חשיבות האופי של המנהיג

[OrEl74]

חשיבות האופי של המנהיג

אולי קצת פילוסופי אבל בואו נדון בזה

חשבתי קצת על שחקני ענק שבסוף הקריירה נשארו בלי טבעות (אלן אייברסון) ואני תוהה, האם האופי הוא משהו שיכול למנוע משחקן גדול ככל שיהיה, לקחת אליפות.
האם העובדה שאייברסון לא היה דמות חיובית, לא על המגרש ולא מחוץ למגרש "דפקה" אותו?

שחקנים כמו לברון, קובי ודאנקן הגיע לאן שהגיעו בזכות הרבה מאוד עבודה קשה ומוסר עבודה גבוה מה שאי אפשר להגיד על אייברסון.

מצד שני, לארי בירד אמנם היה משקיען לא קטן אבל הוא גם היה האחרון ששמר על אורח חיים ספורטיבי ואכל ג'אנק כל החיים (מה שאולי הביא לקריירה יחסית קצרה).

אז עד כמה זה באמת חשוב שהשחקן הכי טוב בקבוצה יהווה גם דמות חיובית באימונים ועל המגרש?

 

[fatnoam]

זה גם תלוי עד כמה אתה טוב

אם אייברסון היה טוב כמו לברון, סביר להניח שהוא היה זוכה באליפות, למרות אופי לא קל לפי מה שאתה אומר.
&nbsp
כשלמרכוס אולדרידג׳ עזב את פורטלנד, דמיאן לילארד הזמין את כל שחקני הקבוצה לבית שלו ועשה להם שבוע אימונים על חשבונו, כולל לינה אוכל והכל. So they will know what Im about לדבריו. פורטלנד לאחר מכן נתנה עונה מצויינת וכל הסגל שלה היה מגובש, למרות שהוא הורכב מאוסף שחקנים בינוניים, שלאחר מכן קיבלו חוזים טובים וערך טרייד גבוה בזכות העונה הזו - אמינו, קראב, פלאמלי, הארקלס וכו׳. המנהיגות הזו בעיניי היא סופר חיובית, זה סופר עזר לקבוצה להתגבש ולשחקנים מסביב להצליח, ועדיין - הבלייזרס הודחו בפלייאוף.
&nbsp
יש הרבה שחקנים טובים שהם לא מנהיגים טובים - וינס קרטר בצעירותו לדוגמא - מה שלדעתי מנע מהם להיות טובים כפי שהיו צריכים להיות.
&nbsp
כמו כן, יש הרבה קבוצות שהמנהיגות באה משחקני המשנה - כמו לדוגמא בגולדן סטייט עם דריימונד - מה שמוריד מהנטל של השחקן הטוב בקבוצה. גם דוראנט באוקלהומה אגב לא היה המנהיג, אלא ראסל, בסן אנטוניו אני חושב שפופוביץ׳ מוריד הרבה מנטל המנהיגות מהכוכבים שלו לאורך שנים, וכדומה. מנהיגות זה סך הכל עוד כלי בארגז הכלים, כמו שיפור מתמיד ועבודה קשה, קונסיסטנטיות, סקיל, אינטילגנציית משחק, וכמה שיש יותר מהנ״ל ככה יותר טוב, אבל אפשר להצליח גם אם אינך מנהיג.

 

[rapgamer4ever]

2 הסנט שלי

אופי זה דבר מאוד חשוב לכל שחקן. לא רק בכדורסל אלא בכלל- הדרך למימוש עצמי מצריכה תכונות אופי מסוימות. למשל מוסר עבודה גבוה כמו שציינת. גם חוסן מנטלי שמאפשר לך להתאושש מכשלונות ומונע ממך ללכת לאיבוד בכל הכסף והתהילה.
&nbsp
מנהיגות היא תכונת אופי שקבוצת כדורסל צריכה, אבל לאו דוקא מהשחקן הכי טוב שלה. דוגמה קלאסית היא הספרס של השנים האחרונות בה המנהיג הבולט הוא פופוביץ'.
&nbsp
אני חושב שיש מספר סיבות בגינן אייברסון לא לקח אליפות. אופי בעייתי זו אחת מהן. אבל אני חושב שגם אם הוא היה משחק לצד מנהיג, הוא לא היה מספיק טוב כדי להוביל קבוצה לאליפות.
בכל אופן אני מסכים שהאופי של אייברסון הוא סיבה מרכזית ל-underachieving שלו באופן כללי לאורך הקריירה.
&nbsp
בעיני המנהיג האולטימטיבי הוא טים דאנקן- lead by example, חסר אגו, נוהג להכיל ולעודד יותר מאשר לצעוק ולדרוש. מצד שני מנהיגות כזאת גם לא מתאימה לכל אחד ויש שחקנים שצריכים בוס שיתפוס אותם קצר, או שיוביל בצורה יותר אקטיבית.
&nbsp

 

[OrEl74]

חייב לציין שהופתעתי...

אייברסון לא היה מספיק טוב?
&nbsp

 

[rapgamer4ever]

הוא אחד החלוצים של scoring PG

אבל הוא כדרר יותר מדי ולא מספיק קבוצתי מצד אחד, וגם לא מספיק יעיל כסקורר מצד שני.
בסופו של דבר יש רק 4-5 שחקנים בליגה ברגע נתון שמסוגלים להוביל קבוצה לאליפות. אייברסון לדעתי לא הגיע לרמה הזאת.

 

[OrEl74]

השאלה למה אתה מתכוון

כי מבחינת יכולות נטו, אייברסון עומד בשורה אחת עם הטובים ביותר.
מבחינת אישיות, כנראה שאתה צודק
&nbsp
אבל להגיד שהוא לא היה טוב מספיק נשמע לי מוזר

 

[rapgamer4ever]

אני חושב שגם מבחינת יכולת אישית

הוא לא שייך לקטגוריה של הגדולים ביותר. כשאתה מסתכל לא רק על כמות הנקודות אלא גם על יעילות כסקורר, פליימייקינג והגנה.
אייברסון היה יותר באיזור החיוג של וינס קרטר-פול פירס מאשר גדולי הדור דוגמת קובי או לברון.

 

[fatnoam]

לדעתי היה חסר שם עוד איזה כוכב, ומתמודדת פחות טובה מהלייקרס

כאילו לדעתי הכשלון של אייברסון לזכות באליפות מתחלק ל-3:
&nbsp
1. החלון שלו היה מוקדם, כבר בגיל 25 הוא הוביל קבוצה מאוד מוגבלת לגמר, הוא נתן עונות אישיות יותר טובות לאחר מכן, וכבר לא היה חלון לאליפות.
&nbsp
2. היה חסר עוד כוכב לצידו - הטופ סקורר אחריו בפלייאוף של הגמר היה ארון מקי, ומקום שלישי דיקמבה מוטומבו בן ה-34. הוא קיבל את כריס וובר בשתי העונות האחרונות בפילדלפיה, שכבר היה מעבר לשיא, והם הודחו בראשונה ע״י הפיסטונס שהמשיכו עד לגמר להפסיד לספרס, ובשניה כבר לא עשו פלייאוף (למרות צעירים מבטיחים - דאלמברט, איגודלה, קורבר), מה שגרם להנהלה לרדת מאייברסון וגם להחליף את וובר בהמשך העונה. בקיצור הוא קיבל לצידו שחקנים ראויים מאוחר מדי.
&nbsp
3. הוא פגש בגמר את לייקרס של שאקובי. כאילו, לקח 20 שנה עד לגולדן הנוכחית להוכיח דומיננטיות כזו. אפילו מיאמי של לברון לא היתה דומיננטית כמו הקבוצה ההיא. לא יודע כמה אנשים כועסים על יואינג או בארקלי שלא הצליחו לזכות באליפות כי ״מייקל ג׳ורדן״, לא יודע כמה אפשר לכעוס על אייברסון על זה.

 

[rapgamer4ever]

זה נכון שלא הייתה לו מספיק עזרה התקפית לגבור על שאקובי

אבל זה לא שפילדלפיה הייתה הקבוצה השנייה בטיבה בליגה או משהו כזה. הסיקסרס הצליחו לעקוץ גמר ב-2001 אבל כשמסתכלים על אותה תקופה כמכלול ניו ג'רזי של קיד הייתה טובה יותר, אינדיאנה של רג'י הייתה טובה יותר וכמובן הקבוצות הכי חזקות היו בכלל במערב- כאלה שניצחו את הלייקרס של שאקובי או התקרבו לכך- סאן אנטוניו, סקראמנטו.
&nbsp
מה שאני מנסה לומר שהפיינלס ב-2001 הם יותר הבלחה חד פעמית דרך קונפרנס חלש מאשר קבוצה ברמה של אלופה שפוגשת אלופה היסטורית. כשאתה מסתכל פלייאופים קדימה ואחורה, או בכלל על כל שאר הקריירה של אייברסון, הוא לא עבר את הסיבוב השני.
&nbsp
אני לא בא בטענות לאייברסון, הוא שחקן גדול שהתקשורת הפכה אותו ליותר מזה. לדעתי הוא לא היה מספיק טוב כדי להוביל קבוצה לאליפות, ומבחינה סגנונית הוא בעייתי כמספר 2. אם הרכז שלך מכדרר את השעון ואז עולה לזריקת מיד ריינג' ב-40% זה לא מתכון לאליפות.

 

[fatnoam]

גם דאלאס זו הבלחה חד פעמית

והם גם פגשו סוג של קבוצה היסטורית בגמר וניצחו. הם עלו לגמר מהמקום החמישי בליגה (שלישי במערב). אז ברור שהם ניצחו וזה היה סיפור קסום, אבל גם הגעה לגמר זה הישג מרשים.
&nbsp
ליאור כתב שקובי זכה בשתי אליפויות הנוספות שלו בתקופה של ואקום יחסי (אליפות אחת בניצחון בגמר המערב על דנבר של כרמלו ובגמר הליגה על אורלנדו של דווייט). מישהו שם כוכבית על האליפות הזו? לא נראה לי.
&nbsp
זו הליגה הכי תחרותית בעולם, הגעת לגמר הליגה, כנראה שהיה לך מזל אבל גם כנראה שהיית די טוב בשביל להיות שם.
&nbsp
מסכים איתך עם המשפט של ״[הם לא] קבוצה ברמה של אלופה שפוגשת אלופה היסטורית. ״ אבל אני לא חושב שזה מוריד מההישג או מהטיעון, שמה לעשות, לנצח את הלייקרס של שאקובי היה כמו להיכנס בקיר לבנים. בין אם אתה קבוצה ברמה של אלופה ובין אם הגעת לסדרה מולם בגמר במזל.
&nbsp
האם אייברסון היה יכול להיות מספר 1-2 בקונטנדרית ״אמיתית״ להגדרתך, זו שאלה שקשה לענות עליה. אני מניח שכן, עם כוכב ברמת 1-2 שלא צריך לקלוע 30 בשביל להשפיע מהותית על המשחק, כגון דאנקן, קוואי, לברון, האקים - אז כנראה שכן. אני גם מאמין שעם סקורר ברמת דוראנט או קובי התשובה היא גם כן, כי אמנם אין מספיק כדורים, אבל גם אי אפשר לשמור אותם. גולדן סטייט היא כזו (רק הם לא אגואיסטים). יש לציין שבדנבר אייברסון היה הרבה מעבר לשיא, כרמלו לפני השיא, והם עשו גמר מערב. וכרמלו זה לא דוראנט או קובי.
&nbsp
אני כן מסכים איתך שסגנון המשחק שלו, החסרונות שלו, וגם האגו היו מונעים ממנו הצלחות. לראיה -
אני לא מאמין שהוא במקום ריפ המילטון היה משאיר את הפיסטונס אלופים, אני לא מאמין שהוא היה יכול לעבוד במערכת כמו בדאלאס של האליפות או של סן אנטוניו/גולדן סטייט של האליפויות בעשור הזה, אני לא מאמין שעם ווייד או שאק של מיאמי זה היה עובד, אני לא חושב שאייברסון היה יכול להיות חלק מטריו כמו בבוסטון/מיאמי ואני לא מאמין שאייברסון היה מספיק טוב בשביל לקחת אליפות עם הסגל המשלים איתו קובי לקח את שתי האליפויות הנוספות (גם אם זה היה בתקופה של ואקום).
&nbsp
אגב אייברסון יכל למלא תפקידים דומים למה שווסטברוק עשה באוקלהומה של עונת הגמר, או מה שדריק רוז עשה בשיקגו של עונת ה-MVP, אבל גם אותן קשה לי להאמין שהוא מצעיד לאליפות, או שהוא היה מהווה שדרוג על הנ״ל.

 

[rapgamer4ever]

בעיני יותר נכון להסתכל על הקבוצות שניצחת, מאשר על הקבוצה

שהפסדת לה. זה נותן אומדן יותר מדויק של כמה אתה טוב.
דאלאס אמנם הבליחה לעונה אחת אבל היא ניצחה את האלופה היוצאת לייקרס, את אוקלהומה הצעירה ואת מיאמי הפייבוריטית לאליפות.
פילדלפיה ניצחה את... מילווקי של ריי אלן? שגם היא לא ממש קונטנדרית.
&nbsp
פילדלפיה הייתה קבוצה טובה ב-2001, אני לא אומר שלא, אבל היא לא הייתה ברמה הנדרשת לקחת אליפות. להבנתי אנחנו מסכימים על זה, לכן אני לא חושב שנכון להשוות אותה לפיניקס של בארקלי למשל, שכן הייתה בקליבר של אלופה.
&nbsp
הפואנטה שלי בדיון היא לדבר על אייברסון באופן כללי ולהתייחס לטענה שבעיני הוא לא היה מספיק טוב להוביל לאלופה. אני לא לוקח ממנו את הופעת הפיינלס אלא פשוט מסביר מדוע היא לא סותרת את הטענה שלי, במיוחד כשמדובר בהבלחה חד פעמית.
&nbsp
דנבר לא הגיעה לגמר המערב עם אייברסון אלא בעונה שאחרי, כשהחליפו אותו בצ'ונסי בילאפס. אני חושב דבר דומה גם בניסוי המחשבתי על אייברסון לצד דאנקן או לברון- יש מצב שזה היה נגמר באליפות כי דאנקן ולברון כל-כך טובים, אבל לדעתי הם יעדיפו רכז כמו בילאפס שיותר מתאים מבחינת סגנון המשחק כמספר 2 לצד סופרסטאר.
&nbsp
מסכים עם שתי הפסקאות האחרונות שלך- לדעתי הניצול המקסימלי של אייברסון הוא לסחוב קבוצה בינונית לפלייאוף.

 

[OrEl74]

אני מבין מה אתה אומר

ויחד עם זאת אני גם חושב שהקבוצה שהיתה לאייברסון ב-2001 זאת הקבוצה הטובה ביותר שהיתה לו בקריירה והיא היתה נחותה בהרבה מהלייקרס וכנראה שגם מכל קבוצה אחרת שהיתה יוצאת מהמערב (סקרמנטו, סן אנטוניו)
בעיניי זה לא משהו שעובד לרעתו של אייברסון וזאת לא אשמתו שאף פעם לא היתה לו קבוצה באמת ראויה כדי להתמודד על האליפות.
&nbsp

 

[rapgamer4ever]

הוא כן שיחק שנתיים בדנבר

עם ים כישרון לצדו והובס כל פעם בסיבוב הראשון.
אמנם הוא היה בן 32 קצת אחרי שיא הקריירה אבל אם נשווה אותו ל-KG שגם שרף את השיא שלו ועבר לבוסטון בשלב יחסית מאוחר, הרי שזה נראה אחרת לגמרי.
&nbsp
אני מסכים שלאייברסון לא היו תנאים אופטימליים, אבל מההזדמנויות שהוא כן קיבל ומהיכולת שהוא הפגין גם בשיאו אני מגיע למסקנה שהוא לא היה טוב מספיק כדי להוביל אלופה, ומבחינת הסגנון הוא לא משתלב באופן טבעי כמספר 2 באלופה.
&nbsp

 

[fatnoam]

מסכים איתך ומוסיף משהו שכתבתי

שהאגו והאופי של אייברסון, יחד עם סגנון המשחק, לא היה מאפשר לו לעשות את המעבר שגארנט עשה, הויתורים שגארנט עשה, השינויים שגארנט עשה שהניבו אליפות.
&nbsp
אייברסון לא היה מסוגל להיות חלק מטריו, ובטח לא להפוך מגו טו גאי ושחקן יוצר, לשר ההגנה ולסוג של אופציה שלישית בהתקפה - כמו גארנט.

 

[somone14111]

שאקיל VS בארקלי

מי צודק?

 

[rapgamer4ever]

ברור שבארקלי

הוא אמר את המובן מאליו- לולא הסכסוכים האישיים היו להם הזדמנויות לקחת עוד אליפויות. קובי נכנס לשיא הקריירה, שאק עדיין היה הסנטר הטוב בליגה בזמנו.
אני לא מבין למה שאקיל פירש את האמירה הזאת כמתקפה אישית נגדו. הוא ממש לא דיבר לעניין... אני חושב שבארקלי gets under his skin.

 

[Smooth CriminaI]

שאק ב90% מהמקרים לוקח אישית את מה שבארקלי אומר בתוכנית

 

[fatnoam]

בכוונה בארקלי מדליק אותו גם בסוף הקטע הזה הוא מחייך לתוך

הקפה שלו....
&nbsp
GOOGLE ME CHUCK
&nbsp
ואני אתכם בארקלי צודק, שאקובי יכלו לעשות הרבה יותר. אבל האישיות מנעה מהם, קובי לא הסכים להיות מספר 2, או יותר נכון מספר 2 של שאקיל שכל הקיץ מסתלבט וחוזר שמן לאימונים, בעוד שהוא קורע את התחת.
&nbsp
היתה בינהם הערכה הדדית ממש גדולה, רואים את זה, אבל יחסית לעובדה שאישית אין בינהם שום התאמה הם עשו הישגים גדולים. רק מראה איזה פצצות כשרון הם היו בזמנם.

 

[Smooth CriminaI]

זה לא שבארקלי ממש מדליק, פשוט שאקיל נדלק כמו ילד קטן

מכל דיבור עליו. ככה זה בכל תוכנית אצלהם

 

[Cade Foster]

תלוי בתקופה

כיום אנחנו בעידן טוב. הרף לזכייה באליפות גבוה מאוד ואתה חייב שיהיה לך כוכב שהוא דמות חיובית על הפרקט ומחוצה לו. זה לא משהו שהיה אפשר לומר בתקופות כמו הריפיט של קובי וגאסול לדוגמה, ששיחקו בליגה מאוד חלשה ולא היו צריכים לפגוש אף קבוצה באמת חזקה (באליפות של 2009 הם שיחקו בגמר המערב נגד דנבר של כרמלו ובגמר הפלייאוף נגד אורלנדו של דווייט. זה אומר הכל). בתקופות כאלה אתה יכול לזכות באליפות גם כשהכוכב שלך מרוכז בעיקר בעצמו והוא הכל חוץ ממנהיג.
&nbsp
מנהיג טוב יכול להפוך קבוצה בינונית לקבוצה טובה, קבוצה טובה לקבוצה מעולה וקבוצה מעולה לקבוצה היסטורית. אייברסון לא היה כזה, אבל גם הוא הגיע לגמר ב2001 מאותה הסיבה שהלייקרס 2009-10 זכו באליפויות - הוא שיחק בקונפרנס חלש מאוד.