משחקי ליל שבת

Cade Foster

New member
משחקי ליל שבת

אינדיאנה - אטלנטה
הפייסרס מוליכים ב19 בתום הרבע הראשון(!). בודנהולצר החליף חמישייה שלמה במהלך הרבע.

דטרויט - שיקגו
שיקגו בפלוס 5 בתום הרבע הראשון

טורונטו - יוסטון
ה-משחק של הערב, אולי של השבוע. שתי המוליכות של הקונפרנסים ראש בראש. 17 רצוף של יוסטון או 7 רצוף של הראפס?

ממפיס - יוטה
יוטה נראית נפלא כבר תקופה ארוכה, פוגשת את הקבוצה החלשה בליגה

מילווקי - ניו יורק
שתי קבוצות בפורמה לא טובה, מילווקי שנפלה כבר למקום ה8 חייבת להתחיל לנצח אם לא בא לה מצ'אפ קשה בסיבוב הראשון.

ניו אורלינס - וושינגטון
הפליקנס ניצחו 10 רצוף אבל יגיעו בלי דייויס. יהיה להם מה למכור?

דנבר - לייקרס
דנבר יכולה לנצל את המשחקים הקשים של היריבות שלה כדי לטפס בחזרה למקום השמיני

פורטלנד - גולדן סטייט
הפציעה של קרי והכושר שפורטלנד נמצאת בו אולי שמות את הבלייזרס בעמדת הפייבוריטית. הווריורס לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד משחקים אם הם רוצים את הביתיות עד הסוף. הבלייזרס שכבר ניצחו את הווריורס בפעם שעברה רוצים את הביתיות לפחות בסיבוב הראשון.

סקרמנטו - אורלנדו

קליפרס - קליבלנד
קליפרס חייבים כל ניצחון במאבק על המקום השמיני. הקאבס רחוקים מלהבטיח ביתיות בסיבוב הראשון, כך שיהיה משחק פתוח.
 

Cade Foster

New member
וטורונטו מתפוצצת על יוסטון במחצית הראשונה

אלוהים ישמור, שמישהו ייקח את המיקרופון לשדר שלהם.
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
טורנטו יכולה להיות ה"דבר האמיתי"

מודה שלא ממש ספרתי אותם למרות המאזן שלהם אבל הם בהחלט נראים מעולה.
קבוצה מאוד מאומנת ומאוזנת עם שחקנים שרצים ביחד כבר כמה עונות ועכשיו הם בשלים ללכת עד הסוף.
&nbsp
מעניין שלמרות הכל, עדיין מזכירים יותר את הסלטיקס כאלטרנטיבה לקאבס ופחות את הראפטורס.
 

Anfield

New member
קליפרס ופורטלנד מנצחות משחקים קשים

אני באמת רואה סרט שבו אוקלהומה מחוץ לפלייאוף.
הכל פתוח.
 

FrecCo

Member
יאללה טורונטו, תראו שאתם בשלים השנה לצאת מהמזרח

בכל זאת הקהל הכי טוב בליגה (לפחות בפלייאוף)
מגיעה להם ריצה אמיתית עם איזה סדרת גמר עצבנית.
אני מתכנן לראות כל משחק בית שלהם בפלייאוף, במיוחד השנה תהיה אצלם אווירה מטורפת.
 
אינדיאנה - אטלנטה: ערב מהנה של כדורסל שהיינו צריכים לנשמה

מפגש רביעי ואחרון העונה בין הקבוצות, אשר הוא מפגש שלישי בשבועיים. 1, 2, ו-3 ,שנגמר בהפסד מאכזב. דניס שרודר רושם העונה 10.3 נק' למשחק נגד אינדיאנה [הממוצע הנמוך ביותר שלו נגד כל קבוצה בליגה]; באינדיאנה, חדשות טובות עם שובו של דרן קוליסון מפציעה לאחר היעדרות מאחד-עשר המשחקים האחרונים של הקבוצה; מאז החזרה מפגרת ה'אול סטאר', אינדיאנה מרשה בממוצע 100 נק' למשחק [ההגנה השלישית בטיבה בליגה];

רבע א': שליטה בשני צדי מגרש, באנו להביס
פתיחה טובה של אינדיאנה בשני צדי מגרש: קורי ג'וזף אגרסיבי וקולע את הזריקות, אחראי ל-10 מ-19 הנק' הראשונות שלנו במשחק - יתרון 11. אולדיפו מוריד ריבאונדים בהגנה ומוצא זריקות נוחות של חבריו. בהגנה, מסתדרים מול הנוכחות של שרודר על המגרש, שמרבה להחטיא בפתיחה. אחרי מהלך אנד וואן של בוגדנוביץ', היתרון כבר 15. 3:08 לסיום הרבע, דרן קוליסון נכנס. הרבע מסתיים בסל גדול על הבאזר, בסיבוב-עם-יד-בפנים של דרן קוליסון! וולקאם בק, די סי! 15-34 לאינדיאנה. עוד לא 'בול גיים', אבל עוד קצת. לאינדיאנה היו 4 ריצות 0-7 ברבע [ולפי ספירה שלי: שלוש ריצות 0-7 וריצה אחת של 0-6], כך ש-28 מה-34 הגיעו ללא מענה. מדהים! רבע של 66% שלנו מהשדה ו-5 מ-6 משלוש. קורי ג'וזף הוביל עם 10 נק'.

רבע ב': ירידה באחוז, ירידה בהפרש, אבל שליטה מוחלטת
ב-14 הדקות הראשונות של המשחק, קורי ג'וזף ודרן קוליסון עם 10 נק' כ"א! יתרון 20 לנו. זה נראה כאילו אטלנטה משחקת עם 4 שחקנים, לא 5. חיכינו הרבה זמן למשחק כזה שיגמר בשלב מוקדם. אני מרוצה עד עכשיו מרמת האגרסיביות שלנו, באנו לעבוד מהרגע הראשון וזה דבר שהרגשתי שחסר גם בניצחונות. בהמשך יורדים לקרקע, אבל סיומת טובה של הרבע בשתי הדקות האחרונות של המחצית, מחזירה אותנו ל-20 פלוס. 37-53 לאינדיאנה במחצית. הגנה טובה שלנו במחצית הראשונה. שתי הקבוצות מתחת ל-40% מהשדה ברבע השני. דניס שרודר קלע 9 ברבע השני.

רבע ג': אינדיאנה ממשיכה לרוץ, בודנהולזר הולך עד קצה הספסל כ"סדנת חינוך"
בדקות הראשונות, ההיילייט של המשחק - האלי הופ של בוגדנוביץ' לאולדיפו. כך אנו עובדים כל העונה. מתוך חטיפות בהגנה יוצאים לנקודות מהירות בצד השני. אטלנטה פותחת טוב ומוציאה לאולדיפו את הכדור מהיד פעמיים, אבל אז אינדיאנה מגיבה בריצת 0-12, שעושה יתרון 25.

כ-5 דקות לסיום הרבע, אינדיאנה כבר ב-29 הפרש ובריצה של 7-20 ב-5 דקות. בהמשך שלשה של אולדיפו מעלה את מאזנו ל-15 נק' ברבע השלישי מתוך 17 בסה"כ במשחק, וזה יתרון השיא שלנו - 30 עגול. הגיע גם ל-31 הפרש. 63-87 לאינדיאנה.

רבע ד': גארבג' טיים
זה הגיע לנקודה שכל כך נהניתי מהעובדה שאנו מובילים בפער גדול ומשחקים עם הת'ירד יוניט, שהתחלתי לרקוד בין רבעים. כיף לנצח!

2:32 לסיום, טי ג'יי ליף נכנס ביתרון 25.
87-112 לאינדיאנה בסיום. ניצחון 6-25 של אינדיאנה בנק' ממתפרצות, ו-22 נק' מ-19 איבודי כדור של אטלנטה. אטלנטה החזיקה ביתרון רק פעם אחת, בדקה הראשונה של המשחק. אינדיאנה עולה למאזן 0-5 העונה במשחקים העוקבים שאחרי הפסד ב-10 הפרש או יותר. אינדיאנה מנצחת פעם שלישית בעונה את אטלנטה לראשונה מאז עונת 2007-2006. 11 שנה! אני חושב שיותר מכל זה מעיד עד כמה ההוקס היו טובים בשנים האחרונות.

השחקן המצטיין: קורי ג'וזף. 18 נק' [13-7 מהשדה, 4-2 משלוש, 2-2 מהקו], 7 ריב' [1 בהתקפה] ו-4 אס' [2 איבודי כדור] ב-35 דקות משחק. פתח טוב, הריץ אותנו לבריחה. דיבר בסיום המשחק ;

ויקטור אולדיפו עם 17 נק' [7 מ-9 מהשדה] ב-25 דקות משחק. איזי. הינו צריכים את המנוחה הזו בשבילו, אני שמח; בויאן בוגדנוביץ' עם 21 נק' [2 שלשות] ב-30 דקות. ממשיך להיות אגרסיבי, ממשיך ללכת עד הסל [ולקבל שריקות], וזה נראה טוב. רושם משחק 15 ברציפות בדאבל פיגרס; מיילס טרנר עם דאבל-דאבל של 17 נק' [3 שלשות] ו-12 ריב' [4 בהתקפה] ב-27 דקות. לא היתה לו תחרות באטלנטה; דרן קוליסון חזר מפציעה ומסיים עם 17 נק' [10-7 מהשדה, 2-2 משלוש, 2-1 מהקו] ו-5 אס' [ללא איבודי כדור] ב-21 דקות מהספסל. אחד ממשחקיו היותר טובים העונה, והוא בעונה טובה. אפשר להיות מרוצים מהתנועה שלו על המגרש. היה נראה כשיר באופן מלא. אני לא מאוהדיו הגדולים, ובהחלט "זילזלתי" בחשיבות שלו לרוטציה [אינדיאנה באמת הסתדרה בלעדיו וניצחה, אבל גם שמטה משחקים נגד קבוצות חלשות, שיתכן שאיתו היתה מנצחת], אבל הוא תוספת כוח משמעותית לקבוצה, כאשר לא פחות מהדקות שלו יאפשר בהמשך לשלוח את קורי ג'וזף בחזרה כמוביל הסקנד יוניט; טרבור בוקר, במשחקו השני במדי אינדיאנה, קלע 8 נק' [2 שלשות] - כולן ברבע האחרון, וקלט 8 ריב' [2 בהתקפה] ב-18 דקות משחק. בהחלט מביא לנו דברים שהיו חסרים: ביג מן עם נוכחות בצבע שעוזר בריבאונד, עוד גוף למשחק הפיק אנד רול, ואפילו יד לא רעה מחצי-מרחק;

באטלנטה, אין יותר מדי על מה ומי לדבר. תצוגת נפל של קבוצה שרק רוצה שהעונה תסתיים. דניס שרודר מסיים עם 15 נק' [14-6 מהשדה, 5-1 משלוש, 2-2 מהק]ו ו-4 אס' [6 איבודי כדור] ב-24 דקות; טיילר דורסי, נכד לישראלית, עם שיא קריירה של 18 נק' [3 שלשות] ב-25 דקות מהספסל. קלע 12 מה-18 ברבע האחרון; מייק מוסקאלה מסיים עם 12 נק' [3 שלשות] ב-21 דקות מהספסל;

ליין ליף: 0 נק' [לא זרק] ו-2 ריב' ב-3 דקות משחק [0 במדד הפלוס / מינוס];

המשחק הבא -- משחק חוץ בבוסטון [א']. נבוא בלי לחץ ובלי ציפיות. לאחר מכן משחק חשוב נגד פילדלפיה בשבוע שבו נפגוש בהמשך גם את טורונטו ווושינגטון. בימים רגילים הייתי אומר ש'ספליט' טוב לנו בארבעת המשחקים הקרובים, אבל במאבק על מיקום לא חשוב כמה אתה מנצח, אלא נגד מי. ניצחונות על בוסטון וטורונטו לא יעזרו אם נפסיד לפילדלפיה ווושינגטון.
 

Cade Foster

New member
בוא נחשוב רגע מחוץ לקופסה

למה שנחזיר את קוליסון לחמישייה? שמתי לב במשחקים האחרונים שאנחנו פותחים חזק ונחלשים די מהר. למה לא להשאיר את מה שעובד (הפתיחה) ולשפר את מה שלא (קוליסון כתוספת כוח משמעותית לחמישייה השניה)?
&nbsp
לאחר מחשבה נראה לי תפור עליו להוביל את הסקנד יוניט. הוא הקלעי הכי טוב בקבוצה יחד עם בויאן. יחד עם אולדיפו זה הרבה כוח אש בחמישייה, מה שאומר ספסל די נגרי. זה יכול לאזן קצת ולמנוע את הדקות האלה שבהן אנחנו לא קונים סל, מה שקורה כמעט בכל משחק. מה גם שמקמילן אוהב לסיים משחקים עם קורי. אז למה לא להתחיל אותם גם ככה?
&nbsp
בנוסף, קוליסון הוא אחד הרכזים הכי אחראיים בליגה וממובילי מדד האסיסטים/איבודים. יכול להיות רעיון לא רע בכלל לתת לו לרוץ עם סטיבנסון כדי לאזן קצת את הפסיכופט הזה במשחקים שבהם הוא מאבד את הראש, מה שקורה לא מעט.
&nbsp
טרבור בוקר - תוספת טובה. נכנס בדיוק למשבצת שחסרה לנו (במחילה מTJ, הוא לא ברמה כרגע, שיחזור משופר בעונה הבאה ונדבר). פעיל מאוד בריבאונד ואפילו קלע שתי שלשות, למרות שהבנתי שקליעה היא לא הצד החזק שלו.
&nbsp
מעודד לשמוע על ההגנה, היא באמת נראית טוב יחסית לתחילת-אמצע העונה.
&nbsp
ומילה אחרונה על אולדיפו - זה היה אחד המשחקים היותר טובים שלו העונה, וכמובן שהיו הרבה. לא הפסיק לחפש את החברים, לקח ממש מינימום של זריקות (ביעילות גבוהה) כדי לתת לכולם להרגיש שייכים. ככה בדיוק אני מצפה ממנהיג לשחק, והאמת שאני כבר לא מופתע. MIP.
 

Cade Foster

New member
הרהורי טנקינג (או: כנסו, חשבתי על משהו)

לפני כמה ימים קראתי ידיעה על כך שהNBA הזהירה את את שיקגו מפני מנוחה של שחקנים בריאים כשהמטרה היא ברורה: להפסיד כמה שיותר. זה מתווסף כמובן לקנס שקיובן קיבל על כך שאמר שטנקינג היא הדרך הטובה ביותר כרגע עבור קבוצתו.
&nbsp
לפחות 9 קבוצות נכון לעכשיו נמצאות עם בין 20 ל24 ניצחונות ולמעשה מנסות לשפר עמדות לקראת הלוטרי, מה שמבטיח לנו כמעט בכל יום כמות רצינית של משחקים לא תחרותיים.
&nbsp
באחד מהם, זה שצפיתי בו אתמול, וכפי שכתבתי בפוסט הראשי - מייק בודנהולצר הוריד בכעס את כל החמישייה שלו במכה אחת כשהקבוצה שלו נכנסה לפיגור דו ספרתי מוקדם מאוד לתוך המשחק. לכולם ברור שאטלנטה נתבתה כדי לבחור גבוה בדראפט בעונה הבאה, ועדיין - הוא לא אהב את מה שראה. הוא רצה לנצח. וזה גרם לי לחשוב: אולי אנחנו טועים כשאנחנו מנסים למצוא פיתרון לקבוצות שמנסות להפסיד בכוונה - כשלמעשה הבעיה נמצאת באנשים ספציפיים (הGM) שמנסים להפסיד בכוונה?
&nbsp
הרי אף שחקן לא רוצה להפסיד. אף שחקן לא יחטיא זריקה בכוונה או יחפף בהגנה למען המטרה הזו של טנקינג. סביר מאוד שגם מאמנים לא, כפי שבודנהולצר הראה אתמול, והוא כמובן לא היחיד. הבעיה היא לא שהשחקנים והמאמנים לא רוצים לנצח - הם לא יכולים.
&nbsp
והסיבה שהם לא יכולים היא שבנו להם קבוצה שלא מסוגלת לנצח.
&nbsp
ואז חשבתי על רעיון: למה שלא נגדיר תנאי סף להשתתפות בלוטרי? למה שלא נקבע מספר שרירותי של ניצחונות שקבוצה חייבת להגיע אליו כדי לקבל כדורים בהגרלה? אם במצב הנוכחי היינו מגדירים שקבוצה חייבת להגיע ל25 ניצחונות על מנת להשתתף בלוטרי - אין מצב שדווין בוקר וג'וש ג'קסון היו יושבים היום בחוץ (לפי הפרסומים). הם צריכים לנצח עוד 6 משחקים כדי שיתאפשר להם להשתתף בהגרלה, לא בטוח שהם יצליחו אפילו אם השחקנים הבכירים כן ישחקו.
&nbsp
כמובן שזה לא משהו שעושים תוך כדי עונה אלא משהו שמגדירים בתחילתה. זה היה גורם לGMs לדילמה - מצד אחד הם רוצים לבנות קבוצה חלשה שתבחר גבוה בלוטרי. אבל מצד שני אם הם יבנו קבוצה חלשה מידי - הם עלולים לחטוף כוויה ולבחור באמצע הסיבוב הראשון במקום בתחילתו.
&nbsp
דוגמה:
תנאי הכניסה ללוטרי הוא 25 ניצחונות. בעונה שעברה רק 2 קבוצות לא עמדו בתנאי הזה: ברוקלין ופיניקס. המשמעות היא שדירוג הכדורים בהגרלת הלוטרי היה נראה כך, מהקבוצה עם הסיכויים הטובים ביותר לבחירה 1 לקבוצה עם הסיכויים הפחות טובים (בסוגריים כמות הניצחונות):
1. לייקרס (26)
2. פילי (28)
3. אורלנדו (29)
4. ניו יורק (31)
5. מינסוטה (31)
6. סקרמנטו (32)
7. דאלאס (33)
8. ניו אורלינס (34)
9. שארלוט (36)
10. דטרויט (37)
11. דנבר (40)
12. מיאמי (41)
&nbsp
ואז יגיעו:
13. ברוקלין (20)
14. פיניקס (24)
&nbsp
כמובן ש25 זה לא מספר שחקוק בסלע ואפשר לשחק איתו, אפשר להעלות ל30 או להוריד ל23 אם זה תנאי מחמיר מידי. אבל המטרה היא ברורה: לבוא ולומר לGMs - אנחנו רוצים לעזור לכם לצאת מהמצב שאתם נמצאים בו, אבל בואו תראו לנו שבניתם קבוצה כדי לנצח ולא כדי לבחור גבוה.
&nbsp
פידבקים, הערות, רעיונות משלכם - shoot
 

fatnoam

Active member
מספר הניצחונות של הקבוצה שניצחה הכי הרבה

פחות מספר הניצחונות של הקבוצה שניצחה הכי פחות ועדיין נכנסה לפלייאוף
&nbsp
אי הבהירות של המספר עד סוף העונה תשאיר גם את העסק תחרותי עד הסוף בעיניי
 

Cade Foster

New member
זה מספר נמוך מידי

הכי הרבה - בדרך כלל בין 60-65 ניצחונות
הכי נמוך - בדרך כלל מאזן חצוי

זה יהיה בדרך כלל בין 19 ל25. 19 זה מספר הניצחונות שיש לפיניקס כרגע, וזה הכי גרוע בליגה. כלומר הם יכולים להמשיך עם הטנק כל הדרך בלי הפרעה בשלב די מוקדם של העונה.

הרף צריך להיות בין 25 ל30 לדעתי.
 

myway23

Active member
עוד רעיון

לצמצם את הליגה ל 70 משחקים
לאחר 70 משחקים, לחלק את הליגה לפלייאוף ודראפט
ז"א שבכל צד (מזרח\מערב) לאחר 70 משחקים, ה 8 קבוצות הכי גרועות משחקות בפלייאוף משלהן על הדראפט כשלמנצחת יש את הכי הרבה סיכויים לקבל את הבחירה הראשונה.
אמנם זה קצת מאבד מהרעיון שהשחקן הכי טוב בדראפט יגיע לקבוצה הכי פחות טובה (גם ככה זה לא קורה היום), אבל זה מוסיף תחרותיות וזה מה שחסר היום. גם במהלך ה 70 משחקים זה מוסיף תחרותיות כי זה יכול לקבוע ביתיות לקבוצות הגרועות שהולכות לפלייאוף של הדראפט.
&nbsp
מה דעתכם?
 

Cade Foster

New member
הלוואי, אבל לא ריאלי

צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שהליגה לא תעשה שום מהלך שיפגע בהכנסות. לחתוך 12 משחקים לכל קבוצה זה פגיעה משמעותית בהכנסות.
&nbsp
אני לגמרי בעד להוריד את כמות המשחקים בעיקר כדי למנוע בק2בק (ואולי גם את כמות הפציעות על הדרך) אבל אם זה לא קרה עדיין אז צריך להגיע להבנה שזה כבר לא יקרה.
 
לא חייבים לחתוך משחקים

אפשר להשאיר 82 משחקים ולבנות מעין סיבוב שלישי שבו הליגה מתחלקת לפלייאוף עליון ופלייאוף תחתון, כשהקבוצות בעליון משחקות על העליה לפלייאוף והקבוצות בתחתון משחקות על הבחירות בדראפט

שתי בעיות יש בהצעה הזו:
1. כיום לוחות המשחקים נקבעים מראש לכל העונה. בוארציה כזו זה לא קורה וזה יותר בעייתי.
2. המשמעות היא שהשחקן הכי טוב בדראפט יגיע לקבוצה הכי טובה שלא נכנסה לפלייאוף ולא לקבוצה הכי חלשה, מה שפוגע בעקרון שמאחורי הדראפט.
 

Cade Foster

New member
2 זו לא באמת בעיה

הבעיה היא שקבוצות נבנות על מנת לנצח כמה שפחות משחקים. אם כולם יודעים מראש שהסיכוי לבחור #1 הוא הכי גבוה אם תבנה קבוצה שתתמודד על העלייה לפלייאוף ותפספס אותה אז יותר קבוצות יכוונו לשם - וזו בדיוק המטרה שלנו. אם להיות הכי גרוע יהיה שווה לך בחירת אמצע סיבוב ראשון אז אף אחד לא ירצה לעשות את זה.
&nbsp
צריך להחליט נגד מה נלחמים. תמיד יהיו קבוצות חלשות שמנצחות פחות מ30 משחקים, גם בליגה הכי תחרותית שיש. זה בסדר. אין שום דבר רע בללכת לריבילד, לפעמים זה הפתרון ההגיוני היחיד. מה שרע זה קבוצות כמו פילדלפיה של הינקי או מה שעושים כרגע בשיקגו ובפיניקס, שמושיבים את השחקנים הבכירים על הספסל גם כשהם בריאים לחלוטין כי זה עוזר להם להפסיד משחקים.
&nbsp
הבעיה היא שלא הבנתי בדיוק איך הפורמט הזה עובד, או שגם אתה לא הבנת למה myway התכוון. למה צריך שלב ביניים בין העונה הרגילה לפלייאוף? למה לא לשחק פלייאוף עם 8 המאזנים הכי טובים בכל קונפרנס ועוד פלייאוף עם 7 המאזנים הפחות טובים?
 
בהצעה של myway, הבעיה המרכזית היא 2

בהצעה שלך לא (אפשר לעשות שקבוצה ממש גרועה כמה עונות רצופות מבטלת את החוק הזה כדי למנוע מקבוצה מסויימת לבלות במרתפי הליגה שלא בכוונה).
הבנתי מה מייווי מציע. הבעיה שהנ.ב.א. בחיים לא יורידו משחקים אז הצעתי תיקון שמשאיר את כמות המשחקים הנוכחית, נותן משמעות למשחקים בסוף העונה (שהיום הם מיותרים) וגם לא נותן בונוס ללהפסיד בכוונה. הבעיה שנשארת בהצעה שלי (ובכל הצעה מהסגנון הזה) היא 2.
 

myway23

Active member
גם ההצעה של קייד טובה

מה שהצעתי פשוט שומר על התחרותיות, שזה לדעתי יותר חשוב מאשר "שהשחקן הכי טוב יגיע לקבוצה הכי גרועה", למה? כי זה פשוט לא קורה ...
&nbsp
תסתכלו לדוגמא על ממפיס, זה ביזוי של הליגה, הם בכלל לא מנסים (והם לא היחידים)
תארו לעצמכם מצב שהמשחקים קובעים גם לקבוצות הפחות טובות - זה הרבה יותר מעניין ומחזק את הליגה.
הצעתי גם להפחית *במעט* את משחקי הליגה, כי בהצעה שלי כל הקבוצות ישחקו גם ב"פלייאוף" (תחתון), אז צריך להתחשב גם במשחקים הללו ולאזן במעט - לא חושב שמבחינה כספית הליגה תפסיד כסף - אז פתרנו 2 ציפורים במכה :)
 

Cade Foster

New member
אבל העיקרון הזה מראש נקבע כדי לשמור על תחרותיות

אם לקבוצות הכי גרועות לא יהיה את רוב הסיכויים לקבל את הבחירות הגבוהות אז הן יהיו גרועות לנצח. גם זה סוג של פגיעה בתחרותיות.
&nbsp
צריך פשוט לחשוב על דרך שתפחית את הטנקינג למינימום ותתמרץ קבוצות לנצח אפילו שהבחירה הגבוהה תינתן לקבוצות החלשות.
&nbsp
בכל אופן אני רואה שאהבתם את הרעיון, יש למישהו את המייל של אדם סילבר?
 

myway23

Active member
אבל זה לא עובד

עובדה, הליגה זה פח אשפה היום, ז"א יש קבוצות שמבחינתן רק להפסיד כי זה יעזור להן
ובפועל, אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הקבוצה שבאמת הייתה הכי גרועה קיבלה בחירה ראשונה (חוץ מפילי שעשו טנק והצהירו כך).
 
אתה מערבב בין שתי בעיות שונות

המטרה של הדראפט היא לתת סיכוי טוב לקטנות ולחלשות להשיג כוכבים. זה קורה על בסיס שנתי.
מעבר לזה יש בעיית הת'נקינג.
 

myway23

Active member
יש פה בעיה אחת

וזה ת'נקינג, שנעשה במטרה להגדיל סיכויים לקבל בחירות גבוהות ..
&nbsp
 
למעלה