לא הבנתי מה מגעיל... יוסטון מצוינת
המשחק נפתח כששתי הקבוצות נקטו טקטיקה שונה בהגנה. אוקלהומה שמה דגש בהגנה על קשת השלוש, ואפשרה להארדן לשחק אחד על אחד כמעט מבלי להביא עזרה. יוסטון לעומת זאת הביאה עזרה מהשומר של רוברסון, צופפה את הצבע ואפשרה לרוברסון לזרוק מבחוץ מתי שמתחשק לו.
ההפתעה העיקרית הייתה השליטה של יוסטון בריבאונד. סטיבן אדאמס מאכזב בטירוף, לא הייתה לו שום נוכחות בריבאונד או בכלל בהגנה אישית.
אוקלהומה קלעה את השלשות שלה בפתיחה ויוסטון החטיאה כך שהמשחק היה צמוד, אבל יוסטון שיחקה יותר חכם וסידרה להארדן סוויץ' מול הביג מן של אוקלהומה- גיבסון, אדאמס, קנטר. בשלושתם הוא התעלל ונכנס ככה למשחק, אחר כך הוא כבר תפר ג'אמפרים מול כל שומר.
לדעתי לאוקלהומה אין ברירה אלא לשנות טקטיקה הגנתית, כי כל פעם שהארדן מקבל ביג מן זה נגמר בלייאפ.
בוורלי היה מצוין בשני צדי המגרש. כרגיל הוא התריס את ווסטברוק וגם ניצל את השמירה הרפה של ראס כדי לקלוע שלשות פנויות וללכת חזק על הריבאונד.
ווסטברוק היה לא החלטי במשחק. הוא לא חיפש מספיק להיכנס לצבע וחשב חצי שנייה יותר מהרגיל לפני ששחרר את הכדור. הצבע היה צפוף וזה מאוד פגע באפקטיביות הפיק אנד רול שלו עם אדאמס/קנטר, יוסטון גם השיגה הרבה deflections וחטיפות.
למעשה אוקלהומה קיבלה תרומה התקפית אפסית מאדאמס ואולדיפו. אין לה סיכוי להישאר ככה במשחק מול יוסטון, במיוחד כשגם ווסטברוק לא פוגע. התוצאה היא 30 הפרש.
הופתעתי לטובה מהקשיחות של יוסטון בהגנה. הארדן זיהה יפה נתיבי מסירה, השיג חטיפות ועזר בריבאונד. ראיין אנדרסון זז טוב בהגנה, נתן גוף והיה טוב בריבאונד. כשיוסטון משחקת ככה גם סאן אנטוניו צריכה לדאוג.