שאלה לאנשים שמבינים, כמה אפילו

[Widsith]

שאלה לאנשים שמבינים, כמה אפילו

שלום, אני אינני לומד ארכיאולוגיה וככל הנראה מה שאדע יסתכם בקריאת מאמרים, ותמיד נמשכתי יותר להיסטוריה. רציתי לשאול אבל שאלות שאני בטוח שחלק כאן יוכלו לענות לי עליהן, והן - 1. קראתי על אוגרית והמיתוסים שלה, ומשום מה נכתב שמדובר במיתולוגיה כנענית. אבל אוגרית הייתה יחסית רחוקה מישראל ואוגרית וכנענית כשפות למיטב ידיעתי אמנם נחשבות כשמיות מערביות, אבל הן לא בדיוק צאצאיות של ה"שפות הכנעניות" שעברית הבנתי בין צאצאיותיה שלה, וגם אוגרית לא בדיוק נמצאת בכנען. אם כך, למה טוענים שהמיתוסים של אוגרית מייצגים את המיתולוגיה הכנענית? ואם הם כן מייצגים, עד איזה מידה האשרה הייתה אלה ארץ ישראלית ועד כמה יהוה הוא המשך לאל אם בכלל, ואיפה ניתן למצוא מחקר לגבי זה שלא נגוע בפוליטיקה פנימית או לחלופין באג'נדה דתית בין אם מונותיאיסטית או ניאופגאנית? 2. שאלה שנייה - קראתי לפני כמה זמן שעם ישראל לא היה בדיוק אך ורק מהגרים מחוץ, אלא התפתח ממעט מהגרים שהתמזגו עם התרבות הכנענית בארץ (בדומה למודל ההשתלטות והגרמאניזציה של בריטניה בתקופה של הפלישה האנגלו סקסוני). עד כמה זה נכון? ברור לי שחלק לא קטן מהתנ''ך נכתב בתקופות הרבה יותר מאוחרות ממה שהוא התיימר והרבה מהדברים שנכתבו נוגדים את הדת הכנענית/בבלית במכוון, חלק שואבים ממנה ומהווים זכרונות עממיים - מיתולוגים של העבר, וחלק מהווה סיפור מומצא כדי להסביר את קיומם של אי אלו דברים או כדי להצדיק מעשים, תביעות, וכיו''ב. השאלה שלי, עד כמה התרבות הישראלית היא ממשיכת התרבות הכנענית אם בכלל, והאם נכון בתנ''ך התיאור שעבודת האלילים והפגאניזם היו העבודה הזרה, או שמה היה זה ההיפך. אני יודע שנמצאו הרבה צלמיות אלילים ואלות בארץ ישראל, אבל עדיין, זה עדיין לא סותר את שתי התיאוריות. יש איזה מחקר בנושא שאינו מוטה (עד כמה שהייתי רוצה להאמין בקיום האשרה כאלה שווה ליהוה השוביניסט והגזען, אני לא רוצה לומר סתם שטויות)? תודה רבה, ואני בטוח שלפחות חלקכם תמצאו עניין בקטע הזה - http://www.youtube.com/watch?v=DBhB9gRnIHE

 

[Widsith]

ועוד שאלה, פחות קשורה -

- אני קורא על תקופת החשמונאים בחשמונאים א' וב' ואני חייב לציין שלא מעט לא ברור. יש איזה מקורות יווניים שמתייחסים לזה, שהם לא פלאביוס? אשמח לקישור... -במה ההתייוונות התבטאה בארץ ישראל ספציפי? האם זה היה ברמה של אכילת חזיר, יחסים הומולסביים, יותר שוויון לנשים (אני חושב אבל לא בטוח שקראתי שבתקופה ההלניסטית לאחר כיבושי אלכסנדר מוקדון מצבן של נשים היה יותר טוב מבקודם), השמטת מצוות מסוימות, חינוך יווני, או בקיצור, באיזה אספקטים ועד איזה רמה? ובאיזה מידה גם החשמונאים ייהדו מחדש את האיזורים ששלטו בהם לכדי איזורים יהודים קנאיים (מאחר והבנתי שהם גם התיוונו בעצמם בסוף) ועד כמה ההלניזם חדר עמוק בירושלים לעומת הכפרים מסביב?

 

[דביבון ירוק]

זה לא ממש תחום ההתמחות שלי, אבל

עד כמה שאני יודע קו החוף של הלבנט (מצפון ישראל, דרך ערי החוף הלבנוניות ועד אוגרית) נחשב כיחידה תרבותית אחת, או לכל הפחות יחידה המורכבת מיחידות תרבותיות מאוד קרובות. תופעה דומה ניתן לראות גם בתקופת הברזל אז יושבות בכל המרחב הזה הערים הפיניקיות. מבחינה בלשנית האוגריתית והכנענית (וממשיכתה העברית) שייכות לאותה משפחת שפות, השמית הצפון מערבית. למשפחה זו שייכת גם הארמית. פרסום בעברית של המיתוסים מאוגרית ניתן למצוא ב"עלילות האלים" מ-1996. ממליץ לחפש מחקרים העוסקים בכונתילת עג'רוד (ה' ואשרתו). מקווה שאחרים יוכלו לעזור יותר.

 

[Lakedaimon]

תשובות חלקיות

1 . לגבי המיתולוגיה הכנענית - קשה מאוד עד בלתי אפשרי להתחקות אחרי השורשים של המיתולוגיות כיוון שהאזור היווה כר נרחב להרבה מאוד פנתיאונים וסינכרוניזציות ביניהם. מקובל כיום להתייחס אל הפנתיאון של אוגרית כצאצא רחוק של הפנתיאון הכנעני כיוון שיחסי הכוחות בין האלים דומים. ישנו הספר המצוין של פרנק קרוס: Cross,F.M. 1997. Canaanite myth and Hebrew epic: essays in the history of the religion of Israel 2. זה מאוד תלוי את מי אתה שואל. יש המון צלמיות בחפירות מתקופת הברזל 2, אם לא היה את המקרא, סביר שהיינו מדברים על תרבות אלילית, הנותאיסטית או פוליתאיסטית. כיוון שיש אותו והוא מזכיר "עבודה זרה" בכל שלב, יכול להיות שרק בעילית השלטת היה מקובל להאמין ביהוה כאל יחיד ואילו ככל שירדת למטה בהיררכיה העממית, התרבו האלים. לגבי מחקרים על הנושא, יש מעט, אבל יש כמה חדשים וטובים. אף מאמר לא יהיה אובייקטיבי, זה חלק מהעניין. צריך לקרוא לא מעט מהם ולגבש דיעה עצמאית.

 

[shay4442]

מחזק וקצת חוזר על קודמיי המשכילים

- מבחינת החוקרים הארכיאולוגים כנען רבתי כוללת את כל אזור לבנון(כולל חופי לבנון),סוריה(כולל חופי סוריה והמדבר הסורי),ארץ ישראל(די דומה למדינת ישראל של ימינו),סיני כאשר מדברים על דרום כנען הכוונה היא לארץ ישראל(לעיתים אפשר לכלול גם את סיני). כיום בגלל הקונוטציות השונות והמשונות שהשימוש במילה כנען מעלה אז יש כאלה המעדיפים להשתמש במושגים הלבנט ודרום הלבנט. - אמנם אני לא פילולוג או איש תרבויות כותבות אבל השפה האוגריתית שהיא שמית מערבית היא מאוד דומה לכנענית(יותר נכון לומר אולי כנענית דרומית) שהיא גם שמית מערבית כמובן אני לא יודע אם זה מדויק להגדיר את השפות אוגריתית וכנענית(מה שדיברו בארץ ישראל) כאותן שפות בדיאלקטים שונים אבל אני לא אתפלא, דוגמא טובה היא האבלאית(על שם העיר אבלה בצפון-מערב סוריה) שהיא גם שמית מערבית אבל למיטב ידיעתי שונה יותר מהשפות שהזכרתי. - מבחינה ארכיאולוגית כאשר חופרים אתר בישראל שמתוארך לתקופת ההלניסטית(המאה ה-3 לפני הספירה ועד המחצית הראשונה של המאה ה-1 לפני הספירה)קשה להבדיל בין התרבות ההלניסטית/יוונית ליהודית היישובים היו מאוד דומים מבחינה חומרית גם הכפרים והערים שהכילו קהילות גדולות של יהודים ובעצם ההבדלים היחידים שאנחנו יכולים למצוא בחפירות על מנת לזהות נוכחות יהודית: מקוואות,כלי טהרה(כלי אבן או כלים ייעודיים אחרים), בתי כנסת/תפילה יהודיים, מנהגי קבורה.

 

[עודד ישראלי1]

האשרה הפכה לסמל מדינת ישראל(?)

לפי המיתוס האוגריתי, אל (שם פרטי) ואשרה (שם פרטי) היו האבא והאמא של כל אלי הפנתאון. אל שכן ב"הר-צפון", "על פי הנהרותיים" (אותם נהרות מי תהום מיתולגיים שהשקו את כל אגני המים בעולם), ולשם הולכת אשרה, אחרי שבעל הביס את שר-ים וביקש לזכות בבכורה ולהקים לעצמו ארמון, כדי לדבר עליו סנגוריה בפני אל, ולתמוך בדרישתו-בקשתו... עד כאן המיתוס האוגריתי, שמקורו בברונזה המאוחרת (בין המאה ה-16 למאה ה-12 לפסה"). ועכשיו נעזוב את זה לרגע, ונסתכל באיורים המצורפים. אם נסתכל למעלה בחותם שנתגלה במארי שבסוריה, שזמנו איפשהו בין המאות ה-24 - 22 לפסה"נ, ניתן לראות אל כלשהו שיושב על "כס מלכות" בצורת הר, אשר מתחתיתו יוצאים שני נחשים (סמל למפלצות המים, לויתן?) שפיהם משקה את שרשי העצים, ולפניו ניצבת אלה כלשהי שצורתה צורת עץ. האל מחזיק במין שרבית מלכות בעל קצה "מעניין" ואילו האלה מחזיקה במין שרביט משונה עם "קנים/ענפים" שנראה כאילו בוער (סוג של מנורה?). בין שניהם יש שני כוכבים קלאסיים שמסמלים לנו שמדובר במפגש בין שני אלים. אם נסתכל למטה, במטבע מהעיר צור, שזמנו מן המאה ה-3 לספירה (כלומר כעבור כ-1,500 שנה), נראה שתי מצבות. לפניהן במה קטנה להקרבת קרבנות או הנחת מנחות; ליד האחת יש מקטר (מין מזבחון קטורת), שדומה קצת לשרביט של העל בחותם וסמל של ירח, וליד השניה יש עץ וסמל של שמש או כוכב. נשאלות אפוא השאלה המעניינות, האם בחותם ממארי מתוארים בעצם "אל" היושב בהר-צפון על פי הנהרותיים, ולמולו האלה אשרה (ויש לזכור שבתנ"ך האשרה מגולמת בעץ - כמו שמתואר בפרשת גדעון, למשל), והאם האתר הפולחני מצור שמתואר במטבע, אינו מסמל בעצם בצורתו את אותו זוג אלים שאנו רואים בחותם למעלה? ועכשיו, הבה ניזכר לרגע מה היה בקודש הקודשים "שלנו": א. ארון שבו "שני לוחות הברית"; ב. "שולחן הפנים" שעמד לפני הארון ועליו הונחו המנחות - קרי "לחם הפנים"; ג. "מזבח הקטורת"; ד. "מנורת הזהב הטהורה" - שהיתה בעצם עץ עם ענפים קנים ופרחים, עשויים זהב. כל זה ככתוב: "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּתֵּן אֶת-אֲדָנָיו, וַיָּשֶׂם אֶת-קְרָשָׁיו, וַיִּתֵּן אֶת-בְּרִיחָיו; וַיָּקֶם, אֶת-עַמּוּדָיו. וַיִּפְרֹשׂ אֶת-הָאֹהֶל, עַל-הַמִּשְׁכָּן, וַיָּשֶׂם אֶת-מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו, מִלְמָעְלָה--כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. {ס} וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת-הָעֵדֻת, אֶל-הָאָרֹן, וַיָּשֶׂם אֶת-הַבַּדִּים, עַל-הָאָרֹן; וַיִּתֵּן אֶת-הַכַּפֹּרֶת עַל-הָאָרֹן, מִלְמָעְלָה. וַיָּבֵא אֶת-הָאָרֹן, אֶל-הַמִּשְׁכָּן, וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ, וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת--כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. {ס} וַיִּתֵּן אֶת-הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד, עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן צָפֹנָה, מִחוּץ, לַפָּרֹכֶת. וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם, לִפְנֵי יְהוָה--כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. {ס} וַיָּשֶׂם אֶת-הַמְּנֹרָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, נֹכַח הַשֻּׁלְחָן, עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן, נֶגְבָּה. וַיַּעַל הַנֵּרֹת, לִפְנֵי יְהוָה--כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. {ס} וַיָּשֶׂם אֶת-מִזְבַּח הַזָּהָב, בְּאֹהֶל מוֹעֵד, לִפְנֵי, הַפָּרֹכֶת. וַיַּקְטֵר עָלָיו, קְטֹרֶת סַמִּים--כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה." (שמות מ' 18 - 27). צירופי מקרים מעניינים - הלא כן?

 

[עודד ישראלי1]

התנצלות על דיסלקציה (כרונית, לצערי).

במקום אחד כתוב "שרבית" במקום שרביט; במקום אחד כתוב לפסה", במקום לפסה"נ; במקום אחד כתוב "העל" במקום "האל"; ובמקום אחר כתוב "כעבור כ-1,500 שנה", כאשר הכוונה היא "כעבור 2,500 שנה", כמובן... בטח יש עוד כמה שפספסתי - ועמכם הסליחה...

 

[דרומי 233]

אשרה?

החותם אמנם מהתקופה האכדית ("סרגונית") ומופיעה בו דמותו של האלוהות נינגישזידה המסופוטאמית. אלוהות זו היא כתונית, דיירת קרקע, ויש לה קשר הדוק עם ההתעוררות האביבית, בדומה למאפיני דומוזי. נינגישזידה מתוארת תמיד עם נחשים או ענפי עץ היוצאים מכתפיה, סמל לכח החיות הצמחי באביב ולמשכנה התת קרקעי. באפוס גלגמש פוגשים דומוזי ונינגישזידה יחדיו בשאול את גלגמש.

 

[עודד ישראלי1]

זה כתוב שם או שזו פרשנות?

לא שאני מפקפק חלילה באפשרות שאתה צודק בפרשנות הספציפית ובזיהוי האלים בשמות הספציפיים, אבל מה שמעניין פה זה דווקא משהו יותר כללי: העובדה שהדמויות בחותם יכולות להתאים גם לתאורי דמויותיהם של "אל" ו"אשרה" מן המיתולוגיה הכנענית (וכנראה גם המקראית, שבה האשרה מסומלת ע"י עץ) וגם ליצוג הסמלי שמופיע באתר הפולחני המתואר במטבע מצור - ויש לציין שגם בצור או בתרבות הפניקית בכלל לא מוכרים איזכורים של אלה בשם "אשרה" החל מתחילת האלף הראשון לפסה"נ ואילך (כלומר גם האלים שסמליהם מיוצגים לכאורה באתר הפולחני המופיע במטבע לא נקראו ודאי 'אל' ו'אשרה')... אם תשים לב, במיתולוגיה האוגריתית 'אל' ו'אשרה' (במקור היא מכונה 'אשרת'/'אלת', כאשר 'ת' מסמלת באוגריתית סיומת נקבה כמו 'ה' בעברית) נראים לכאורה כשמות פרטיים של שני אלים ספציפיים, אבל כבר הציעו כמה חוקרים (וסליחה שלא כל השמות לפני כרגע, אני זוכר רק את Tilde Binger) שכשם שהשם 'אל' יכול לשמש גם כשם עצם כללי או סוג של תואר לאלים שונים עם שמות פרטיים שונים, כך גם השם 'אשרה' יכול היה לשמש גם כשם עצם כללי ו-או סוג של תואר - שהוראתו "האלה הגבירה" או "האלה שהיא זוגתו של אל ראשי X או Y"... ובאמת, כדאי לזכור שבכתובות החוץ מקראיות בהן נזכרת אשרה בישראל, היא מופיעה בצורת שייכות, משל הייתה שם עצם כללי ולא שם פרטי: "ליהוה שומרון ואשרתהו", "ליהוה תימן ואשרתהו" וכד'... לפי השיטה הזו, כינוי התואר הכללי "אשרה" היה יכול להיות מיוחס במקומות שונים לאלות שונות - כלומר לאלות שמאחוריהן עמדו מיתולוגיות ומסורות שונות, שיוחסו להן פונקציות שונות, ואפילו כאלו שנשאו שמות פרטיים ו-או תארים שונים, כגון "נינגישזידה" (זו סתם דוגמא, אני לא טוען שאלה זו באמת זכתה בפועל בתואר 'אשרה') או כגון "מלכת השמים" למשל... באשר לאשרה "שלנו", אני מצרף פה עוד כמה איורים חביבים שעשויים להצביע על השתלשלות היסטורית מעניינת... הראשון, הוא שבר תבליט מאוגרית שבו מתוארת אלה יושבת אוחזת בענפים ומאכילה שני יעלים הניצבים משני צידיה. השני, שבר קערה מלכיש, מתקופת ה-LB, שבחלקו הימני העליון נראה עץ דמוי מנורה מתחת לכיתוב 'אלת' (הכינוי האוגריתי הנרדף לאשרה), כשמשני צידיו שני יעלים. השלישי, ציור מחורבת תימן שמופיע לצד הכתובות "ליהוה ואשרתהו" שבו נראה סימבול דמוי עץ כשמצידיו שני יעלים. וברביעי, המנורה המוכרת שלנו מבית המקדש - זו הקדושה והטהורה שתבניתה ניתנה למשה על הר סיני, ואשר הנעימה את זמנו של ארון העדות ובו שני לוחות הברית בקודש הקודשים...

 

[דרומי 233]

טבעתי בים הפרטים

מה בסופו של דבר השאלה? האם נכונה הפרשנות שהיצגת למקורה של האלוהות "אשרה"? בהחלט יתכן. איקונוגרפיה הכוללת איילות (או צבאים) ועץ כלשהו כסמלים דתיים מאפיינת אומנות מסופוטמית כבר באלף השלישי לפה"ס, ומאד נפוצה בכנען של הברונזה המאוחרת. לקריאה נוספת בנושא ראה את מאמרה של עירית ציפר: Ziffer, I. 2010: Western Asiatic Tree Godesses בכ"ע Egypt and the Levant XX: 411-430 .

 

[עודד ישראלי1]

השאלה בהתחלה היתה של Widsith

אני פשוט עניתי לו בדרכי, החמקמקה והמבלבלת אולי (כמו המציאות הקדומה - החמקמקה ומבלבלת כשלעצמה - של גלישת מיתולוגיות, שמות של אלים שונים, סמלי פולחן, אמונות שונות וכיו"ב, מאזור לאזור, מקבוצה לקבוצה, ומתקופה לתקופה, במזה"ת הקדום)... אני מקווה שהוא למד מזה משהו על "האשרה" בקרב הישראלים הקדומים ועל קשריה ומקורותיה בקרב הכנענים ושאר תרבויות המזה"ת הקדום...

 

[Widsith]

האמת שזה רק מוביל לעוד שאלות...

אבל תודה בכל מקרה

 

[עודד ישראלי1]

שאל, שאל - עשיתי סמינריון שלם על האשרה..

 

[Widsith]

אוקי -

האם מדובר באלה, חפץ פולחני או מה? אולי זה בכלל כינוי לאלה, ואם כן למי? או האם זה יותר מן אספקט של אלה אם? מה הזכר של זה בהמשך היהדות? האם זה באמת כמו שקראתי באיזה מחקר, לאלוהים הייתה אישה (אלוהי התנ''ך הבנתי מאוד קרוב לבעל בהרבה מובנים...)? מה המקבילות שלה במיתולוגיות שמיות/מסופוטמיות, בין אם בחצי האי ערב או בבל או סוריה או פניקיה? האם היא ייבוא זר כמו קטש המצרית? האם איזור השרון באמת קשור לשמה או שהקשר הוא רק תיאוריה בלשנית?

 

[Widsith]

תיקון

לא לבעל, לאל/ים. או שהאם הוא שילוב של השלושה?

 

[Lakedaimon]

כפי שאמר קודמי, מעקב אחרי מיתולוגיות

הוא בעייתי. האשרה נחשבה בהתחלה לאלה נפרדת של העממים הכנענים שישבו פה. יכול להיות שהיה מדובר גם בחפץ פולחני כלשהו, או עץ מקודש שהייצוג שלו היה אישה. במקרא יש אספקטים שונים של יהוה (יהוה צבאות, וכו'...), בחורבת תימן (כונתילת עג'רוד)* יש כמה כתובות המוקדשות ל"יהוה תימן ואשרתו", במתחם בגזר (מתחילת הברזל אאל"ט) יש שתי "מסבות", יכול להיות שהאשרה התגלגלה להיות השכינה כדי לקרב את ה"עמך" הכפרי אל הדת הממוסדת. לגבי אזור השרון, כיוון שהיה יער בעבר, לא יהיה זה משולל מציאות להניח כי יכול להיות קשר לאשרה מסיבה זו.

 

[עודד ישראלי1]

"יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמ

וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אַשְׁרָת) לָמוֹ." (דברים ל"ג 2, עם תיקון משוער קטן)... אם נכון התיקון המשוער הנ"ל, אז כנראה שהאל המדברי ה' עלה ארצה כשהוא כבר נשוי לאיזו בת זוג, כמקובל בעדות המזרח הקדום, ולאחר שנקלט (יחד עם נושאיו) בקרב האוכלוסיה הישראליתית-כנענית המתהווה (ע"ע שכם והר-עיבל וכאלה), הוא אוחד בתהליך סנקריטיסטי מסובך עם 'אל' אלוהי ישר-אל (בהתגלמותו המקומית - שהיתה כנראה שונה מעט מהגרסה האוגרית) וברבות הזמן גם ספח לעצמו כל מיני תכונות ותפקידים שאיפינו לפנים את 'בעל' (הדד) ועוד שאר אלים שהוא היה אמור להחליף... בעקבות התהליך הסנקריטיסטי 'אל' בישראל אמנם זכה לכינוי "יהוה" אבל גולם כנראה בדמות של עגל/שור - שנאמר: "אל מוציאם ממצרים כתועפות ראם לו", וכנראה גם "אל הוא אלוהיך ישראל אשר העלך מארץ מצרים" - מה שמזכיר קצת את הכינוי של אל באוגרית: "שור-אל" (וראה גם הושע ח' 5 - 6, עם תיקון קטן: "זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרוֹן, חָרָה אַפִּי בָּם; עַד-מָתַי, לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן. כִּי מִי שׂור-אֵל, וְהוּא--חָרָשׁ עָשָׂהוּ, וְלֹא אֱלֹהִים הוּא: כִּי-שְׁבָבִים יִהְיֶה, עֵגֶל שֹׁמְרוֹן."). גם זוגתו של 'אל' (או זוגתם המשולבת של אל+יהוה) עברה כל מיני תהליכים - ואפשר שהיא כונתה גם 'מלכת השמים' ושהיא זו שמגולמת בכל מיני צלמיות ביתיות מסוף ימי בית ראשון שנמצאו ביהודה... אני כרגע קצר בזמן, אולי אכתוב עוד בקרוב...

 

[אביתר30]

נו באמת..יש פה חוקיות וסדר

ויאמר: ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת למו הופעה : בא , זרח , הופיע , אתה (בא בארמית) , אשדת (אשד = מפל = נפל = ירד) מקומות : סיני , שעיר , פארן , (מי מריבת) קדש , תימן (ימין)

 

[Lakedaimon]

אטימולוגיה בגרוש...

כמו לטעון שבין עפולה בישראל ואפוליה באיטליה יש קשר...

 

[אביתר30]

ואתה החור שבגרוש.

ודווקא יש קשר בין עפולו (עפולים) לאפולו