טווח משקל באנורקסיה חמורה ומתמשכת
חברים וחברות יקרים ויקרות,
בשבוע שעבר התקיים כנס הפרעות האכילה השנתי בביה"ח הדסה עין-כרם, המיועד לאנשי הטיפול בתחום הפרעות האכילה, על מנת להתעדכן בספרות המחקרית העדנית, בטיפולים השונים וביעילותם וכדומה.
בעיני, אחת ההרצאות המרתקות הייתה בנוגע להפרעת אכילה חמורה, מתמשכת ו"כרונית", כפי שנקראת ב"שפה העממית". הכוונה לבוגרות אשר מתמודדות עם אנורקסיה נרבוזה במשך עשרות שנים, וכמובן שהטיפול יהיה שונה מטיפול בנערה , אישה צעירה וכדומה. החידוש היה בכך שישנו איזשהו שינוי כיוון לגבי כך שמי שעשרות שנים מתמודדת עם הפרעת האכילה ומתקשה לשמור על טווח המשקל שלה (והכוונה למקרים הקיצוניים והמתמשכים - לאחר טיפולים רבים בסוגים שונים של טיפול, ולא למקרים בהם קיים קושי לשמור על טווח המשקל גרידא), אזי יקבעו את טווח המשקל יחד עם המטופלת עם הפרעה זו, גם אם יהיה BMI נמוך מהממוצע.
חשוב לציין, כי אכן מדובר במקרים מסוימים, ומרבית המחקרים מראים כי הגעה לטווח המשקל שנקבע ושמירה עליו מהווה פרוגנוזה חיובית יותר להחלמה או שיקום מהפרעת האכילה.
מהמקום שלי כמטפלת, אני מרגישה לעתים ממטופלות (בשלבים התחלתיים או רגרסיביים יותר בטיפול) שהן מרגישות ש"כל מה שאני רוצה זה שישמרו על המשקל ואז הפרעת האכילה תיפתר". שמירה על משקל תקין זה כמובן תנאי הכרחי לטיפול בהפרעת אכילה, אבל לא תנאי מספיק! בעיני, הוא עשוי לסמל את הכוחות שיש לנערה או לאישה המתמודדת עם הפרעת האכילה להתמודד איתה, שכן בכך ששומרת על משקל זה מעיד בין היתר על כך שהיטיבה להתמודד עם הדחפים העוצמתיים, בין היתר. בנוסף, הוא מעמת עם החרדה הגבוהה שמציפה ככל שמתקרבים לטווח.
אשמח לדעתכם/ן או חוויותיכן/ם.
חברים וחברות יקרים ויקרות,
בשבוע שעבר התקיים כנס הפרעות האכילה השנתי בביה"ח הדסה עין-כרם, המיועד לאנשי הטיפול בתחום הפרעות האכילה, על מנת להתעדכן בספרות המחקרית העדנית, בטיפולים השונים וביעילותם וכדומה.
בעיני, אחת ההרצאות המרתקות הייתה בנוגע להפרעת אכילה חמורה, מתמשכת ו"כרונית", כפי שנקראת ב"שפה העממית". הכוונה לבוגרות אשר מתמודדות עם אנורקסיה נרבוזה במשך עשרות שנים, וכמובן שהטיפול יהיה שונה מטיפול בנערה , אישה צעירה וכדומה. החידוש היה בכך שישנו איזשהו שינוי כיוון לגבי כך שמי שעשרות שנים מתמודדת עם הפרעת האכילה ומתקשה לשמור על טווח המשקל שלה (והכוונה למקרים הקיצוניים והמתמשכים - לאחר טיפולים רבים בסוגים שונים של טיפול, ולא למקרים בהם קיים קושי לשמור על טווח המשקל גרידא), אזי יקבעו את טווח המשקל יחד עם המטופלת עם הפרעה זו, גם אם יהיה BMI נמוך מהממוצע.
חשוב לציין, כי אכן מדובר במקרים מסוימים, ומרבית המחקרים מראים כי הגעה לטווח המשקל שנקבע ושמירה עליו מהווה פרוגנוזה חיובית יותר להחלמה או שיקום מהפרעת האכילה.
מהמקום שלי כמטפלת, אני מרגישה לעתים ממטופלות (בשלבים התחלתיים או רגרסיביים יותר בטיפול) שהן מרגישות ש"כל מה שאני רוצה זה שישמרו על המשקל ואז הפרעת האכילה תיפתר". שמירה על משקל תקין זה כמובן תנאי הכרחי לטיפול בהפרעת אכילה, אבל לא תנאי מספיק! בעיני, הוא עשוי לסמל את הכוחות שיש לנערה או לאישה המתמודדת עם הפרעת האכילה להתמודד איתה, שכן בכך ששומרת על משקל זה מעיד בין היתר על כך שהיטיבה להתמודד עם הדחפים העוצמתיים, בין היתר. בנוסף, הוא מעמת עם החרדה הגבוהה שמציפה ככל שמתקרבים לטווח.
אשמח לדעתכם/ן או חוויותיכן/ם.