אז
1. צודק, כתבתי לך גם בפוסט שקדם לשלך.
2. שנתיים לפני שגולדן ניצחו 67 משחקים, מיאמי ניצחו 66. לומר שזה ״הכמות הכי גבוהה מזה עשור״ זו סתם דמגוגיה כאילו להראות שהם עשו איזה משהו היסטורי, שלמעשה זו לא כמות חריגה של ניצחונות. זה כמו האנשים בשנה שעברה שאמרו שה-30ֿ/10/10 של ראסל זה יותר טוב מה-30/12/8 של הארדן, כי זה טריפל דאבל. אם היית מותח את הקו ב-65 ניצחונות במקום ב-67 אז פתאום זה לא היה ״היסטורי״.
יש בהחלט קורלציה גבוהה בין הקבוצה עם המאזן הכי טוב לבין זהות הזוכה ב-MVP. סבבה שאתה פוסל את הטענה הזו, אבל הקורלציה קיימת.
 
3. הפילוסופיה של דאנטוני עובדת מצויין בלי הארדן. עובדה, גם כשהארדן על הספסל הם מעיפים מלא שלשות ולא שומרים. גם כשהארדן על הספסל הם זורקים או לייאפ או שלשה, בפחות מ-7 שניות. זה שהם לא מנצחים בלעדיו זה משהו אחר. אתה חושב שבוסטון ינצחו 16 רצוף ללא קיירי (בהפרש שחקן הקלאץ׳ הטוב בליגה השנה, עם מדד PER של 78 בדקות הקלאץ׳ השנה, הבא אחריו לברון ג׳יימס עם מדד 46). כמו שהראיתי לך בפוסט הקודם, יש קורלציה בין COTY ל-MVP. את הארדן מאמן COTY הנוכחי, אבל אתה אומר בעצם ״סטיבנס מאמן טוב יותר, רואים בעין״. גם לדעתי ד׳אנטוני מאמן חרא, אבל זה שאתה אומר שסטיבנס דמות המפתח בבוסטון והארדן דמות המפתח ביוסטון זה סתם אוסף של ביטים שיוצא מהמקלדת שלך. גם נתוני הפלוס מינוס (שכביכול הסלטיקס מסתדרים יופי בלי קיירי) לא מוכיחים את זה. זו דיעה לכל דבר ועניין, והיא בטח לא טיעון רלוונטי כאן.
 
4. לפני שאייזיה תומאס הגיע לבוסטון, גם אז סטיבנס אימן שם, גם אז היתה שם רמת אימון גבוהה, ניהול משחק מצויין (שלא הזכרת) וטביעת אצבע של מאמן בשני צידי המגרש. בוסטון היתה קבוצת סף פלייאוף, וסטיבנס בכלל לא היה בדיבור ל-COTY. למה אז לא ועכשיו כן? כי יש לו סגל יותר טוב והם מנצחים.
בקיצור מה שאני מנסה לומר, מההתחלה, זה שהפרסים הולכים למנצחים. קרדיט הולך למנצחים. כל הפרסים האלה של ה-MVP, COTY הולכים לאנשים שתרמו בקבוצות מנצחות. ניצחת יותר, הקייס שלך יותר חזק. ולהיפך - ראה מקרה לברון שהוא Unanimously השחקן הטוב בליגה ע״י כל ה-GM, האוהדים ואנחנו פה בפורום - הוא לא זוכה ב-MVP כבר שנים, כי הוא לא מנצח מספיק בליגה. היש שחקן יותר חשוב לקבוצה שלו ממנו? היש שחקן טוב ממנו? ממש לא. אבל לא ניצחת, לא קיבלת.
 
אז כן, אם יוסטון ינצחו 52, והארדן יעשה מספרים מטורפים כמו בשנה שעברה, ומהצד השני קיירי ימשיך במספרים הפחות טובים שלו (בהשוואה להארדן), ובוסטון ינצחו 64 משחקים, אתה תראה יפה מאוד איך קיירי הולך עם הגביע (אם כמובן ההחלטה היתה בין שניהם).
 
ומעבר לזה, העיקרון שמועמדות או עוצמת המועמדות ל-MVP כרוכה בהצלחה קבוצתית, זה העיקרון הכי חשוב בעיניי. כי MVP אמיתי מביא ניצחונות, לא מספרים.