לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1516215,162 עוקבים אודות עסקים

פורום הפרעות אכילה

הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי. אנו לא מציעות כאן ייעוץ רפואי,כאן תוכלו להכיר משתתפים הלוקים בהפרעת אכילה כזו או אחרת: אכילה כפייתית דרך בולימיה, אנורקסיה וכל מה שבאמצע.
נא לא לפרסם מאכלים ספציפיים, BMI, משקל - ולקרוא את הנחיות הפורום לפני.
כל אחד ואחת מכם מוזמנים להתחבר אל מה ומי שמתאים לו, להכיר אותנו ולספר על עצמו. תכירו כאן גם כמה משתתפים אשר הפרעת אכילה אינה מחלתם וכי הם כאן על מנת להעניק תמיכה וכוחות נפשיים לכולנו.
אתם תמיד מוזמנים לכתוב ולספר על המעיק עליכם או להגיב להודעות של אחרים - אבל אתם חלק מאתנו וגם קריאה יכולה לחזק לפעמים, עד שתמצאו את הכוח לחלוק עימנו.  
אנחנו כאן כולנו כדי לעזור ולהיעזר - כל אחד במינון המתאים לו. כל אחד מוזמן לספר על עצמו מה שהוא רק רוצה, לספר על ההרגשה, על המצב רוח, על איך עבר היום, על הקשיים, על כל הסבל וכל מה שרק יושב לכם על הלב ומכאיב, לוחץ, מנסה להשתחרר החוצה. אתם מוזמנים לעשות זאת בפורום, בסביבה תומכת ומבינה. כולנו כאן אחיות ואחים לצרה. אין כאן מישהו היושב למעלה ונותן הנחיות. אנחנו כאן כולנו יחד, כל אחד בשלב זה או אחר של ההפרעה, תומכים אחד בשנייה, על מנת לנסות יחדיו לעבור את המשבר ולהמשיך קדימה. אתם מוזמנים להוציא פה את כל הלכלוך והרע - אנחנו נקבל זאת באהבה ובהבנה, כמו שנקבל בשמחה את הימים הטובים שיהיו, כשיגיעו. כל יום ביומו. אולי, עם הזמן, תגיעו גם להרגשה שהתמיכה באחרים נותנת לכם המון כוח להמשיך קדימה. אנו מרגישות כך, ואנו לא היחידות. יש פה קבוצה גדולה מאוד של מלאכיות ומלאכים הנותנים הכול מכל הלב כדי לעזור, לתמוך וכמובן גם להיתמך כשצריך.  דרכינו אינה קלה, יש ויהיו תמיד לא מעט עליות וירידות, אך כמו שכבר אמרנו... כל יום ביומו. כל קרב הוא קרב בפני עצמו, וגם אם הפסדנו בקרב אחד או שניים או שלושה - מה שחשוב הוא הניצחון במלחמה כולה. יחד נצליח לעבור את כל הקשיים. יחד ננצח את המחלה. 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הפרעות אכילה

הפורום שלנו הנו קבוצת תמיכה וסיוע נפשי. אנו לא מציעות כאן ייעוץ רפואי,כאן תוכלו להכיר משתתפים הלוקים בהפרעת אכילה כזו או אחרת: אכילה כפייתית דרך בולימיה, אנורקסיה וכל מה שבאמצע.
נא לא לפרסם מאכלים ספציפיים, BMI, משקל - ולקרוא את הנחיות הפורום לפני.
כל אחד ואחת מכם מוזמנים להתחבר אל מה ומי שמתאים לו, להכיר אותנו ולספר על עצמו. תכירו כאן גם כמה משתתפים אשר הפרעת אכילה אינה מחלתם וכי הם כאן על מנת להעניק תמיכה וכוחות נפשיים לכולנו.
אתם תמיד מוזמנים לכתוב ולספר על המעיק עליכם או להגיב להודעות של אחרים - אבל אתם חלק מאתנו וגם קריאה יכולה לחזק לפעמים, עד שתמצאו את הכוח לחלוק עימנו.  
אנחנו כאן כולנו כדי לעזור ולהיעזר - כל אחד במינון המתאים לו. כל אחד מוזמן לספר על עצמו מה שהוא רק רוצה, לספר על ההרגשה, על המצב רוח, על איך עבר היום, על הקשיים, על כל הסבל וכל מה שרק יושב לכם על הלב ומכאיב, לוחץ, מנסה להשתחרר החוצה. אתם מוזמנים לעשות זאת בפורום, בסביבה תומכת ומבינה. כולנו כאן אחיות ואחים לצרה. אין כאן מישהו היושב למעלה ונותן הנחיות. אנחנו כאן כולנו יחד, כל אחד בשלב זה או אחר של ההפרעה, תומכים אחד בשנייה, על מנת לנסות יחדיו לעבור את המשבר ולהמשיך קדימה. אתם מוזמנים להוציא פה את כל הלכלוך והרע - אנחנו נקבל זאת באהבה ובהבנה, כמו שנקבל בשמחה את הימים הטובים שיהיו, כשיגיעו. כל יום ביומו. אולי, עם הזמן, תגיעו גם להרגשה שהתמיכה באחרים נותנת לכם המון כוח להמשיך קדימה. אנו מרגישות כך, ואנו לא היחידות. יש פה קבוצה גדולה מאוד של מלאכיות ומלאכים הנותנים הכול מכל הלב כדי לעזור, לתמוך וכמובן גם להיתמך כשצריך.  דרכינו אינה קלה, יש ויהיו תמיד לא מעט עליות וירידות, אך כמו שכבר אמרנו... כל יום ביומו. כל קרב הוא קרב בפני עצמו, וגם אם הפסדנו בקרב אחד או שניים או שלושה - מה שחשוב הוא הניצחון במלחמה כולה. יחד נצליח לעבור את כל הקשיים. יחד ננצח את המחלה. 
x
הודעה מהנהלת הפורום
חל איסור מוחלט על פירוט משקל, גובה, חישובי B.M.I, פירוט תפריטים בפורום!
חל איסור מוחלט על כתיבת תכני פרו אנה ופרו מיה בפורום!
חל איסור מוחלט על פרסום טיפול/מטפל/מכונים וכדומה!
אנא שמרו על תרבות דיון, כבדו והתחשבו במשתמשים האחרים.
 
המשך >>

לצפיה ב-'שאלה לצורך עזרה לעת משבר'
שאלה לצורך עזרה לעת משבר
<< ההודעה הנוכחית
23/10/2010 | 21:19
34
364
אני מעוניינת לשמוע מבנות שהן חולות בבולימיה או כאלה שנירפאו מה הנזקים שהם חוו, השאלה שלי נובעת מכך שקראתי חומר באינטרנט כמובן, אבל לשמוע את הדברים מאנשים שחוו את זה על בשרם זה אחרת. אני בולימית כבר 3 שנים ויותר ואני יודעת שיש לי בטח נזקים אבל הם לא גלויים וזה מה שמפחיד אותי החוסר ידע על מה שקורה לי בתור הגוף . ולכן יעזור לי לדעת ולפחד (כי אני מפחדת מבדיקות וממחלות למיניהן). אני רוצה להגיד לעצמי את כל המשפטים שלכן (אם תירצו לשתף) לפני שאני חושבת על לזלול ולהקיא.

אשמח לשמוע מכן על דברים שאתן הרגשתם וחוויתם עקב המחלה.
תודה על העזרה.

הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'יש נזקים (ט?)'
יש נזקים (ט?)
23/10/2010 | 23:22
120
כן יש נזקים. נזקים חמורים מאוד. ואת זה ראיתי באישפוז בתה"ש. הייתה מישהי שהגיעה לאינטק והיה לה מכשיר שמחובר עליה. היו לה בעיות עם הלב, וכמעט היה לה דום לב. מרוב שהיא הייתה מקיאה כ"כ הרבה. זה היה פשוט מפחיד לראות אותה ככה..
וגם לי קרה משהו מפחיד.
פצעתי את לעצמי את הגרון, והיו לי דפיקות לב לא סדירות. וזה הצריך מיון דחוף.
וגם, הכדורים שהייתי לוקחת פשוט דפקו לי לגמרי את מערכת העיכול.
ולקח זמן לגוף שלי להישתקם מזה.

ובעיקר אני חושבת שהקאות הן לא הפתרון.
לא יורדים בכלל במשקל מזה (מניסיון).
וזה לא שאני אומרת לך חלילה להרעיב את עצמך.
שני הדרכים לא טובות.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'כל מה שקראת'
כל מה שקראת
24/10/2010 | 00:23
98
יכול לקרות גם לך.
כל הבעיות במעיים
בכבד
בכליות
באלקטרוליטים
בוושט
אוסטאופורוסיז
בעיות חניכיים, שיניים

וזה לא נגמר.....

לפני שאת הולכת לזלול ולהקיא..

לכי ותקבעי לך בדיקות
ותתחילי לפחד
אולי זה מה שיעצור את זה
כי את משחקת פה משחק חיים מסוכן.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'המצב הכי חמור *פיזית* שהגעתי אליו '
המצב הכי חמור *פיזית* שהגעתי אליו
24/10/2010 | 09:23
113
בעקבות הבולימיה היה כשהמערכת האלקטרוליטית שלי יצאה לגמרי מאיזון, והדבר העמיד אותי בסיכון גבוה להתקף לב. נאלצתי לשתות משקאות מאבקה מיוחדת כדי להחזיר את כל החומרים שהיו נשטפים לאסלה. זו בהחלט תקופה שקשה לי היום מאד להיזכר בה.

מעבר לכך, יש נזק קשה מאד לשיניים [אני יצאתי בחסד.], והחלק שאני הכי סובלת ממנו כיום הוא שרפלקס ההקאה שלי נפגע מאד, ומערכת העיכול גם היא רגישה מאד.

אבל כל זה- ממש מתגמד אל מול הדיכאון שנלווה אל הבולימיה. בעיני זהו הדבר ההרסני ביותר.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-''
24/10/2010 | 11:51
4
95
(אמנם לא הייתי בולמית אלא אנורקסית, אבל ברמה הפיסית לא נראה לי שזה נורא קריטי אם הקאתי אחרי שהכריחו אותי לאכול או אחרי שאכלתי מיוזמתי).

אני דווקא רוצה להתמקד בנזקים הארוכי טווח כי זה כאילו "ברור" שבתוך המחלה עצמה מרגישים חולשה ויש את העניין עם האלקטרוליטים, כמו שעדי כתבה מעליי (אני הייתי במשמעת מים "הפוכה", כלומר, היה אסור לי לשתות מים כדי לא למהול עוד יותר את האלקטרוליטים שגם ככה היו ברמה נמוכה וקריטית) וכו' וכו' וכו'.

אבל, מה שאנשים לא יודעים או לא רוצים לדעת זה שגם שאחרי שמחלימים יש נזקים לא הפיכים ויש נזקים שבאים לידי ביטוי שנים ארוכות אחרי.

טוב, אז גם לי יש נזק עצום לשיניים (חלק מהשיניים שלי הן לא שלי אלא כתרים כי חלקן פשוט התפוררו לי בפה) וזה נזק שמלווה אותי עד היום (וימשיך ללוות אותי לצערי ולשמחתו של רופא השיניים שלי). גם אצלי השסתום שאמור להיות חד כיווני בין הקיבה לושט נהיה דו כיווני (מה שאומר הזרמה בלתי פוסקת ובלתי נשלטת של חומצה כלפי מעלה = צרבות). כמו כן, הגובה שלי הוא בערך 90% ממה שהיה אמור להיות לפי עקומת הגדילה שלי, אבל זה באמת בקטנה (תרתי משמע )

ויש את העניין הזה שכבר סיפרתי עליו באחד השרשורים שפתחה גרניום ש"תופעת הלוואי" שלו היא שאני לא יכולה לעשות סקס. לעולם. שלא תבינו לא נכון - לא הלכתי לעבור ניתוח (לפני שנה) בשביל שאני אוכל לעשות סקס. זה "רק" ה-side effect, אבל זה גם משהו שפוגע באיכות החיים, לדעתי. זה משהו כרוני שעשוי להפתר אך ורק ע"י ניתוח נוסף שהמשמעות הודאית שלו היא שיתוק (בניתוח הקודם התברר מעבר לכל ספק שאין שום אופציה לחתוך את הרקמה החולה מבלי "לעבור דרך" עצב שחיתוך שלו יותיר אותי משותקת).

וזה דבר, אני מזכירה, שבא לידי ביטוי בגיל 30+++ כ-15 שנים אחרי שהייתי במשקל תקין ויציב, אחרי שאני לא מקיאה כבר משהו בין 17 ל-20 שנה (אני אפילו לא זוכרת כמה). ככה שאל תבנו על זה שבהכרח הכל חוזר לקדמותו אם מחלימים.

אבל, כמו שעדי כתבה נכון - הרבה פעמים מתמקדים בנזקים הפיסיים וחשוב לא לשכוח שפשוט חלקים עצומים מהחיים שלי "נלקחו" ממני ואיתם כל החוויות שהייתי "אמורה" לעבור וגם כאן - לא הכל הפיך. אי אפשר לחוות דברים מסויימים בגיל 40 במקום בגיל 10. זה לא עובד ככה. לפחות לדעתי. מיומנויות חברתיות, אינטראקציות חברתיות (כבר לא מדברת על זוגיות) שלא עברתי בגילאי העשרה והעשרים זה לא משהו שאפשר לשחזר בקלות (אם בכלל). כי אני לא מדברת על חודש או על חודשיים או אפילו על שנה. אני מדברת על שנים שלמות שפשוט הייתי מנותקת מהציוויליזציה וגם זה לא לגמרי הפיך (או לכל הפחות מצריך עבודה מאוד קשה).

ואחרי כל זה, אני עוד נחשבת לאחת ש"יצאה מזה בזול" (יחסית למצב שהייתי בו) ואפילו חלק מגדירים אותי "נס רפואי" וכאלה...
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-''
24/10/2010 | 12:28
58
לימפ אני שמחה שאת נס רפואי. אני מצטערת על מה שעבר  עלייך. זה בהחלט חשוב לשתף. זה נשמע מאוד קשה.
טיפול בקבוצה יכול להועיל. אני חושבת שאנסה את זה. לשמוע ולדבר עם בנות אחרות שחוות את מה שאני חווה.
תודה על התשובה. זה האיר לי את הדרך.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'כואב לי ממש לקרוא אותך.'
כואב לי ממש לקרוא אותך.
24/10/2010 | 22:55
1
36
לצפיה ב-'מה ש(לא) מבשלים, זה מה ש(לא) אוכלים בסוף'
מה ש(לא) מבשלים, זה מה ש(לא) אוכלים בסוף
25/10/2010 | 07:03
70
[זה גם יכול להיות סטיקר לפורום ]
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'עצוב לי לשמוע את כל מה '
עצוב לי לשמוע את כל מה
25/10/2010 | 16:00
59
שעברת ועוד תעברי בגלל המחלה הזאת.
תודה לך ששיתפת אותנו...

הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'תודה בנות על הכנות ועל השיתוף'
תודה בנות על הכנות ועל השיתוף
24/10/2010 | 12:17
1
55
אני מעריכה את זה. ולקחתי הכל אליי פנימה.

אני בטוחה שיש לי נזקים, אני לא עושה בדיקות דם ובדיקות בכלל. אני מפחדת. אבל אני רואה שאני חלשה אני אוכלת בריא ונכון אבל אז יש  את הימים של הזלילות הקאות וזה הורס את כל הטוב שהכנסתי אל הגוף ופוגע עוד יותר. אני כבר כמה ימים אוכלת בריא ארוחות טובות, ללא הקאות ואני מרגישה נהדר, גם בראש, אני מרגישה שפויה. זאת המילה שעולה לי לראש כי כשאתה באטרף של זלילות הקאות אתה נהפך להיות חיה. חושב על הטרף ואיפה זה יתרחש, ואתה פשוט מתחיל להתחרפן זה משפיע כניראה.

זה לא יהיה פשוט אבל יהיו זלילות. אבל הכי חשוב שלא יהיו הקאות בסוף הזלילות יקטנו. וכשמרגישים טוב עם עצמנו אז גם לא רוצים לזלול. טיפ שלי ממש עוזר זה לעשות יוגה. גיליתי את הדבר שעושה לי טוב מרגיע אותי, ואחר כך אני רוצה לאכול דברים שיעשו לי טוב.

הפסקתי את הטיפול שלי כרגע עם המטפלת CBT שלי. הייתי אצלה הרבה זמן אולי אפילו שנתיים. לקחתי איתי הרבה כלים. הטיפול נגמר לא כי סיימתי. אני עובדת עם עצמי. זה טוב לי לפעמים לעבוד לבד. לא שאני לא צריכה שיחות מדי פעם. כי אין לי אף אחד שאני מדברת איתו לא על זה ולא על דברים אחרים. אין לי רשת חברתית.

אבל חזרתי לכתוב ואני כותבת יומן אכילה. ומשתמשת באמצעים להרפייה. ואולי אלך למטפל אחר ניראה... אני חושבת שאני אצטרך.



שיהיה יום נעים תשמרו על עצמכן
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'טיפול CBT הוא דבר מצוין,'
טיפול CBT הוא דבר מצוין,
24/10/2010 | 23:04
52
אבל בפירוש לא עושה את כל העבודה.
אצלי הטיפול בCBT היה רק הדבר שאיפשר בעצם להגיע לטיפול הפסיכולוגי המשמעותי שאחריו.
לא יכולתי להתרכז בעבודה אמיתית על עצמי כשהייתי כל כך שקועה בסימפטומים של החולי, ובהתעסקות חולה.
אבל כשהצלחתי להפסיק איתם, או לצמצם אותם לרמה מינורית יחסית בעזרת הCBT, התפניתי להתעסקות בכאבים שמאחורי הפרעת האכילה,
ועבורי זה היה המסלול הנכון והבטוח.

דווקא הרעיון של פגישות לשיחות עכשיו נשמע לי מצוין.
למה שלא תנסי?
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'וזוהי רק ההתחלה לה להלה להלהלה להלה להלה להלה'
וזוהי רק ההתחלה לה להלה להלהלה להלה להלה להלה
24/10/2010 | 23:01
59
*שיניים. מתפוררות, מאבדות את הצורה, כואבות, מרקיבות.
*היכולת שלי לשיר יפה, לדייק, להוציא את הקול כמו שאני רוצה מהגרון, נאבדה כמעט לחלוטין. מיתרי הקול נצרבים ונשרפים בחומציות הנוראה.
*ברכיים חורקות וכואבות, כמו של אדם זקן, בגלל פגיעה בעצמות.
*בעיות בעיכול.
*בעיות במחזור סדיר.

אלו חלק מהדברים שמלווים אותי גם היום, בערך חמש שנים מההקאה היזומה האחרונה שלי.

וכמו שכתבו כאן, המחיר הריגשי העצום עולה על כל דבר...
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'בקצרה-'
בקצרה-
24/10/2010 | 02:25
65
עיוות גדילת העצמות.
בעיות לחץ דם.
בעיות בראיה.
נשירת שיער.
סחרחורות וכאבי ראש שבאים והולכים לתקופות.

זה רק מהנסיון שלי.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'בא לכן לענות על השאלה הזאת גם לגבי אנורקסיה?'
בא לכן לענות על השאלה הזאת גם לגבי אנורקסיה?
25/10/2010 | 03:58
13
84
(זה ממש עוזר לקרוא את הרשימות האלה מנקודת מבט אישית, אבל אני לא בולימית...)
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'טריגר'
טריגר
25/10/2010 | 17:12
87
נזקים פיזיים-
מערכת העצבים שלי פחות או יותר קרסה לגמרי בשיא האנורקסיה, מה שגרם לראש לי להיות לא כל כך מחובר לגוף ולזוז על דעת עצמו, על בסיס קבוע. שזה היה ממש ממש נורא כי זה הפריע לי להרדם, הראש שלי זז והיה מעיר אותי, זה היה מחרפן לגמרי. שלא לדבר על הסבל שבתחושת חוסר השליטה על הגוף אההם. אחרי שחזרתי לאכול תוך שנה בערך זה כבר נרגע...... אבל- זה עדיין חוזר לי במצבי לחץ, ואם מישהו רב איתי או אם אני ממש עצבנית. זה לא באמת השתקם לגמרי.

חוץ מזה האיזון של השומנים בעיניים שלי נפגע, מה שגרם לי למיליון סיבוכים עם העיניים, לתקופה ארוכה מאוד של להצטרך לעשות קומפרסים של רבע שעה ארבע פעמים ביום..... לכאבים, להיות תקועה עם משקפיים ששנאתי בכל ליבי למשך שלוש שנים עד שזה נרגע. עכשיו אני אחרי ניתוח של השתלות וכל מיני דברים שעבר בשלום אבל עלה מלא כסף וכאב בטירוף, וכלל תקופת החלמה של מלא זמן בפתח תקווה

וכמובן.. כל הנזקים הנפשיים אבל אני מניחה שעל זה אפשר עוד לעבוד.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'למה רק עלי זה לא עובד?'
למה רק עלי זה לא עובד?
25/10/2010 | 23:29
8
85
זה עובד לשניה שאני קוראת את זה, ואז נעלם כאילו כלום.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'אני מוכרחה להגיד שגם עליי לא'
אני מוכרחה להגיד שגם עליי לא
26/10/2010 | 05:58
7
75
(נזקי הבולימיה, לעומת זאת, עבדו עליי מצוין. חבל שאני לא בולימית).

וברצינות, מה שעובד עליי הכי טוב הוא הנזקים הספציפיים שלי, ואפילו לא הגדולים והדרמטיים שבהם, אלא אלה הקטנים, המינוריים, שמפריעים לי לנהל חיי יומיום. אני בטוחה שגם לך יש כאלה. לא סתם קוראים לזה "הפרעת אכילה".

הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'אני שואלת ברצינות ולא בהתרסה'
אני שואלת ברצינות ולא בהתרסה
26/10/2010 | 07:38
6
66
(ולמען הסר ספק, למרות שיש לך רושם של התנצחות ביני לבינך - אני ממש לא!) - אילו היו אומרים לך שלא תוכלי לעשות סקס מעתה ועד עולם, זה לא היה מרתיע אותך? אני באמת לא שואלת בהתרסה.

(דרך אגב, הנ"ל הוא ממש לא תוצאה של הקאות, אם הבנת את זה ככה. זה קרה אצלי תחת סעיף "נזקי האנורקסיה" לגמרי).
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'אני יכולה לענות?'
אני יכולה לענות?
26/10/2010 | 16:44
59
העניין הוא, לפחות אצלי, שהייתי במצב כל כך נמוך שבאמת לא היה איכפת לי.
אז נתעלם רגע מהקטע של מחזור, ושיער שזה לכאורה אפשר להתעלם ולומר "מה, זה בסך הכל..."

אני חושבת שבתור אנורקסית, לפחות בשלב החולה העמוק יותר, יש האדרה של החולי הזה... של הסחרחורות, של החולשה של הרגישות לקור... אני שמה לב גם לפעמים שבחורות אומרות "מה, בכלל לא הגעתי למצב של XYZ..." וזה נשמע כאילו זה נאמר בסוגשל קנאה.

זה בשלב החולה. אחר כך כשאת קצת מתפכחת זה כבר מתחיל להכות. לפחות בי, כי אני חושבת שאפשר להגדיר אותי כהיפוכונדרית (אם לא בהגדרה הקלינית, אז לפחות משהו שדומה לזה) ולמשל עכשיו אין יום שאני לא הולכת במכללה וחושבת שאני עלולה ליפול ולשבור את הרגל וסיבוכים כאלה שאין לאנשים אחרים... וזה יושב עלי ממש חזק, ויש הודעות שנכתבו ממש מזמן, ועדיין הן מחזיקות אותי עם הראש מעל המים.

אבל בשלב העמוק והחולה שלי, אם מישהו היה אומר לי שלא אוכל לעשות סקס לעולם (אגב, אפשר לשאול מה התופעה הפיזיולוגית שגרמה לזה, או שזה אישי מדי?) קשה לי לומר שזה היה מזיז לי. הייתי בשלב שכל כך רציתי למות, וכל כך לא האמנתי שאני אחיה ותהיה לי סיבה לחיות... אז מי יכול היה לחשוב בכלל אז זה שמישהו ירצה אי פעם לשכב איתי?
האמת שמבחינתי עד היום זה איום לא כל כך משכנע, אבל זה כבר הפאקים שלי (דו משמעות לא מכוונת).
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'*עונה במהירות וחוזרת ללימודים* '
*עונה במהירות וחוזרת ללימודים*
26/10/2010 | 17:32
2
65
(אגב, קיבלת את המסר שלי מהשבוע שעבר?)

תופעות כמו שתיארת, אני מבינה, את חווה בעיקר עכשיו, שנים אחרי שהחלמת מאנורקסיה (אגב, ככל הזכור לי - ואני ממש מקווה שזה בסדר לכתוב את זה כאן - את עדיין שומרת על משקל נמוך, גם אם גבוה פי כמה וכמה מהמשקל הנמוך ביותר שלך. האם אין לזה השפעה על הבריאות שלך? אני שואלת במלוא הרצינות). במקרה שלי, אני אמנם עדיין אנורקטית במובנים רבים (או בעיקר במובן אחד והוא המשקל, אם כי כבר לא מדובר במשקלים האקוטיים שבהם הייתי בנערותי - וגם אז לא היה מדובר בסוג האקוטיות הקרובה למוות שבה היה מדובר במקרה שלך), בכל מקרה, אני עדיין מתמודדת עם ההשלכות היומיומיות של האנורקסיה שלי, ומטבע הדברים אלה הדברים שמטרידים אותי (והם מטרידים אותי מאוד, מטרידים אותי כל כך עד שלראשונה בחיי שמחוץ לאשפוז אני מקפידה לאכול לפי תפריט, ותפריט עלייה).

הנזקים הגדולים, במירכאות או לא, שחוויתי פעם (איבוד מחזור, היפר-ת'ירודיזם, קרבה לפסיכוזה של הרעבה *אם כי לא הגעה אליה ממש*) כבר לא מטרידים אותי מכיוון שאני לא חווה אותם עכשיו, ולא מתכוונת לחזור לחוות אותם, מאחר שאני לא מתכוונת לרדת שוב למשקלים נמוכים שבהם ללא ספק אלה יהיו הבעיות הראשונות שמהן אסבול (ושבע השנים שעברו בנעימים כאנורקסית-על-אש-קטנה-עד בינונית מאז שהשתחררתי מאשפוז עומדים מאחורי ומאמתים את ההצהרה הזאת - אחרי השחרור מהאשפוז הפכתי לאנורקטית מסוג מאוד מסוים). על כל פנים, הנזקים העתידיים (פגיעה בעצמות, קשיים בכניסה להריון, אלה הדברים שאני מסוגלת לדמיין כרגע) מטרידים אותי באופן רציונאלי - כלומר, אני יודעת שהם שם, והמוטיווציה שלי לאכול טוב יותר ולעלות במשקל נובעת בחלקה הגדול מהידיעה הזאת. זו כאמור ידיעה רציונאלית - אני לא מבועתת מהסכנות העתידיות האלה באופן רגשי, זה פשוט לא משהו שאני מסוגלת לחוות (שוב, אני מדגישה שההתמודדות שלי היום עם האנורקסיה נוטה בכבל מקרה לכיוון הרציונאלי - וזה מה שמאפשר לי, למשל, להקפיד על תפריט). נראה לך שאני צריכה לפחד, או להירתע, יותר? גם כאן אני שואלת ברצינות.

לגבי הסקס - תראי, יקירתי, את מאוד מיוחדת. האם זו תופעה מוכרת בספרות? (שוב, שאלה רצינית). הסיכוי שאסבול מזה, אני מאמינה, לא גבוה, ובמיוחד, אני ממילא לא עושה סקס לעיתים תכופות והוא לא מרכז הזוגיות שלי, ובכלל את בן הזוג שלי צריך to clone (איך אומרים בעברית??? אבוי). ולחלק בין נפגעות אונס. ודבר אחרון, ב"סקס" אני מניחה שאת מתכוונת לחדירה עצמה (תקני אותי אם אני טועה). מבחינתי (כמו שאני בטוחה שגם מבחינתך, אם כי אולי יותר מאילוץ מאשר מבחירה) סקס הוא מכלול העניינים, וחדירה היא בסופו של דבר רק חלק מהעניין, לא העניין כולו.

הייתי ברורה? (ואני מאוד שמחה שרק דמיינתי התנצחות. אני מאוד אוהבת את הדיונים הוירטואלים שאנחנו מנהלות).
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'(ט') ממש אין לי זמן להגיב כרגע באריכות'
(ט') ממש אין לי זמן להגיב כרגע באריכות
27/10/2010 | 07:16
54
אז תגובה בקצרנות -

כן, זה יכול לקרות לכל אחד. זה לא "מוכר בספרות" כי שוב - הסקס זו רק תופעת לוואי. הקטע המרכזי הוא מאוד מוכר בספרות (ולכל מי ששאלה - לא, אין לי שום כוונה לכתוב במה מדובר. לא פה ולא במסרים. גם ככה חשפתי יותר מידי, לטעמי).

שנית, לא - בסקס אני לא מתכוונת רק לחדירה! אני מתכוונת להכל! (זתומרת, אני יכולה להתנשק, בסדר, אבל אני מניחה שזה לא מה ששאלת. לצורך העניין כל מה שכרוך בפלג גוף התחתון מנוטרל לחלוטין מבחינתי).

[אה, ולשבט ]
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'(ט') תגובה טיפה יותר מפורטת לגבי'
(ט') תגובה טיפה יותר מפורטת לגבי
27/10/2010 | 09:53
56
ה"את מאוד מיוחדת. האם זו תופעה מוכרת בספרות?".

זה נשמע לי (שוב - באמת לא על מנת לפגוע) עוד פעם מתוך הגנות של "לי זה לא יקרה". אני אמנם מיוחדת (וצנועה ), אבל דווקא במקרה הזה 20-40% () יסבלו ממה שיש לי (עוד פעם - מצטערת על העמימות. אפילו לי (!) יש דברים שאני נבוכה לדבר עליהם). 20-40% זה hardly "הו, את פשוט נורא מיוחדת".

אז, נכון - שנפלתי על הצד ה"רע" של הסטטיסטיקה. אמנם 20-40% יסבלו מהתופעה המקורית, אבל חלקם יחלימו ספונטנית. אמנם מי שלא החלים ספונטנית יכול להחלים אחרי 6-8 שבועות באמצעות טיפול פשוט. יצא שאני אחרי הטיפול היחסית פשוט לא החלמתי ואז הלכתי לניתוח שידעתי מראש שיש בו סיכון לשיתוק.

ורבע שעה לפני שנכנסתי לניתוח אמרתי לכירורג שאני לא מוכנה שהוא יחתוך כאן וכאן אלא רק שם ושם והוא אמר לי "אז בשביל מה בכלל באת, אם ככה?". אבל, אחרי הניתוח, כשהייתי בהתאוששות, אמא שלי סיפרה לי אח"כ שהוא אמר לה שהוא כיבד את הבקשה שלי ושהוא מבין אותי כי אני "בחורה צעירה" (די לצחוק! במונחים של רפואה אני נחשבת לצעירה. כלומר, שפוטנציאלית יש לי עוד כמה עשרות שנים לחיות) ושהוא מבין את השיקולים שלי כי כאמור יש לי סיכוי לחיות עוד 50 שנה ועדיף לא להעביר אותן משותקת.

ככה שיצא שהלכתי לניתוח basically מיותר בדיעבד. אבל, עוד פעם - אז נפלתי קצת על הצד ה"רע" של הסטטיסטיקה, אבל מפה ועד "את מאוד מיוחדת" ו"לי זה לא יקרה" יש הבדל.

הדברים האלה ועוד איך כתובים בספרות. לא כתוב הקשר לסקס כי כאמור זה קשר עקיף שלא הגיוני לציין אותו בספרות המקצועית בהקשר הזה (עוד פעם - ניסוח מפותל ועמום מכורח הנסיבות) ובספרות הפחות מקצועית (או לא ספרות - סתם בחיי היומיום או בפורומים) אני מניחה שאנשים הממ... פשוט נבוכים מידי מכדי לדבר על זה. הנה כמה זמן לי לקח? שנה? ואני עוד בנאדם שחושף בערך, הממ... הכל? כאילו, אני לא בדיוק מייצגת אנשים נורמליים. אז תחשבי על רוב האנשים. הם פשוט (לדעתי) לא מדברים על זה. זה לא אומר שזה לא קורה.

[אגב, בחיים ה"אמיתיים", רק בנאדם אחד (אחד האקסים, מן הסתם) יודע על זה ממני ושוב - זאת עוד אני. אני מניחה שאחרים לא מדברים על זה בכלל או מספרים רק לבן הזוג (אם יש) ובגלל זה לא שומעים על זה. לא בגלל שזה נדיר].

הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'אני לא קוראת את התגובות מתחת, רק שאלה-'
אני לא קוראת את התגובות מתחת, רק שאלה-
26/10/2010 | 23:14
1
45
אם היו אומרים לך את זה אז, כשהיית בשיא המחלה, זה היה לך אכפת?
זה היה גורם לך לשנות משהו?
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'(ט') לא, ברור שלא. למי בכלל היה אכפת אז מסקס?'
(ט') לא, ברור שלא. למי בכלל היה אכפת אז מסקס?
27/10/2010 | 07:23
51
לא ידעתי מה זה סקס. לא חשבתי שאי פעם אני אעשה סקס (בלי קשר ליכולת פיסית) וזה גם לא היה אכפת לי.

השאלה שלי הייתה מופנית ספיציפית במקרה הזה לגרניום כי אני יודעת שסקס זה משהו חשוב ומהנה בחיים שלה (עוד פעם לגמרי לא בהתרסה וממקום הכי חיובי שיש). אני רואה שהיא כותבת פעמים רבות לבנות אחרות פה שסקס יכול לחזק את הדימוי הנשי ואת דימוי הגוף וכו'. בקיצור - השאלה הייתה מופנית ספיציפית אליה. ברור לי שיש כאלו שסקס לא מעניין/ חשוב להן במילא ולכן מבחינתן זו לא תהיה כזאת הרתעה.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'התלבטתי אם לכתוב את זה'
התלבטתי אם לכתוב את זה
26/10/2010 | 19:35
1
67
ומשתדלת שזה לא יישמע לא טוב...
אבל, מה לגבי נזקי אנורקסיה לא כאלה קיצוניים?
כשקראתי את השאלה של גרניום חשבתי כמה אני זקוקה גם לשרשור כזה. אבל התיאורים של הנזקים האנורקטיים שתוארו [של לימפ וגם הראש הזה של קולדון) גרמו לי בתגובה הראשונית לומר לעצמי שאני כנראה רחוקה מאוד מנזקים כאלה או מאנורקסיה קשה מאוד. וכאן אני מבקשת להבהיר את הנקודה שעלולה להתפרש לא טוב- זה לא שאני מרגישה שלא הייתי אנורקטית טובה מספיק ולא הגעתי להישגים שנכתבו כאן. פעם זה בטח היה גורם לי לזה, היום אני לא מאחלת לעצמי דברים כאלה. לא, זה ישב לי על המקום של שקר לעצמי, מקום שמכחיש את הסכנות של האנורקסיה ואומר שאלה דברים כנראה מאוד קיצוניים שקורים במשקלים איומים, ואני- אני יכולה לסחוב את התת שלי בקלות יחסית.
אולי, מה שאני מבקשת שצריכה כאן, זה מרשימות הנזקים היומיומיים שיהיו לי ברורים וקרובים ולא אוכל להכחיש אותם. זה באמת מרגיש אחרת לקרוא סימפטומים ברשימה לעומת מישהי שחווה אותם. נראה לי שגם יש מצב שאני מרגישה דברים שכבר לא זוכרת שהם קשורים לאנורקסיה, ולא תזיק לי מראה.

מקווה שאהיה מובנת,
אם לא אשמח לנסות להסביר שוב.
זה חשוב לי ואני שמחה על השרשור הזה.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'מוזר, כאילו ש...'
מוזר, כאילו ש...
26/10/2010 | 19:37
47
אני ממש לא זוכרת שום תופעה פיזיולוגית שקרתה לי מאז או בגלל. למרות שזכור לי שהיו כאלה.
ברשימות כא נזכרתי באוטאופורוזיס, שזה באמת מבאס אותי, אבל כאילו נמחק לי כל זיכרון של המחירים, וחבל. זה מסביר חלק מהחזרה שלי לשם, כנראה.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'מנטליים, בעיקר.'
מנטליים, בעיקר.
25/10/2010 | 10:29
3
71
אני די בנאדם רקוב (הופה, מצאנו).
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'רוצה להרחיב?'
רוצה להרחיב?
26/10/2010 | 05:59
2
53
(לא מאמינה לך).
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'הממ,'
הממ,
26/10/2010 | 06:58
1
56
אני בנאדם רקוב בעיקר כי אני מאמינה לעצמי, שלא מגיע לי שום דבר, ואין לי אף מטרה אחת, בעצם וזה כבר מעבר לנורמה, אני אפילו לא מחפשת את עצמי בעבודה-לימודים-חו"ל-מערכת יחסים, באמת שכבר קיימת הפרדה מוחלטת 'ביניהם' ל-'ביני', למרות שזה לא צריך להפריע לי, כי אני לא חייבת להיות שם, ב-'נורמה', אבל המרחק הזה וההפרדה הזו, יש בהם משהו כל כך צורם וחד משמעי.

אני מרגישה שאני הרבה פחות מבנאדם. ואז אני רעה לעצמי ברמות מבחילות וכל המחשבות שלי בראש רק מקטינות את עצמי עוד יותר והתפקוד שלי-- מה זה בכלל...?

אתמול הייתי באונ', כדי להשיג לעצמי טיפול פסיכולוגי ומת(ת)י שם בין כולם. אנחנו פלוס מינוס באותה שכבת גיל ואני מרגישה כמו יצור חריג ומכוער, מנסה להתמזג אל תוך המעקה שישבתי עליו. רק שלא יראו אותי. וכל המתח הזה, בנסיעה לשם וגם כשחזרתי, הייתי בדיסוציאציה כזו חריפה, לא היה לי גוף, היה רק אי שקט, אלה היו ארבע שעות שרצחו לי את כל היום ושרפו לי את המח.

אפילו עם נסיעה פשוטה לאונ' לא הצלחתי להתמודד. להיפך, היא פירקה אותי לגמרי. להסתכל עליי ככה, זה היה כל כך מייאש.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'וזה אחרי שלב של טיפול?'
וזה אחרי שלב של טיפול?
26/10/2010 | 17:07
43
זה נשמע לי כל כך מוכר! לחבל לעצמך ולא לתת לעצמך הזדמנות... אמאלה, זה נשמע קצת כמו מה שעובר עלי בשבוע האחרון...

אבל זה לא אומר שאת רקובה, זה אומר שיש לך בעיה. אם כי אני יכולה להזדהות עם זה, אבל השאלה היא גם מה גורם למה... האם יכול להיות שחלק מהפרעת האכילה שלך נובע מחרדות שהיו שם קודם?
כי הרבה דברים שאני יודעת על עצמי שעכשיו מאוד מפריעים לי היו שם גם לפני שההפרעה תפסה מקום פעיל בחיים שלי.
הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'חייבת לציין'
חייבת לציין
25/10/2010 | 19:08
3
79
שכבר מנעתי כמה מחשבות על הקאה רק בזכות ההודעות של השירשור.

הפרעות אכילה >>
לצפיה ב-'שמחה לשמוע'
שמחה לשמוע
25/10/2010 | 23:35
42
לצפיה ב-'כל הכבוד לך '
כל הכבוד לך
26/10/2010 | 08:26
22
לצפיה ב-'כל כך טוב לשמוע את זה '
כל כך טוב לשמוע את זה
26/10/2010 | 19:37
19

הודעות אחרונות

10:21 | 27.11.19 אורחים בפורום
20:04 | 21.10.19 מייפלס
21:00 | 24.09.19 dalit62
13:32 | 22.09.19 אורחים בפורום
20:06 | 24.03.19 אורחים בפורום
14:41 | 04.03.19 shanikuv
12:22 | 20.01.19 אורחים בפורום
18:16 | 09.01.19 רונה1238
18:17 | 20.12.18 swabi
00:25 | 16.12.18 שירה כמים
15:00 | 05.12.18 אורחים בפורום
22:42 | 23.11.18 גרופר
11:56 | 17.09.18 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ