לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1512715,127 עוקבים אודות עסקים

פורום הפרעות אכילה

הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי. אנו לא מציעות כאן ייעוץ רפואי,כאן תוכלו להכיר משתתפים הלוקים בהפרעת אכילה כזו או אחרת: אכילה כפייתית דרך בולימיה, אנורקסיה וכל מה שבאמצע.
נא לא לפרסם מאכלים ספציפיים, BMI, משקל - ולקרוא את הנחיות הפורום לפני.
כל אחד ואחת מכם מוזמנים להתחבר אל מה ומי שמתאים לו, להכיר אותנו ולספר על עצמו. תכירו כאן גם כמה משתתפים אשר הפרעת אכילה אינה מחלתם וכי הם כאן על מנת להעניק תמיכה וכוחות נפשיים לכולנו.
אתם תמיד מוזמנים לכתוב ולספר על המעיק עליכם או להגיב להודעות של אחרים - אבל אתם חלק מאתנו וגם קריאה יכולה לחזק לפעמים, עד שתמצאו את הכוח לחלוק עימנו.  
אנחנו כאן כולנו כדי לעזור ולהיעזר - כל אחד במינון המתאים לו. כל אחד מוזמן לספר על עצמו מה שהוא רק רוצה, לספר על ההרגשה, על המצב רוח, על איך עבר היום, על הקשיים, על כל הסבל וכל מה שרק יושב לכם על הלב ומכאיב, לוחץ, מנסה להשתחרר החוצה. אתם מוזמנים לעשות זאת בפורום, בסביבה תומכת ומבינה. כולנו כאן אחיות ואחים לצרה. אין כאן מישהו היושב למעלה ונותן הנחיות. אנחנו כאן כולנו יחד, כל אחד בשלב זה או אחר של ההפרעה, תומכים אחד בשנייה, על מנת לנסות יחדיו לעבור את המשבר ולהמשיך קדימה. אתם מוזמנים להוציא פה את כל הלכלוך והרע - אנחנו נקבל זאת באהבה ובהבנה, כמו שנקבל בשמחה את הימים הטובים שיהיו, כשיגיעו. כל יום ביומו. אולי, עם הזמן, תגיעו גם להרגשה שהתמיכה באחרים נותנת לכם המון כוח להמשיך קדימה. אנו מרגישות כך, ואנו לא היחידות. יש פה קבוצה גדולה מאוד של מלאכיות ומלאכים הנותנים הכול מכל הלב כדי לעזור, לתמוך וכמובן גם להיתמך כשצריך.  דרכינו אינה קלה, יש ויהיו תמיד לא מעט עליות וירידות, אך כמו שכבר אמרנו... כל יום ביומו. כל קרב הוא קרב בפני עצמו, וגם אם הפסדנו בקרב אחד או שניים או שלושה - מה שחשוב הוא הניצחון במלחמה כולה. יחד נצליח לעבור את כל הקשיים. יחד ננצח את המחלה. 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות אכילה

הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי. אנו לא מציעות כאן ייעוץ רפואי,כאן תוכלו להכיר משתתפים הלוקים בהפרעת אכילה כזו או אחרת: אכילה כפייתית דרך בולימיה, אנורקסיה וכל מה שבאמצע.
נא לא לפרסם מאכלים ספציפיים, BMI, משקל - ולקרוא את הנחיות הפורום לפני.
כל אחד ואחת מכם מוזמנים להתחבר אל מה ומי שמתאים לו, להכיר אותנו ולספר על עצמו. תכירו כאן גם כמה משתתפים אשר הפרעת אכילה אינה מחלתם וכי הם כאן על מנת להעניק תמיכה וכוחות נפשיים לכולנו.
אתם תמיד מוזמנים לכתוב ולספר על המעיק עליכם או להגיב להודעות של אחרים - אבל אתם חלק מאתנו וגם קריאה יכולה לחזק לפעמים, עד שתמצאו את הכוח לחלוק עימנו.  
אנחנו כאן כולנו כדי לעזור ולהיעזר - כל אחד במינון המתאים לו. כל אחד מוזמן לספר על עצמו מה שהוא רק רוצה, לספר על ההרגשה, על המצב רוח, על איך עבר היום, על הקשיים, על כל הסבל וכל מה שרק יושב לכם על הלב ומכאיב, לוחץ, מנסה להשתחרר החוצה. אתם מוזמנים לעשות זאת בפורום, בסביבה תומכת ומבינה. כולנו כאן אחיות ואחים לצרה. אין כאן מישהו היושב למעלה ונותן הנחיות. אנחנו כאן כולנו יחד, כל אחד בשלב זה או אחר של ההפרעה, תומכים אחד בשנייה, על מנת לנסות יחדיו לעבור את המשבר ולהמשיך קדימה. אתם מוזמנים להוציא פה את כל הלכלוך והרע - אנחנו נקבל זאת באהבה ובהבנה, כמו שנקבל בשמחה את הימים הטובים שיהיו, כשיגיעו. כל יום ביומו. אולי, עם הזמן, תגיעו גם להרגשה שהתמיכה באחרים נותנת לכם המון כוח להמשיך קדימה. אנו מרגישות כך, ואנו לא היחידות. יש פה קבוצה גדולה מאוד של מלאכיות ומלאכים הנותנים הכול מכל הלב כדי לעזור, לתמוך וכמובן גם להיתמך כשצריך.  דרכינו אינה קלה, יש ויהיו תמיד לא מעט עליות וירידות, אך כמו שכבר אמרנו... כל יום ביומו. כל קרב הוא קרב בפני עצמו, וגם אם הפסדנו בקרב אחד או שניים או שלושה - מה שחשוב הוא הניצחון במלחמה כולה. יחד נצליח לעבור את כל הקשיים. יחד ננצח את המחלה. 
x
הודעה מהנהלת הפורום
חל איסור מוחלט על פירוט משקל, גובה, חישובי B.M.I, פירוט תפריטים בפורום!
חל איסור מוחלט על כתיבת תכני פרו אנה ופרו מיה בפורום!
חל איסור מוחלט על פרסום טיפול/מטפל/מכונים וכדומה!
אנא שמרו על תרבות דיון, כבדו והתחשבו במשתמשים האחרים.
 
המשך >>

לצפיה ב-'סליחה'
סליחה
11/02/2017 | 23:33
18
226
סליחה שאני כותבת שוב. אין לי מקום אחר ואין לי בררה יותר. ניסיתי לשתוק. אני עדיין מנסה בהרבה מקומות, להפנים את זה שאין בשביל מה. שכלום לא יעזור.
סיפרתי על החברה שלי. אז היא בשבועיים האחרונים מאושפזת והמצב שלה לא טוב.
היה פרוייקט מסויים שהתחלתי ללמוד, והיה לי חשוב, אפילו די נחשפתי מול המורה בחלקים מהסיפור שלי כשהוא התעניין, ואז הוא ביקש להפסיק את הלימוד. הסיבות הן קשורות לבירוקרטיה וטפסים אבל מרגיש לי כמו עוד נטישה. עוד כשלון.
בלילות הגשומים הכנסתי לדירה חתול מסכן שיילל מחוץ לדלת. הוא התרגל ונכנס אלי גם אחר כך אבל בהמשך רק אכל וביקש לצאת. ושוב זה מרגיש לי שאני לא טובה מספיק לכלום.
יותר ויותר אני מרגישה לבד, מרגישה שאין טעם יותר בלהתאמץ ולשתף, שכלום לא יעזור יותר. גם בטיפולים קשה לי ממש לדבר.
יש לי חלומות נוראיים שכוללים את המשפחה שלי וזכרונות מהעבר. חלומות שמעירים אותי מסוייטת ומאיימים עלי מלהרדם שוב.
אין לי כוחות לחיים האלו.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'מזדהה איתך ואין לך על מה להתנצל'
מזדהה איתך ואין לך על מה להתנצל
17/02/2017 | 18:08
17
68
קודם כל אין לך על מה להתנצל !! תוציאי כל מה שעל ליבך, אפחד לא ישפוט אותך.
שתדעי לך שאני ממש מזדהה איתך. נכנסתי לפורם אחרי הרבה זמן שלא ביקרתי ועקבתי אחר הפוסטים שלך ופשוט ריסקת אותי. המילים שלך ככ חדרו בי, וזה גם כי אני מרגישה ממש בדיוק כמוך וכאילו הוצאת לי את המילים מהפה. אני מרגישה ככ את התסכול שלך מעצמך ומהחיים וזה שובר אותי לראות מישהי שמרגישה ככה (חוץ ממני, כי כביכול אצלי זה "מובן מאליו") . אני לא מכירה אותך, אבל זה בכלל לא מגיע לך. אני מרגישה שאת גם מאוד מודעת לעצמך ולמחלה הארורה הזו וזה מה שהופך את זה ליותר קשה לדעתי. כמו עם המקרה עם החתול, שאת יודעת שלהפרעת האכילה ולביטחון שלך גורם משפיע באיך שאת לוקחת את העניין שהחתול ביקש לצאת וזה כביכול כי את "לא מספיק טובה". אבל זה שטויות וזה לא נכון !! 
רק רציתי שתדעי שאת לא לבד ואת מוזמנת לשתף תמיד. את לא היחידה שחווה את זה ומרגישה ככה , ואני אומרת את זה כדי לנחם אבל לא רק. כי אני יודעת שזה לא מנחם כי קשה מאוד לחיות ככה. כל החיים נראים אפורים וחסרי משמעות. 
אני יודעת שמהסגרת של הטיפולים נורא קשה ומתישה נפשית, זה כאילו לגרד שוב את הפצע ולפתוח אותו. אבל המסגרת הזו נורא חשובה. גם אם את מרגישה שאת עומדת במקום אל תפסיקי ללכת. 
אשמח אם תוכלי לשתף לגבי החלומות שלך והעבר שלך והאם יד להם חלק בהפרעת האכילה שפיתחת.
 
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/02/2017 | 07:54
16
43
נגעת לי בלב.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'פנס היקרה..'
פנס היקרה..
22/02/2017 | 20:44
15
47
איך את מרגישה היום?
 
כמה כאב מהתיאור שלך.. 
 
כשנמצאים במקום כל כך קשה.. גם מניסיון.. רואים את הכל דרך מסננת של שיפוטיות ואכזריות עצמיות.. 
 
עצוב לי שמישהי כמוך, שיכולה להרגיש כמו שאת מרגישה ולבטא כמו שאת מבטאת ולעזור לאחרים כמו שאת עוזרת, חושבת את זה על עצמך..
 
פה בשבילך! 
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'גם טריגר'
גם טריגר
02/03/2017 | 22:58
14
49
אני במצב נפשי די גרוע. הגעתי ליאוש מוחלט ועשיתי כמה דברים מתוך כך, כמו להיעדר מהעבודה ולהסתכן בפיטורים. אבל לא רק.
הפסיכולוגית והפסיכיאטר טענו שאני לא יכולה להשאר לבד בבית ושאדאג שיהיו איתי אנשים. מרוב שזה היה נשמע תלוש מהמציאות שאגייס פתאום סביבי אנשים כשאף אחד לא יודע עלי כלום, חשבתי להתעלם.
יצא שדיברה איתי מישהי מהעבודה כשנעדרתי ושמעה שמשהו לא בסדר. היא שיתפה עוד מישהי והן באו קצת להיות איתי.
תוך כדי הימים האלו המצב עוד החמיר, הלילות חסרי השינה מעיקים ומאיימים ממש. הגעתי למצב שלא זכרתי אף פעם, שאני מרגישה ממש זקוקה להמצאותם של אנשים לידי, וזה מבהיל מצד אחד ןגם חסר פתרון .
שיתפתי עוד אנשים כדי שאוכל יותר להיעזר. זה קשה ממש. בפרט שלא שמרתי על קשרים עד היום.
ועדיין הגיע לילה ואני לבד.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'אני יודעת'
אני יודעת
04/03/2017 | 20:10
13
37
שכשנמצאים במקום בו את נמצאת עכשיו, בכזו מצוקה, הבדידות נוכחת הרבה יותר.
מהניסיון שלי, אני בעבר הרגשתי שאם אני נמצאת במצב הזה או אדם אחר, אז אם הוא לא רוצה לעזור לעצמו "אין מה לעשות". כמה טעיתי.
לפעמים כל מה שצריך הוא לעבור את הרגע הזה, להתמודד עם הדחף הרגעי, להיעזר. לפעמים מספיקה החוויה באותו הרגע שאת לא לבד, שזה ישתפר, שיש לך כוחות, כדי לעבור את זה. וכן, לפעמים אין ברירה אלא להיעזר במישהו או משהו חיצוני שישלשלו את החבל לבור שאת נמצאת בו.
כשאנחנו בתוך הבור , מרוב שכבר אין כוחות, הייאוש, הייאוש גורם לנו פשוט לקבל את המצב בהשלמה. אבל אני רוצה להעביר לך פה עד כמה שאפשר שלפני שאת מקבלת את המצב כמו שהוא את יכולה לנסות לשנות אותו.
זה נראה ממה שכתבת שאת במשבר קשה עכשיו, אני לא יודעת כמה הוא עוצמתי ביחס למשברים קודמים שעברת, אבל אף אחד מאיתנו לא חסין ממשברים וזה אומר שאת התמודדת עם מצבים דומים בעבר, וצלחת אותם.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'כזה לא היה לי'
כזה לא היה לי
<< ההודעה הנוכחית
04/03/2017 | 22:32
12
29
אולי כי הייתי פחות מודעת, יותר הדחקתי התעלמתי והמשכתי. ידעתי שאני מרגישה רע ולא ידעתי מעבר לכך.
עכשו הכל נוגע, לאימה יש מילים ותחושות ותמונות.
וזה מאיים ומערער הכל
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'אם כך'
אם כך
04/03/2017 | 22:49
11
23
זה נשמע התקדמות עצומה, עם כל הכאב והמצוקה, אם את אומרת שזה שונה מהמשברים הקודמים והפעם את ממש חווה את הכל, בלי הדחקה ובלי הימנעות.. כשאת מרגישה כמו עצב חשוף, כאילו אין עור וכולך חשופה והכל נוגע בך, זה אומר שמתחילים לגעת במקומות העמוקים באמת..
אני לא חושבת שיכול להיות משהו שאכתוב שיעודד אותך, אני לא חושבת שצריך לעודד כל כך במצב כזה שנראה כל כך עגום כשנמצאים בו, אבל אולי איזשהו מסר שלא ישאיר אותך כל כך לבד בחווייה... אני באמת מאמינה ש-
"the only way out - is through". נשמע שאת בדרך הזו. 
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'לא יודעת אם זו התקדמות'
לא יודעת אם זו התקדמות
04/03/2017 | 23:49
10
30
אני מבינה שבכזה מצב יש יותר במה לטפל בטיפול הפסיכולוגי.
בפועל מה שקרה זה כנראה טריגר שעורר דברים מהעבר. (הם עדיין לא ברורים אך מציקים.) כך שלא בטוחה שזוהי תוצאה של התקדמות.
 
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'פחות'
פחות
05/03/2017 | 17:24
9
32
מעניין אותי כמה "בשר" יש בטיפול.. אני מדברת על החוויה שלך. כלומר בעיני הטריגר לא יכול לעורר דברים כשאנחנו לא מסוגלים לקלוט אותם.. גם אם הכל עכשיו מבולגן וכאוטי.
לאורך השנים יש הרבה טריגרים אבל אנחנו יכולים להיות אלופים ב הכחשה וכדומה, ואם משהו עולה מערער זה איפשהו אומר שקצת הורדנו הגנות ואנחנו מוכנים לקבל.
זה כמובן לא הופך את זה לפחות קשה, מעיק ומייגע. כשקשה אפילו רק להשאיר את הראש מעל המים.
מה את כן חושבת שיכול לעזור לך כרגע? 
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'זה מיועד אלי?'
זה מיועד אלי?
07/03/2017 | 14:18
1
20
לצפיה ב-'כן :)'
כן :)
07/03/2017 | 18:37
4
לצפיה ב-'לא יודעת. לא יודעת. ותודה על ההתייחסות'
לא יודעת. לא יודעת. ותודה על ההתייחסות
07/03/2017 | 23:42
6
31
הפסיכולוגית עוזרת. יש דברים שמצליחים להחזיק אותי. אבל זה גג 24 שעות ומתמוגג. ואז אני שוב אבודה ונואשת ונופלת לכל דבר.
ממש קשה לי לשמור על העבודה עכשו, מנסה להחזיק מיום ליום שעה שעה.
אני כל כך תלויה באנשים פתאום וזה קשה לי ומוזר ואין הרבה שבאמת שורדים איתי. יש מישהי אחת שממש נצמדה אלי כשקלטה מה קורה דואגת ומנסה באמת לעזור.
יש עוד אנשים שמראים אכפתיות והתעניינות. זה קצת קשה להבין (להתאכזב) ולגלות שהביחד לא מצליח להקל הכל. לא לוקח את הקושי. בזמן שבאמת חשבתי שאני עושה הכל בשביל לעזור לעצמי, כשאני עם כל ההתנגדות שלי מאפשרת לעצמי להתקרב אל אנשים ולהיעזר, זה לא עוזר והכל רודף אותי ואני עם סיוטים והתקפי חרדה ולא בבית שלי.
ואז אני מתייאשת ורוצה להפסיק, ולמחרת פתאם היום נהיה סביר יותר. ואני מקבלת כוח לעוד יום. ובלילות תמיד קורסת.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'24 שעות זה המון וזה מדהים'
24 שעות זה המון וזה מדהים
18/03/2017 | 09:47
5
17
יחסית למה שאת עוברת! 
לפעמים אנחנו כל כך מצפים שהכאב פשוט ייעלם, אבל זה לא עובד ככה - בשלב האקוטי שאת נמצאת בו, זה ממש לשרוד מרגע לרגע שוב ושוב.
 
הלילות הם הכי קשים, אני ממש מבינה אותך. הכל צף ועולה בחושך ובלבד הזה... אני מציעה כן להכין מראש אולי משהו לקרוא בלילה - משהו שאת כותבת לעצמך, שיזכיר לך בשעות הקשות של הלילה שבבוקר הדברים נראים אחרת - עדיין קשים ועדיין מאכזבים, אבל בכל זאת מעט אחרת. רק כדי שזה יזכיר לך את זה כשמאד קשה.
אני חושבת שזה לא מובן מאליו שאת נותנת לעצמך להיעזר עכשיו, במיוחד כשזה נשמע שאת לא כל כך רגילה לזה - להיעזר באחרים. תהיה לזה המון משמעות גם בעתיד, אני בטוחה. 
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'נכון. תודה'
נכון. תודה
19/03/2017 | 20:37
4
23
24 שעות זה באמת המון. זה מה שנותן לי היום החופשי מהעבודה שמוקדש לפגישה עם הפסיכולוגית, עובדת סוציאלית, ובערב השתתפות בקבוצה של בנות. זה נותן לי כוח ליום שלם. ובלילה שאחר כך אני שוקעת שוב.
ואני מבקשת עזרה בלי הפסקה. מכל מי שאפשר. ואז נבהלת ונגעלת מעצמי ובטוחה שאני כזו דוחה ובורחת ונעלמת וסותמת.
חזרתי היום לדיאטנית אחרי חודש שלא היה לי כוחות ללכת אליה. היא הבינה את המצב והבקשות שלה די מותאמות למצב ובכל זאת אני לא משוכנעת שאצליח.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'איך זה מתקדם?'
איך זה מתקדם?
25/03/2017 | 13:10
3
15
עצם המחשבה שאת לא משוכנעת שתצליחי משפיעה עלייך.
תתרכזי ותתמקדי בכאן ועכשיו  - אין עבר ואין עתיד, רק את הרגע הזה, ולעבור מרגע לרגע.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'קשה לי'
קשה לי
30/03/2017 | 00:47
26
הקצוות שאני חווה הם מטורפים. הגעתי לקרקעית כל כך נמוכה,  ופתאם נוצר איזה מרחב שאיפשר נשימה ואף שמץ של תקווה, ושוב קריסה (כל כך מהירה!) והתנפצות של האשליה.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-':( ט'
:( ט
31/03/2017 | 21:02
1
19
ראיתי אתמול מולי ברחוב את הבנאדם הראשון בעולם שראה אותי, והתייחס אלי כראויה, והוא הבן אדם שגם פגע בי. ראיתי אותו, אחרי לא מעט שנים שלא נפגשנו. מאז התמונה שלו לא זזה לי מהראש, הכל משתבש, מתקשה שלא לפגוע בעצמי. נשארת שוב לבד.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'אל תחמירי את המצב'
אל תחמירי את המצב
01/04/2017 | 00:14
19
תעשי כל מה שאת יכולה שלא יהפוך את המצב לקשה יותר. 
תיעזרי, בדיוק כמו שאת עושה עכשיו. 
הפרעות אכילה >>

הודעות אחרונות

10:21 | 27.11.19 אורחים בפורום
20:04 | 21.10.19 מייפלס
21:00 | 24.09.19 dalit62
13:32 | 22.09.19 אורחים בפורום
20:06 | 24.03.19 אורחים בפורום
14:41 | 04.03.19 shanikuv
12:22 | 20.01.19 אורחים בפורום
18:16 | 09.01.19 רונה1238
18:17 | 20.12.18 swabi
00:25 | 16.12.18 שירה כמים
15:00 | 05.12.18 אורחים בפורום
22:42 | 23.11.18 גרופר
11:56 | 17.09.18 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ