rapgamer4ever
New member
וושינגטון וויזארדס- מועמדת לגמר מזרח?
הוויזארדס יוצאים לפגרת האולסטאר במומנטום מצוין. הם במקום השלישי במזרח, ניצחו 15 מ-17 המשחקים האחרונים כאשר שני ההפסדים שלהם הגיעו בהארכה ועל הבאזר. אכתוב פה בקצרה על העונה של וושינגטון:
ג'ון וול- זו העונה הטובה בקריירה שלו. career high בנקודות (22.8), אסיסטים (10.6) ואחוזי קליעה (54% TS%). הוא שיפר את הקליעה שלו מחצי מרחק והיה אחראי על אינספור מהלכי קלאץ' גדולים לאורך העונה.
בראדלי ביל- בשלב הראשון הוא מצליח להישאר בריא. בשלב השני הוא באמת מעורב יותר במשחק, שינה את התפלגות הזריקות שלו מהרבה לונג 2 ליותר שלשות וכניסות לסל. אחוזי הקליעה שלו השתפרו מכל הטווחים וסופסוף הוא ביצע את קפיצת המדרגה לה כולם חיכו: 22 נקודות למשחק, עזרה בהובלת כדור וסיידקיק ראוי לוול.
אוטו פורטר- סיפור הצלחה מהיותר שקטים העונה. שחקן 3&D אולטימטיבי שמוביל את הליגה באחוזים ל-3, עוזר בריבאונד ושומר על הכוכב של היריבה. הוא מזכיר לי את קראודר בתרומה השקטה שלו לקבוצה. פורטר לא חזק כמו קראודר אבל הוא גם מסוגל לתת דקות בעמדה 4 בזכות האורך שלו (מוטת ידיים של 1'7).
מרקיף מוריס- שחקן שהיה אנדראצ'יבר משחק את הכדורסל הטוב בקריירה שלו כרגע. מתחילת 2017 הוא קולע 18 למשחק, מוסיף 8 ריבאונדים וקבלת ההחלטות שלו משופרת. הוא בוחר מתי לקחת שומר נמוך לפוסט, מתי לזרוק שלשות וכל עוד הוא ישמור את אחוזי השלשות שלו ב-high thirties זה יקל על כולם להגיע לזריקות נוחות.
מרצ'ין גורטאט- אנחנו כבר מכירים אותו מצוין אבל גם לו מגיע קרדיט. הפיק אנד רול שלו עם וול הוא הלחם והחמאה של התקפת הוויזארדס. יש לו ידיים טובות, סיומת נהדרת באיזור הטבעת והוא מספיק סולידי בהגנה ובריבאונד כדי להשלים בצורה טובה את יתר שחקני החמישייה.
ה-יתרון של חמישיית הוויזארדס לטעמי היא שאין לה חסרונות בולטים. אין אף חור בהגנה. הם לא מסתמכים יותר מדי על אף אלמנט. יש להם כדרור, קליעה, סייז ואתלטיות. הם מספיק מגוונים כדי לא להיות לגמרי צפויים.
נקודת האכילס של וושינגטון היא הספסל. מעט מאוד שחקנים פרודקטיביים. יאן מהינמי חזר מפציעה ויוכל לתרום משהו בהמשך אבל חוץ ממנו קשה למצוא נקודת אור. אולי כדאי לוויזארדס להתחזק בשחקן כנף סולידי לקראת הדדליין.
החדשות הטובות הן שוושינגטון בנויה בצורה טובה לפלייאוף. לא סתם הם הפתיעו לטובה בריצות פלייאוף קודמות. החמישיות משחקות הרבה דקות בפלייאוף וזה לטובת הקבוצות היותר קצרות ואיכותיות. הם לא מסתמכים על שריקות כמו טורונטו או על לנצח את היריבה בהאסל כמו בוסטון.
עם כמה שוול קריטי להתקפה שלהם, ביל הוא אופציה שנייה טובה וזה גם משהו שקבוצות כמו בוסטון או אינדיאנה לא יכולות לומר.
ריצת הפלייאוף של וושינגטון תהיה תלויה מאוד ב-standings. כרגע הם ממוקמים נהדר, עם יתרון ביתיות בסיבוב הראשון ומפגש פוטנציאלי מול בוסטון בסיבוב השני. הכי חשוב זה לא לפגוש את קליבלנד בדרך לגמר אבל גם טורונטו נראית יותר מפחידה עם איבאקה. לשם כך וושינגטון תצטרך להמשיך לנצח בקצב של 50+ ניצחונות ולקוות שבוסטון לא תנצח יותר מדי ותתפוס את המקום הראשון, וגם לא תיכנס למשבר משמעותי שיוריד אותה למקום 4-5.
הוויזארדס יוצאים לפגרת האולסטאר במומנטום מצוין. הם במקום השלישי במזרח, ניצחו 15 מ-17 המשחקים האחרונים כאשר שני ההפסדים שלהם הגיעו בהארכה ועל הבאזר. אכתוב פה בקצרה על העונה של וושינגטון:
ג'ון וול- זו העונה הטובה בקריירה שלו. career high בנקודות (22.8), אסיסטים (10.6) ואחוזי קליעה (54% TS%). הוא שיפר את הקליעה שלו מחצי מרחק והיה אחראי על אינספור מהלכי קלאץ' גדולים לאורך העונה.
בראדלי ביל- בשלב הראשון הוא מצליח להישאר בריא. בשלב השני הוא באמת מעורב יותר במשחק, שינה את התפלגות הזריקות שלו מהרבה לונג 2 ליותר שלשות וכניסות לסל. אחוזי הקליעה שלו השתפרו מכל הטווחים וסופסוף הוא ביצע את קפיצת המדרגה לה כולם חיכו: 22 נקודות למשחק, עזרה בהובלת כדור וסיידקיק ראוי לוול.
אוטו פורטר- סיפור הצלחה מהיותר שקטים העונה. שחקן 3&D אולטימטיבי שמוביל את הליגה באחוזים ל-3, עוזר בריבאונד ושומר על הכוכב של היריבה. הוא מזכיר לי את קראודר בתרומה השקטה שלו לקבוצה. פורטר לא חזק כמו קראודר אבל הוא גם מסוגל לתת דקות בעמדה 4 בזכות האורך שלו (מוטת ידיים של 1'7).
מרקיף מוריס- שחקן שהיה אנדראצ'יבר משחק את הכדורסל הטוב בקריירה שלו כרגע. מתחילת 2017 הוא קולע 18 למשחק, מוסיף 8 ריבאונדים וקבלת ההחלטות שלו משופרת. הוא בוחר מתי לקחת שומר נמוך לפוסט, מתי לזרוק שלשות וכל עוד הוא ישמור את אחוזי השלשות שלו ב-high thirties זה יקל על כולם להגיע לזריקות נוחות.
מרצ'ין גורטאט- אנחנו כבר מכירים אותו מצוין אבל גם לו מגיע קרדיט. הפיק אנד רול שלו עם וול הוא הלחם והחמאה של התקפת הוויזארדס. יש לו ידיים טובות, סיומת נהדרת באיזור הטבעת והוא מספיק סולידי בהגנה ובריבאונד כדי להשלים בצורה טובה את יתר שחקני החמישייה.
ה-יתרון של חמישיית הוויזארדס לטעמי היא שאין לה חסרונות בולטים. אין אף חור בהגנה. הם לא מסתמכים יותר מדי על אף אלמנט. יש להם כדרור, קליעה, סייז ואתלטיות. הם מספיק מגוונים כדי לא להיות לגמרי צפויים.
נקודת האכילס של וושינגטון היא הספסל. מעט מאוד שחקנים פרודקטיביים. יאן מהינמי חזר מפציעה ויוכל לתרום משהו בהמשך אבל חוץ ממנו קשה למצוא נקודת אור. אולי כדאי לוויזארדס להתחזק בשחקן כנף סולידי לקראת הדדליין.
החדשות הטובות הן שוושינגטון בנויה בצורה טובה לפלייאוף. לא סתם הם הפתיעו לטובה בריצות פלייאוף קודמות. החמישיות משחקות הרבה דקות בפלייאוף וזה לטובת הקבוצות היותר קצרות ואיכותיות. הם לא מסתמכים על שריקות כמו טורונטו או על לנצח את היריבה בהאסל כמו בוסטון.
עם כמה שוול קריטי להתקפה שלהם, ביל הוא אופציה שנייה טובה וזה גם משהו שקבוצות כמו בוסטון או אינדיאנה לא יכולות לומר.
ריצת הפלייאוף של וושינגטון תהיה תלויה מאוד ב-standings. כרגע הם ממוקמים נהדר, עם יתרון ביתיות בסיבוב הראשון ומפגש פוטנציאלי מול בוסטון בסיבוב השני. הכי חשוב זה לא לפגוש את קליבלנד בדרך לגמר אבל גם טורונטו נראית יותר מפחידה עם איבאקה. לשם כך וושינגטון תצטרך להמשיך לנצח בקצב של 50+ ניצחונות ולקוות שבוסטון לא תנצח יותר מדי ותתפוס את המקום הראשון, וגם לא תיכנס למשבר משמעותי שיוריד אותה למקום 4-5.