hot take: בלייק גריפין לטעמי שחקן אוברייטד

rapgamer4ever

New member
hot take: בלייק גריפין לטעמי שחקן אוברייטד

ראיתי את המשחק מול דאלאס שהזכיר לי את החסרונות שאני רואה בו. אז זו הזדמנות עבורי לפרוש פה את משנתי.

גריפין שחקן נהדר, באמת. אבל הדעיכה שהוא חווה באתלטיות משפיעה על האפקטיביות שלו בהרבה מישורים.

נתחיל מהחסרון הראשון: סייז. גריפין אמנם 10'6 אבל יש לו ידיים קצרות. אם נשווה אותו לשחקן שהוא אנדרסייזד קלאסי כמו דריימונד גרין, הרי שלגרין מוטת ידיים ארוכה יותר וה-standing reach שלהם זהה. כלומר כשהם מרימים ידיים הם למעשה באותו גובה. אפילו סמול פורוורדים ארוכים כמו אוטו פורטר מגיעים ל-standing reach גבוה יותר, ואני לא מדבר פה על פריקים מהסוג של יאניס או דוראנט.
הסייז של גריפין לא מאפשר לו להיות אפקטיבי בהגנה על הטבעת ואנחנו יודעים שכיום רים פרוטקשן היא אחת התכונות הכי חשובות בביג מן.
גריפין נמצא בנחיתות בריבאונד וזה בולט במיוחד בדקות שדאנדרה לא על המגרש, קבוצות הורגות את הקליפרס בלוחות. במיוחד כשהאתלטיות של בלייק היא לא מה שהייתה פעם. אנחנו עדיין רואים אותו מתרומם לדאנקים כשהוא מתגלגל לטבעת אבל לדעתי הניתור שלו ממצב סטטי נפגע יותר מהכל.

נעבור לנקודה הבאה: יעילות כסקורר. בעיקרון בלייק אפקטיבי בשני מצבים: כשהוא לוקח זריקות ממש מאיזור הטבעת (פחות מ-3 פיט) או כשהוא מגיע לעונשין. זאת בניגוד לשחקני פוסט אחרים כמו טאונס או גאסול למשל שקולעים באחוזים יפים גם מטווחי ביניים ומשלוש.
אחוזי הקליעה של גריפין ב-restricted area עדיין טובים מאוד (65%) אבל זה נמוך משמעותית מאיזור ה-75% שאפיינו אותו בשלב מוקדם יותר בקריירה, כשהאתלטיות שלו הייתה ברמה גבוהה יותר.
למעשה יש פה קוקטייל קצת בעייתי של שחקן שהתקפית הוא טוב בעיקר כשהוא עמוק בצבע, אבל הגנתית הוא לא מסוגל להחזיק צבע מבחינת רים פרוטקשן וריבאונד. בלייק עובד על טווח הקליעה שלו אבל בינתיים לא ממש מצליח להוות איום משמעותי מחצי מרחק (41% העונה בטווח של 10+ פיט) או משלוש (קולע חצי שלשה למשחק). במילים אחרות- כשבלייק משחק בעמדה 4 הוא יוצר סוג של פקק, ואין לו את היכולת ההגנתית לשחק בעמדה 5.

נקודה שלישית שרציתי לדבר עליה היא משחק פוסט. בלייק אף פעם לא היה מלוטש בתחום, הרבה פעמים הוא עלה לזריקות awkward עם עבודת רגליים לא טובה אבל הוא הצליח לדחוק את המגן שלו ולהתרומם מעליו לזריקות לא אסתטיות אך אפקטיביות. זכורה במיוחד הסדרה מול הספרס שלא מצאו לו פיתרון.
במבחן העין אני רואה שבלייק פחות דורסני בפוסט מאשר פעם. הוא מושך פחות שמירות כפולות ובמשחק מול דאלאס הריסון בארנס סגר אותו לבד ממש יפה. בארנס אמנם שומר פוסט אנדרייטד אבל זה לא משהו נקודתי, גריפין מתקשה לסיים מעל שחקנים ארוכים (שוב- כי הוא פחות אתלט מפעם).

אני לא מנסה לומר שגריפין גרוע או משהו כזה, הוא עדיין שייך לטופ 30 כנראה. אלה הפציעות שעבר שהופכות אותו לשחקן יותר ניתן לעצירה, והכיוון הכללי של הליגה שמתרחקת מביג מן מהסוג של בלייק.
אני מקווה לראות את הקליפרס פוגשת את יוטה בסיבוב הראשון. לתחושתי גריפין הולך להיחשף בסדרה הזאת, כשחקן שלא לגמרי מרגיש בנוח מחוץ לצבע אבל גם יתקשה לסיים בצבע בנוכחות ה-stifle tower. זו כנראה תהיה סדרת הסיבוב הראשון הכי מעניינת ומבחן של ממש עבור בלייק גריפין. אם הוא יפגין דומיננטיות ויזכיר את יכולת הפלייאוף שלו מלפני שנתיים אני אשמח לאכול את הכובע.
 

Cade Foster

New member
מסכים

אני חושב שזה לא רק הפציעות. הוא אף פעם לא היה שחקן של מאני טיים. מעין דרוזן כזה בצורה של ביג מן. גם כשהוא הוכיח את עצמו בסדרות מסוימות זה אף פעם לא היה לאורך כל הפלייאוף. תמיד היה משהו פסיכולוגי שעצר אותו, אני אפילו לא יודע על מה לשים את האצבע אבל אני חושב שעם הכישרון שלו הקריירה הייתה צריכה להתרומם יותר גבוה.
&nbsp
אולי מעבר לאוקלהומה/בוסטון יעשה לו טוב.
 

rapgamer4ever

New member
היכולת הכי טובה שלו בקריירה הייתה בפלייאוף 2015

שם אני חושב שהירידה שלו במאני טיים הייתה בין השאר בגלל עייפות. הוא שיחק 41 דקות מתישות למשחק מול הספרס, כפול 7 משחקים, עם יום מנוחה בודד בין משחק למשחק. לא פוסל את האפשרות שהיה גם משהו מנטלי אבל ניכרה שם עייפות שהתבטאה גם בסדרה מול יוסטון.
 
האמת שאני כבר הרבה זמן לא עוקב אחרי גריפין

אבל אין ספק שהוא ירד ביכולת שלו מאז הפציעות.
בכל מקרה , נהניתי לקרוא
 

Ring Bearer

New member
מסכים עם רוח הדברים

גריפין היה השחקן הכי "אקספלוסיב" בליגה, ונשען הרבה יותר מדי על האתלטיות שלו. הפציעות ממש הורידו אותו ברמה, והיום הוא אמנם בקושי היה נכנס ל-30 הראשונים. עדיין נכנס לפני ג'ימי באטלר. ;-P
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
אני חושב שהוא לא האובריטיד היחיד בקליפרס

ראיתי את המשחק ומה שקרה שם עם כריס פול בדקות האחרונות זאת פדיחה שלא ראויה למי שנחשב לאחד מהרכזים הבכירים בליגה.
2 איבודי כדור שאפילו ילד בקט סל היה מתבייש בהם.
ואני חייב לשבח את נואל שגם אם סטטיסטית נראה שהוא לא היה הכי מרשים, היה פשוט תענוג לצפות בו. עובד בשביל הקבוצה ועושה את כל העבודה השחורה.
ובכלל נהנתי מהמשחק באופן כללי (כי זה תמיד כיף לראות את הקליפרס מפסידים)
 
למעלה