עזרה - איך לעודד אותה לעלות במשקל?

עזרה - איך לעודד אותה לעלות במשקל?

בת זוגי סובלת מהפרעות אכילה מילדות (אנורקסיה רסטרקטיבית).
שנינו בעשור החמישי לחיינו ואנחנו בזוגיות שנתיים וחצי (מתוכם מעל שנה מגורים משותפים)
הבעיה:
למרות שכרגע היא עם BMI גבולי שלא מחייב טיפול, מצבה משפיע דראסטית מן הסתם על איכות החיים הן שלה והן שלנו כזוג.

נכון להיום היא מוכנה סוף סוף לשקול (הא :)) לנסות לעלות במשקל, אבל כשמגיעים לתכל'ס היא לא מסוגלת להוסיף לתפריט.

פניה לדיאטנית לא רלוונטית כי כאמור הבעיה היא במסוגלות להגדיל תפריט ולא במה להוסיף.

בנוסף, מדובר כאמור באדם בגיר ובעל נסיון רב עם שיטות טיפול כאלה ואחרות ואנו חוששים שלמרות הנכונות כרגע, ברגע האמת היא "תתחמן את המערכת" וההזדמנות תחמוק.

אשמח לעצתכם.
 

noa144

New member
שלום וברוך הבא לפורום

קודם כל, אני חייבת לומר שאני מעריכה את רמת הדאגה והאכפתיות שאתה מפגין, מדובר במצב מאד לא פשוט - לא למתמודדת עם הפרעת האכילה ולא לקרובים לה.


אני אכתוב את השורה התחתונה כבר בהתחלה, אבל ארצה להעמיק יותר לאחר מכן: אני חושבת שהתשובה בגוף השאלה - בת זוגתך היא אדם בגיר, כך שאתה-עצמך לא יכול לעשות דבר שיעודד אותה לעלות במשקל. מה גם שהסיכוי לעלייה במשקל כשמדובר באנורקסיה רקסטריקטיבית ללא טיפול נפשי הוא די קלוש, כפי שאתה בעצמך מציין. פעמים רבות אחד מבני המשפחה תופס בעל כורחו את מקום הפסיכולוג/מטפל/דיאטן/רופא/הורה וכו' כאשר בת הזוג מתמודדת עם אנורקסיה, ואני מאמינה שלהיכנס למקום הזה זה בעייתי מאד עבורך, עבורה ועבורכם.

ועכשיו להבהרה - תוכל לפרט כיצד מצבה משפיע דראסטית? גם על החיים שלך וגם על שלכם?
תוכל להסביר אולי איפה אתה בתוך כל המצב הזה? איך אתה מתנהג ואיך זה משפיע עליך?
בנוסף, במשפט האחרון כתבת " אנו חוששים"- מי הם "אנו"?
 
קודם כל
קצת הבהרות וחידודים

ראשית, לא ציינתי (וייתכן שזה מיותר) שבת הזוג שלי קוראת את התשובות - אני מאמין שלנסות לברר סוגיות כאלה מאחורי הגב יכול להזיק יותר מאשר להועיל.

רק עכשיו שמתי לב שהכותרת שבה בחרתי ("לעודד לעלות במשקל") אינה תואמת כלל את תוכן השאלה שלי (ולבטח לא את כוונתי). אז ראשית אחדד את השאלה:

בהנתן שכיום בת זוגי, שהיא בגירה, מביעה נכונות כלשהיא לנסות להתמודד עם הקושי שלה לעלות במשקל, מהן המסגרות/אופציות הטיפוליות שיכולות להיות הכי אפקטיביות כדי "להכות בברזל בעודו חם"? קרי שא. לא תרתיע את בת זוגי מלהחשף אליה (די מצולקת מהמערכות הללו - לא אפרט) וב. תאפשר המשכיות טיפולית.

מטבע הדברים אנחנו מודעים לחלק מהאופציות, כגון מסגרת שמספקת מעטפת כוללת (פסיכולוג+דיאטן+עו"ס+פסיכיאטר), או מטפל נפשי (פסיכולוג או פסיכיאטר) בלבד.
האתגר הוא למצוא את המסגרת או האדם או אלטרנטיבה אחרת שאנחנו לא מודעים אליה שתאפשר להזדמנות לא לחמוק.

אולי השאלה היתה אמורה להיות מה עבד הכי טוב אצלכם (כי כנראה שזה מאד אינדיבידואלי)

ומעט הבהרות כמובטח


  • אנו חוששים - בת זוגי ואני. גם היא וגם אני רוצים שזה יקרה אבל מודעים לקושי ולשבריריות הרגע ולכך שגישה לא נאותה תחבל בנכונות ואף עלולה לגרום לרגרסיה.
  • השפעה על החיים - דיכאון ועייפות (שלה), שמעבר לזה מוביל להגבלה בעשיית דברים לבד וביחד
  • איך אני מתמודד עם זה - זה נושא אחר ולא הייתי רוצה לפתח אותו כאן כי זו לא מטרת הפוסט והשרשור בקלות יכול לגלוש אליו. בגדול אפשר להגיד שכמו בכל דבר בחיים, לפעמים יותר קל ולפעמים פחות, אבל באמת הייתי מעדיף להסתפק בזה לכרגע.

בקיצור (הא!) אני לא מצפה לפתרונות קסם אלא יותר לזוויות המבט שלכם, בין אם המקצועיות ובין אם החוויתיות (סוג של סיעור מוחות אם תרצו).

שוב תודה נעה על ההתייחסות ולכולם על העזרה.
 

noa144

New member
מה לגבי קבוצה טיפולית

ייעודית להפרעות אכילה?
&nbsp
 

noa144

New member
מה לגבי קבוצה טיפולית

ייעודית להפרעות אכילה?
&nbsp
 
למעלה