ופול ג'ורג'], אבל גם השיג את זה בהכי פחות זריקות. קלע 15 ברבע האחרון [4 שלשות], וללא ספק זו אחת מההופעות הגדולות של שחקן אינדיאנה בפלייאוף מאז ומתמיד. דיבר בסיום המשחק;

ויקטור אולדיפו עם 18 נק' [15-5 מהשדה, 8-1 משלוש, 8-7 מהקו], 6 ריב' ו-7 אס' [5 איבודי כדור] ב-39 דקות. קליבלנד עשתה את ההתאמות המתבקשות, לחצה וסגרה בשמירה כפולה, וזה פגע במשחק שלו משמעותית. זו צרה גדולה להתמודד איתה לקראת המשחק הבאה; מיילס טרנר כמעט השלים דאבל-דאבל. סיים עם 8 נק' ו-10 ריב' [2 בהתקפה]; תד יאנג במשחק מעולה. 12 נק', 7 ריב' [5 בהתקפה!], 3 חט' ו-2 חס'; לעומתו, דרן קוליסון במשחק חלש. רק 3 נק' ב-1 מ-7 מהשדה;

בקליבלנד, לברון ג'יימס עם 28 נק' [22-10 מהשדה, 7-4 משלוש, 6-4 מהקו], 12 ריב' [3 בהתקפה] ו-8 אס' [6 איבודי כדור] ב-42 דקות. 15 מה-28 הגיעו במחצית השניה, כולל 10 ברצף בדקות הסיום. כל שאר שחקני קליבלנד, במחצית השניה, קלעו 18, וזה במידה רבה מספר את סיפור המשחק; קווין לאב עם 19 נק' [3 שלשות] ו-6 ריב' [3 בהתקפה], אבל רק 3 נק' ב-18 דקות של המחצית השניה; ג'ורג' היל השחקן היחיד הנוסף בדאבל פיגרס, סיים עם 13 נק'; קייל קורבר וג'יי אר סמית', ששוב פתחו בחמישייה, לא הופיעו, והלכו 0 נק' [3-0 מהשדה] ו-8 נק' ו-4 חט' [ב-3 מ-11 מהשדה], בהתאמה;

ליין ליף - גרסת הפלייאוף: טי ג'יי התלבש, אבל לא שיחק.

המשחק הבא -- משחק מס' 4. יערך באינדיאנה [א'].
</div
 

rapgamer4ever

New member
17 הפרש של היום זה לא מה שהיה פעם

יתרונות כאלה נמחקים מהר מהמצופה בקצב משחק גבוה ועם כמות השלשות שלוקחים כיום. למרות שבמקרה הזה הקאמבק של אינדיאנה היה דרך ההגנה. לדעתי טיירון לו הקל עליהם את העניין כששיחק בהרכב משונה של קלארקסון-הוד-לברון-גרין-נאנס. אינדיאנה כיווצה מאוד את ההגנה ולא אפשרה ללברון לקלוע בצבע, הקליעה של קלארקסון והוד לא הרשימה אף אחד ובצדק.
קורבר אמנם במשחק חלש סיים עם 0 נקודות אבל לדעתי הוא חייב לשחק יותר מ-20 דקות. אפילו במשחק כזה הוא מגביל את היכולת של הפייסרס לצופף על לברון כמה שהם רוצים.
הפייסרס במשחק רחוק ממושלם אבל זה בולט שחוץ מדקות בודדות פה ושם הם משחקים יותר חזק מקליבלנד. הם יוצאים קדימה וחוזרים אחורה יותר מהר מהקאבס, לפעמים זה כל מה שצריך כדי לנצח משחק.
&nbsp
במשחק הבא קליבלנד שוב תתנפל על המגרש כמו גיים 2, אבל זה כבר די ברור שהכלים שלהם מוגבלים ואני מצפה לעוד משחק צמוד שיכול ללכת לכל כיוון.
 

Cade Foster

New member
בסדרה הזאת 17 הפרש זה כמו 37 הפרש

אנחנו לא מסוגלים לקנות סל. הפעם בוגדנוביץ' היה בערב קריירה וכל מה שהוא העיף לעבר הטבעת נכנס לו, כולל שלשת אנד וואן ועוד שלשה מחדר ההלבשה ברבע האחרון. אנחנו נעוף אם נבנה על דברים כאלה לאורך הסדרה. שאר השחקנים פשוט לא פוגעים בכלום אז כן, 17 זה די הרבה.
 

Cade Foster

New member
בוגדנוביץ' גבר, נתן את המחצית של החיים שלו בדיוק בזמן

ולא רק ה30 נקודות - הוא שמר את לברון כמו שאתה מצפה מפול ג'ורג' לשמור עליו, הדבר האחרון שאתה מצפה מאיזה אירופאי לבנבן ולא אתלטי זה שיצליח להגביל את לברון לאחוזי גבינה בפוזשנים שהוא עליו וכל זה כמעט בלי שהבאנו עזרה (שזו טעות לדעתי - אני מעדיף לתת לאחרים לנצח אותי). זה בלתי ייאמן שהוא הצליח להוסיף לזה עוד שיא עונתי.

הדינמיקה של הסדרה הזו די משונה. מאז המחצית השנייה של גיים 1 אנחנו זוועה התקפית, לא פחות מזה. אתמול בניגוד לגיים 2 אפילו בריבאונד לא שלטנו ואיבדנו יותר מקליבלנד (מאזן האיבודים זה בדרך כלל הנתון שעליו אינדיאנה קמה ונופלת), בנוסף הקאבס עשו עבודה מצוינת על אולדיפו, קוליסון שהתרומה שלו קריטית בסדרה הזאת לא הופיע (הוא היחיד שיכול לייצר משהו בהתקפה כשאולדיפו נסגר ככה, יש גם את סטיבנסון אבל אני לא אוהב את הסיכויים שלי בסדרה שסטיבנסון הוא היוצר העיקרי בה), בקיצור אנחנו משחקים רחוק ממושלם - ועדיין זה מספיק. יש בקליבלנד יותר מידי שחקנים שמחרבנים במכנסיים, המעמד הזה פשוט גדול עליהם ב10 מידות.

לא זוכר שהייתי בטירוף כזה כמו בשלשות של בוגדנוביץ' ברבע האחרון. שחקן מרגש האמת.
 
למעלה