הארדן עדיין הכי חכם ויצירתי
חבל שבת׳אנדר רק ראינו גלימפס של היכולות האלה שלו.
 
בכל אופן, כנראה שאנחנו חלוקים בדיעות, אבל אני חושב שיש גבול לאחריות של השחקנים. לדוגמא, בטורונטו מנצחים הרבה בעונה הרגילה ומקבלים בראש בפלייאוף. באוף סיזן יוג׳ירי ישב עם דוויין קייסי והם חשבו איך לשנות את שיטת המשחק סביב לאורי ודרוזן כדי להצליח גם בפלייאוף. אנחנו עוד לא יודעים אם הצליח להם, אבל בינתיים הם מובילים את המזרח למרות שמבחינת סגל הם לטעמי מקום 4-5 בקונפרנס.
 
לשחקן אין את הכלים לחשוב ברמה אסטרטגית*. את המחשבה הזו צריכים לעשות הנהלת הקבוצה עם העובדה שיש להם שחקן ב-MVP קליבר ואיך אנחנו בונים סביבו אלופה. מחליפים שיטת משחק? מחליפים מאמן? מביאים משלימים שמשחקים חכם (שחקן כמו אינגלס במקום שחקן כמו גראנט?). להם יש את הכלים לא לשחקן. לכן קשה לי להאשים את דוראנט.
 
לשחקן יש את הכלים ברמה הטקטית. למדו את המסירה מהפיק אנד רול? אז אעלה לג׳אמפ. אני חודר ובאים שניים? אוציא לקלעי. ברמה הזו אי אפשר להאשים את דוראנט, מלך הסלים 4 שנים ברציפות ביעילות גבוהה (לא עונות קובי/אייברסון כאלה מעצבנות), MVP, לא חור בהגנה. את ראסל כן אפשר להאשים - קבלת החלטות נוראית, לוקח המון המון זריקות, נוטה להמר בהגנה. האם כל האשמה של אי לקיחת אליפות היא עליו? לא סביר. המאמן יכל לבנות מערכת יחסים שהוא מעניש על טעויות, המאמן יכל לבנות שיטת משחק פשוטה שרכז בה נדרש לאחת מ-2-3 אופציות ולא 10, ההנהלה יכלו לעשות טרייד, ההנהלה יכלו להביא ליידו שחקנים עם קבלת החלטות טובה במקום סתם אוסף של גאנרים/אתלטים. הטרייד על הארדן היה טעות, אבל אם כבר טרייד, אז לא הייתי מביא את קווין מרטין - גאנר סטייל דוראנט רק הרבה פחות טוב - אלא קומבו גארד סטייל סי ג׳יי מקולום, שיודע לקלוע אבל גם קצת לרכז, שיודע להוביל כדור, שיכול ללמד את ראסל או לקחת את הנטל בהיעדרו. ואז מצד שני הם החליפו את הארדן שהיה בול כזה. או וול.
 
בל מקרה, אפשר להסכים לא להסכים, אבל את הטיעון שלך על החלק של דוראנט ב״מחדל״ אני לא באמת מקבל.
 
* ללברון אולי כן יש כלים אסטרטגים, אבל הוא החריג. הוא יעשה סבוטאז׳ במגרש, הוא לא יימסור לווייטרס או לתומאס כדי שיעבירו אותם, הוא ילחץ על ההנהלה עם איומים לעזיבה. דוראנט הוא לא זה. אף אחד הוא לא זה.
חבל שבת׳אנדר רק ראינו גלימפס של היכולות האלה שלו.
 
בכל אופן, כנראה שאנחנו חלוקים בדיעות, אבל אני חושב שיש גבול לאחריות של השחקנים. לדוגמא, בטורונטו מנצחים הרבה בעונה הרגילה ומקבלים בראש בפלייאוף. באוף סיזן יוג׳ירי ישב עם דוויין קייסי והם חשבו איך לשנות את שיטת המשחק סביב לאורי ודרוזן כדי להצליח גם בפלייאוף. אנחנו עוד לא יודעים אם הצליח להם, אבל בינתיים הם מובילים את המזרח למרות שמבחינת סגל הם לטעמי מקום 4-5 בקונפרנס.
 
לשחקן אין את הכלים לחשוב ברמה אסטרטגית*. את המחשבה הזו צריכים לעשות הנהלת הקבוצה עם העובדה שיש להם שחקן ב-MVP קליבר ואיך אנחנו בונים סביבו אלופה. מחליפים שיטת משחק? מחליפים מאמן? מביאים משלימים שמשחקים חכם (שחקן כמו אינגלס במקום שחקן כמו גראנט?). להם יש את הכלים לא לשחקן. לכן קשה לי להאשים את דוראנט.
 
לשחקן יש את הכלים ברמה הטקטית. למדו את המסירה מהפיק אנד רול? אז אעלה לג׳אמפ. אני חודר ובאים שניים? אוציא לקלעי. ברמה הזו אי אפשר להאשים את דוראנט, מלך הסלים 4 שנים ברציפות ביעילות גבוהה (לא עונות קובי/אייברסון כאלה מעצבנות), MVP, לא חור בהגנה. את ראסל כן אפשר להאשים - קבלת החלטות נוראית, לוקח המון המון זריקות, נוטה להמר בהגנה. האם כל האשמה של אי לקיחת אליפות היא עליו? לא סביר. המאמן יכל לבנות מערכת יחסים שהוא מעניש על טעויות, המאמן יכל לבנות שיטת משחק פשוטה שרכז בה נדרש לאחת מ-2-3 אופציות ולא 10, ההנהלה יכלו לעשות טרייד, ההנהלה יכלו להביא ליידו שחקנים עם קבלת החלטות טובה במקום סתם אוסף של גאנרים/אתלטים. הטרייד על הארדן היה טעות, אבל אם כבר טרייד, אז לא הייתי מביא את קווין מרטין - גאנר סטייל דוראנט רק הרבה פחות טוב - אלא קומבו גארד סטייל סי ג׳יי מקולום, שיודע לקלוע אבל גם קצת לרכז, שיודע להוביל כדור, שיכול ללמד את ראסל או לקחת את הנטל בהיעדרו. ואז מצד שני הם החליפו את הארדן שהיה בול כזה. או וול.
 
בל מקרה, אפשר להסכים לא להסכים, אבל את הטיעון שלך על החלק של דוראנט ב״מחדל״ אני לא באמת מקבל.
 
* ללברון אולי כן יש כלים אסטרטגים, אבל הוא החריג. הוא יעשה סבוטאז׳ במגרש, הוא לא יימסור לווייטרס או לתומאס כדי שיעבירו אותם, הוא ילחץ על ההנהלה עם איומים לעזיבה. דוראנט הוא לא זה. אף אחד הוא לא זה.
