נעיצת הקפצה עד יום שלישי.

[יוסי גרפינקל]

הגדלת המדגם הרדיומטרי מקייאפה

אנו בהחלט מסכימים שרצוי להגדיל את מספר הדגימות, ואכן ארבעה חרצני זיתים נשלחו בסוף עונת 2009, ודגימות נוספות יישלחו לאחר סיום עונת 2010.

 

[Lakedaimon]

הטיעון המעגלי שדיברתי עליו הוא אחר.

והוא מתקשר לטיפולוגיה ולא להגדרות. אני אגביל את עצמי לסעיפים שוב, כיוון שבפורמט כזה, זה עושה את השאלות והתשובות ברורות יותר: 1.. אליבא דפינקלשטיין* הברזל IIא' (שלבי העיור המאסיבי בארץ) מתחיל בתקופה יותר מאוחרת, כך שאם הקיראמיקה שאיתה אתם מתארכים את האתר היא אכן ברזל IIא' יכול להיות (לפי כרונולוגיה נמוכה) שהיא מזמן מאוחר יותר. טיעונו של פינקלשטיין (שאת עמדתו אתה דוחה, לפי הבנתי) הוא שהטיפולוגיה הקיראמית של אותה תקופה מבוססת על טיעון מעגלי. 2. האם המכלול הקיראמי שלכם דומה יותר למגידו Va-IVb, ערד XI, ובאר שבע V, או למגידו VI, ערד XI, ובאר שבע VII ? 3. אם תשוו את התיארוך, הטיפולוגיה והסטרטיגרפיה באתרכם כפי שהן מוצעות ע"י פינקלשטיין ופיאסצקי** האם סביר כי תשנו את דעתכם לגבי המציאות באתר? 4. במאמרכם*** הזכרתם כי בדיקות הC14 נתנו לכם טווח תאריכים מסוים, אותו הגבלתם על ידי הטיפולוגיה הקיראמית של השכבות. 5. איך אתה משיב למאמרו של יהודה דגן**** ולמאמריו של נאמן *****? 6. בעוונותי עדיין לא עיינתי במאמר בIEJ, אעשה זאת בהקדם האפשרי. 7. הזכרת את אותיות הכתב (שמשגב במאמרו מציע לקרוא לו כנעני). המקבילה הקרובה ביותר לאותיות אאל"ט היא האוסטראקון מעזבת צרטא שמתוארך לתקופה מאוחרת יותר משלכם. כיצד אתה מסביר זאת? 8. לגבי הכיול הרדיומטרי, אני יודע כי חוקרים שונים (פיאסצקי, שרון, בוארטו, רולינסון, ברוינס, ואן דר פליכט...) משתמשים בעקומות כיול שונות. האם התוצאות שקיבלו שרון וברוק רמזי היו שונות? ואם כן באיזה סדר גודל? * Finkelstein，I。1996。The archaeology of the United Monarchy: an alternative view. Levant ** Finkelstein, I. and Piasetzky, E. Radiocarbon-Dated Destruction Layers: A Skeleton for Iron Age Chronology in the Levant. Oxford Journal of Archaeology, Volume 28, Issue 3 (p 255-274) *** Garfinkel. Y, and Ganor, S. 2008. Khirbet Qeiyafa: Shaarayim. Journal of Hebrew Scriptures. Vol. 8, ****Dagan, Y. 2009. Khirbet Qeiyafa in the Judean Shephelah: Some Considerations Tel Aviv Vol. 36, 68–81 *****1 Na'aman, N. 2008. In Search of the Ancient Name of Khirbet Qeiyafa. Journal of Hebrew Scriptures. Vol 8 *****2 Na'aman, N. 2008. Shaaraim – The Gateway To The Kingdom Of Judah. Journal of Hebrew Scriptures. Vol 8

 

[יוסי גרפינקל]

תשובות לשאלותיך

1. אנו מתארכים את האתר לסוף מאה 11 לפנה"ס וראשית המאה העשירית על פי תיארוך רדיומטרי. הקרמיקה אינה מעלה ואינה מורידה לענין התיארוך, אלא היא מתוארכת על ידי חרצני הזיתים. מדוע יש כאן טיעון מעגלי? 2. המיכלול הקראמי דומה לשכבה XII בערד ולשכבה VII בבאר שבע. כידוע פרופ' פינקלשטיין טען ששכבה XII בערד היא היישוב אותו מזכיר שישק בכתובותיו, וייתכן ששכבה זאת כלל לא נהרסה על ידו, אלא המשיכה להתקיים לתוך המאה התשיעית לפנה"ס. אין מהשכבות השונות בערד תאריכים רדיומטריים ולכן ניתן להציע להן תיארוכים שונים, כל חוקר ונימוקיו עימו. גם לשכבות השונות בבאר שבע או לכיש אין תיארוך רדיומטרי, וכל חוקר יכול להעלות או להוריד תאריכים כראות עיניו. בקיצור, אתרים אלו, שנחפרו לפני עשרות רבות של שנים לא יכולים לפתור את הוויכוח הכרונולוגי מתי נוסדה ממלכת יהודה. לא כך בחירבת קייאפה, שבה יש לנו תיארוך מוחלט, בין 1051-969 לפנה"ס. לפיכך לא ניתן לטעון שהאתר מסוף מאה עשירית או תחילת מאה תשיעית. כאשר בודקים את כלי החרס, למשל סירי בישול ששפתם נטויה פנימה ואינה משולשת, הרי אנו דומים לשכבה XII בערד. מכאן ששתי השכבות קרובות זו לזו בתאריכן. 3. פינקלשטיין ופיאסשקי מסתמכים על תאריכים רדיומטריים מאתרים בצפון הארץ, כגון: מגידו, דור, רחוב ואחרים, ואין להם כלל דוגמאות מאתרים ביהודה. מבחינה מתודית יש כאן טעות גדולה: על סמך נתונים מהאיזור של ממלכת ישראל הם משליכים על תיארוכה של ממלכת יהודה. לשיטתי יש לבדוק כל איזור באופן עצמאי. אגב, המסקנה שהעיור העיקרי התחיל בממלכת ישראל בראשית המאה התשיעית לפנה"ס כלל אינו סותר את המקרא, אשר מתארך את תחילתה של הממלכה הצפונית רק לסוף המאה העשירית לפנה"ס ואת בניית שומרון (על ידי עמרי) ברבע הראשון של המאה התשיעית לפנה"ס. נראה לי שבסוף פרופ' פינקלשטיין ישנה את דעותיו, ויסכים שממלכת יהודה החלה להתפתח כממלכה בתחילת המאה העשירית לפנה"ס, אבל בגלל "הכבוד" יציע לכנות פרק זמן זה בשם "ברזל I מאוחר". וכך בעצם הוויכוח יעבור להבטים סמנטיים, בדומה לתקופה שיש לה שלושה שמות: "ברונזה תיכונה I", ברונזה קדומה IV" או "ברונזה ביניימית". לי לא חשוב ההבט הסמנטי, אם ממלכת יהודה התקיימה בתקופת הברזל I או בתקופת הברזל II, אלא, כפי שמוכיחה חירבת קייאפה, שהיו ערים מבוצרות וארגון ממלכתי-עירוני בתחילת המאה העשירית לפנה"ס. 4. רק ציינו שהתאריך הרדיומטרי והמיכלול הקראמי מתאימים זה לזה. 5. בענין המאמר של דגן: הנ"ל טוען שהיה בחירבת קייאפה לפני 20 שנה, ליקט מפני השטח חרסים מהתקופה ההלניסטית, ולכן מתארך שער וחומות לתקופה ההלניסטית. עכשיו אציג בפניך משפט דומה: "לפני 20 שנה ביקרתי בתל מגידו, אספתי מפני השטח חרסים מתקופת הברונזה הקדומה, ולכן אני מציע לתארך את שער ששת התאים (הידוע בכינוי "שער שלמה") לתקופת הברונזה הקדומה". האם לדעתך אני יכול לכתוב על כך מאמר ולפרסמו בכתב עת מדעי? למשל בעיתון תל אביב אותו עורך פרופ' ישראל פינקלשטיין? בענין המאמר של נאמן: הזיהוי האתני של חירבת קייאפה היא שאלה נכבדה מאוד ויש לדון בה תוך כדי לימוד וניתוח התרבות החומרית של האתר. לדעתי האתר יהודאי, כפי שנימקתי לפני יום או יומיים, בגלל התיכנון העירוני המשלב בתים וסוגרים מהחומה זה בזה (תופעה המוכרת רק ביהודה) והעדר עצמות חזיר (המוכרים באתרים פלשתיים). אגב, נאמן כלל לא דן בממצאי האתר ורק כתב בחיפזון רב מאמר שהקדיש לו יום או יומיים. עברו רק 11 יום מאז שמשלחת קייאפה פירסמה מאמר ראשון על האתר בחוברת על הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, וכבר הופיע המאמר של נאמן בכתב עת באינטרנט. על הרישול בעבודתו יעידו שתי טעויות בציטוט, נפלה אצלו טעות אחת בשם החוברת, וטעות שניה במספרי העמודים.... 6. אם תשלח לי בקשה למייל אשלח לך PDF. 7. את אוסטרקון עיצבת צרטה דוקא נהוג לתארך לשלב קדום יותר, למאה ה-12 לפנה"ס. לפריט אין קונטקסט ברור שכן נתגלה בבור שלא יוחס בברור לאחת משלושת השכבות באתר. עכשיו ד"ר חגי משגב מציע לתארך את האוסטרקון של עיזבת צרטה לתחילת המאה העשירית כי אותיותיו דומות לאלו של האוסטרקון מחירבת קייאפה. 8. ד"ר שרון משתמש בתוכנית כיול של אוקספורד, כך שהתוצאות היו זהות.

 

[iassafk]

האם קביעת שיוכה של ח'רבת קייאפה לממלכת יהודה

מתבסס אך ורק על העדר עצמות חזיר ? ואם כן, זה לא פזיז מדי לשנות את סכמת ההתיישבות ביהודה אך ורק לפי נתון (או יותר נכון חוסר נתון) זה ?

 

[יוסי גרפינקל]

מי גר בחירבת קייאפה?

כאשר פירסמנו את המאמר הראשון על חירבת קייאפה הצגנו אותה כאתר בגבול בין פלשת ליהודה, ולא קבענו מסמרות אם היא פלשתית או יהודאית. הראשון שקפץ והציע זיהוי אתני, ללא כל בסיס, היה פרופ' נדב נאמן. לטענתו זהו אתר פלשתי. בינתיים התקדמנו וכיום לאחר שלוש עונות חפירה, וחשיפה של כאלף מ"ר ניתן להצביע על הנקודות הבאות (שכבר הזכרתי באחת התגובות): 1. איו עצמות חזיר באתר (יש עצמות חזיר בתל צאפי/גת הפלשתית). 2. ישנם טסי אפיה ששימשו כנראה להכנת פיתות (אין טסי אפיה באתרים פלשתיים). 3. הביצור כולל חומת סוגרים (אין חומות סוגרים בפלשת). 4. בהיקף העיר כל בית משלב כחדר אחורי סוגר מהחומה. זהו תיכנון עיר יהודאי במוכר בעוד ארבעה אתרים: בית שמש, תל נצבה, תל בית מרסים ובאר שבע (אין בפלשת תפיסה עירונית כזאת). 5. הכתובת בלשון שמית, כנראה עברית על פי המילה תעש. (באוסטרקון מתל צאפי כתוב שם הודו-ארופאי). ההנגדה של חירבת קיאפה לעומת תל צאפי במגוון הבטים מראה בברור שלא מדובר באוכלוסיה פלשתית בחירבת קייאפה. אז מי כן התגורר כאן? אולי כנענים? אנו יודעים שהתרבות הכנענית באיזור, ובמיוחד העיר המרכזית בלכיש, נהרסה כבר בסביבות 1170-1150 לפנה"ס. אין לנו תופעות של שכבות כנעניות בשפלה במאות 12-11 לפנה"ס כמו שיש בעמק יזרעאל, במגידו, יוקנעם או בית שאן. מכאן שגם הכנענים אינם גורם משמעותי באיזור זה בפרק הזמן הנתון. לעומת זאת גורם עולה היא ממלכת יהודה, השולטת בשפלה ובלכיש במאות התשיעית והשמינית לפנה"ס. תוצאות החפירה בחירבת קייאפה מעידות שנסיון לנוכחות כזאת החל כבר בסוף המאה ה-11 לפנה"ס. הרי היישוב לא החזיק מעמד זמן רב ונהרס. ומי הרס אותו? כנראה הפלשתים באחת הפלישות שלהם כלפי מזרח. אולי יום אחד ימצאו בתל צאפי כתובת התפארות של אכיש מלך גת ושר צבאו גולית ובה הם מתארים כיצד ניצחו את דוד והרסו את שעריים....

 

[Lakedaimon]

הבהרות שלי

1. הטיעון המעגלי עליו אני מדבר נוגע לתחילת המחקר הארכיאולוגי ולשערי מגידו חצור וגזר שתוארכו לתקופתו של שלמה בגלל פסוק אחד מספר מלכים (מלכים א', ט', ט"ו), למרות השינויים הטיפולוגים והסטרטיגראפים ביניהם. באותה טיפולוגיה קיראמית משתמשים כדי לתאר את השכבות בצורה מדויקת לימי שלמה, וזאת על סמך פסוק אחר. 2. האם אתה טוען שלמעשה יש הבדלים טיפולוגיים ברורים בין המסורות הקיראמיות של הממלכה הדרומית לממלכה הצפונית כבר במאה ה10? שהרי מהתיאור המקראי ניתן להבין כי מדובר בתרבות יחידה. אם לא אמורים להיות הבדלים קיראמים בין האתרים בתקופת "הממלכה המאוחדת", הרי שאנו צריכים להשתמש בטיפולוגיה שלה ככלי מתארך ולקבוע את כל השכבות בכל הממלכה לפי אותה טיפולוגיה, ולכן מספיק תיארוך רדיומטרי אחד מקונטקסט טוב כדי לתארך את מכלול הכלים של השכבות בכל הארץ, גם אם אליבא דפינקלשטיין שכבות אלה (שכבה XII בערד ושכבה VII בבאר שבע) מתוארכות למאה ה10. 3. פינקלשטיין ופיאסשקי משכללים במאמרם דגימות שנלקחו גם בבית שמש, לכיש, שילה, תל א-צאפי ותל מקנה (פינקלשטיין ופיאסשקי, 2009: 260). 4. לגבי מאמרו של דגן, גם אם הנ"ל ביקר במקום בשנות התשעים, עדיין מצא, לדבריו, לא מעט חרסים ברזליים מתקופות מאוחרות יותר (ברזל 2ב', 2ג'), בין השאר גם חותמת למלך דו כנפית (דגן 2009, ע' 74) מה שאומר ששכבת הברזל באתר אינה מוגבלת לברזל IIא'. 5. לגבי מאמרו של נאמן, חלק מהמאמר מדבר גם על זיהוי האתר (השגוי לדעתו) עם "שעריים" המקראית, רק על בסיס מציאת שני שערים. 6. לגבי הטרמינולוגיה, המינוחים של הברונזה (תיכונה I\ביניימית\קדומה IV) מתייחסים לאותה תקופה "נסיגתית" אך מובדלת במאפייניה הטיפולוגים. הויכוח (עד כמה שאני מכיר אותו) הוא האם להפריד אותה מהתקופות שלפניה או אחריה או לא. בתקופת הברזל הויכוח הוא לגבי זמני המעבר (בין ברזל Iב' לברזל IIא'), ותיזת קיומה של הממלכה המאוחדת. 7. לגבי התיארוך של עזבת צרטה, השאלה היא האם לאחר את עזבת צרטה, או להקדים את קייאפה. אני מניח שתצטרכו להתחשב בדעתו של חופר האתר...

 

[יוסי גרפינקל]

טיעונים מעגליים ואחרים

1. אכן ידין טען לתיארוך השערים בחצור מגידו וגזר לימי שלמה על בסיס המקרא. כיום טוען פרופ' ישראל פינקלשטיין לתיארוך אותם שערים לימי אחאב ושכבות אחרות לימי ירבעם השני. ומה הבסיס לתיארוך החדש? א. האם יש לנו תאריכים רדיומטריים ברורים משכבות אלו בדיוק? ב. האם פרופ' פינקלשטיין ביצע מחקר קראמי טיפולוגי מקיף על כלי החרס של התקופה? ג. האם נתגלו במגידו, או באתר אחר, כתובות בניה של מלכים אלו? אכן ידין ובני דורו (ואתמול הייתי בהלוויתו של ההיסטוריון פרופ' אברהם מלמט, אולי אחרון החוקרים של דור המייסדים), היו נאיביים וקיבלו את הנתונים המקראיים כאמינים ביותר, ויש מקום לביקורת על גישתם. אבל מה יש לנו כיום במקום? חוקרים הממציאים תמונה היסטורית או ארכיאולוגית אלטרנטיבית, רק למען האלטרנטיביות, ובכך יוצרים מיתולוגיות מודרניות. אין לי כל בעיה לשנות גישות ולשנות את הבנתן של תופעות ארכיאולוגיות והיסטוריות, אבל שהדברים יהיו מבוססים על נתונים חדשים, ולא בניני קלפים שאין להם בסיס. 2. ארכימדס אמר: "תנו לי נקודת משען ואעתיק את כדור הארץ ממקומו". ידין הציע את "שערי שלמה" בחצור מגידו וגזר כנקודת משען למחקר אמצע המאה העשירית לפנה"ס. אני מסכים שנקודת משען זאת בעייתית ואין לי כל בעיה לזנוח אותה. פרופ' פינקלשטיין ניסה לבנות את שכבה XII בערד כנקודת משען חדשה, לתארך אותה לימי שישק, ולקבוע אותה כנקודת מוצא למחקר המאות העשירית והתשיעית לפנה"ס. יש לנו כאן את אותה המתודולוגיה, וטיעון מעגלי, בדיוק בדיוק כמו אצל ידין. אבל במקום התנ"ך הוא השתמש ברשימה היסטורית של מלך מצרי. מה ההבדל?? הרי אין לנו מערד XII תיארוכים רדיומטריים ולכן תיארוך שכבה זאת למאה ה-11, מאה עשירית, או מאה תשיעית לפנה"ס, כולן הצעות הנובעות מאינטרפטציה היסטורית כזאת או אחרת. חירבת קייאפה היא סיפור אחר לגמרי. נקודת המוצא היא התיארוך המוחלט לסוף המאה ה-11 ותחילת המאה העשירית לפנה"ס. זהו תאריך רדיומטרי, העומד לעצמו, ואינו נקשר כלל למיכלול הקראמי או למקור היסטורי כלשהו. מנקודת מוצא זאת אפשר להתחיל ולראות איזה מיכלול קראמי מאפיין את התקופה, איזה אופי יישובי (כפרי או עירוני מבוצר), התפתחות הכתב, התפתחות אדמיניסטרציה, המסורת המקראית, והבטים רבים אחרים. פרופ' פינקלשטיין רצה לתארך את שכבה XII בערד ושכבה VII בבאר שבע לסוף המאה העשירית לפנה"ס. אלו היו יישובים לא מבוצרים, שכן הביצור באתרים אלו מתחיל מאוחר יותר (שכבה XI בערד). לכן לפי גישתו הביצור בממלכת יהודה החל רק במהלך המאה התשיעית לפנה"ס. דוד ושלמה היו לכל היותר מנהיגים שיבטיים (לא ממלכה) של חברה כפרית. בניגוד לדעתו (שאינה נסמכת על תיארוך רדיומטרי, אלא היא טיעון מעגלי על בסיס כתובת שישק) חירבת קייאפה מעידה שהיו ביהודה כבר בסוף המאה ה-11 לפנה"ס ישובים עירוניים. עדות זאת אינה נשענת על המקרא, קרמיקה, או כל שיקול אחר, אלא היא מבוססת על תיארוך רדיומטרי. יש לציין שאננו יודעים איזו שכבה התקיימה בערד כאשר שישק עבר במקום. האם הוא מדבר על היישוב הקטן והלא מבוצר של שכבה XII, או המצודה של שכבה XI, או אולי המצודה של שכבה X? ההצעה של פרופ' פינקלשטיין היא בסך הכל חיבור אינטואיטיבי בין שכבה ארכיאולוגית למקור היסטורי. רק חפירה מחודשת בערד, ותיארוך רדיומטרי של שכבה XII בעזרת פחמן 14 יתן לנו תשובה ברורה. 3. כל התאריכים הללו אינם משכבות של תחילת ברזל IIא', אלא משלבים מאוחרים יותר, מהמאות התשיעית והשמינית לפנה"ס. 4. דגן פירסם חרסים כה קטנים, שקשה לדעת איך לתארך אותם. הטביעה למלך, שהיא הממצא הכי מובהק, כלל לא פורסמה בציור או צילום. באמת קשה להבין איך נבחרו הפריטים שצויירו באותו מאמר. כמו כן אנני יודע איך בדיוק נערך הסקר של דגן, והאם הוא הפריד חרסים שנאספו באיזור התחום בחומה (23 דונם), או כל החרסים משטחים סביב האתר (150 דונם) אוחדו בשקית אחת, כשייכים לחירבת קייאפה. כיום אנו יודעים כי כמה מאות מטרים ממערב לראש הגבעה המבוצרת ישנו ריכוז של חרסים מסוף המאה השביעית לפנה"ס. אספנו שם אף ידית קנקן עם טביעת רוזטה. כנראה החרסים המאוחרים של דגן מגיעים מאיזור זה. בכל אופן בחפירה עד היום, בשטחים של כ 1,000 מ"ר, שנחפרו עד סלע אם, לא נמצאו כלל ממצאים מהמאה השביעית לפנה"ס. אבל הבעיה העיקרית בסקר של דגן היא שהמאה העשירית לפנה"ס, השכבה העבה והעשירה בממצאים, כולל שכבת חורבן עם מאות ואלפי כלי חרס שלמים, כלל לא זוהתה בסקר. דגן פשוט לא ידע איך נראים כלי חרס של שלב זה. ואם כך בחירבת קייאפה, בודאי הוא "פיקשש" את המאה העשירית לפנה"ס בהרבה אתרים אחרים. 5. אנו מציעים זיהוי עם שעריים, המוזכרת שלוש פעמים במקרא, על בסיס שלושה הבטים (ולא רק שני השערים): א. שעריים מוזכרת פעמיים באיזור עמק האלה. ב. שעריים מוזכרת פעמיים בהקשר לדוד, לפני היותו מלך. ג. שעריים פרודו שני שערים, ואכן נמצאו באתר שני שערים. נאמן מציע במאמרו שהשם הקדום של חירבת קייאפה היה "גוב". ומה אנו יודעים על גוב? האם היא באיזור עמק האלה? האם מדובר בעיר מבוצרת, כפר, או איזור סתם גיאוגרפי? אין לנו שום נתון. פשוט הצעה שאין לה כל בסיס, אפלו לא טיעון מעגלי כמו בחצור, מגידו וגזר של ידין. פשוט מיתולוגיה מודרנית. ומדוע הוא העלה בכלל הצעה זאת? כדי לטעון שחירבת קייאפה היא אתר פלשתי (שלא תהיה ביהודה עיר מבוצרת מימי דוד). האם נאמן הציע נימוק כלשהו מתחום התרבות החומרית לזיהוי האתני של חירבת קייאפה? 6. אכן, כל הויכוחים בעצם קשורים לענין מרכזי אחד: האם הייתה ממלכה מאוחדת בישראל ויהודה במהלך המאה העשירית לפנה"ס שנישלטה מירושלים. כל השאר הם הבטים כאלו ואחרים לאותה נקודה מרכזית. אם היו מוצאים בירושלים שכבה ברורה מהמאה העשירית לפנה"ס, עם ביצורים ומבני ציבור גדולים, כלל לא היה מתעורר ויכוח בנידון. אבל התיארוך בעיר דוד בעייתי. במיוחד קשה לתארך באופן ברור את מבנה האבן המדורג. כיום בעצם העדות היחידה לעיר מבוצרת באיזור יהודה היא חירבת קייאפה. ולכן הויכוח אם היא אתר יהודאי, או פלשתי, או כנעני, או גירגשי, או כל גורם אתני אחר, מרכזי להבנת קיומה או אי קיומה של ממלכה מאורגנת ביהודה. אבל גם אם יהיה מקובל על הכל שחירבת קייאפה היא אתר יהודאי מימי דוד (נניח אם תמצא כתובת היסטורית במקום) עדין אין בכך הוכחה שהיתה ממלכה מאוחדת ששלטה גם על הצפון. יש לבדוק כל איזור באופן עצמאי. אני תמיד משתמש בכינוי "ממלכת יהודה" ולא "ממלכה מאוחדת". השגיאה המתודית העיקרית של פרופ' פינקלשטיין, וד"ר אילן שרון, שהם לקחו תאריכים רדיומטריים מאתרים בתחום ממלכת ישראל וטענו שלא הייתה ממלכה ביהודה. על פי שיטה זאת אפשר לקחת את התאריכים שלהם ולהשתמש בהם גם לארכיאולוגיה של סין ויפן. 7. יש בעיזבת צראטה שלוש שכבות. נראה כי השכבה העליונה מתאימה בכלי החרס שלה לממצא בחירבת קייאפה. האוסטרקון נמצא בבור ללא תיארוך ברור. ההצעה לתארכו למאה ה-12 לפנה"ס, לשכבה 3, היתה מבוססת על הכתב הפרוטו-כנעני. כיום, לאור חפירות חירבת קייאפה ד"ר חגי משגב מציע שהאוסטרקון מתאים לשכבה 1 בעיזבת צארטה, אבל גם ייתכן שהוא בא משכבה 2 באתר זה. מעיזבת צרטה לא פורסמו תאריכים רדיומטריים ותיארוך השכבות השונות הוא על פי ממצא כלי החרס ושיקולים היסטוריים. כל אלו מספקים כידוע רק תיארוך יחסי ולא תיארוך מוחלט. כך גם האוסטרקון, שלא היה לו קונטקסט ברור אז הציעו לתארכו למאה 12 לפנה"ס. אתר זה לא יכול לשמש נקודת משען להבנת תהליכים ארכיאולוגיים או היסטוריים.

 

[batam1]

מרתק, תודה

מעבר לממצאים המענינים כשלעצמם מניח שהנסיונות להקנות להם נופך אוניברסלי נובע מהרצון לאשר או להפריך את תאורית הממלכה המאוחדת. אלא שאתר בודד אינו יכול להכריע בנושא. יתכן אף שהישוב בוצר עוד בטרם ירושלים נבחרה כבירה.

 

[Lakedaimon]

../images/Emo41.gifנעיצת הקפצה../images/Emo41.gif עד יום שלישי.