לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
72407,240 עוקבים אודות עסקים

פורום ארכיאולוגיה

אתם שבשבילכם ריבוע הוא לא רק צורה גיאומטרית, שבשבילכם לוקוס הוא לא רק דג, שבשבילכם לפיצ'ר ומטריצת האריס יש משמעות והיא ממש לא קשורה למתמטיקה... זהו המקום בשבילכם. זהו גם המקום לאלה שמתעניינים, בכל הגילאים ב"מה זו ארכיאולוגיה?", "למה זה חשוב?", "איפה חופרים?" וכו' כנסו ותהנו, הבמה חופשית. רק כמה כללים פשוטים: 
כללי:
פורום זה היינו פורום חובבי ארכיאולוגיה, חברי הפורום הם ארכיאולוגים בהווה, בעבר ובעתיד, מתעניינים וחובבים. הפורום עוסק בעיקרון בארכיאולוגיה וגרורותיה השונות, בפורום אנשים ברמות שונות של ידע  והשכלה אך זכותו של כל אחד להביע את דעתו כל עוד הוא עושה זאת בנימוס ללא פגיעה באחרים. על חברי הפורום לכבד דעות של אחרים – מותר לא להסכים עימן כמובן  אך את התגובה יש לעשות בצורה מכובדת. 
מחיקת הודעות:
על מנת לאפשר ניהול פורום תקין, מניעת פגיעה בגולשים אחרים ופתרון בעיות טכניות, עשוי מנהל הפורום למחוק הודעות ללא התראה מוקדמת. מחיקת הודעה אינה בהכרח עונש  המופנה כלפי גולש מסוים  ויעודה לשמור על עבודה תקינה של הפורום. לשיקול דעתו של המנהל לתת הסבר למחיקה במסרים. אין לפתוח בשרשור ויכוח במקרה של מחיקה, הדרך להפנות השגות היא דרך תיבת המסרים. גם אם הודעות לא תימחקנה מחמת העניין, אין לראות בשום מצב כאילו הנהלת הפורום מסכימה לדעות אלו.
חסימות
תקנון תפוז אנשים:  כל גולש אשר יעבור על תקנון זה יחסם באופן גורף.מעבר לתקנון זה לפניכם מספר סעיפים נוספים שעשויים לגרור חסימה מפורום ארכיאולוגיה בתפוז כפי שיפורט בהמשך
כללים לחברי הפורום 
חברי הפורום  מתבקשים להקפיד על יחס של כבוד הדדי, ולנהוג באחרים בנימוס, בהתחשבות ובזהירות יתרה, וזאת במטרה לשמר את האווירה הנעימה בפורום. 
אין להשתמש בשפה גסה בפורום, המשתתפים מתבקשים לחשוב היטב לפני שהם כותבים מתוך כעס. שימוש במילים בוטות, הקנטות, שימוש בלשון גסה או שאינה הולמת ופגיעה בגולש אחר תביא למחיקת ההודעה ויתכן שאף לחסימת הגולש. במידה ויש לגולש מסוים השגות עלהודעה של חבר פורום אחר ניתן לבקש הבהרות או להעיר בנימוס. ארכיאולוגיה היא תחום בו יש מעורבות רגשית רבה משום מה. כולנו בני אדם ולכולנו יש אנשים שאנו מסתדרים איתם יותר ופחות. בדיון בפורום אני מבקש לא לרדת לרמה של הכפשות אישיות על חוקר זה או אחר, על גולש זה או אחר וגו'.
יש להקפיד על שמירת זכויות יוצרים ולציין מקור תמונה או ידיעה הלקוחה מעיתונות בארץ או בחו"ל, גם במקרה של תמונה סרוקה, יש לבקש את אישור הצלם להעלותה (במקרה של ידיעה מהעתונות, ניתן להעלות שורה מהידיעה ולהוסיף קישור לידיעה עצמה). חלקנו הגדול אקדמאים וזכויות יוצרים אקדמאיות הם נר לעינינו. בדיוק כמו שלא היינו רוצים שחלקים ממאמרינו העתידיים יגנבו על ידי פלאגיאט כלשהו, לא נרצה אנחנו לבצע גניבה ספרותית או אקדמאית ממלומד אחר או מוסד אחד. לכן כל הפנייה לספרות צריכה להתבצע בצורה של הפנייה ביבילגרפית תקנית כלשהי, בצורת לינק למאמר\ידיעה או לחילופין ציטוט נורמטיבי של המקור (גרשיים, שם ותאריך), אני לא מוריד נקודות על ביביליוגרפיה, אבל אמחק ללא היסוס פוסט שהינו הפרה של זכויות יוצרים...
הפורום אינו זירת מסחר בעתיקות. סחר לא חוקי בעתיקות בארץ מעודד שוד עתיקות הגוזל מן המחקר את הקונטקסט של הממצא. הודעה שתכיל בתוכה הצעה למסחר בעתיקות תימחק, כותבה ייחסם ודינה כהודעה פלילית.
גלישה נעימה,
המנהל.

הנהלת הפורום:

אודות הפורום ארכיאולוגיה

אתם שבשבילכם ריבוע הוא לא רק צורה גיאומטרית, שבשבילכם לוקוס הוא לא רק דג, שבשבילכם לפיצ'ר ומטריצת האריס יש משמעות והיא ממש לא קשורה למתמטיקה... זהו המקום בשבילכם. זהו גם המקום לאלה שמתעניינים, בכל הגילאים ב"מה זו ארכיאולוגיה?", "למה זה חשוב?", "איפה חופרים?" וכו' כנסו ותהנו, הבמה חופשית. רק כמה כללים פשוטים: 
כללי:
פורום זה היינו פורום חובבי ארכיאולוגיה, חברי הפורום הם ארכיאולוגים בהווה, בעבר ובעתיד, מתעניינים וחובבים. הפורום עוסק בעיקרון בארכיאולוגיה וגרורותיה השונות, בפורום אנשים ברמות שונות של ידע  והשכלה אך זכותו של כל אחד להביע את דעתו כל עוד הוא עושה זאת בנימוס ללא פגיעה באחרים. על חברי הפורום לכבד דעות של אחרים – מותר לא להסכים עימן כמובן  אך את התגובה יש לעשות בצורה מכובדת. 
מחיקת הודעות:
על מנת לאפשר ניהול פורום תקין, מניעת פגיעה בגולשים אחרים ופתרון בעיות טכניות, עשוי מנהל הפורום למחוק הודעות ללא התראה מוקדמת. מחיקת הודעה אינה בהכרח עונש  המופנה כלפי גולש מסוים  ויעודה לשמור על עבודה תקינה של הפורום. לשיקול דעתו של המנהל לתת הסבר למחיקה במסרים. אין לפתוח בשרשור ויכוח במקרה של מחיקה, הדרך להפנות השגות היא דרך תיבת המסרים. גם אם הודעות לא תימחקנה מחמת העניין, אין לראות בשום מצב כאילו הנהלת הפורום מסכימה לדעות אלו.
חסימות
תקנון תפוז אנשים:  כל גולש אשר יעבור על תקנון זה יחסם באופן גורף.מעבר לתקנון זה לפניכם מספר סעיפים נוספים שעשויים לגרור חסימה מפורום ארכיאולוגיה בתפוז כפי שיפורט בהמשך
כללים לחברי הפורום 
חברי הפורום  מתבקשים להקפיד על יחס של כבוד הדדי, ולנהוג באחרים בנימוס, בהתחשבות ובזהירות יתרה, וזאת במטרה לשמר את האווירה הנעימה בפורום. 
אין להשתמש בשפה גסה בפורום, המשתתפים מתבקשים לחשוב היטב לפני שהם כותבים מתוך כעס. שימוש במילים בוטות, הקנטות, שימוש בלשון גסה או שאינה הולמת ופגיעה בגולש אחר תביא למחיקת ההודעה ויתכן שאף לחסימת הגולש. במידה ויש לגולש מסוים השגות עלהודעה של חבר פורום אחר ניתן לבקש הבהרות או להעיר בנימוס. ארכיאולוגיה היא תחום בו יש מעורבות רגשית רבה משום מה. כולנו בני אדם ולכולנו יש אנשים שאנו מסתדרים איתם יותר ופחות. בדיון בפורום אני מבקש לא לרדת לרמה של הכפשות אישיות על חוקר זה או אחר, על גולש זה או אחר וגו'.
יש להקפיד על שמירת זכויות יוצרים ולציין מקור תמונה או ידיעה הלקוחה מעיתונות בארץ או בחו"ל, גם במקרה של תמונה סרוקה, יש לבקש את אישור הצלם להעלותה (במקרה של ידיעה מהעתונות, ניתן להעלות שורה מהידיעה ולהוסיף קישור לידיעה עצמה). חלקנו הגדול אקדמאים וזכויות יוצרים אקדמאיות הם נר לעינינו. בדיוק כמו שלא היינו רוצים שחלקים ממאמרינו העתידיים יגנבו על ידי פלאגיאט כלשהו, לא נרצה אנחנו לבצע גניבה ספרותית או אקדמאית ממלומד אחר או מוסד אחד. לכן כל הפנייה לספרות צריכה להתבצע בצורה של הפנייה ביבילגרפית תקנית כלשהי, בצורת לינק למאמר\ידיעה או לחילופין ציטוט נורמטיבי של המקור (גרשיים, שם ותאריך), אני לא מוריד נקודות על ביביליוגרפיה, אבל אמחק ללא היסוס פוסט שהינו הפרה של זכויות יוצרים...
הפורום אינו זירת מסחר בעתיקות. סחר לא חוקי בעתיקות בארץ מעודד שוד עתיקות הגוזל מן המחקר את הקונטקסט של הממצא. הודעה שתכיל בתוכה הצעה למסחר בעתיקות תימחק, כותבה ייחסם ודינה כהודעה פלילית.
גלישה נעימה,
המנהל.
x
הודעה מהנהלת הפורום
כללי הכתיבה בפורום מופיעים ב"אודות הפורום והנהלתו". מפרסמים ללא אישור ייחסמו לאלתר! חפירות וסקרים זמינים להתנדבות או עבודה, מפורסמות מדי פעם. יש להתעדכן בשירשור היעודי.
המשך >>

לצפיה ב-'נעיצת הקפצה עד יום שלישי. '
נעיצת הקפצה עד יום שלישי.
24/01/2010 | 15:26
148
62
לצפיה ב-'אירוח מתגלגל בפורום'
אירוח מתגלגל בפורום
20/01/2010 | 01:06
147
210
בתיאום עם המתארח (פרופ' יוסי גרפינקל) תואם העניין הבא:
האירוח יתבצע במשך כל השבוע, כשפרופ' גרפינקל עולה לפורום בערך פעם ביום ועונה לשאלות. האירוח הרשמי יהיה ביום שלישי הבא ב6 בערב, ויוקדש לדיון על מסקנות השבוע.

אני לא חושב שיש מתארח או פורום שניסו לעשות דבר כזה, ואני מקווה שיהיה לאירוע תוצאות טובות. אני בעיקר מקווה, שגם מבחינה מחקרית, יועיל האירוח לגולשים ולמתארח.

כבכל אירוח אני מבקש מהמשתתפים לתת כבוד למתארח ולשמור על שפה נאותה.
השירשור ישאר נעוץ עד לשבוע הבא.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'חפירות ופירסומי חירבת קייאפה'
חפירות ופירסומי חירבת קייאפה
18/01/2010 | 19:20
45
375
כחופר חירבת קייאפה התבקשתי על ידי מנהל הפורום להשתתף באירוח הכולל תשובות לשאלות שונות (שעוד ייקבע לו יום ושעה מסויימים). עיינתי מקצת ההערות שנכתבו כאן, על ידי מגוון משתתפים, וכמובן שלכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו. תמיהה מסוימת התעוררה אצלי לדבריו של קורא אנונימי, שכללו בן השאר את המילים הבאות:

"האתר עצמו כאתר ארכיאולוגי מאוד מעניין אותי, מציאת הכתובת לא מוסיפה ולא מורידה מהאיוולת המתודולוגית-המחקרית שחופר האתר פרופסור גרפינקל עשה במו ידיו,"

"כל חוקר (במקרה הזה פרופסור גרפינקל) שחושב שיש לו את כל התשובות אחרי עונת חפירה אחת (הדו"ח הראשוני מהקיץ האחרון לא פורסם והבנתי שמדובר בממצאים מאכזבים) הוא לא ארכיאולוג רציני מבחינתי....."

"הקראמיקה שראיתי הייתה בקיץ האחרון והיא נעשתה בצורה פיראטית (לא ביקשתי בצורה פורמלית לבדוק את הקראמיקה), המשלחות "תל ירמות"(שאליה השתייכתי) והמשלחת של "ח'רבת קאייפה" התגוררו בו זמנית באותו יישוב בצמידות."

"רק אמרתי שהטענה של החופרים שמדובר באתר חד תקופתי(ברזל 2א)בברזל ועוד שכבה אחת הלינסטית היא לא מדוייקת הקראמיקה שראיתי היא מאוחרת יותר ברזל 2ב-ג(לא מחייב מאה 6 לפני הספירה כידוע ההבדלים בין המאה ה-7 ל-6 הם כמעט בלתי ניתנים לזיהוי לעומת המאה ה-8 שיש לה אלמנטים מובהקים אינדקטיבים."


הכותב זורק השערות שבדא מליבו, כגון שממצאי הקיץ האחרון היו מאכזבים (לטעמי לא היו מאכזבים כלל ועיקר), שלא פורסם דוח ראשוני לעונה (פורסם ב IEJ האחרון דוח מפורט), שיש באתר כלי חרס מהמאה השמינית לפנה"ס (הקרמיקה מעונות 2007-8 נפרסה המעבדות המשלחת וראו אותה עשרות חוקרים שונים, והיא אף פורסמה במלואה בדוח חפירה מקיף וסופי, והקרמיקה מעונת 2009 נפרסה אף היא, וראו אותה פרופ' עמי מזר ואהרון מאיר. המיכלול חד תקופתי מסוף מאה 11 ותחילת מאה עשירית בלבד). כך גם המילים: "האיוולת המתודולוגית-המחקרית", בלא לפרט כלל מה נראה לו פגום מבחינה מתודולוגית.

יש לציין שהאתר חד-שכבתי ברובו, חפרנו בו כבר כ 1,000 מ"ר (דונם). יש לנו מדגם מאוד מקיף מהתקופה הנידונה, הכולל מבנים, ביצורים, כלי חרס, כלי אבן, עצמות בעלי חיים וממצאים אחרים. זהו הייצוג המקיף ביותר בארץ למאה העשירית לפנה"ס ביהודה. בערד, באר שבע או לכיש השכבות של המאה העשירית לפנה"ס קבורות תחת מטרים רבים של הצטברויות מאוחרות יותר ולכן נחפרו מהן שטחים מצומצמים בבורות בדיקה קטנים.   

מפתיע אותי שארכיאולוג, האמור להיות אמון על כללי התנהגות מדעית, בוחר להתנסח באופן דמגוגי, מפריח שמועות ללא בסיס, ומשמיץ ללא כל נימוק. במידה ויועלו טענות קונקרטיות אשמח לענות.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אשמח לדעת אם התגלו בולות באתר'
אשמח לדעת אם התגלו בולות באתר
18/01/2010 | 20:18
1
50
וכן ממצא כתוב אחר.

כמו כן, האם תוכל להעלות עותק של המאמר שפרסמת בIEJ לפורום? תודה רבה

ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'בולה וחותם מחירבת קייאפה עונת 2009'
בולה וחותם מחירבת קייאפה עונת 2009
19/01/2010 | 11:31
106
הקיץ נמצאה בחפירה בולה אחת, אלא שהיא חלקה ואינה נושאת כל סימן. למי שאינו יודע, בולה היא גוש טין שחתם פפירוס, שק, או חדר, בדומה ל "פלומבה" שחותמת בימינו שעוני מים או חשמל. הבולה שלנו לא חתמה פפירוס.

לא נמצאו הקיץ כתובות, אבל בתחום הקרוב יש לציין חותם דמוי חרפושית הנושא דמות אריה רובץ ודמות אדם עומד המחזיק מקל בידו. הממצא הועבר לניתוח ופירסום לחוקרת המתמחה באמנות קדומה של ארץ ישראל.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'כיוון שלא הייתי נוכח'
כיוון שלא הייתי נוכח
18/01/2010 | 21:34
29
81
בקונגרס בו נידונה הכתובת, אלא רק קיבלתי את המידע עליה מהפרסום בעיתונות, האם תוכל לפרט קצת יותר אודותיה ואודות הקונטקסט הארכיאולוגי בו נתגלתה? כמו כן, האם נתגלה ממצא כתוב נוסף באתר? לבסוף, האם תוכל לומר משהו על האתר עצמו, על הקשרים שלו עם אתרי הסביבה ועם הממלכות שבגבולן הוא שכן.

תודה.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'כתובת חירבת קייאפה'
כתובת חירבת קייאפה
19/01/2010 | 12:01
28
195
הכתובת נמצאה בעונת 2008, על רצפת חדר, בבית השני מצפון לשער המערבי של האתר. תחילה נחפר החדר במסגרת הריבוע ולאחר שהבנקט (מחיצה בין ריבועי חפירה) צוייר, פירקנו אותו. בתחתית הבנקט, תחת כשני מטר של מילויים מאוחרים, נתגלה מפלס הרצפה וכל הממצאים שבו (חרסים, עצמות בעלי חיים, וכד') נאספו. מוצא החרס היה בחור צעיר בן 17 שהתנדב לכמה ימים, בשם ליאור. כל מפלסי הרצפות בחפירה מנופים (מסורת מחפירותי הפריהסטוריות) וכך גם כאן. עוד במהלך הבוקר היה מוזר למדי לראות בדלי הממצאים חרס גדול במיוחד, בעל מתאר גיאומטרי, שכן חרסים נשברים בצורות לא מוגדרות. אף החזקתי אותו בידי, אבל בגלל האבק והצימדה לא נראו על החרס סימני כתב. מעתה ואילך שוב לא אתעלם בשטח מחרסים יוצאי דופן שכאלו.    

בצהריים כל דליי הממצאים מולאו מים ולקראת השעה 5 אחר הצהריים, בעת שטיפת הממצא הבחין אחראי שטח, סטודנט קוראני בשם סאנג-יופ שמופיעה על החרס האות האנגלית A. אכן, כבר יוחנן אהרוני היה מודע בחפירות לכיש שכאשר החרסים רטובים, ושכבת האדמה והאבק ירדו, ניתן לזהות בהם כתובות. למזלנו הכתב אובחן לפני שהחרס עבר הברשה מאסיבית, שהיתה יכולה למחוק את הכתובת לחלוטין. (כדי להגביר מודעות לענין כתובות על גבי חרסים, הבטחתי בעונת 2009 שמתנדב שיזהה כתובת בעת שטיפת חרסים יקבל החזר של שבוע מדמי ההשתתפות בחפירה, סכום של  300$).

כבר בשטח היה ברור על פי צורת האותיות אלף ועין שמדובר בכתובת שהאותיות שלה הן מהטיפוס שמקובל לכנותו "פרוטו-כנעני". שיש חמש שורות כתב ושישנם קווים שחורים המפרידים בין השורות.

הכתובת פורסמה בעברית לפני כחודשיים ובאנגלית לפני כשלושה שבועות. המפענח והמפרסם הוא ד"ר חגי משגב. הוא קבע שמדובר בעברית. כן ראו וכתבו על הכתובת שלושה אפיגרפיים נוספים: ד"ר עדה ירדני, פרופ' אהרון דמסקי ופרופ' שמואל אחיטוב. הכתובת קשה לקריאה כי חסרים בה אותיות, וקטעים מסוימים לא השתמרו בברור. היא נסעה לארצות הברית לסדרת צילומים בארבע מעבדות מאוד מיוחדות, וצילומים אלו שיפרו את הבנת הכתוב.

לאחרונה הציע פרופ' גרשון גליל פירוש לכתובת, הכולל שיחזור מאסיבי של אותיות ומילים. על בסיס השערה זאת נבנתה קומה שניה, הטוענת לזמן כתיבת חלקים מהמקרא. בהודעה לעיתונות שהוציאה אוניברסיטת חיפה מוצג גליל כחוקר הראשון שפיענח את הכתובת, ושקבע כי לשונה עברית. יש בעיות אתיות קשות בצורה השיקרית בה הוצג גליל בהודעה זאת.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אשמח לדעת מה דעתך על הפיענוח שלו'
אשמח לדעת מה דעתך על הפיענוח שלו
19/01/2010 | 18:32
21
64
הבולה הריקה בהחלט אמורה להתאים לממצא המוקדם שלך, להבנתי הדלה, בולות בעלות כתב לא היו נפוצות בתקופה המדוברת אלא רק במאות ה-7-8 לספירה.

מה דעתך על צורת השחזור שלו?

האם האתר יכול להיות אתר כנעני או פלישתי?
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שיחזור הכתובת על ידי פרופ' גרשון גליל'
שיחזור הכתובת על ידי פרופ' גרשון גליל
19/01/2010 | 19:43
1
897
יש להבהיר את שלבי עבודתו של פרופ' גליל:

1. הוא לקח כבסיס את הקריאה של ד"ר חגי משגב, שפירסם את הכתובת לראשונה. משגב הוא חוקר המתמחה בפיענוח של כתובות עבריות וארמיות עתיקות (אפיגרף שמי-מערבי). משגב שפיענח את מרבית האותיות לא קיבל טקסט ברור בעל משמעות מתחילתו ועד סופו, אלא קטעי משפטים ומילים בודדות.

2. הוא לקח כתוספת לקריאה של משגב כמה שינויים, שהוצעו על ידי ד"ר עדה ירדני, אף היא אפיגרפית בעלת נסיון רב בפענוח כתובות עתיקות (היא פענחה למשל את לוחיות הכסף מכתף הינום בירושלים כטקסט המכיל את ברכת כהנים). התרומה העיקרית של ירדני היא שהמילה שפט מופיעה פעמים בשורה השניה של האוסטרקון. (משגב, אגב, מתנגד לקריאה זאת).

3. ברווחים שיש בין אותיות או במקומות שהכתב מאוד מטושטש, או בלתי קריא לחלוטין, גליל השלים אותיות ומילים לקבלת טקסט רציף מתחילת האוסטרקון ועד סופו. בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי שעבר היה כתוב: "החוקר הצליח לקרוא את האותיות שעל החרס". למעשה של דבר פרופ' גליל הצליח לקרוא את האותיות שאין על החרס. כלומר, במקומות החסרים הוא השלים אותיות ומילים שאינן נראות. כל מילות המפתח: אלמנה (פעמים), יתום ואביון משוחזרות.

4. על בסיס השיחזור הבעייתי כשלעצמו, צצה תיאוריה גדולה ועצומה על זמן כתיבתם של חלקים מהמקרא כבר בסוף מאה 11 לפנה"ס. ודאי שמבחינה מדעית אין לבנות קומה שניה על בסיס קומה ראשונה שאין לה יסוד מוצק.

הערה אתית: בהודעה לעיתונות שיצאה מטעם אוניברסיטת חיפה מוצג פרופ' גליל כחוקר הראשון שקרא את האוסטרקון וקבע שלשונו עברית. יש בכך משום מצג שוא והונאת הציבור, ולא יאה שמוסד אקדמי וחוקר באוניברסיטה מנכסים לעצמם את תוצאות עבודתם של חוקרים אחרים.

ולסיום בדיחת קרש: בשיחזור של פרופ' גליל מופיע שהמלך צריך לדאוג לאלמנות (פעמים). נראה שדוד המלך קרא את האוסטרקון וקיבלו כפשוטו, שהרי הוא ידוע בחיבתו לאלמנות, עד כדי כך שקודם היה מחסל את בעליהן ואז מתחתן איתן (אביגיל,בת-שבע).
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'גרשון, גרשון'
גרשון, גרשון
24/01/2010 | 23:34
71
לא השתנה כלל...
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הזיהוי האתני של יושבי חירבת קייאפה'
הזיהוי האתני של יושבי חירבת קייאפה
19/01/2010 | 19:56
18
108
לשאלתך: האם האתר יכול להיות אתר כנעני או פלישתי?

האתר יכול, מן הסתם, להיות מיושב על ידי גורמים אתניים שונים: יהודאים, פלשתים וכל אחד מעממי כנען האוטוכטוניים: כנעני, אמורי, חיוי, חתי, פריזי, יבוסי וגירגשי. ואולי התגוררו בו כמה קבוצות יחד והיו בו רובע כנעני ורובע פלשתי. גם מי יודע בכלל איך תושבי המקום הגדירו את עצמם.

אנו הצענו שמדובר באתר יהודאי משתי סיבות מרכזיות:
1. מנהגי אכילה: אין באתר כלל עצמות חזיר, המוכרות באתרים פלשתיים וכנעניים. יש באתר טסי אפיה ששימשו להכנת פיתות (או מאפה דומה), שאינם מופיעים באתרים פלשתיים ומוכרים באתרים ביהודה.

2. התוכנית העירונית של האתר כוללת בתי מגורים הצמודים לחומת סוגרים. כל סוגר מהווה חדר אחורי של בית. תוכנית עירונית כזאת מוכרת רק בארבעה אתרים אחרים באיזור, כולם בממלכת יהודה של המאות 9-8 לפנה"ס: בית שמש, תל נצבה, תל בית מרסים ובאר שבע. ערים כאלו אינן מוכרות בפלשת, וגם לא בממלכת ישראל (חומות הסוגרים של "שערי שלמה" בחצור ובגזר עומדות חופשיות ואין בתי מגורים הצמודים אליהן).    

ניתן להוסיף נימוקים נוספים, אבל אלו הם לדעתי שני ההבטים המרכזיים הקובעים בשאלת ההרכב האתני של תושבי חירבת קייאפה.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שאלה על עצמות החזיר'
שאלה על עצמות החזיר
20/01/2010 | 13:26
17
67
האם הבחנה כזו בין אוכלוסיות קיימת גם במקומות אחרים במזרח הקדום (בעצם לא רק במזרח ולא רק קדום...)

ז"א האם יש מקרים דומים של אוכלסיות החיות באותו זמן על פני מרחב גיאוגרפי לא גדול ומה שמבדיל ביניהם הוא התזונה?
וכמובן לנטרל את השפעת הדתות "המודרניות" - אסלאם ויהדות האוסרות על מזונות שונים.

בקיצור - למה לעזאזל ה"יהודאים" לא אכלו חזיר? (או השאירו פחות עצמות חזיר מאשר שכניהם)
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'עצמות חזיר'
עצמות חזיר
20/01/2010 | 22:21
5
99
אנני מתמחה בזיהוי עצמות בעלי חיים ואנני מכיר עוד מקרים כאלו, אבל לא אתפלא אם ישנם. תזונה היא בהחלט תופעה חברתית ולא רק לצורכי הקיום הפיזי. קיים באנתרופולוגיה המונח: table fellowship שבודק קשרים חברתיים דרך סעודות משותפות. להיבט של מי אוכל עם מי יש משמעות חברתית. כאשר חברה רוצה להבדיל עצמה מאחרים היא יכולה לייצר חוקי כשרות קפדניים (כמו ביהדות) שבעצם יוצרים חייץ תרבותי ומבדילים בין "אנחנו" ל "אחרים". במקרה זה האחרים היו יכולים להיות כנענים או פלשתים.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תודה. חיפוש נוסף העלה כמה מאמרים'
תודה. חיפוש נוסף העלה כמה מאמרים
20/01/2010 | 23:57
4
68
לא מקצועיים ביותר אבל עם השערות סבירות
ארכיאולוגיה >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'תגיד, לא עושים יותר מדי ענין '
תגיד, לא עושים יותר מדי ענין
21/01/2010 | 13:01
3
59
מחזירים? הרי החזיר הוא רק אחד מיני רבים המופיע ברשימת החיות הטמאות בתנך. לא ראיתי שם שום הדגשה מיוחדת דווקא עליו. האם יתכן שאנחנו משליכים על העבר ממסורת המקובלת כיום (החזיר כטאבו חמור, אולי בשל ההתנגשות עם התרבות ההלניסטית, קרבנות חזיר וכד')? למה לא בודקים למשל בממצא האם קיימות עצמות ארנבת, או משהו כזה?
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'קודם כל - עושים הרבה עניין מזה'
קודם כל - עושים הרבה עניין מזה
21/01/2010 | 14:38
2
64
ודי ברור למה
במאמר שצירפתי קודם ניסו להסביר את העניין עם מודל של נוודים מול יושבי קבע
מה שמסקרן אותי זה
1. האם התופעה קיימת באיזורים אחרים (כנראה שכן)
2. האם התופעה קיימת לגבי מזונות אחרים (דוגמת הארנבת)

ניתן לראות אולי הקבלה לנושא מכיוון אחר - קידוש בעלי חיים מסוימים לעומת אחרים ויש דוגמאות רבו לקידוש\האלהת פרות, שוורים, חתולים וכו'
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'המאמר נפלא'
המאמר נפלא
21/01/2010 | 18:16
1
47
(אני אפילו מכיר את גידי, שהוא גם כן בחור נהדר) והוא לא הראשון ולא האחרון שעוסק בזה. השאלה שהוא מציג (וגם אחרים, גם פינקלשטיין לדוגמה) היא: מדוע לא אוכלים חזיר? מפני שכך וכך... ובמקרה הזה, התשובה היא יושבי קבע מול נוודים. התשובה כאמור נהדרת ומעניינת, אבל יתכן והיא בעייתית.

למה כוונתי? החזיר הוא כאמור חלק אחד ברשימה ארוכה של חיות טמאות. המאמר, ללא שום הסבר, בוחר מביניהן דווקא את החזיר. ההסבר אינו מופיע, משום שלכאורה התשובה ברורה; כולנו יודעים שהחזיר הוא אבי אבות הטומאה. אך עלינו לשאול האם זה גם היה המצב בתקופת ההתנחלות ובזמן בית ראשון (כך בתנ"ך למשל: "נזם זהב באף חזיר - אישה יפה וסרת טעם"). תקן אותי כמובן אם אני טועה, אבל עד כמה שידוע לי החזיר הגיע לראש הרשימה רק בתקופת בית שני (אולי בזמן המאבק עם התרבויות ההלניסטיות?). אם זה אכן המצב, שאלת המחקר שגויה כיוון שאין כל סיבה להפריד בין החזיר לשאר החיות הטמאות. במקרה זה, גם התשובה שגויה; את החזיר ניתן אולי להסביר בנוודים מול יושבי קבע, אך איך תסביר את הסוסים, הבזים והדגים חסרי הקשקשים? לדעתי התשובה חייבת להיות הרבה יותר מורכבת.

אשמח לשמוע את הערותיך מפני שהנושא מעסיק אותי כבר זמן רב.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תזונה,והרגלי אכילה'
תזונה,והרגלי אכילה
21/01/2010 | 18:32
36
כאשר טיילתי במזרח היה מעניין לפגוש חברות שונות שאכלו והתמקדו בדברים שונים, למשל בלאוס בעיר הבירה(למרות שמבחינה עקרונית זה יותר קרוב לעיירה מעיר)בחיים לא היו חולמים לאכול מאכלים כגון צפרדע,ועכבר אבל כאשר טיילתי בכפרים המרוחקים על גדות המקונג אכילת צפרדעים ועכברים הפכו לדבר ברור מאליו והעיקרי...
מעניין גם לציין שבניגוד לעיר בכפר כל משק בית לא משנה העוני שלו החזיק לפחות חזיר שמן אחד שהוא כידוע קל לתחזוק ובשרו רב וטעים למעשה החזיר היה בעל החיים המרכזי במשקים השונים שבדרך כלל לא עסקו בחקלאות כפרנסה העיקרית
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'עצמות חזיר כדרך להפריד בין אוכלוסיות'
עצמות חזיר כדרך להפריד בין אוכלוסיות
25/01/2010 | 14:09
10
53
בתקופה הכלקוליתית, בצפון הנגב, אפשר להפריד בין שתי קבוצות של אתרים לפי מאפייני תרבות חומרית והנוכחות או העדרות של עצמות חזיר במכלול.
י. גלעד כתב על זה בפרק הסיכום של הספר על האתר גרר (Grar) שיצא ב- 1995.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תודה '
תודה
25/01/2010 | 15:41
3
26
אחפש הספר
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אם אתה לא מוצא, תגיד לי'
אם אתה לא מוצא, תגיד לי
25/01/2010 | 15:47
2
26
יש לי אותו במשרד ואני יכולה לצלם לך את העמודים הרלוונטים (אלא שזה יקח קצת זמן כי אני בבית בתקופה הזו).
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אודה לך מאוד - לכשיזדמן לך'
אודה לך מאוד - לכשיזדמן לך
25/01/2010 | 20:28
1
19
לצפיה ב-'בשמחה'
בשמחה
26/01/2010 | 08:46
10
שלח לי במסר מספר פקס או כתובת דואר.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'בהקשר נקודתי זה'
בהקשר נקודתי זה
25/01/2010 | 19:42
5
25
ההסבר בין נוכחות עצמות חזיר בגרר לבין העדרם בשקמים התעשייתית נראית מאוד מובהקת(לא שונה בהרבה מתיאורי לאוס שלי בהודעה למעלה) אתר גרר שהוא מקבץ של משקי בית נפרדים על נחל גרר איפשרו ועודדו גידול של חזירים שאחת הסיבות המרכזיות לגידולן הוא שפע מים.
- הצעתו השאפתנית של טום לוי לגבי עצמות וכלכלת בעלי החיים בשקמים מעניינת כשלעצמה ומתנגדיה רבים
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'נראה שמדובר על קבוצות של אתרים, ולא רק על '
נראה שמדובר על קבוצות של אתרים, ולא רק על
25/01/2010 | 20:25
4
15
השניים האלו. יש גם תפוצה ג"ג שונה לכל אחת מהקבוצות- אבל שונה מעט מאוד. בכל מקרה מדובר בצפון הנגב כך שקשה להציע הסבר אקולוגי להעדפה או הימנעות מגידול חזיר.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'את רומזת להסבר תרבותי("אידיאולוגי")לא כלכלי?'
את רומזת להסבר תרבותי("אידיאולוגי")לא כלכלי?
25/01/2010 | 20:31
3
15
לא כותרת נכונה כל כך כי מבחינתי כלכלה זה חלק מהתרבות אבל הכוונה ברורה...
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'כמובן. כלכלת קיום היא חלק ממה שמרכיב ומגדיר'
כמובן. כלכלת קיום היא חלק ממה שמרכיב ומגדיר
26/01/2010 | 08:48
2
311
תרבות. במקרה הזה, אפשר להבחין בין שתי קבוצות האתרים גם לפי הנוכחות או ההעדרות של עצמות החזיר במכלול וגם לפי נוכחותם או העדרם של בזיכים, למשל. אני מניחה שלזה התכוונתי כשהפרדתי 'כלכלה' מ'תרבות חומרית'.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'בקשר לבזיכים(העדרם או הימצאם)'
בקשר לבזיכים(העדרם או הימצאם)
26/01/2010 | 11:58
1
16
יש הטוענים שמדובר בתופעה שמקורה בהבדלים כרונולוגים בין האתרים בנגב, כידוע לך אולי הקושי הכי גדול אצל חוקרי הכלקולית היא החלוקה התת תקופתית.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'זו שאלה מרתקת, והתשובה עליה לא חד משמעית'
זו שאלה מרתקת, והתשובה עליה לא חד משמעית
26/01/2010 | 14:39
13
זה קשור גם לשתי הקבוצות שכתבתי עליהן: האם ההבדל הוא גם כרונולוגי, או שהן בו-זמניות וההבדל הוא בעיקר תרבותי.
החלוקה של התקופה הכלקוליתית לתקופות-משנה היא נושא מעניין בגלל המורכבות שלו: כדי לדון בו צריך לעסוק בשאלה לפי מה מגדירים תקופות ותרבויות, לפי מה מחלקים ומפרידים וכד' (ואלו הן שאלות עקרוניות ובסיסיות שצריכות להיות רלוונטיות לכל הארכיאולוגים, לדעתי). מעבר לזה, אתרים שנחפרים כל הזמן מאירים זויות חדשות ומוסיפים מידע לקלחת הזו.

יהיה מעניין לארח את פרופ' גלעד בנושא הזה, אם יש כאן עוד אוהבי כלקולית מלבד שנינו
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
19/01/2010 | 19:39
5
20
האם ניתן לקבל הפניה לפרסום הכתובת?

ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מראה מקום לפרסום הכתובת מחירבת קייאפה'
מראה מקום לפרסום הכתובת מחירבת קייאפה
19/01/2010 | 20:06
4
102
שם הפרסום: חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה
עורכים: דוד עמית, גיא שטיבל ואורית פלג-ברקת
ירושלים: רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית

בחוברת ארבעה מאמרים העוסקים בכתובת:
חגי משגב, יוסי גרפינקל וסער גנור: האוסטרקון מחורבת קיאפה (עמ' 111-123)
עדה ירדני: הכתובת מחורבת קיאפה: הערות והארות (עמ' 124-125)
אהרון דמסקי: הכתובת האניגמטית מחורבת קיאפה: צורתה וסוגתה (עמ' 126-129)
שמואל אחיטוב: הכתובת מחורבת קיאפה (עמ' 130-132).

המאמרים של חגי משגב ועדה ירדניח פורסמו עתה באנגלית בדו"ח חפירה סופי לעונות 2007-2008.

את החוברת בעברית ניתן לקנות ברשות העתיקות ואת הספר באנגלית בחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.



ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שוב תודה'
שוב תודה
19/01/2010 | 20:45
3
33
הערה: לדעתי בחרתם לחפור באתר עם אחד השמות הכי גרועים שיש. כששמעתי לראשונה על הממצא, לא היה לי שמץ של מושג איך לכתוב את שם האתר בעברית, קל וחומר באנגלית (כשחיפשתי בגוגל כל הזמן הגעתי לאתרים העוסקים בכייפא, הכהן הגדול מזמן ישו, או שמעון-כייפא אחד השליחים של ישו...). אולי כדאי לשקול לעברת?

שאלה אחרונה (בינתיים לפחות), מקווה שניתן להשיב עליה באינטרנט. מה אתה חושב על חיי התושבים באתר? מדובר הרי בתקופה מאוד תזזיתית; הישראלים חדשים באזור ובטח גם הפלישתים. מה היו לדעתך--על סמך הטקסט המקראי והממצא באתר--יחסי האתר עם האתרים השכנים? היו גבולות בין 'פרוטו ישראל' ל'פרוטו פלשת' או מגעים סדירים בין האזורים? האם ישנן ערים גדולות בסביבה באותה תקופה (בין מפלשת ובין מיהודה)?

תודה
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'חיי התושבים בחירבת קייאפה'
חיי התושבים בחירבת קייאפה
20/01/2010 | 00:34
2
54
חירבת קייאפה ממוקמת באיזור גבול, בין יהודה ופלשת. אולי ניתן להשתמש בביטוי "פרוטו-יהודה", אך בטח שלא בביטוי "פרוטו-פלשתים" שכן התרבות הפלשתית כבר מושרשת באיזור דרום הארץ כמאתיים שנה. במרחק של 12 ק"מ ממערב נמצא תל צאפי, בו התקיימה בתקופה זאת העיר גת ששיטחה הגיע לכ- 400 דונם (על פי הערכת החופרים). שיטחה של חירבת קייאפה הוא 23 דונם בלבד. מסורת הקרב בן דוד לגולית הענק מגת עשויה להיות מטפורה לגודלם היחסי של האתרים.

חירבת קייאפה בוצרה בחומה מאסיבית הבנויה מאבנים קיקלופיות, שמשקלן מגיע לעיתים ל 3-4 טון. בחזית השער הפונה לדרום שובצו שתי אבנים גדולות במיוחד, שמשקלן אולי 8-10 טון. לא היה צורך הנדסי באבנים כה גדולות, ויש כאן במובהק הפגנת עוצמה לשם עשיית רושם.

האתר עצמו ניטש באופן פיתאומי ועל רצפות המבנים נמצאו עשרות כלי חרס מרוסקים, מגוון גדול של כלי אבן, ובאחד החדרים גם פגיון ברזל. לא נראה שהאתר נשרף, ולפיכך לא ברור בדיוק כיצד בא היישוב לקיצו. אולי ברעידת אדמה, נטישה חפוזה, או הרס ללא שריפה (בזיזת קורות עץ ששימשו לתמיכת תיקרות ושדידת חלקם העליון של קירות אבן).

בין שמדובר באתר פלשתי בגבול המזרחי של הטריטוריה הפלשתית, או שמדובר באתר יהודאי בגבול המערבי של הטריטוריה היהודאית, מדובר בישוב גבול. לפיכך יש להניח שהגברים היו מאוגדים במסגרת צבאית, ובכוננות מתמדת. הנשים היו מעורבות בחקלאות ובהכנת מזון. אולי נשלחו לאתר כוחות צבא מאיזורים סמוכים, לחיזוק בעת תקופות לא רגועות. אולי קיומם של שני שערים, תופעה שלא מוכרת בערי שדה אחרות של תקופת הברזל, קשורה לצורך בתגובות צבאיות מהירות.

כמובן שקשה בשלב זה של המחקר לקבוע בצורה יותר מדוייקת מה היה אורח החיים באתר. המשך החפירה, וחשיפת מבנים נוספים תאפשר להצביע על דגמי התנהגות האופיניים לבית המגורים באתר. אם ייחשפו מבני ציבור (מחסנים) או נתונים אודות הפולחן, ניתן יהיה להציע תמונה יותר מפורטת. לשם כך עלינו לחפור 10 עונות ולחשוף כרבע או שליש מהשטח.

אם החיים במקום היו טובים, אנשים היו חוזרים לגור בו והיה נוצר כאן תל ארכיאולוגי. העובדה שלא חזרו לגור, אלא רק בתקופה ההלניסטית, וגם בה לזמן קצר של כמה עשרות שנים, היא הנותנת שהמיקום אינו אטרקטיבי.          
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'כמה זמן יקח לכם לחפור האתר?'
כמה זמן יקח לכם לחפור האתר?
20/01/2010 | 08:24
1
23
10 שנים? לכמה זמן יש לכם מימון?

אני מאלח לכם המון בהצלחה ומקווה שתמצאו באתר את מה שאתם מחפשים?

אפשר לשאול מדוע אתם חופרים בצורה איטנסיבית דווקא באתר הזה? או שהתשובה היא החד תקופתיות שלו?
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מימון ומשך הפרויקט'
מימון ומשך הפרויקט
20/01/2010 | 22:26
40
אכן מימון חפירות, כמו כל פעילות מדעית אחרת, נזקק לתקציבים. אין לנו גורם מממן שהתחייב לתת מראש תקציב לעשר שנים. אנו מגרדים כל שנה כמה שמצליחים, ומנסים לעשות את המכסימום שניתן.

אנני בטוח שמוצדק להגדיר את החפירה שלנו כ "אינטנסיבית". אנו עובדים שישה שבועות כל קיץ. שאר הזמן מוקדש לעיבוד הממצאים וכתיבת הדוח המדעי.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אכן התבטאות לא ראויה ומקוממת'
אכן התבטאות לא ראויה ומקוממת
18/01/2010 | 21:42
54
ולכן ביקשתי ממנהל הפורום למחוק את הודעות שלי שנשאו אופי דומה, בדרך כלל אני נוטה ומנסה לשמור על הודעות יותר ענייניות ופחות פוגעניות אבל לצערי במקרה זה התחלקה לשוני ואיתן אצבעות המקלדת.
-בכל מקרה אני מתנצל אם פגעתי בעבודתם של חופרי ח'ירבת קייאפה
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'נקודת אור ונקודת חושך'
נקודת אור ונקודת חושך
18/01/2010 | 22:38
24
מצד אחד - איזה כיף שיש פה ארכיאולוג המביא את חזית הארכיאולוגיה אל הפורום הזה
מצד שני - חבל שזה נעשה רק כדי לענות על התבטאויות לא ראויות

וכבר מחכה ליום האירוח בקוצר רוח...

ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'השאלות שלי - קצת ארוך. '
השאלות שלי - קצת ארוך.
20/01/2010 | 14:27
10
36
אני אתחיל בציטוט מתוך:
Garfinkel Y. and Ganor S. 2008. Khirbet Qeiyafa: Sha`arayim. Journal of Hebrew Scriptures - Volume 8: Article 22

Absolute dating at Khirbet Qeiyafa is based on four burnt olive pits, measured at Oxford University. The results of the first
two samples were sent to us on 6 October 2008 and the other two samples on 7 November 2008:
• OxA-19425 Qeiyafa 5 2851±31
• OxA-19426 Qeiyafa 6 2837±29
• OxA-19588 Qeiyafa 7 2799±31
• OxA-19589 Qeiyafa 1 2883±29
The average of these four measurements, as provided by Christopher Bronk Ramsey of Oxford University is: 2844±15 (Fig. 3). After calibration the dating is 1026–975 BCE (59.6%) or 1051–969 BCE (77.8%). As Khir-bet Qeiyafa is an Iron Age IIA site, we are left with a dating post-1000 BCE, that is, 1000–975 BCE (59.6%) or 1000–969 BCE (77.8%). These dates fit the time of King David (ca. 1000–965 BCE) and are too early for King Solomon (ca. 965–930 BCE).

קריאה ביקורתית במאמר, הובילה אותי לכמה שאלות על החפירה באופן כללי ועל המסקנות באופן פרטני:
1. להבנתי, מסקנות על תיארוך מוחלט צריכות סטטיסטיקה של יותר  מ4 דגימות, גם אם מדובר בגלעיני זיתים שזמן חייהם קצר. על בסיס 4 דגימות בלבד, עד כמה שיהיו מדוייקות, מקובל להוציא השערה בלבד, לא מסקנה סופית...

2. במספרי הדגימות של הC14  הן ממוספרות 1-7. מה קרה לעוד שלוש דגימות? האם התוצאה שקיבלו לא התאימה ולכן הושמטה? האם הן היו מזוהמות? ואם כן , מה עלינו להסיק מכך על הדגימות שכן התקבלו?

3. הבנתי שיש איזשהו תרגיל סטטיסטי של C14 המאפשר לממוצע הדגימות שמצביע על +/- 29-31 שנים לרדת מתחת לערך מרכיביו עד ל 15 שנה +/-, האם תוכל להסביר זאת בשפה פשוטה?.

4. באחד הקורסים שלי למדתי שדגימות C14 מושוות לכמות הC14 באטמוספירה לפני 1950.  בתרגיל מתימטי פשוט במחשבון, שביצעתי על המספרים בפרסומכם הגעתי למספרים אחרים מהמצוינים במאמר. המספר שקיבלתי הוא בין 849 ל 933 לפנה"ס +/- 30 שנה. כך שגם בדגימה הכי מאוחרת, יחד עם שולי הדגימה מגיעים לתאריך שגם לפי הכרונולוגיה הגבוהה, הוא צעיר מדי. כיצד חושבה הקליברציה?

5. טרמינולוגיה.
     א.  אני לא פוסל את ההנחה כי הממצא באתר שייך לברזל 2א'*, אך הקביעה שמדובר במאה העשירית ולא בתשיעית מבוססת מראש, אליבא דפינקלשטיין, על טיעון מעגלי.
     ב.  אני לא מבין כיצד אתם מתייחסים לאתר באופן קבוע כאתר "חד שכבתי" אך מתייחסים לשכבה ההלינסטית שמעליו.
     ג.  האם נראה לך נכון אקדמית לכתוב במאמר כי היישוב שייך לימי שלמה או ימי דוד כשזמני התקיימותם מצויים תחת ויכוח מחקרי?


שמעתי את סער גנור בהרצאה בעברית בכנס אליו התייחסת, רכשתי את אוסף המאמרים, שמעתי את דיווחיו על האתר, ואת הקריאות השונות של הכתוב על האוסטראקון. אני חייב להגיד כי לא שוכנעתי, לא בכרונולוגיה ולא בטרמינולוגיה.


*   כרגע ברור רק שהוא אינו ברזל 1ב' או מוקדם יותר, שכן להבנתי הקיראמיקה האינדיקטיבית לשלב זה נעדרת מהאתר, וקירות המבנים הברזליים מבוססים בסלע האם.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תיארוך רדיומטרי בחירבת קייאפה'
תיארוך רדיומטרי בחירבת קייאפה
20/01/2010 | 23:38
9
164
1. אני מסכים שעדיף לבסס את הכרונולוגיה המוחלטת על מספר גדול יותר של דוגמאות, ואכן שלחנו מעונת 2009 ארבע דוגמאות נוספות. יש לציין שכל דוגמא עולה כ- 500 דולר, ומדובר בהוצאה די משמעותית (12 דוגמאות ששלחנו עולות כ 6,000 דולר). אני מניח שבתום עשר עונות חפירה יהיו לנו כשלושים דוגמאות מחלקים שונים של הישוב הקדום.

2. נשלחו למעבדה שמונה דוגמאות. אחת לא הכילה מספיק פחמן ולא נימדדה. דוגמא אחרת פוצלה לשתיים וכך יש לנו בכל זאת שמונה מדידות. בדוח הסופי שפורסם לפני כחודש מוצגות כל התוצאות.

ארבעת המדידות הראשונות נלקחו מסוגר בחומת העיר (הסוגר השני מצפון לשער המערבי). חשבנו שהן ייתנו תיארוך ישיר לביצור האתר. תוצאות המדידה היו מעורבות וכללו מצד אחד תיארוך לתקופה ההלניסטית ומצד שני תיארוך לתקופת הברונזה התיכונה. הבנו מכך שהסוגר אינו קונטקסט טוב לשליחת דוגמאות, ואכן בין האבנים הקיקלופיות יש לעיתים רווחים של עד חצי מטר. ברווחים אלו יכלו להחפר מחילות על ידי בעלי חיים וחדירות של שורשי צמחים. לאחר שהבנו זאת שלחנו עוד ארבע דוגמאות, מחדרים פנימיים של בתי מגורים ומתוך מפלס תקופת הברזל בשער. ארבעת מדידות אלו היו ממוקדות, ונתנו מקבץ המתארך את האתר בין 1050-969 לפנה"ס, כלומר למחצית השניה של המאה ה-11 לפנה"ס והשליש הראשון של המאה העשירית לפנה"ס.

על פי הכרונולוגיה המקראית (שיש לה את הבעיות שלה) ותיארוך מסע שישק (שיש לו את הבעיות שלו) יוצא שהאתר התקיים בימי שאול או דוד, אבל הוא קדום לימי שלמה. מסקנה זאת נתמכת גם על ידי כלי החרס וגם אותיות האוסטרקון שהן בסיגנון "פרוטו-כנעני".

3. אנני מתמצא בסטטיסטיקה ולא יודע בדיוק כיצד הממוצעים מחושבים. יש תוכנות שכבר מחשבות זאת באופן אוטומאטי. כשהגיעו תוצאות המדידות ביקשתי מד"ר אילן שרון, חופר תל דור, ומומחה לתיארוכים וסטטיסטיקות של פחמן 14 לבדוק את התאריכים והוא שלח לי את הגרף עם התוצאות. כיוון שד"ר שרון הוא מתומכי הכרונולוגיה הנמוכה, אנני חושש שיש כאן הטיה של התוצאות. מאוחר יותר קיבלתי חישובים נוספים מפרופ' ברוק-רמזי, מנהל המעבדה לפחמן 14 באוניברסיטת אוקספורד, שהוא סטטיסטיקאי ידוע וכתב את תוכנת המחשב לתיארוך רדיומטרי שרבים משתמשים בה. לפיכך יש לקבל את התוצאות כאמינות.

4. המספר שקיבלת הוא לפני כיול (קליברציה). הכיול מוסיף כמאה שנים בפרק הזמן הנידון.

מהו כיול? פעם קיבלו את תוצאות המדידות כפי שהן. אבל כאשר נעשה שילוב של "דנדרו-כרונולוגיה" ופחמן 14 הסתבר שהתמונה מורכבת יותר. דנדרו-כרונולוגיה היא שיטת תיארוך המתבססת על טבעות עצים. בגזעי עצים ניתן לראות את הטבעות שנוצרות אחת בכל שנה. ישנם בקליפורניה עצי סקוויה שגילם כ 6000 שנה. כאשר כורתים עץ כזה, ניתן לתארך את הטבעת מלפני 2000 שנה בדיוק, או את הטבעת מלפני 3000 שנה בדיוק. כאשר תיארכו באופן שיטתי רצפים של אלפי שנים, טבעת כל 20 או 30 שנה, הסתבר כי ריכוז האיזוטופ פחמן 14 לא היה אחיד במשך הזמן, והוא עלה או ירד לסרוגין. לכן בתאריכי פחמן 14 יש לשים לב אם התאריך הוא ללא כיול (תאריך גולמי המגיע מהמעבדה) או תאריך מכוייל.

הכיול בוצע כפי שציינתי לעיל הן על ידי ד"ר אילן שרון והן על ידי פרופ' ברונק-רמזי.

5א'. כתבת כי "הקביעה שמדובר במאה העשירית ולא בתשיעית מבוססת מראש, אליבא דפינקלשטיין, על טיעון מעגלי". היכן יש כאן טיעון מעגלי? הרי מדובר במדידות של פחמן 14 העומדות בפני עצמן.

טיעון מעגלי היה נוצר אם הייתי אומר ש:
א. בתנך מוזכרת העיר שעריים באיזור עמק האלה.
ב. חירבת קייאפה היא שעריים המקראית.
ג. כיוון ששעריים מוזכרת בקרב של דוד וגוליית, באיזור עמק האלה, חירבת קייאפה מתוארכת לימי דוד.
ד. האתר מתוארך לסביבות 1000 לפנה"ס, הם ימי דוד.

אבל אנו עבדנו בדיוק באופן הפוך. תחילה קיבלנו תאריכים רדיומטריים, אשר מבחינה כרונולוגית שיבצו את השכבה של תקופת הברזל בסוף המאה ה-11 או תחילת המאה ה-10. ואז שאלנו את עצמנו אם ניתן להציע לאתר זיהוי גיאוגרפי-היסטורי.

עוד לפני קבלת התאריכים הרדיומטריים הציעו לנו פרופ' דוד אדמס (מסנט-לואיס) ואחר כך גם פרופ' אנסון רייני כי מדובר בשעריים המקראית. תחילה דחינו הצעה זאת, כי היא אכן נראה לנו מעגלית (שעריים מוזכרת באיזור עמק האלה, ובגלל שחירבת קייאפה באיזור עמק האלה היא שעריים). אבל משהיגיעו תוצאות התיארוך הרדיומטרי בדקתי בתנך את שלושת ההזכרות של שעריים, והסתבר כי בפעמיים מהן היא קשורה למסורות של דוד, לפני היותו מלך (כך בשמואל א' 17 וכך בדברי הימים א' 4). בעצם על פי המסורת המקראית וגם על סמך הפחמן 14 ניתן לטעון כי העיר בכלל מימי שאול.  

5ב'. יש באתר שרידים ממספר תקופות:
א. חרסים של תקופת הברונזה התיכונה בכמויות גדולות.
ב. עיר מבוצרת מתקופת הברזל, מסוף המאה ה-11 או תחילת המאה העשירית.
ג. שכבה הלניסטית עם בנית קיר הקפי ובתי מגורים.
ד. מטבעות בודדות במילויים או פני שטח מהתקופה החשמונאית, מרד ראשון, ערים רומאיות, ביזאנטיות, מוסלמי קדום.

אפשר לחשוב מסקירה זאת שמדובר בתל עם עשרות מטרים של הצטברות. אבל באתר ההצטברות הארכיאולוגית די מינימאלית. בתוך השטח המוקף חומה, ששיטחו 23 דונם, כ- 30% הם סלע בולט לפני השטח. עובי השכבה ההלניסטית אינו עולה בחלקים גדולים של השטח החפור על 20 ס"מ.

השכבה הברזלית הבודדת מהווה את עיקר ההצטברות באתר, ועובייה נע נע בין חצי מטר לשנים וחצי מטר. זוהי ההתישבות העיקרית באתר, והיא שהכתיבה את צורתו עד היום. לכן אני מתייחס אליו כאתר חד תקופתי, לפחות לתקופת הברזל. היה לי חשוב לחפור אתר שבו רק שכבה אחת מתקופת הברזל, ובזאת האתר עונה על הציפיות.

5ג'. כבר התייחסתי לכך שהכרונולוגיה של רשימות המלכים במקרא רצופה בבעיות. אבל אין לנו משהו אחר, אלא רשימה זאת ומסע שישק. והרי מסע שישק מוכר משלושה מקורות ניפרדים לחלוטין זה מזה:
1. רשימת שישק בכרנך במצרים.
2. הזכרת המסע בתנך.
3. מצבה (שבר קטן) של שישק במגידו.
ברור שיש כאן זיכרון היסטורי המשוקע במקרא והמתוארך למאה העשירית לפנה"ס.

יש לנו תמונה דומה בהקשר למסע סנרחיב המוזכר במקרא, מקורות אשוריים וסוללת כיבוש בלכיש.

לכן יש לבדוק כל נתון מקראי כשלעצמו, ולא באופן גורף להחליט שהכל נכתב בסוף ימי בית ראשון.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תודה, מענין מאד'
תודה, מענין מאד
20/01/2010 | 23:58
1
19
בנושא הסטטיסטי ובנושא הכיול הרדיומטרי אני מתמצא.
עם זאת, על מנת לקבל מובהקות סטטיסטית יש צורך ב 2-4 מדידות נוספות בתחום התוצאות הקודמות.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הגדלת המדגם הרדיומטרי מקייאפה'
הגדלת המדגם הרדיומטרי מקייאפה
21/01/2010 | 20:28
40
אנו בהחלט מסכימים שרצוי להגדיל את מספר הדגימות, ואכן ארבעה חרצני זיתים נשלחו בסוף עונת 2009, ודגימות נוספות יישלחו לאחר סיום עונת 2010.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הטיעון המעגלי שדיברתי עליו הוא אחר.'
הטיעון המעגלי שדיברתי עליו הוא אחר.
21/01/2010 | 17:20
6
37
והוא מתקשר לטיפולוגיה ולא להגדרות. אני אגביל את עצמי לסעיפים שוב, כיוון שבפורמט כזה, זה עושה את השאלות והתשובות ברורות יותר:

1.. אליבא דפינקלשטיין* הברזל IIא' (שלבי העיור המאסיבי בארץ) מתחיל בתקופה יותר מאוחרת, כך שאם הקיראמיקה שאיתה אתם מתארכים את האתר היא אכן ברזל IIא' יכול להיות (לפי כרונולוגיה נמוכה) שהיא מזמן מאוחר יותר. טיעונו של פינקלשטיין (שאת עמדתו אתה דוחה, לפי הבנתי) הוא שהטיפולוגיה הקיראמית של אותה תקופה מבוססת על טיעון מעגלי.
2.  האם המכלול הקיראמי שלכם דומה יותר למגידו Va-IVb, ערד XI, ובאר שבע V, או למגידו VI, ערד XI, ובאר שבע VII ?
3.  אם תשוו את התיארוך, הטיפולוגיה והסטרטיגרפיה באתרכם כפי שהן מוצעות ע"י פינקלשטיין ופיאסצקי** האם סביר כי תשנו את דעתכם לגבי המציאות באתר?
4.  במאמרכם*** הזכרתם כי בדיקות הC14 נתנו לכם טווח תאריכים מסוים, אותו הגבלתם על ידי הטיפולוגיה הקיראמית של השכבות.
5. איך אתה משיב למאמרו של יהודה דגן**** ולמאמריו של נאמן *****?
6. בעוונותי עדיין לא עיינתי במאמר בIEJ, אעשה זאת בהקדם האפשרי.
7. הזכרת את אותיות הכתב (שמשגב במאמרו מציע לקרוא לו כנעני). המקבילה הקרובה ביותר לאותיות אאל"ט היא האוסטראקון מעזבת צרטא שמתוארך לתקופה מאוחרת יותר משלכם. כיצד אתה מסביר זאת?

8. לגבי הכיול הרדיומטרי, אני יודע כי חוקרים שונים (פיאסצקי, שרון, בוארטו, רולינסון, ברוינס, ואן דר פליכט...) משתמשים בעקומות כיול שונות. האם התוצאות שקיבלו שרון וברוק רמזי היו שונות? ואם כן באיזה סדר גודל?  

* Finkelstein,I。1996。The archaeology of the United Monarchy: an alternative view. Levant  
**  Finkelstein, I. and  Piasetzky, E. Radiocarbon-Dated Destruction Layers: A
Skeleton for Iron Age Chronology in the Levant. Oxford Journal of Archaeology, Volume 28, Issue 3 (p 255-274)
***  Garfinkel. Y, and  Ganor, S. 2008. Khirbet Qeiyafa: Shaarayim. Journal of Hebrew Scriptures. Vol. 8,  
****Dagan, Y. 2009. Khirbet Qeiyafa in the Judean Shephelah: Some Considerations Tel Aviv Vol. 36, 68–81
*****1  Na'aman, N. 2008. In Search of the Ancient Name of Khirbet Qeiyafa. Journal of Hebrew Scriptures. Vol 8
*****2  Na'aman, N. 2008. Shaaraim – The Gateway To The Kingdom Of Judah. Journal of Hebrew Scriptures. Vol 8
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תשובות לשאלותיך'
תשובות לשאלותיך
21/01/2010 | 21:19
5
279
1. אנו מתארכים את האתר לסוף מאה 11 לפנה"ס וראשית המאה העשירית על פי תיארוך רדיומטרי. הקרמיקה אינה מעלה ואינה מורידה לענין התיארוך, אלא היא מתוארכת על ידי חרצני הזיתים. מדוע יש כאן טיעון מעגלי?

2. המיכלול הקראמי דומה לשכבה XII בערד ולשכבה VII בבאר שבע.

כידוע פרופ' פינקלשטיין טען ששכבה XII בערד היא היישוב אותו מזכיר שישק בכתובותיו, וייתכן ששכבה זאת כלל לא נהרסה על ידו, אלא המשיכה להתקיים לתוך המאה התשיעית לפנה"ס. אין מהשכבות השונות בערד תאריכים רדיומטריים ולכן ניתן להציע להן תיארוכים שונים, כל חוקר ונימוקיו עימו. גם לשכבות השונות בבאר שבע או לכיש אין תיארוך רדיומטרי, וכל חוקר יכול להעלות או להוריד תאריכים כראות עיניו. בקיצור, אתרים אלו, שנחפרו לפני עשרות רבות של שנים לא יכולים לפתור את הוויכוח הכרונולוגי מתי נוסדה ממלכת יהודה.

לא כך בחירבת קייאפה, שבה יש לנו תיארוך מוחלט, בין 1051-969 לפנה"ס. לפיכך לא ניתן לטעון שהאתר מסוף מאה עשירית או תחילת מאה תשיעית. כאשר בודקים את כלי החרס, למשל סירי בישול ששפתם נטויה פנימה ואינה משולשת, הרי אנו דומים לשכבה XII בערד. מכאן ששתי השכבות קרובות זו לזו בתאריכן.  

3. פינקלשטיין ופיאסשקי מסתמכים על תאריכים רדיומטריים מאתרים בצפון הארץ, כגון: מגידו, דור, רחוב ואחרים, ואין להם כלל דוגמאות מאתרים ביהודה. מבחינה מתודית יש כאן טעות גדולה: על סמך נתונים מהאיזור של ממלכת ישראל הם משליכים על תיארוכה של ממלכת יהודה. לשיטתי יש לבדוק כל איזור באופן עצמאי.

אגב, המסקנה שהעיור העיקרי התחיל בממלכת ישראל בראשית המאה התשיעית לפנה"ס כלל אינו סותר את המקרא, אשר מתארך את תחילתה של הממלכה הצפונית רק לסוף המאה העשירית לפנה"ס ואת בניית שומרון (על ידי עמרי) ברבע הראשון של המאה התשיעית לפנה"ס.

נראה לי שבסוף פרופ' פינקלשטיין ישנה את דעותיו, ויסכים שממלכת יהודה החלה להתפתח כממלכה בתחילת המאה העשירית לפנה"ס, אבל בגלל "הכבוד" יציע לכנות פרק זמן זה בשם "ברזל I מאוחר". וכך בעצם הוויכוח יעבור להבטים סמנטיים, בדומה לתקופה שיש לה שלושה שמות: "ברונזה תיכונה I", ברונזה קדומה IV" או "ברונזה ביניימית". לי לא חשוב ההבט הסמנטי, אם ממלכת יהודה התקיימה בתקופת הברזל I או בתקופת הברזל II, אלא, כפי שמוכיחה חירבת קייאפה, שהיו ערים מבוצרות וארגון ממלכתי-עירוני בתחילת המאה העשירית לפנה"ס.

4. רק ציינו שהתאריך הרדיומטרי והמיכלול הקראמי מתאימים זה לזה.

5. בענין המאמר של דגן: הנ"ל טוען שהיה בחירבת קייאפה לפני 20 שנה, ליקט מפני השטח חרסים מהתקופה ההלניסטית, ולכן מתארך שער וחומות לתקופה ההלניסטית. עכשיו אציג בפניך משפט דומה: "לפני 20 שנה ביקרתי בתל מגידו, אספתי מפני השטח חרסים מתקופת הברונזה הקדומה, ולכן אני מציע לתארך את שער ששת התאים (הידוע בכינוי "שער שלמה") לתקופת הברונזה הקדומה". האם לדעתך אני יכול לכתוב על כך מאמר ולפרסמו בכתב עת מדעי? למשל בעיתון תל אביב אותו עורך פרופ' ישראל פינקלשטיין?      

בענין המאמר של נאמן: הזיהוי האתני של חירבת קייאפה היא שאלה נכבדה מאוד ויש לדון בה תוך כדי לימוד וניתוח התרבות החומרית של האתר. לדעתי האתר יהודאי, כפי שנימקתי לפני יום או יומיים, בגלל התיכנון העירוני המשלב בתים וסוגרים מהחומה זה בזה (תופעה המוכרת רק ביהודה) והעדר עצמות חזיר (המוכרים באתרים פלשתיים).

אגב, נאמן כלל לא דן בממצאי האתר ורק כתב בחיפזון רב מאמר שהקדיש לו יום או יומיים. עברו רק 11 יום מאז שמשלחת קייאפה פירסמה מאמר ראשון על האתר בחוברת על הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, וכבר הופיע המאמר של נאמן בכתב עת באינטרנט. על הרישול בעבודתו יעידו שתי טעויות בציטוט, נפלה אצלו טעות אחת בשם החוברת, וטעות שניה במספרי העמודים....  

6. אם תשלח לי בקשה למייל אשלח לך PDF.

7. את אוסטרקון עיצבת צרטה דוקא נהוג לתארך לשלב קדום יותר, למאה ה-12 לפנה"ס. לפריט אין קונטקסט ברור שכן נתגלה בבור שלא יוחס בברור לאחת משלושת השכבות באתר. עכשיו ד"ר חגי משגב מציע לתארך את האוסטרקון של עיזבת צרטה לתחילת המאה העשירית כי אותיותיו דומות לאלו של האוסטרקון מחירבת קייאפה.

8. ד"ר שרון משתמש בתוכנית כיול של אוקספורד, כך שהתוצאות היו זהות.  
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'האם קביעת שיוכה של ח'רבת קייאפה לממלכת יהודה'
האם קביעת שיוכה של ח'רבת קייאפה לממלכת יהודה
22/01/2010 | 01:24
1
39
מתבסס אך ורק על העדר עצמות חזיר ? ואם כן, זה לא פזיז מדי לשנות את סכמת ההתיישבות ביהודה אך ורק לפי נתון (או יותר נכון חוסר נתון) זה ?

ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מי גר בחירבת קייאפה?'
מי גר בחירבת קייאפה?
22/01/2010 | 13:34
49
כאשר פירסמנו את המאמר הראשון על חירבת קייאפה הצגנו אותה כאתר בגבול בין פלשת ליהודה, ולא קבענו מסמרות אם היא פלשתית או יהודאית. הראשון שקפץ והציע זיהוי אתני, ללא כל בסיס, היה פרופ' נדב נאמן. לטענתו זהו אתר פלשתי.

בינתיים התקדמנו וכיום לאחר שלוש עונות חפירה, וחשיפה של כאלף מ"ר ניתן להצביע על הנקודות הבאות (שכבר הזכרתי באחת התגובות):
1. איו עצמות חזיר באתר (יש עצמות חזיר בתל צאפי/גת הפלשתית).
2. ישנם טסי אפיה ששימשו כנראה להכנת פיתות (אין טסי אפיה באתרים פלשתיים).
3. הביצור כולל חומת סוגרים (אין חומות סוגרים בפלשת).
4. בהיקף העיר כל בית משלב כחדר אחורי סוגר מהחומה. זהו תיכנון עיר יהודאי במוכר בעוד ארבעה אתרים: בית שמש, תל נצבה, תל בית מרסים ובאר שבע (אין בפלשת תפיסה עירונית כזאת).
5. הכתובת בלשון שמית, כנראה עברית על פי המילה תעש. (באוסטרקון מתל צאפי כתוב שם הודו-ארופאי).

ההנגדה של חירבת קיאפה לעומת תל צאפי במגוון הבטים מראה בברור שלא מדובר באוכלוסיה פלשתית בחירבת קייאפה.

אז מי כן התגורר כאן? אולי כנענים?
אנו יודעים שהתרבות הכנענית באיזור, ובמיוחד העיר המרכזית בלכיש, נהרסה כבר בסביבות 1170-1150 לפנה"ס. אין לנו תופעות של שכבות כנעניות בשפלה במאות 12-11 לפנה"ס כמו שיש בעמק יזרעאל, במגידו, יוקנעם או בית שאן. מכאן שגם הכנענים אינם גורם משמעותי באיזור זה בפרק הזמן הנתון.

לעומת זאת גורם עולה היא ממלכת יהודה, השולטת בשפלה ובלכיש במאות התשיעית והשמינית לפנה"ס. תוצאות החפירה בחירבת קייאפה מעידות שנסיון לנוכחות כזאת החל כבר בסוף המאה ה-11 לפנה"ס. הרי היישוב לא החזיק מעמד זמן רב ונהרס. ומי הרס אותו? כנראה הפלשתים באחת הפלישות שלהם כלפי מזרח. אולי יום אחד ימצאו בתל צאפי כתובת התפארות של אכיש מלך גת ושר צבאו גולית ובה הם מתארים כיצד ניצחו את דוד והרסו את שעריים....
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הבהרות שלי'
הבהרות שלי
23/01/2010 | 14:20
2
30
1. הטיעון המעגלי עליו אני מדבר נוגע לתחילת המחקר הארכיאולוגי ולשערי מגידו חצור וגזר שתוארכו לתקופתו של שלמה בגלל פסוק אחד מספר מלכים (מלכים א', ט', ט"ו), למרות השינויים הטיפולוגים והסטרטיגראפים ביניהם. באותה טיפולוגיה קיראמית משתמשים כדי לתאר את השכבות בצורה מדויקת לימי שלמה, וזאת על סמך פסוק אחר.

2. האם אתה טוען שלמעשה יש הבדלים טיפולוגיים ברורים בין המסורות הקיראמיות של הממלכה הדרומית לממלכה הצפונית כבר במאה ה10? שהרי מהתיאור המקראי ניתן להבין כי מדובר בתרבות יחידה. אם לא אמורים להיות הבדלים קיראמים בין האתרים בתקופת "הממלכה המאוחדת", הרי שאנו צריכים להשתמש בטיפולוגיה שלה ככלי מתארך ולקבוע את כל השכבות בכל הממלכה לפי אותה טיפולוגיה, ולכן מספיק תיארוך רדיומטרי אחד מקונטקסט טוב כדי לתארך את מכלול הכלים של השכבות בכל הארץ, גם אם אליבא דפינקלשטיין שכבות אלה (שכבה XII בערד ושכבה VII בבאר שבע) מתוארכות למאה ה10.

3. פינקלשטיין ופיאסשקי משכללים במאמרם דגימות שנלקחו גם בבית שמש, לכיש, שילה, תל א-צאפי ותל מקנה (פינקלשטיין ופיאסשקי, 2009: 260).

4. לגבי מאמרו של דגן, גם אם הנ"ל ביקר במקום בשנות התשעים, עדיין מצא, לדבריו, לא מעט חרסים ברזליים מתקופות מאוחרות יותר (ברזל 2ב', 2ג'), בין השאר גם חותמת למלך דו כנפית (דגן 2009, ע' 74) מה שאומר ששכבת הברזל באתר אינה מוגבלת לברזל IIא'.

5. לגבי מאמרו של נאמן, חלק מהמאמר מדבר גם על זיהוי האתר (השגוי לדעתו) עם "שעריים" המקראית, רק על בסיס מציאת שני שערים.

6. לגבי הטרמינולוגיה, המינוחים של הברונזה (תיכונה I\ביניימית\קדומה IV) מתייחסים לאותה תקופה "נסיגתית" אך מובדלת במאפייניה הטיפולוגים. הויכוח (עד כמה שאני מכיר אותו) הוא האם להפריד אותה מהתקופות שלפניה או אחריה או לא. בתקופת הברזל הויכוח הוא לגבי זמני המעבר (בין ברזל Iב' לברזל IIא'),  ותיזת קיומה של הממלכה המאוחדת.

7. לגבי התיארוך של עזבת צרטה, השאלה היא האם לאחר את עזבת צרטה, או להקדים את קייאפה. אני מניח שתצטרכו להתחשב בדעתו של חופר האתר...
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'טיעונים מעגליים ואחרים'
טיעונים מעגליים ואחרים
25/01/2010 | 10:44
1
46
1. אכן ידין טען לתיארוך השערים בחצור מגידו וגזר לימי שלמה על בסיס המקרא. כיום טוען פרופ' ישראל פינקלשטיין לתיארוך אותם שערים לימי אחאב ושכבות אחרות לימי ירבעם השני. ומה הבסיס לתיארוך החדש?
א. האם יש לנו תאריכים רדיומטריים ברורים משכבות אלו בדיוק?
ב. האם פרופ' פינקלשטיין ביצע מחקר קראמי טיפולוגי מקיף על כלי החרס של התקופה?
ג. האם נתגלו במגידו, או באתר אחר, כתובות בניה של מלכים אלו?

אכן ידין ובני דורו (ואתמול הייתי בהלוויתו של ההיסטוריון פרופ' אברהם מלמט, אולי אחרון החוקרים של דור המייסדים), היו נאיביים וקיבלו את הנתונים המקראיים כאמינים ביותר, ויש מקום לביקורת על גישתם. אבל מה יש לנו כיום במקום? חוקרים הממציאים תמונה היסטורית או ארכיאולוגית אלטרנטיבית, רק למען האלטרנטיביות, ובכך יוצרים מיתולוגיות מודרניות. אין לי כל בעיה לשנות גישות ולשנות את הבנתן של תופעות ארכיאולוגיות והיסטוריות, אבל שהדברים יהיו מבוססים על נתונים חדשים, ולא בניני קלפים שאין להם בסיס.  

2. ארכימדס אמר: "תנו לי נקודת משען ואעתיק את כדור הארץ ממקומו". ידין הציע את "שערי שלמה" בחצור מגידו וגזר כנקודת משען למחקר אמצע המאה העשירית לפנה"ס. אני מסכים שנקודת משען זאת בעייתית ואין לי כל בעיה לזנוח אותה.

פרופ' פינקלשטיין ניסה לבנות את שכבה XII בערד כנקודת משען חדשה, לתארך אותה לימי שישק, ולקבוע אותה כנקודת מוצא למחקר המאות העשירית והתשיעית לפנה"ס. יש לנו כאן את אותה המתודולוגיה, וטיעון מעגלי, בדיוק בדיוק כמו אצל ידין. אבל במקום התנ"ך הוא השתמש ברשימה היסטורית של מלך מצרי. מה ההבדל?? הרי אין לנו מערד XII תיארוכים רדיומטריים ולכן תיארוך שכבה זאת למאה ה-11, מאה עשירית, או מאה תשיעית לפנה"ס, כולן הצעות הנובעות מאינטרפטציה היסטורית כזאת או אחרת.  

חירבת קייאפה היא סיפור אחר לגמרי. נקודת המוצא היא התיארוך המוחלט לסוף המאה ה-11 ותחילת המאה העשירית לפנה"ס. זהו תאריך רדיומטרי, העומד לעצמו, ואינו נקשר כלל למיכלול הקראמי או למקור היסטורי כלשהו. מנקודת מוצא זאת אפשר להתחיל ולראות איזה מיכלול קראמי מאפיין את התקופה, איזה אופי יישובי (כפרי או עירוני מבוצר), התפתחות הכתב, התפתחות אדמיניסטרציה, המסורת המקראית, והבטים רבים אחרים.

פרופ' פינקלשטיין רצה לתארך את שכבה XII בערד ושכבה VII בבאר שבע לסוף המאה העשירית לפנה"ס. אלו היו יישובים לא מבוצרים, שכן הביצור באתרים אלו מתחיל מאוחר יותר (שכבה XI בערד). לכן לפי גישתו הביצור בממלכת יהודה החל רק במהלך המאה התשיעית לפנה"ס. דוד ושלמה היו לכל היותר מנהיגים שיבטיים (לא ממלכה) של חברה כפרית.

בניגוד לדעתו (שאינה נסמכת על תיארוך רדיומטרי, אלא היא טיעון מעגלי על בסיס כתובת שישק) חירבת קייאפה מעידה שהיו ביהודה כבר בסוף המאה ה-11 לפנה"ס ישובים עירוניים. עדות זאת אינה נשענת על המקרא, קרמיקה, או כל שיקול אחר, אלא היא מבוססת על תיארוך רדיומטרי.

יש לציין שאננו יודעים איזו שכבה התקיימה בערד כאשר שישק עבר במקום. האם הוא מדבר על היישוב הקטן והלא מבוצר של שכבה XII, או המצודה של שכבה XI, או אולי המצודה של שכבה X? ההצעה של פרופ' פינקלשטיין היא בסך הכל חיבור אינטואיטיבי בין שכבה ארכיאולוגית למקור היסטורי. רק חפירה מחודשת בערד, ותיארוך רדיומטרי של שכבה XII בעזרת פחמן 14 יתן לנו תשובה ברורה.  

3. כל התאריכים הללו אינם משכבות של תחילת ברזל IIא', אלא משלבים מאוחרים יותר, מהמאות התשיעית והשמינית לפנה"ס.

4. דגן פירסם חרסים כה קטנים, שקשה לדעת איך לתארך אותם. הטביעה למלך, שהיא הממצא הכי מובהק, כלל לא פורסמה בציור או צילום. באמת קשה להבין איך נבחרו הפריטים שצויירו באותו מאמר.

כמו כן אנני יודע איך בדיוק נערך הסקר של דגן, והאם הוא הפריד חרסים שנאספו באיזור התחום בחומה (23 דונם), או כל החרסים משטחים סביב האתר (150 דונם) אוחדו בשקית אחת, כשייכים לחירבת קייאפה. כיום אנו יודעים כי כמה מאות מטרים ממערב לראש הגבעה המבוצרת ישנו ריכוז של חרסים מסוף המאה השביעית לפנה"ס. אספנו שם אף ידית קנקן עם טביעת רוזטה. כנראה החרסים המאוחרים של דגן מגיעים מאיזור זה. בכל אופן בחפירה עד היום, בשטחים של כ 1,000 מ"ר, שנחפרו עד סלע אם, לא נמצאו כלל ממצאים מהמאה השביעית לפנה"ס.

אבל הבעיה העיקרית בסקר של דגן היא שהמאה העשירית לפנה"ס, השכבה העבה והעשירה בממצאים, כולל שכבת חורבן עם מאות ואלפי כלי חרס שלמים, כלל לא זוהתה בסקר. דגן פשוט לא ידע איך נראים כלי חרס של שלב זה. ואם כך בחירבת קייאפה, בודאי הוא "פיקשש" את המאה העשירית לפנה"ס בהרבה אתרים אחרים.

5. אנו מציעים זיהוי עם שעריים, המוזכרת שלוש פעמים במקרא, על בסיס שלושה הבטים (ולא רק שני השערים):
א. שעריים מוזכרת פעמיים באיזור עמק האלה.
ב. שעריים מוזכרת פעמיים בהקשר לדוד, לפני היותו מלך.
ג. שעריים פרודו שני שערים, ואכן נמצאו באתר שני שערים.

נאמן מציע במאמרו שהשם הקדום של חירבת קייאפה היה "גוב". ומה אנו יודעים על גוב? האם היא באיזור עמק האלה? האם מדובר בעיר מבוצרת, כפר, או איזור סתם גיאוגרפי? אין לנו שום נתון. פשוט הצעה שאין לה כל בסיס, אפלו לא טיעון מעגלי כמו בחצור, מגידו וגזר של ידין. פשוט מיתולוגיה מודרנית.

ומדוע הוא העלה בכלל הצעה זאת? כדי לטעון שחירבת קייאפה היא אתר פלשתי (שלא תהיה ביהודה עיר מבוצרת מימי דוד). האם נאמן הציע נימוק כלשהו מתחום התרבות החומרית לזיהוי האתני של חירבת קייאפה?

6. אכן, כל הויכוחים בעצם קשורים לענין מרכזי אחד: האם הייתה ממלכה מאוחדת בישראל ויהודה במהלך המאה העשירית לפנה"ס שנישלטה מירושלים. כל השאר הם הבטים כאלו ואחרים לאותה נקודה מרכזית.

אם היו מוצאים בירושלים שכבה ברורה מהמאה העשירית לפנה"ס, עם ביצורים ומבני ציבור גדולים, כלל לא היה מתעורר ויכוח בנידון. אבל התיארוך בעיר דוד בעייתי. במיוחד קשה לתארך באופן ברור את מבנה האבן המדורג.

כיום בעצם העדות היחידה לעיר מבוצרת באיזור יהודה היא חירבת קייאפה. ולכן הויכוח אם היא אתר יהודאי, או פלשתי, או כנעני, או גירגשי, או כל גורם אתני אחר, מרכזי להבנת קיומה או אי קיומה של ממלכה מאורגנת ביהודה.

אבל גם אם יהיה מקובל על הכל שחירבת קייאפה היא אתר יהודאי מימי דוד (נניח אם תמצא כתובת היסטורית במקום) עדין אין בכך הוכחה שהיתה ממלכה מאוחדת ששלטה גם על הצפון. יש לבדוק כל איזור באופן עצמאי. אני תמיד משתמש בכינוי "ממלכת יהודה" ולא "ממלכה מאוחדת". השגיאה המתודית העיקרית של פרופ' פינקלשטיין, וד"ר אילן שרון, שהם לקחו תאריכים רדיומטריים מאתרים בתחום ממלכת ישראל וטענו שלא הייתה ממלכה ביהודה. על פי שיטה זאת אפשר לקחת את התאריכים שלהם ולהשתמש בהם גם לארכיאולוגיה של סין ויפן.

7. יש בעיזבת צראטה שלוש שכבות. נראה כי השכבה העליונה מתאימה בכלי החרס שלה לממצא בחירבת קייאפה. האוסטרקון נמצא בבור ללא תיארוך ברור. ההצעה לתארכו למאה ה-12 לפנה"ס, לשכבה 3, היתה מבוססת על הכתב הפרוטו-כנעני. כיום, לאור חפירות חירבת קייאפה ד"ר חגי משגב מציע שהאוסטרקון מתאים לשכבה 1 בעיזבת צארטה, אבל גם ייתכן שהוא בא משכבה 2 באתר זה.

מעיזבת צרטה לא פורסמו תאריכים רדיומטריים ותיארוך השכבות השונות הוא על פי ממצא כלי החרס ושיקולים היסטוריים. כל אלו מספקים כידוע רק תיארוך יחסי ולא תיארוך מוחלט. כך גם האוסטרקון, שלא היה לו קונטקסט ברור אז הציעו לתארכו למאה 12 לפנה"ס. אתר זה לא יכול לשמש נקודת משען להבנת תהליכים ארכיאולוגיים או היסטוריים.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מרתק, תודה'
מרתק, תודה
26/01/2010 | 10:01
13
מעבר לממצאים המענינים כשלעצמם מניח שהנסיונות להקנות להם נופך אוניברסלי נובע מהרצון לאשר או להפריך את תאורית הממלכה המאוחדת.
אלא שאתר בודד אינו יכול להכריע בנושא. יתכן אף שהישוב בוצר עוד בטרם ירושלים נבחרה כבירה.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'זיהוי המקום עם שעריים'
זיהוי המקום עם שעריים
20/01/2010 | 06:49
2
20
למעט הזיהוי המילולי. האם יש עדויות תומכות נוספות?
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'חירבת קייאפה = שעריים'
חירבת קייאפה = שעריים
20/01/2010 | 23:46
1
492
ההצעה לזיהוי חירבת קייאפה כשעריים מבוססת על שלושה הבטים:

1. שעריים מוזכרת שלוש פעמים במקרא, פעמים מתוכן באיזור עמק האלה. חירבת קייאפה נמצאת בסמוך לעמק האלה.

2. שעריים מוזכרת פעמיים, מתוך השלוש, בהקשר לדוד המלך, לפני היותו מלך. התאריך הרדיומטרי של חירבת קייאפה משבץ אותה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה העשירית לפנה"ס.

3. לאתר (ששיטחו 23 דונם בסך הכל) יש שני שערים. זוהי תופעה יוצאת דופן, שכן באתרים מתקופת הברזל שנחפרו בהיקף גדול נמצא תמיד רק שער אחד: מגידו (60 דונם), לכיש (75 דונם), דן (100 דונם), גזר (100 דונם), תל בית מרסים (30 דונם). שעריים פירושו שני שערים, וכנראה שמקור השם בתופעה יוצאת הדופן, שהרי אם לכל עיר היו שני שערים לא היה טעם לקרוא לעיר שעריים.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'האם ישנה השערה'
האם ישנה השערה
30/01/2010 | 21:09
23
מדוע באמת נבנו לעיר שני שערים? (למרות קוטנה, וכחריגה לעומת ערים גדולות הרבה יותר)
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שלום לפרופ. גורפינקל'
שלום לפרופ. גורפינקל
20/01/2010 | 08:26
19
79
תודה על הנכונות
ביקרתי באתר ואשמח להסברים על המבנים שצילמתי

(אינני עוסקת בתחום,אבל נהנית ממנו)
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מבנה עגול'
מבנה עגול
20/01/2010 | 08:27
27
לצפיה ב-'חומה רחבה? בתי רכבת?'
חומה רחבה? בתי רכבת?
20/01/2010 | 08:28
1
21
מחוברת בצפונה למבנה העגול.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'נראית לי חומת סוגרים'
נראית לי חומת סוגרים
20/01/2010 | 08:40
35
לצפיה ב-' תעלה בחומה(?)'
תעלה בחומה(?)
20/01/2010 | 08:31
17

בדופן הדרומי של ה"תעלה" קיר בנוי, הדופן הצפוני -מלוי עפר.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'סימני שריפה ?'
סימני שריפה ?
20/01/2010 | 08:42
15
כך לפחות פרשנו את השכבה האפורה שממזרח למבנה.
האם הישוב עבר חורבן במלחמה?

ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'צילום באתר'
צילום באתר
20/01/2010 | 23:52
13
55
כעקרון פירסום ממצאי החפירה הם באחריות החופרים. לא מקובל שאנשים יצלמו חפירה של אחרים ויפיצו תמונות באינטרנט.
אבל היום הנושא הפך להיות מופקר לחלוטין. לכל היותר אנו יכולים לכסות חלק מהחפירה אם אננו רוצים שיצולם.

כבר ראיתי אתר המתמחה בהפצת תמונות מאתרים ארכיאולוגיים שצילם בחירבת קייאפה באופן פיראטי, שיבץ את התמונות אצלו באתר, וכתב שכל הזכויות שמורות. האם מי שאינו מכבד זכויות של אחרים רשאי לתבוע לעצמו אותן זכויות ממש?

ומה אם מישהו נופל באתר ושובר רגל? האם הוא ירוץ מיד לתבוע את משלחת החפירות על כך?  
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מצד שני - זה גם לא הוגן לסגור אתר ל-10 שנים'
מצד שני - זה גם לא הוגן לסגור אתר ל-10 שנים
21/01/2010 | 00:09
8
39
לא אמור להיות לאף זכויות יוצרים על אתרים ארכאולוגים, ובטח לא על צילום תמונות מהם. דווקא פתיחת האתר למבקרים ולציבור הרחב יכול רק להועיל לפרסום שלו ולהביא לך יותר כסף למחקר.

אם מישהו ישבור רגל הוא לא יתבע אותך, זה לא אמור לגרום לך לכסות את החפירה.


יש היום המון אתרים יפים בארץ שכוסו על ידי החופרים ולא רואים מהם כלום וחבל. טיולים באתרי עתיקות בארץ (כמו מגידו לדוגמא) הם מפח נפש מאכזב, אתה מגיע לתל מסוים ופשוט לא רואה כלום, או שפירקו הכל (כמו השערים במגידו) או שהכל מכוסה(לדוגמא ארמון הים בקיסריה). למעשה בחלק גדול מהאתרים, למעט החופרים והמרפתים ברשות העתיקות - א אחד לא רואה את הנתונים במציאות
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הבעיה היא יותר גדולה מזו והרבה יותר עקרונית.'
הבעיה היא יותר גדולה מזו והרבה יותר עקרונית.
21/01/2010 | 14:54
5
34
ארכיאולוגים בד"כ לא נהנים מחופש תקציבי, אלא אם כן יש להם תורם עם כיס עמוק. אנו לא מקבלים תקציבים ממשלתיים על מנת להשאיר את האתר פתוח ונגיש.

רק לבעל רשיון חפירה באתר יש זכויות לפרסום האתר (תמונות, שרטוטים, צילומי פריטים ועוד). כתיבה של מאמר על אתר מסוים ללא רשות מבעל הרשיון, המשתמש בחומר שלא פורסם מהחפירה (למשל תמונות שצולמו ללא ידיעתו) היא עבירה על חוק זכויות יוצרים. פתיחת האתר למבקרים כשאתר לא מונגש כיאות , יש בו קירות העומדים להתמוטט, או ריבועי חפירה עמוקים שאינם סגורים לקהל הוא סכנת נפשות ובהחלט סיכון ביטוחי לחופרי האתר. אם מישהו ישבור רגל או ראש, הוא בהחלט יכול לתבוע את בעל הרשיון, אם זה לא כתב בכל מקום אפשרי שהכניסה אסורה.

שימור עולה כסף. פתיחה עולה כסף. פיתוח עולה כסף. מי ישלם? הרי המטרה היא שהאתר יהיה חינם, כי לא תרצה לשלם על הכניסה, זה מבאס את הטיול, לא? האתר מכוסה בעיקר כי ללא כסף לפיתוח האתר, זהו השימור הטוב ביותר. אם משאירים משהו חשוף, אלה יהיו קירות של מתחת ל80 ס"מ בערך כיוון שזהו התקן כיום.

לגבי מגידו, אני לא יודע למה לקרוא לאתר כה גדול מרשים וחפור מפח נפש. מה שפורק, פורק מנסיבות מחקריות וניתן לשיחזור אם יצטרכו. עד כמה שאני זוכר השערים במגידו עדיין עומדים. לגבי ארמון הים בקיסריה, הכיסוי הוא מה ששומר על רצפות הטיח שלו שלמות. עולה המון כסף לשמר אותם וזה כמעט בלתי אפשרי בסביבה ימית. הן פשוט יהרסו.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הדברים כפי שאתה מציג אותם, מגיעים לידי אבסורד'
הדברים כפי שאתה מציג אותם, מגיעים לידי אבסורד
21/01/2010 | 17:14
3
22
לצפיה ב-'כן - ולא.'
כן - ולא.
21/01/2010 | 17:55
2
25
הכוונה היא למנוע גניבת מחקרים מחוקר אחד למשנהו. לחוקר יש 10 שנים מסיום החפירה באתר על מנת לפרסם את החפירה. כל התערבות פירסומית ללא רשותו של החוקר נחשבת להפרת זכויות אקדמיות.

כשרציתי במסגרת סמינר לפרסם את קבורות הקרמציה של כתף הינום, כיתתי את רגלי לביתו של פרופ' גבי ברקאי שסירב לתת לי את החומר לפירסום אך עזר לי מאוד במהלך עבודתי. קיבלתי זאת בהבנה, לא הלכתי לחומר הקיראמי והכתוב (שאני יודע היטב היכן הוא) ופירסמתי למרות סירובו לאפשר לי לעשות כן.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תגיד, לא עברו עשר שנים מאז חפירת כתף הינום?'
תגיד, לא עברו עשר שנים מאז חפירת כתף הינום?
21/01/2010 | 18:30
1
32
לצפיה ב-'יותר משלושים שנה עברו'
יותר משלושים שנה עברו
21/01/2010 | 18:49
23
אבל זה כבר בעיה של הרשות. אם הרשות תתחיל להטיל הגבלות על מי שאינם מפרסמים בזמן, היא תמצא את עצמה די מהר ללא ארכיאולוגים שמועסקים אצלה שיכולים לקבל רשיון חפירה...
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'לאחרונה רשות העתיקות שמה יותר דגש על שימור'
לאחרונה רשות העתיקות שמה יותר דגש על שימור
21/01/2010 | 17:21
23
לפחות במקומות שאני השתתפתי בחפירות, עובדי הרשות באים ונותנים הוראות וציפיות ממה שהם מצפים מהחופרים מבחינת שימור השטחים שנחפרו, נכון לעכשיו אני רואה מספר השלכות לעניין:
1.השקעת מאמצים(כוח אדם וציוד)של בין 2-3 ימי חפירה בשבוע האחרון של החפירה על מנת לבצע את הוראות הרשות ואוכפיו.
2. השקעה פחותה יותר בחפירה אנכית ויותר רוחבית/מרחבית על מנת להימנע "מכאב הראש" של השימור בסוף החפירה, מה שבעצם משפיע על מתודולוגית החפירה ומטרותיה(לאחורונה הייתי נוכח בשיחה של מהלי חפירה בדיוק על הנקודה הזאת).
3. מראית עין השקעת מינימום אנרגיה על מנת ליצור מצג שווא של שימור על מנת לעמוד לכאורה בתקנות ולרכך את הפקחים ברשות העתיקות
4.מתוך ניסיון השימור הזה הוא לא רק סוג של מראית עין אלא גם הורס יותר מתורם על מנת לעמוד בהוראת הרשות יש צורך בהתקנת לוחות חיזוק,שקי חול השימוש הרב בשקי חול גומרים למנהלי החפירה לקנות את הסוג היותר זול שנוטה להירקב ולהתמוסס תוך שנה מה שאומר שבעונה הבאה יצטרכו מאמצים מרובים על מנת לפנות את כל החול שהגיע בחזרה לריבועים כתוצאה משקי חול מלאים חול שהתפוצצו/התמוססו להם
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'בשביל המטיילים וחובבי הארכיאולוגיה זה תחביב'
בשביל המטיילים וחובבי הארכיאולוגיה זה תחביב
21/01/2010 | 18:20
26
וכיף, בשביל הארכיאולוגים והחוקרים באקדמיה זה מקצוע וקריירה(ורצוי כמובו שיהיה גם כיף).
- הבעיה היא שאצל חוקרים במדעים מדוייקים העבודה נעשית בצורה סטרילית במעבדות סגורות ואצל הארכיאולוגים מעבדת המחקר היא בטבע בשטח פתוח ובנוסף הממצאים שייכים מבחינה לגלית למדינה שנותן היתר זמני לארכיאולוג-חוקר.
- הרבה פעמים הדברים שמעניינים את המטייל והחובב הם שונים מהדברים שמעניינים את החוקרים דבר שיוצר לפעמים ניגודי אינטרסים...
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'האתר בין עונות החפירה'
האתר בין עונות החפירה
21/01/2010 | 21:27
38
אכן יש כמה בעיות במשך אותם 10 וחצי חודשים בין עונות החפירה.

1. מבקרים עשויים ליפול ואף לההרג. אנו מקימים גדר סביב החפירה ומציבים שלטי אזהרה.

2. צילום שטחי החפירה והממצא הארכיטקטוני. האחריות לפירסום היא שלנו, ולא יאה שאחרים יבואו ויצלמו, ויעלו לאינטרנט תמונות. אבל כולם עושים זאת.... בעצם אנו הגבנו בשיטה של "הפוך על הפוך" ובסיום עונת 2008 העלנו באתר המשלחת מעל למאה תמונות מהאתר ומהחפירה (qeiyafa.huji.ac.il). בעונת 2009 אין אנו יכולים לנהוג כך, שכן קיבלנו מענק מחקר מנשיונאל גיאוגרפיק, והתחייבנו לתת להם את זכויות הפירסום הפופולארי לעונה זאת. ואכן, הם מכינים על האתר כתבה גדולה בעיתון ובטלווזיה שיפורסמו בחודש דצמבר 2010. עד אז אנו מוגבלים.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תודה על התשובה העניינית. השכלתי רבות...'
תודה על התשובה העניינית. השכלתי רבות...
21/01/2010 | 00:16
19
לצפיה ב-'אינני חושב כי זו הייתה כוונת הגולשת'
אינני חושב כי זו הייתה כוונת הגולשת
21/01/2010 | 14:41
1
20
עד כמה שאני זוכר, אסורות לפירסום תמונות "מדעיות" של החפירה (תמונות עם לוח לוקוס וקנ"מ) כשתמונות המהוות הווי חפירה או תמונות כלליות של האתר, אינן תחת אותה רסטריקציה.

בדיוק כמו שאני העתקתי והדבקתי חלק מן המאמר שפירסמתם לשם שאילת השאלות ששאלתי, הגולשת צילמה באתר תמונות עליהן רצתה פירוש (מה פירוש מעגל האבנים, האם חומת סוגרים וכ"ו). אני מבין את הרגישות לאחר מאמרו של גליל, אך אני חושב שמענה על שאלותיה התמונתיות של הגולשת לא יהווה הפרה של זכויות רוחניות.

ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'זיהוי התמונות'
זיהוי התמונות
21/01/2010 | 21:33
93
האמת שהתמונות שהועלו כאן כלל לא הציגו שטחי חפירה, אלא גלי אבנים וקירות העומדים חופשי בשטח. ואכן שם האתר הוא חירבת קייאפה, ולא תל קייאפה. חירבה הוא מקום שבו רואים חורבות וגלי אבנים, וכך בתמונה רואים תופעות שונות החשופות לפני השטח. אין לי אפשרות לתארך תופעות אלו, אלא אם נחפור אותן ונראה אלו רצפות או רובדי אדמה מתייחסים אליהם.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'גישתך מרחיקה אנשים מהתחום, וחבל'
גישתך מרחיקה אנשים מהתחום, וחבל
21/01/2010 | 17:10
32
כמטייל ותיק, שאינו ארכיאולוג ואינו מתיימר להיות כזה, הדבר היחיד שאני מוכן לקבל בטיעוניך, הוא שאין לצלם חפירה פעילה בזמן ביצועה בפועל, ללא אישור החופרים.

אינני רואה כל סיבה מדוע לא לצלם חפירה שנמשכת לעיתים עשור ויותר, ולפרסם את התמונות. השטח אינו פרטי של הארכיאולוג החופר בו, ו- 99% מהמטיילים אינם אנשי אקדמיה, כך שממילא לא תהיה פגיעה בפרסום האקדמי של הממצאים בעתיד.

למשלחת החפירות גם אין בעיניי אחריות על נזקים הנגרמים למטיילים בשטח, למעט במקרה ומדובר על טיול במהלך חפירה פעילה ובאישור החופרים.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'נושא שאולי אוכל לסייע בו'
נושא שאולי אוכל לסייע בו
20/01/2010 | 08:38
7
34
סיפור גילוי החרס הכתוב מרתק. עם זאת, נראה שלא הייתם רחוקים מאיבוד הכתובת. אני מכיר את השיטה המקובלת למציאת כתובות על חרסים שתוארה כאן ולהערכתי היא מיושנת - אם כי יתכן ואין ברירה כשיש כמות חרסים גדולה.

אולי כאן אוכל לסייע מנסיוני כמהנדס:
בשנים האחרונות התפתחו באופן משמעותי שיטות גילוי באמצעות מכ"מ בגלים מילימטריים. מדובר במכ"מים קטנים וניידים, שהוזלו משמעותית מאחר והם משמשים כעת לבדיקות בטחוניות. ניתן לכייל מכ"מ מעין זה כך שיזהה סימני כתב בעובי של עשיריות מ"מ, אותן לא ניתן לראות בעין בלתי מזוינת ומתחת לשכבות עפר.
שימוש במכ"מ מעין זה עשוי להציל את הכתובת הבאה שתתגלה באתר. מחירו להערכתי  הוא מספר עשרות אלפי שקלים.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'רעיון מרתק. '
רעיון מרתק.
20/01/2010 | 08:53
2
26
למה בדיוק משמש המכ"ם המילימטרי בבדיקות בטחוניות?
(אני מכירה את השימוש במסוקים)


לדעתי הפרופ. זקוק לרעיון נוסף
איך לגייס את הכסף למיכשור הזה ולשאר ההוצאות הכרוכות בהמשך החפירה במקום?
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מציאת חפצים שהוסתרו על הגוף'
מציאת חפצים שהוסתרו על הגוף
20/01/2010 | 09:10
21
מדובר במכ"מ המסוגל להפריד בין אדם ללבושו וחפצים המוסתרים עליו, ולכן לא היה בו שימוש עד עתה בנמלי התעופה באירופה, מחשש לצנעת הפרט.

בעזרתו ניתן היה לגלות את חומר הנפץ הפלסטי שהסתיר המחבל הניגרי בתחתוניו...

במטוסים ובעיקר במסוקים מדובר באורכי גל ארוכים יותר, עדיין בתחום המילימטרי, על מנת למצוא גובה מדויק מעל הקרקע ולאתר מכשולים.
המענין במכ"מ מעין זה הוא שניתן לכייל אותו בהתאם לאורכי הגל הצפויים מהעצמים הנדרשים (לדוגמא חרסים) ולהגיע לדיוקים גבוהים מאד.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'לגבי השגת מכ"מ מעין זה'
לגבי השגת מכ"מ מעין זה
20/01/2010 | 09:15
15
יתכן וניתן לשכנע את אחת התעשיות הבטחוניות לתרום שימוש במכ"מ לצרכי החפירה, בעיקר לאחר גילוי הכתובת הנוכחית.
הכתובת בארץ היא "אלתא"
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מכ"מ לגילוי כתובות'
מכ"מ לגילוי כתובות
20/01/2010 | 23:56
3
41
זה נשמע כל כך פנטאסטי. אבל למה לא לנסות. אפשר לראות אם המכשיר מזהה דיו על כתובת מוכרת, ואחר כך לנסות על חרסים המתגלים בחפירה.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'המכ"מ לא יזהה דיו'
המכ"מ לא יזהה דיו
21/01/2010 | 00:01
2
21
אולם הוא יוכל לזהות חריטה על גבי חרס, גם בעומק זניח שאינו נראה בעין
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הבעיה היא שלרוב נגלה כתובות דיו'
הבעיה היא שלרוב נגלה כתובות דיו
21/01/2010 | 14:57
1
19
ולא חרותות. מעבר לכך החרותות בולטות לאחר השטיפה, והדיו יכול להשתפשף בקלות. אני מכיר את המכשור שאתה מדבר עליו, אני לא יודע אם הוא יתאים למקרה הזה.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'לגבי כתובות דיו יכול להציע פתרון טכנולוגי אחר'
לגבי כתובות דיו יכול להציע פתרון טכנולוגי אחר
21/01/2010 | 15:20
17
המבוסס על גלאים טרמיים, שיהיו רגישים להפרשי החום הנובעים מהבדלי הצבע. לאחרונה הוזל מחירם של גלאים טרמיים לא מקוררים, אולם יש צורך לבדוק אם רגישותם של אלה גבוהה מספיק.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-' סיכום השבוע לקראת האירוח הערב'
סיכום השבוע לקראת האירוח הערב
26/01/2010 | 11:56
12
16
הדיון הערב יחולק לכמה נושאים:

1. הכתובת
2. הממצא
3. הטרמינולוגיה
4. המתודולוגיה
5. הפרשנות

פרופ' גרפינקל יהיה אונליין מ6 בערב משך שעה וחצי בערך, אני ממליץ לכולם לרשום את שאלותיהם לפי הנושאים.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שאלות לגבי הכתובת וקריאתה'
שאלות לגבי הכתובת וקריאתה
26/01/2010 | 11:57
1
14
לצפיה ב-'הקונטקסט והפיענוח לפי פרופ' גרפינקל'
הקונטקסט והפיענוח לפי פרופ' גרפינקל
26/01/2010 | 12:16
19
------------------------ציטוט-----------------------------------
• ‫כתובת חירבת קייאפה‬    יוסי גרפינקל   19/01/10 12:01
  
הכתובת נמצאה בעונת 2008, על רצפת חדר, בבית השני מצפון לשער המערבי של האתר.
תחילה נחפר החדר במסגרת הריבוע ולאחר שהבנקט (מחיצה בין ריבועי חפירה) צוייר, פירקנו אותו. בתחתית הבנקט, תחת כשני מטר של מילויים מאוחרים, נתגלה מפלס הרצפה וכל הממצאים שבו (חרסים, עצמות בעלי חיים, וכד') נאספו. מוצא החרס היה בחור צעיר בן 17 שהתנדב לכמה ימים, בשם ליאור. כל מפלסי הרצפות בחפירה מנופים (מסורת מחפירותי הפריהסטוריות) וכך גם כאן.
עוד במהלך הבוקר היה מוזר למדי לראות בדלי הממצאים חרס גדול במיוחד, בעל מתאר גיאומטרי, שכן חרסים נשברים בצורות לא מוגדרות. אף החזקתי אותו בידי, אבל בגלל האבק והצימדה לא נראו על החרס סימני כתב. מעתה ואילך שוב לא אתעלם בשטח מחרסים יוצאי דופן שכאלו.    
בצהריים כל דליי הממצאים מולאו מים ולקראת השעה 5 אחר הצהריים, בעת שטיפת הממצא הבחין אחראי שטח, סטודנט קוראני בשם סאנג-יופ שמופיעה על החרס האות האנגלית A. אכן, כבר יוחנן אהרוני היה מודע בחפירות לכיש שכאשר החרסים רטובים, ושכבת האדמה והאבק ירדו, ניתן לזהות בהם כתובות. למזלנו הכתב אובחן לפני שהחרס עבר הברשה מאסיבית, שהיתה יכולה למחוק את הכתובת לחלוטין. (כדי להגביר מודעות לענין כתובות על גבי חרסים, הבטחתי בעונת 2009 שמתנדב שיזהה כתובת בעת שטיפת חרסים יקבל החזר של שבוע מדמי ההשתתפות בחפירה, סכום של  300$).

כבר בשטח היה ברור על פי צורת האותיות אלף ועין שמדובר בכתובת שהאותיות שלה הן מהטיפוס שמקובל לכנותו "פרוטו-כנעני". שיש חמש שורות כתב ושישנם קווים שחורים המפרידים בין השורות. הכתובת פורסמה בעברית לפני כחודשיים ובאנגלית לפני כשלושה שבועות. המפענח והמפרסם הוא ד"ר חגי משגב. הוא קבע שמדובר בעברית. כן ראו וכתבו על הכתובת שלושה אפיגרפיים נוספים: ד"ר עדה ירדני, פרופ' אהרון דמסקי ופרופ' שמואל אחיטוב. הכתובת קשה לקריאה כי חסרים בה אותיות, וקטעים מסוימים לא השתמרו בברור. היא נסעה לארצות הברית לסדרת צילומים בארבע מעבדות מאוד מיוחדות, וצילומים אלו שיפרו את הבנת הכתוב.
לאחרונה הציע פרופ' גרשון גליל פירוש לכתובת, הכולל שיחזור מאסיבי של אותיות ומילים. על בסיס השערה זאת נבנתה קומה שניה, הטוענת לזמן כתיבת חלקים מהמקרא. בהודעה לעיתונות שהוציאה אוניברסיטת חיפה מוצג גליל כחוקר הראשון שפיענח את הכתובת, ושקבע כי לשונה עברית. יש בעיות אתיות קשות בצורה השיקרית בה הוצג גליל בהודעה זאת.

יש להבהיר את שלבי עבודתו של פרופ' גליל:
1. הוא לקח כבסיס את הקריאה של ד"ר חגי משגב, שפירסם את הכתובת לראשונה. משגב הוא חוקר המתמחה בפיענוח של כתובות עבריות וארמיות עתיקות (אפיגרף שמי-מערבי). משגב שפיענח את מרבית האותיות לא קיבל טקסט ברור בעל משמעות מתחילתו ועד סופו, אלא קטעי משפטים ומילים בודדות.
2. הוא לקח כתוספת לקריאה של משגב כמה שינויים, שהוצעו על ידי ד"ר עדה ירדני, אף היא אפיגרפית בעלת נסיון רב בפענוח כתובות עתיקות (היא פענחה למשל את לוחיות הכסף מכתף הינום בירושלים כטקסט המכיל את ברכת כהנים). התרומה העיקרית של ירדני היא שהמילה שפט מופיעה פעמים בשורה השניה של האוסטרקון. (משגב, אגב, מתנגד לקריאה זאת).
3. ברווחים שיש בין אותיות או במקומות שהכתב מאוד מטושטש, או בלתי קריא לחלוטין, גליל השלים אותיות ומילים לקבלת טקסט רציף מתחילת האוסטרקון ועד סופו. בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי שעבר היה כתוב: "החוקר הצליח לקרוא את האותיות שעל החרס". למעשה של דבר פרופ' גליל הצליח לקרוא את האותיות שאין על החרס. כלומר, במקומות החסרים הוא השלים אותיות ומילים שאינן נראות. כל מילות המפתח: אלמנה (פעמים), יתום ואביון משוחזרות.
4. על בסיס השיחזור הבעייתי כשלעצמו, צצה תיאוריה גדולה ועצומה על זמן כתיבתם של חלקים מהמקרא כבר בסוף מאה 11 לפנה"ס. ודאי שמבחינה מדעית אין לבנות קומה שניה על בסיס קומה ראשונה שאין לה יסוד מוצק.
הערה אתית: בהודעה לעיתונות שיצאה מטעם אוניברסיטת חיפה מוצג פרופ' גליל כחוקר הראשון שקרא את האוסטרקון וקבע שלשונו עברית. יש בכך משום מצג שוא והונאת הציבור, ולא יאה שמוסד אקדמי וחוקר באוניברסיטה מנכסים לעצמם את תוצאות עבודתם של חוקרים אחרים.

ולסיום בדיחת קרש: בשיחזור של פרופ' גליל מופיע שהמלך צריך לדאוג לאלמנות (פעמים). נראה שדוד המלך קרא את האוסטרקון וקיבלו כפשוטו, שהרי הוא ידוע בחיבתו לאלמנות, עד כדי כך שקודם היה מחסל את בעליהן ואז מתחתן איתן (אביגיל,בת-שבע).

-----------------------סוף ציטוט----------------------------
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שאלות לגבי הממצא מהאתר'
שאלות לגבי הממצא מהאתר
26/01/2010 | 11:57
1
9
לצפיה ב-'ממצאים שונים מהאתר לפי פרופ' גרפינקל'
ממצאים שונים מהאתר לפי פרופ' גרפינקל
26/01/2010 | 12:36
20
אין באתר כלל עצמות חזיר, המוכרות באתרים פלשתיים וכנעניים.

יש באתר טסי אפיה ששימשו להכנת פיתות (או מאפה דומה), שאינם מופיעים באתרים פלשתיים ומוכרים באתרים ביהודה.

התוכנית העירונית של האתר כוללת בתי מגורים הצמודים לחומת סוגרים. כל סוגר מהווה חדר אחורי של בית. תוכנית עירונית כזאת מוכרת רק בארבעה אתרים אחרים באיזור, כולם בממלכת יהודה של המאות 9-8 לפנה"ס: בית שמש, תל נצבה, תל בית מרסים ובאר שבע.

על רצפות המבנים נמצאו עשרות כלי חרס מרוסקים, מגוון גדול של כלי אבן, ובאחד החדרים גם פגיון ברזל.

יש באתר שרידים ממספר תקופות:
א. חרסים של תקופת הברונזה התיכונה בכמויות גדולות.
ב. עיר מבוצרת מתקופת הברזל, מסוף המאה ה-11 או תחילת המאה העשירית.
ג. שכבה הלניסטית עם בנית קיר הקפי ובתי מגורים.
ד. מטבעות בודדות במילויים או פני שטח מהתקופה החשמונאית, מרד ראשון, ערים רומאיות, ביזאנטיות, מוסלמי קדום.

המיכלול הקראמי דומה לשכבה XII בערד ולשכבה VII בבאר שבע.

הקיץ נמצאה בחפירה בולה אחת, אלא שהיא חלקה ואינה נושאת כל סימן.

לא נמצאו הקיץ כתובות, אבל בתחום הקרוב יש לציין חותם דמוי חרפושית הנושא דמות אריה רובץ ודמות אדם עומד המחזיק מקל בידו.

הציטוט הבא הוא מתוך המאמר בIEJ:
Two outstanding items were found in Area C. One is a pottery fragment of a model of a house,  including architectural features and a palm tree. The other is a small glass seal depicting a lion and a
standing figure.
Garfinkel, Y. and Ganor, S. 2009. Khirbet Qeiyafa, 2009. Israel Exploration Journal. Vol.59/2 Pp:218.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שאלות לגבי הטרמינולוגיה של הפירסום'
שאלות לגבי הטרמינולוגיה של הפירסום
26/01/2010 | 11:58
4
לצפיה ב-'שאלות לגבי המתודולוגיה של החפירה'
שאלות לגבי המתודולוגיה של החפירה
26/01/2010 | 11:58
1
8
לצפיה ב-'תיארוך ובדיקות רדיומטריות לפי פרופ' גרפינקל'
תיארוך ובדיקות רדיומטריות לפי פרופ' גרפינקל
26/01/2010 | 12:55
12
ציטוט מתוך:Garfinkel Y. and Ganor S. 2008. Khirbet Qeiyafa: Sha`arayim. Journal of Hebrew Scriptures - Volume 8: Article 22

Absolute dating at Khirbet Qeiyafa is based on four burnt olive pits, measured at Oxford University. The results of the first
two samples were sent to us on 6 October 2008 and the other two samples on 7 November 2008:
• OxA-19425 Qeiyafa 5 2851±31
• OxA-19426 Qeiyafa 6 2837±29
• OxA-19588 Qeiyafa 7 2799±31
• OxA-19589 Qeiyafa 1 2883±29
The average of these four measurements, as provided by Christopher Bronk Ramsey of Oxford University is: 2844±15 (Fig. 3). After calibration the dating is 1026–975 BCE (59.6%) or 1051–969 BCE (77.8%). As Khir-bet Qeiyafa is an Iron Age IIA site, we are left with a dating post-1000 BCE, that is, 1000–975 BCE (59.6%) or 1000–969 BCE (77.8%). These dates fit the time of King David (ca. 1000–965 BCE) and are too early for King Solomon (ca. 965–930 BCE

נשלחו למעבדה שמונה דוגמאות. אחת לא הכילה מספיק פחמן ולא נימדדה. דוגמא אחרת פוצלה לשתיים וכך יש לנו בכל זאת שמונה מדידות. בדוח הסופי שפורסם לפני כחודש מוצגות כל התוצאות.

ארבעת המדידות הראשונות נלקחו מסוגר בחומת העיר (הסוגר השני מצפון לשער המערבי). חשבנו שהן ייתנו תיארוך ישיר לביצור האתר. תוצאות המדידה היו מעורבות וכללו מצד אחד תיארוך לתקופה ההלניסטית ומצד שני תיארוך לתקופת הברונזה התיכונה. הבנו מכך שהסוגר אינו קונטקסט טוב לשליחת דוגמאות, ואכן בין האבנים הקיקלופיות יש לעיתים רווחים של עד חצי מטר. ברווחים אלו יכלו להחפר מחילות על ידי בעלי חיים וחדירות של שורשי צמחים. לאחר שהבנו זאת שלחנו עוד ארבע דוגמאות, מחדרים פנימיים של בתי מגורים ומתוך מפלס תקופת הברזל בשער. ארבעת מדידות אלו היו ממוקדות, ונתנו מקבץ המתארך את האתר בין 1050-969 לפנה"ס, כלומר למחצית השניה של המאה ה-11 לפנה"ס והשליש הראשון של המאה העשירית לפנה"ס.
כשהגיעו תוצאות המדידות ביקשתי מד"ר אילן שרון, חופר תל דור, ומומחה לתיארוכים וסטטיסטיקות של פחמן 14 לבדוק את התאריכים והוא שלח לי את הגרף עם התוצאות. כיוון שד"ר שרון הוא מתומכי הכרונולוגיה הנמוכה, אנני חושש שיש כאן הטיה של התוצאות. מאוחר יותר קיבלתי חישובים נוספים מפרופ' ברוק-רמזי, מנהל המעבדה לפחמן 14 באוניברסיטת אוקספורד, שהוא סטטיסטיקאי ידוע וכתב את תוכנת המחשב לתיארוך רדיומטרי שרבים משתמשים בה. לפיכך יש לקבל את התוצאות כאמינות.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שאלות על הפרשנות והצעות לפרשנות אלטרנטיבית'
שאלות על הפרשנות והצעות לפרשנות אלטרנטיבית
26/01/2010 | 11:59
9
לצפיה ב-'המאמר עצמו: '
המאמר עצמו:
26/01/2010 | 18:33
3
12
המאמר עצמו גדול מדי לאתר ולכן ינתן לינק להורדתו מן הרשת. המאמר באדיבות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה:http://israelexplorationsociety.huji.ac.il/:

Garfinkel, Y. and Ganor, S. 2009. Khirbet Qeiyafa, 2009. Israel Exploration Journal. Vol.59/2 Pp. 214-220.

לינק להורדת המאמר מהרשת:
http://www.4shared.com/file/207967658/7d0d2a0c/qei...
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'לינק לא עובד'
לינק לא עובד
26/01/2010 | 19:02
2
5
לצפיה ב-'אצלי הוא עובד...'
אצלי הוא עובד...
26/01/2010 | 19:05
1
11
תמתין קצת, אח"כ תלחץ על הורדה - מסומן בעיגול.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מאמר קצר'
מאמר קצר
26/01/2010 | 19:18
9
התמונות נותנות המחשה טובה, אולם אין מידע נוסף על זה שפורסם כאן
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'טרום אירוח - שאלה על זיהוי אתני בברזל ב'
טרום אירוח - שאלה על זיהוי אתני בברזל ב
26/01/2010 | 16:43
42
11
התוכלו לסבר את אוזני, כאחד שלא בקיא בעניין. כיצד מזהים את תושביו האתניים של היישוב?

אני מבין שבברזל II היו כאן עבריים, פינקיים-כנענים, ופלישתים.

ויש לי בלאגן בראש, תוכלו לעשות לי סדר?

* היו עוד קבוצות חוץ משלוש אלו? (לא היו ישובים מצריים צפונה מסיני? אם לא - איך זה?)
* מה הטרימנלוגיה הפורמלית ליישובים "יהודיים"? ("יהודיים? עבריים? או שיש חלוקה ל"ישראלים" ו"יהודאיים"?)
* ממתי מתחילה להופיע התיישבות בעלת סממנים "עבריים" (הן ביהודה, והן בישראל)

ושאלת השאלות, מהם ההגדרות/ההבחנות המקובלות לזיהוי והבחנה ביניהם?
* שמעתי על חומת סוגרים, (לא קיימת בפלשיתיים או פיניקיים?)
* בית בדגם ארבע מרחבים, שלא קיים בישובים הפיניקים, אבל קיים הן ביהודה והן בישראל. האם הוא קיים בפלשיתים?
* מינימום של עצמות חזיר (פחות מאחוז מהממצא הזואלוגי, עצמות כבשים/בקר) הבנתי שלא נמצא מחוץ לאתרים ישראליים, אבל האם זה לא מתחיל להיות מעגלי? (בישוב יהודי אין עצמות חזיר => אם אין עצמות חזיר זה יישוב יהודי)
**שאלה נוספת, ממתי מתחילה התופעה הזאת בארץ ישראל? רק בברזל ב'? ופחות או יותר ממתי? (לא הספקתי עוד לקרוא את "עצמות חזיר" של xx)
* תוכלו להחריב על שער לכיוון ירושלים? האם זה ממש סימן מובהק? (אין יישוב פלשיתי כזה? ולאן פונים שערי היישוב הפלשיתי?), האם הוא קיים בכל היישובים ביהודה? (ומה בהקשר לחוץ ליהודה?)
*ואלו עוד פרמטרים משמשים להבחנה?

ועוד שאלה, יותר בהקשר האפיגראפי, האם ממצא בפרוטו כנענית (שנמצא בח' קייאפה), לא נותן זיקה לסוף ברזל א - תחילת ברזל ב'? יש עוד ממצאים אפיגראפיים ממקומות דומים מהמאה העשירית ואילך?

<שרשרו אותי, אם זה לא המקום המתאים>
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'* הספר עצמות חזיר => "שרידי חזיר" של הסה.'
* הספר עצמות חזיר => "שרידי חזיר" של הסה.
26/01/2010 | 16:51
12
לצפיה ב-'הברזל II היא תקופה ארוכה'
הברזל II היא תקופה ארוכה
26/01/2010 | 17:52
16
15
ויש בה המון תנודות אוכלוסייה (יחסית לאזור). המונח "עבריים" הוא מונח מאוחר לאוכלוסייה שיש פה באותה תקופה, ושוב, זה תלוי את מי אתה שואל.
זו בדיוק התקופה שבה מתחיל העיור בארץ, וחלק מהעניין היא השאלה מה גורם לעיור הזה. האם ה"מלוכה המאוחדת" של דוד ושלמה? האם יש פה תהליכים אחרים? האם יש מלוכה מאוחדת או שלאו?
אז לדעתי, בארץ יש כמה קבוצות אוכלוסיה: הישראלים (מדן ועד קו בית אל בערך) היהודאים (מלשון יהודה) שנמצאים בהר יהודה ושפלת יהודה מקו בית אל דרומה. הפלישתים שכיום אנו יודעים שיש בהם עממים שונים, פניקים שנמצאים על החוף ובנוסף לכל אלה יש גם את הכנענים, שאין להם בטוי חומרי ממש, אלא רק ביטוי מתיאורי המקרא.
בתי ארבעה מרחבים הם אמנם סימן היכר אך לרוב הם מאפיינים את הברזל I, ומעט בברזל II, בעיקר באזורים כפריים. עד כמה שאני זוכר, לא קיימים באזור הפלישתי.
עצמות חזיר הן קריטריון, אך היעדרותן יכולה להיות מוסברת ביותר מהסבר אחד. הסבר דתי או התבדלותי יכול להיות, אך יכולות להיות סיבות אחרות לכך.
אני לא מכיר את העניין של שער לכיוון ירושלים בתקופות הללו, רק בתקופות מאוחרות הרבה יותר.
כיוון שהפרמטרים הם גמישים שאלת הפרשנות פתוחה.
לגבי הכתובת, יש ממצא דומה מעזבת צרטא ליד ראש העין שהחופר מתארך למאה ה11 אאל"ט. בעקבות מציאת הכתובת של קייאפה, הוצע לאחר את עזבת צרטא.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'"שער גת" ו"שער ירושלים" בחירבת קייאפה'
"שער גת" ו"שער ירושלים" בחירבת קייאפה
26/01/2010 | 18:21
2
32
יש לנו בחירבת קיאפה שני שערים. הראשון שזוהה ונחפר בשנים 2007-2008 פונה למערב, לכיוון תל עזקה (1.5 ק"מ) או תל צאפי (12 ק"מ).

השער השני שנחפר בשנים 2008-2009 פונה לדרום ונמצא בפינה הדרומית-מזרחית של האתר, הוא פונה לכיוון תל שוכה (2 ק"מ) או לכיוון הדרך לירושלים (כ-30 ק"מ). זהו שער הבנוי באופן מונומנטאלי יוצא דופן, שבחזיתו אבנים שגודלן כ-3 מטר ומשקלן מוערך ב 8-10 טון כל אחת.

אם חירבת קייאפה הייתה עיר חסות של ממלכת גת, הדרך המרכזית שהובילה אליה באה מכיוון מערב, מגת. אם חירבת קייאפה הייתה עיר בממלכת יהודה, הדרך המרכזית שהובילה אליה באה מכיוון מזרח. על פי הגיון זה השער המונומנטאלי יותר והמרשים יותר מעיד מהיכן הגיע הדרך הראשית, מכיוון יהודה.    
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'זה מקובל לעשות שער לכיוון העיר היריבה??'
זה מקובל לעשות שער לכיוון העיר היריבה??
26/01/2010 | 19:06
1
15
לצפיה ב-'מדוע יש שער שני בחירבת קייאפה??'
מדוע יש שער שני בחירבת קייאפה??
26/01/2010 | 20:12
40
השער הוא נקודת תורפה בביצורי העיר. אין כל טעם לבנות שער מול האוייב.

למה יש בחירבת קייאפה שני שערים? באמת שאין לי שום רעיון סביר להסבר התופעה. אבל יש לציין כי כל שער נמצא בהקשר לדרך שהובילה לאתר. כלומר, יש הגיון טופוגרפי במיקום השערים.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הערה: בנוסף למקרא'
הערה: בנוסף למקרא
26/01/2010 | 18:35
12
25
הכנענים מופיעים רבות טקט אחד לפני כן, בתקופת אל עמארנה. המכתבים כתובים אמנם אכדית אך יש בהם השפעות כנעניות רבות (ואפילו מילים כנעניות). על כך למשל מחקרו של שלמה יזרעאל העוסק באכדית של אמורו, ומחקריו של אנסון רייני על הכנענית בתקופה זו. הארץ המכונה בתנך ארץ כנען, מכונה בשם זה/דומה גם במכתבים, Kinahi (כאשר h מביעה אות גרונית, ח', אך יותר טוב ע').
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'וזה בכלל נושא נרחב משלו'
וזה בכלל נושא נרחב משלו
26/01/2010 | 18:41
2
14
הבנתי שמזהים אותם גם עם רת'מו המוזכרת בהירוגליפים. תוכל לתת באמת לינקים למאמרים הרלוונטים (ב-jstor או כל מה שיש באוניברסיטה)?

אגב, מה זאת אומרת "מילים כנעניות"? יש שפה כזו "כנענית"??

ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'ישנה שפה כנענית,'
ישנה שפה כנענית,
26/01/2010 | 19:32
1
38
הבעיה היא שהמקורות שציינתי אינם מאמרים, כי אם ספרים שלמים שהוקדשו לנושא. אני יכול לנסות ולמצוא מאמרים, אם אמצא אפתח אשכול בימים הקרובים.

כרגע, אולי תצליח לפתוח את הקישור הבא: http://www.tau.ac.il/humanities/semitic/aloni.pdf. אם לא, אולי לקדימון יוכל איכשהו לצרף את זה כקובץ. מדובר במאמר קצר בעברית (נדיר!) של שלמה יזרעאל מהחוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, מומחה בעל שם לאכדית ולתקופה זו. המאמר נקרא: "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ; על לשונות ארץ ישראל בתקופה הכנענית" (תוכל אולי גם למצוא אותו כך בגוגל).
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'טירון באמצע החיים'
טירון באמצע החיים
26/01/2010 | 23:00
23
אני מנסה לשים את הקובץ גם כאן. אם זה לא יצליח, אתייעץ עם לקדימון.

לילה טוב
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'השפה הכנענית'
השפה הכנענית
26/01/2010 | 18:44
8
43
אכן אין לנו טקסטים כנעניים משמעותיים מכנען הדרומית. ממכתבי אל-עמרנה מתקבל הד עמום בלבד.

באוגרית יש כתובות רבות, ומשמעותיות ביותר, אבל זו כנענית צפונית.

לכן ישנה התלבטות מוצדקת אם הכתובת של חירבת קייאפה היא כנענית, פניקית או עברית.  
לדעת ד"ר משגב האפיגרף שפירסם את הכתובת, הכתובת היא בשפה העברית בגלל המילה "תעש" = לעשות המוכר רק בעברית.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אאל"ט, ד"ר משגב מנסה במאמרו לשנות טרמינולוגיה'
אאל"ט, ד"ר משגב מנסה במאמרו לשנות טרמינולוגיה
26/01/2010 | 18:54
7
27
ואכן מניעיו מוצדקים. כיוון שהמינוח "פרוטו-כנעני" יוצא מנקודת הנחה כי יש כתב "כנעני" ולא כך הוא.
לפי מיטב הבנתי האפיגרפית, הבעיה הראשית היא שהאל"ף מצויה בכמה כיוונים כמו עוד אותיות, כך שקשה להבין האם לקרוא את הכתובת משמאל לימין, מימין לשמאל, מלמעלה למטה או "כחריש השור".
יכול להיות שאם ננסה לקרוא אותה אחרת נגיע למסקנות אחרות?
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'בכנס בקיץ שעבר'
בכנס בקיץ שעבר
26/01/2010 | 19:02
4
21
אאל"ט מישהו ניסה לקרוא אותה מלמעלה למטה...

בכל אופן, עד כמה שאני זוכר משם, חלק מהאותיות כבר מתייצבות בתקופה הזו, אבל לא מספיק זוכר.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'התייצבות האותיות'
התייצבות האותיות
26/01/2010 | 19:32
3
35
אחד הדברים הבולטים בכתובת היא שהאות אלף מופיעה בשלוש תנוחות שונות. כך גם אולי אותיות נוספות.

כלומר, אין לנו צורה אחת סטנדרטית לכתיבה "נכונה". הכל הולך.

מתי הדברים מתקבעים? כשיש בית ספר לסופרים, ושם מלמדים אותם לכתוב בצורה אחת מוגדרת.
דבר זה מופיע לראשונה בכתובות גבל, שבלבנון. משם הרעיון עובר ומתפשט לשאר חלקי האיזור.

בכתובת תל זית, גם היא מאיזור השפלה, מופיע כבר כתב המכונה פיניקי, ולא כתב פרוטו-כנעני. כאן צורת האותיות כבר כמקובל.
ואכן, הקראמיקה מתל זית מאוחרת לזו של חירבת קייאפה. בתל זית, כמו בשכבה 5 בלכיש מופיע מירוק פרוע וכן מירוק פרוע המאורגן בצורה גיאומטרית על קערות. עיטור זה כלל לא מופיע בחירבת קייאפה.

אנו רואים שניתן לחלק את הקרמיקה של האיזור לתחילת מאה עשירית (קייאפה) וסוף המאה העשירית (לכיש 5, תל זית).
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אפרופו, מה התארוך של לוח גזר?'
אפרופו, מה התארוך של לוח גזר?
26/01/2010 | 19:39
2
20
גם בסוף המאה העשירית, אבל מאוחר לתל זית?
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'לוח גזר '
לוח גזר
26/01/2010 | 19:46
1
43
אוסטרקון חירבת קייאפה כתוב בכתב פרוטו-כנעני, בדומה לאוסטרקון בעיזבת צרטה.

מאוחרים להם בצורת הכתב, שהוא כבר פניקי, הם החרוטת מתל זית ולוח גזר. מקובל שהם כבר משקפים כתב פיניקי.
אנני אפיגרף ולא ערכתי מחקר השוואתי בין שתי הכתובות הללו.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'התכוונתי לשאול'
התכוונתי לשאול
26/01/2010 | 20:03
19
מאיזה תאריך הממצאים מתל גזר, ואם יש כמה שכבות - מה שקשור ללוח.

אחיטוב, על פי חקר השוואתי, משווה זאת לכתובות הפניקיות של גבל מאותה התקופה. מבחינה היסטורית (מקראית) הוא מציע רבע ג' במאה העשירית (בין בניין העיר על ידי שלמה לחורבנה על ידי פרעה, מלכים א, ט, 15-17).

מאחר שהשזכרת את אבן תל זית, וציינת שהיא שייכת לסוף המאה העשירית. התענייניתי מה מקומה ביחס לגזר, (נטען שהאבן תל זית מוקדמת לגזר, זה נכון?)

<תודה על המענה>
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אשמח אם תרחיב בענין'
אשמח אם תרחיב בענין
26/01/2010 | 19:17
13
(ציטוט:) "כיוון שהמינוח "פרוטו-כנעני" יוצא מנקודת הנחה כי יש כתב "כנעני" ולא כך הוא". מי לדעתו המציא את הכתב הזה?

ד.א. עד כמה שאני רואה, גם שלמה יזרעאל מכנה אותו 'פרוטו-כנעני'. בני זאס בכרך 10 כותב פשוט "כתב פיניקי".

[האמת שה-'פרוטו' לדעתי קצת מיותר; הרי הכנענים חיים בכנען זמן רב לפני הופעת הכתב, כך ש'כתב כנעני' מספיק בהחלט, אלא אם כן רוצים להפרידו מהוריאנט הפיניקי המאוחר יותר, שהרי הפיניקים אף הם כנענים].
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'טרמינולוגיה של ראשית כתב האלף-בית'
טרמינולוגיה של ראשית כתב האלף-בית
26/01/2010 | 19:18
30
כאשר התגלו הכתובות הראשונות בצ'ארביט אל חאדם בסיני הן נקראו כתובות פרוטו סינאיות. כלומר קודמות לכתב הסינאי.
ומהו כתב סינאי? אלו הן בעצם כתובות נבאטיות מחצי האי סיני. אבל בין שני הכתבים מפרידות כאלף וחמש-מאות שנה, ולכן הביטוי פרוטו-סינאי הוחלף בפרוטו-כנעני.

אבל אין לנו בעצם כתב כנעני המופיע לאחר הכתובות הפרוטו-כנעניות ולכן המרכיב "פרוטו" אינו במקום, אלא אם נקרא לכתב זה "פרוטו-פניקי".

הכי פשוט לקרוא לכתב זה כתב כנעני.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'זיהוי אתני של אוכלוסיות קדומות'
זיהוי אתני של אוכלוסיות קדומות
26/01/2010 | 18:12
22
34
בודאי שזה נושא מסובך ביותר. באופן קונקרטי, לעניינו ניתן לראות בתקופת הברונזה המאוחרת, בדרום ומרכז הלבנט (ארץ ישראל, ירדן, הישות הפלסטינאית, לבנון, מערב סוריה) אוכלוסיה כנענית שהיתה מאורגנת בערי מדינה. אנו מכירים באוגרית בסוריה ארכיונים עם מיתוסים כנעניים, על בעל, ענת ואלים אחרים. אנו מכירים אותם מארכיון אל עמראנה שנתגלה במצרים, ובו מכתבים שנשלחו בעיקר מאיזור ארץ ישראל. מכתבים אלו כתובים אכדית, ולא כנענית. ארגון חברתי זה התקיים כ 400 שנה (בערך 1550-1150 לפנה"ס). במאה השנים האחרונות, אולי כבר מסביבות 1230 לפנה"ס המערך הזה החל לשקוע ולהעלם.

בסביבות 900 לפנה"ס אנו מכירים באותו איזור מדינות לאומיות: יהודה, ישראל, עמון, מואב, אדום, וממלכות ארמיות. במקביל ישנם גם כמה איזורים בהם התקיימו ערי מדינה: בפלשת ובפניקיה.

כיצד מתמונה אחידה, פחות או יותר של ערי מדינה כנעניות בברונזה המאוחרת, התגבשה התמונה של תקופת הברזל?
נושא זה לא ברור ויש אפשרויות שונות לחקור את ההתפתחות האתנית: כלי חרס, מנהגי קבורה, שמות (והמרכיב התיאופורי בהם, כמו: נתניהו, נתנאל, נתנבעל) תזונה, כתב, איקונוגרפיה ועוד.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אז איך עוזרת חירבת קייאפה לתעלומה הזו?'
אז איך עוזרת חירבת קייאפה לתעלומה הזו?
26/01/2010 | 18:21
12
17
אם ניתן לזהות בה באופן קונקרטי אוכלוסיה יהודאית בגלל היעדר עצמות חזיר, אוכלוסיה פלישתית בגלל כלי החרס הפלישתיים, אולי היא "החוליה החסרה" שמקשרת את תקופות הביניים האלה? אולי במקום לנסות ו"לאחר" אותה, אנו צריכים לנסות ו"להקדים" אותה אל תקופת התפר שבין הברזל 1 לII?
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אתניות בחירבת קייאפה'
אתניות בחירבת קייאפה
26/01/2010 | 18:33
9
40
משלחת החפירות לא החלה את הדיון באתניות של האתר. אנו היינו מחכים כמה שנים, אוספים נתונים ברורים על עצמות בעלי חיים, ארכיטקטורה, כלי חרס, וכדומה, ואז מנסים לנתח באופן שקול.

אבל לפרופ' נדב נאמן אצה הדרך, והוא, ללא כל דיון בתרבות חומרית כזאת או אחרת, הציע שמדובר באתר פלשתי.

בבקשה, תפנה אליו ותשאל אותו מה המתודולוגיה שלו כשהציע שחירבת קייאפה היא אתר פלשתי.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אני כמובן לא מייצג את נדב נאמן'
אני כמובן לא מייצג את נדב נאמן
26/01/2010 | 18:44
2
33
אבל האם יתכן שהוא הציע זאת מפני שהאתר קרוב כל כך (12 ק"מ) לגת, הגדולה ממנו כמעט פי 20? האם יתכן שאנשי גת היו מאפשרים את הקמת הישוב וביצורו (מן הסתם כנגדם)?

להערכתי ישנן מספר תשובות אפשריות:
1. אנשי האתר פלישתים והאתר מהווה שלוחה של גת. על פי דבריך תשובה זו בלתי אפשרית.
2. הסינכרון בין האתרים שגוי (האתר נבנה קודם להקמת גת, או שקם לאחר היחלשותה).
3. האתר הוקם בגניבה או באישור גת, אך ברגע שהחל ביצורו פעלו אנשי גת כנגדו.

האם חשבתם על תשובות אחרות/נוספות לפתרון בעיה זו?
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תל צאפי (גת) וחירבת קייאפה '
תל צאפי (גת) וחירבת קייאפה
26/01/2010 | 19:24
1
46
בתל צאפי התקיימה עיר פלשתית כבר מהמאה ה-12 לפנה"ס. יש בה רצף שכבות יישוב עם שלבי קראמיקה הכוללים קרמיקה מיקנית IIIC 1B (מונו-כרום) המאפיינת את ראשית ההתישבות הפלשתית. לאחר מכן יש בה קראמיקה פלשתית דו-גונית עם מוטיבים מצויירים של ציפורים ודגים. אחר-כך מופיע השלב הפלשתי המנוון, ושלב של כלי אשדוד. זוהי התפתחות איזורית האופיינית לאתרים פלשתיים ומוכרת גם באשדוד ובאשקלון.

ברור מכך שחירבת קייאפה הוקמה לאחר שגת כבר הייתה קיימת לפחות 150 שנה.

האתר השולט באיזור הוא תל עזיקה. מדוע לא הקימו את היישוב שלנו בעזיקה? אולי חששו להתגרות בפלשתים שבגת, והקימו אותו על גבעה אחת מזרחית יותר.

האתר שלנו נהרס זמן קצר לאחר שנבנה, אולי דור אחד. סביר בעיני שהפלשתים הרסו אותו.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הערכה'
הערכה
27/01/2010 | 00:42
25
עזקה קרובה יותר לגת. בנוסף, המורדות התלולים של תל עזקה הם דוקא לכיוונים צפון ומזרח, והגישה הנוחה היא מדרום - כיוונה של גת.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'נראה לי, מהיכרותי השטחית עם האיש'
נראה לי, מהיכרותי השטחית עם האיש
26/01/2010 | 18:49
2
44
כיוון שלקחתי קורס איתו, והייתי עד להתכתשות האקדמית האחרונה שלו (בסופה כולנו צחקנו...) כי הוא הוציא את מאמרו בתשובה לכך שהזיהוי האתני של קייאפה הוצע "בין השורות" כיוון שזוהתה עם שעריים המקראית. כיוון שלא החלתם את הדיון באתניות של האתר, ראה לנכון פרופ' נאמן תוך מחקר (שטחי ככל שיהיה), לזהות את האתר כאתר פלישתי, אולי יותר כ"קונטרא" לכם.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מי התחיל.....'
מי התחיל.....
26/01/2010 | 19:37
43
אולי נקרא לגננת שתחליט מי התחיל.....

בכל אופן השתלשלות המאורעות היא כדלקמן:

1. פירסמנו סיכום קצר על האתר בחוברת שנקראת "הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה"

2. תוך 11 יום נאמן פירסם מאמר ששם האתר גוב ושהוא עיר פלשתית

3. הגבנו לאחר כחודש והצענו ששם האתר שעריים. שעריים כלל לא נידונה במאמר הראשון שלנו. התגובה שלנו נכתבה לאחר שהיו לנו תאריכים רדיומטריים לסוף מאה 11 לפנה"ס, וזיהינו באתר שער שני. כלומר, ראינו שיש התאמה בין שערים במקרא וחירבת קייאפה בשלושה הבטים: המיקום ליד עמק האלה, תקופת דוד, משמעות השם.

ואיזה נימוק יש לנאמן?
האם אנו יודעים דבר על גוב?  
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תגובות היסטריות כשפרדיגמה מתמוטטת'
תגובות היסטריות כשפרדיגמה מתמוטטת
<< ההודעה הנוכחית
26/01/2010 | 19:59
42
יש כאן זאנר אחר של כתיבה, שהתייחסתי אליו בדוח הסופי של חפירות חירבת קייאפה 1, שיצא לפני כשלושה שבועות. מה קורה כשפרדיגמה נופלת ומתמוטטת. כך למשל מה קרה לאנשי אסכולת קופנהגן, שטענו שדוד אינו דמות היסטורית, ופתאום הופיע כתובת תל דן?  הם ניסו באופן היסטרי לטעון שהכתובת מזוייפת, או שהמילה "ביתדוד" היא שם מקום (ולא שם דינסטיה), בדומה לשם העיר אשדוד, ועוד טענות שכיום ניראות מגוחכות לחלוטין.

אני רואה לצערי תגובות דומות כאשר עכשיו פרדיגמת הכרונולוגיה הנמוכה מתמוטטת. פיתאום ניתן לפרסם מאמר "מדעי" שחירבת קייאפה היא אתר פלשתי, ללא כל נימוק. ופיתאום ניתן לפרסם מאמר "מדעי" שעל פי חרסים מפני השטח העיר שאנו חופרים היא הלניסטית. כל אלו  הם בעיני תגובות היסטריות לנתונים החדשים. אין כאן מתודולוגיה, אין כאן ניתוח ממצאים, ואין כאן חשיבה מעמיקה, אלא תגובות מהבטן.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'אני חושב שזה גם בהסתמך על הפסוק משמ"א'
אני חושב שזה גם בהסתמך על הפסוק משמ"א
26/01/2010 | 18:59
2
31
וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת, וְעַד-עֶקְרוֹן

אאל"ט מהפסוק עצמו משתמע שהאתר פלישתי.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'לאו דוקא'
לאו דוקא
26/01/2010 | 19:07
25
העובדה המשתמעת באופן ברור מהפסוק היא ששעריים נמצאת מזרחית לגת.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'דרך שעריים'
דרך שעריים
26/01/2010 | 19:42
40
מהי שעריים ומהי דרך שעריים. אלו הבטים מאוד מעניינים.

כולם במחקר מושפעים מחוקר שעוד בסוף המאה ה-19 הציע ששערים נמצאת ממערב לעזיקה, בדרך לתל א-צאפי.
אבל יש כאן בעיה גיאוגרפית, כי בתחילת הסיפור אודות קרב דוד וגולית הפלשתים נמצאים ליד שוכה.
אם הקרב עצמו היה באפס דמים, בין שוכה לעזיקה, משמעו שהפלשתים נסוגו לאחור, או שהם נמצאו ממזרח לישראלים.

לדעתי כל הבנת הקטע היא בעייתית ואני מתחיל לחשוב על כיוון פרשנות אחר.  
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תיכנון עירוני בחירבת קייאפה'
תיכנון עירוני בחירבת קייאפה
26/01/2010 | 19:09
1
33
יכול להיות שנקודה זאת לא הודגשה בהערות השונות שרצות כאן, אבל אולי הדבר החשוב ביותר בחירבת קייאפה היא תוכנית האתר. יש לנו עיר מבוצרת המוקפת חומת סוגרים. (חומת סוגרים היא חומה שיש לה קיר חיצוני, קיר מקביל פנימי, וביניהן חדרים. כלומר במקום למלא את על עובי החומה באבנים, נשאר שטח לניצול, למגורים, איחסון, וכל מטרה אחרת - ראה מקרה רחב ביריחו...).

בחירבת קייאפה חומת המגורים משולבת בבתי מגורים, וכל סוגר מהווה חדר אחורי של בית. זוהי תפיסה עירונית המוכרת רק בעוד ארבעה אתרים אחרים: בית שמש, תל נצבה (ליד רמאללה), תל בית מרסים (ליד הקיבוצים דביר ולהב) ובאר שבע.

זוהי במוהבק תוכנית עיר יהודאית, שאינה מוכרת בפלשת או בממלכת ישראל !!
לכך יש להוסיף את העדר עצמות החזירים, את טסי האפיה, ואת העברית שבכתובת.

המיקום: למי יש אינטרס לישמור על הכניסה המערבית לעמק האלה. אם היתה כאן התפשטות פלשתית הם היו בונים ישוב בצד המזרחי של העמק, ליד תחנת הממסר ללויינים. זהו מיקום על הגבול המערבי של ממלכת יהודה, ונראה שרק מי שיושב בגב ההר ורוצה למנוע כניסה חופשית לאיזור יטרח לבנות עיר מבוצרת במיקום של חירבת קייאפה.

אולי כל אחד ממרכיבים אלו אינו עדות חד משמעית כשלעצמו, אבל כולם יחד, יוצרים תמונה המושכת לכך שהאתר הוא יהודאי.  
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'נקודה משמעותית'
נקודה משמעותית
26/01/2010 | 19:22
17
הטופוגרפיה לא השתנתה מאז, וממיקום העיר המבוצרת ניתן להשקיף מערבה ודרומה בלבד. מיקום העיר אינו סביר לו חששו מגיניה מהתקפה ממזרח.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'ואיך מגדירים אותם?'
ואיך מגדירים אותם?
26/01/2010 | 18:30
8
19
1. ללא ההקשר המקראי, מה מבדיל בין עמונים למואבים לאדומים וכו'? מה ההבחנה בממצאים הקרמיים למשל? (מישהו ציין כאן קנקן יחודי לשכבות ישראליות) במנהגי הקבורה? בתזונה (חזיר כבר נאמר, יש עוד?) (ותוכל להרחיב גם על שמות ואיקונוגרפיה?, לגבי כתב, אחיטוב ב"אסופות" בהקדמה זורק כמה מילים כיצד מבחינים, אם כי, האם לא ניתן למצוא תתי הבדלים בקוצו של E בין כל אזור גאורפי למשנהו? הרי אין לנו ממצא כה עשיר....)

2. יש הבחנה בין ישובים בדרום לצפון (יהודה, ישראל)? בשרשור הקודם מאן דהוא זרק פה מילה על הבדל קרמי, התוכל להרחיב?

3 ועוד שאלה, אין נוכחות מצרית יותר? אין חרפושיות/הירוגליפים? וממתי?

וכמובן, תודה... ותוכל לתת לחילופין ציון לספרות הרלוונטית בנושא.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שמות תיאופוריים'
שמות תיאופוריים
26/01/2010 | 18:39
7
42
שמות במזרח הקדום היו בעצם משפט שלם.

למשל ברכיהו, פירושו שהאל יהו יברך את הילד שנולד. שמות עם המרכיב יהו נפוצים ביהודה מסוף המאה השמינית לפנה"ס ועד חורבן בית ראשון.

בפנקיה לעומת זאת המרכיב התיאופורי הנפוץ הוא בעל, כמו חניבעל (מקרתגו הפניקית), בעלנתן, וכדומה.

באדום אל הממלכה נקרא קוס ושמות אדומיים אופיניים הם למשל ברקוס, קוסגבר, קוסנתן וכדומה.
אפשר ללמוד על התופעה של התפשטות האדומים מעבר הירדן לנגב ולשפלה במהלך המאות 7-4 לפנה"ס מתפוצת שמות עם המרכיב קוס בנגב ובאתרים בשפלה.


ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'לעניות דעתי'
לעניות דעתי
26/01/2010 | 18:49
6
25
הנושא מסובך יותר. כך למשל אפשר למצוא רמזים לשמות תיאופוריים כנעניים גם בקרב אנשי ישראל, כך למשל ירובעל (גדעון). אפילו בקרב משפחת המלוכה, מפיבושת, איש-בושת (בושת = בעל), וכד'.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'ובכונתילת אגרוד'
ובכונתילת אגרוד
26/01/2010 | 18:59
4
28
יש פולחן משותף ליהוה ולאשרה.

אגב, הבנתי גם שיש הבחנה בין יהודה לישראל ("יהו" מתקצר ל"יו", יהונתן => יונתן)
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'בניב הצפוני יש התקצרות הברות'
בניב הצפוני יש התקצרות הברות
26/01/2010 | 19:02
2
22
רואים את זה בחרסי שומרון.
בכונתילת עג'רוד הכתובות הן "ליהוה ואשרתו" אך ישנה סברה כי ה"אשרה" עליה מדובר היא סוג של בית או מקום, בגלל המילה החיתית הזהה.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'מתפלא עליך, אחרי כל הכאסח'
מתפלא עליך, אחרי כל הכאסח
26/01/2010 | 19:21
1
23
עם מעלה את הפירוש הזה?

כפי שציינתי באחת התגובות באותו ויכוח מפורסם, ככל הנראה יש לדחות הצעה זו מפני שיש מקבילות טובות יותר מהאזור, קרי:
1. פסל/עץ שמוקדש לאשרה.
2. האלה. סופית השייכות אכן בעייתית, אך מוכרת דוגמה אחת מאוגריתית בה גם כן חוברה סופית כזו לשם פרטי.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'"עם מעלה" = צ.ל. "עם מסורתי אתה מעלה"'
"עם מעלה" = צ.ל. "עם מסורתי אתה מעלה"
26/01/2010 | 19:23
27
לצפיה ב-'התקצרות המרכיב התיאופורי'
התקצרות המרכיב התיאופורי
26/01/2010 | 19:48
33
ראה כך גם בחרסי שומרון
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שמות תיאופוריים'
שמות תיאופוריים
26/01/2010 | 19:12
31
אכן, הכל יותר מסובך, אבל כאן נתתי מספר דוגמאות פשוטות למי שכלל לא יודע על היבט זה של המחקר
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הגבולות האתניים נקבעו בתחילת המחקר '
הגבולות האתניים נקבעו בתחילת המחקר
27/01/2010 | 12:57
21
עוד המטיילים והרפתקנים המפורסמים מהמאות ה-18 וה-19 "ידעו" כל מי שיקרא את היומני מסע שלהם ידע שהם כבר ידעו מי היה איפה עוד לפני שנחפר אתר ארכיאולוגי אחד... הם לקחו את המקורות הכתובים: המקרא,מקורות אשוריים,מצריים,יוונים,רומים עשו הצלבות נתנו עדיפות לחלקים מסוימים מאחרים ואחר כך יצרו קרטוגרפיה "היסטורית" ,
כל העניין הארכיאולוגי נכנס בשלב מאוחר למדי בשנות ה-20 וה-30 והלאה במאה ה-20  כמובן מוביל הדגל והמפורסם שבהם הוא ווילאם פוקסוול אולברייט שניסה לחפש את אותם ממלכות יהודה וישראל באתרים ארכיאולוגים והוא בין הראשונים שזיהה את התרבות החומרית של "הישראלים" כקנקן פיתס שפת צווארון,בית 4 המרחבים, וכמובן הטיפולוגיה הארץ ישראלית היתה חלק גדול מעבודתו. אחרים באו בשנות ה-40 וה-50 כדוגמת הפרופסורים דותן שהם חיפשו את הפלישתים לאורך חופי ארץ ישראל ועזה וזיהו אותם, הזיהוי הוא כמובן מעגלי הם "ידעו" שהם שם לאורך חופי ישראל רק צריך לאפיין את התרבות החומרית שלהם......

ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'האירוח הסתיים. '
האירוח הסתיים.
26/01/2010 | 20:12
13
23
אני רוצה להודות לפרופ` גרפינקל על היענותו מעל ומעבר לציפיותי הורודות ביותר מחוקר בסדר גודל כזה. אני חושב שניתן להכתיר את השירשור הזה כאחד המוצלחים בפדרום, שאינו ניחן בתעבורה עודפת. אני מקווה כי החוויה הייתה מועילה לפרופ` גרפינקל כפי שהועילה לנו. אני רוצה להזמין את פרופ` גרפינקל להמשיך ולכתוב בפורום גם על קייאפה וגם על הכלכולית (התלת שלבי?). אני מצפה שהפורום ימשיך להיות במת דיונים ארכיאולוגית ראויה גם בעתיד.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תודה לניר ולמשתתפים '
תודה לניר ולמשתתפים
26/01/2010 | 20:23
12
34
לסיום הערב ברצוני להודות לניר המארגן את פורום ארכיאולוגיה על הזמנתו להשתתף ועל האפשרות להציג למתעניינים חלק מהנושאים והבעיות שמחקר המאה העשירית לפנה"ס מתמודד איתן.

תודה למשתתפים שהעלו שאלות מאתגרות והעירו הערות מלומדות.

ובהזדמנות זו ברצוני להודיע לכם שאנו מתכננים באחד מימי שישי הקרובים יום שיחזור ושימור, בו יהיה צורך למרוח בבוץ וטיח קירות שונים באתר. כשיקבע התאריך המדוייק הדבר ייצויין בפורום ומי שרוצה לבקר באתר ביום בו אני נמצא ולקבל הסבר, ואולי גם לעבוד קצת בשימור האתר, מוזמן להגיע.

ערב טוב לכולם
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-' תודה רבה'
תודה רבה
26/01/2010 | 20:35
7
לצפיה ב-'אני רק שאלה, ארכיטקטורה וסטרטיגרפיה'
אני רק שאלה, ארכיטקטורה וסטרטיגרפיה
26/01/2010 | 21:04
5
19
האם המבנים מטיפוס ארבעת המרחבים, או שמא זה רק השימוש בסוגר כחלק מהבית שמביאך לאפינו יהודאי? בנוסף כתבת שהכתובת נמצאה בתחתית בור מילוי שעמקו 2 מטרים ומעל לרצפה, וכן שנמצאו באתר מטבעות חשמונאיות ופריטים הלניסטים.האם התיארוך הינו רק עפ"י הכתב? בברכה, יוסי ר.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'ובכן, יש כמה תשובות...'
ובכן, יש כמה תשובות...
27/01/2010 | 11:41
4
23
בתי 4 מרחבים מאפיינים בד``כ שלב כפרי קדום יותר. לפי טענתם של גרפינקל וגנור במאמרם האחרון, מדובר בחומת סוגרים בישוב שאין לו מגדל שמירה, כך שהוא סוג של ``יצור כלאיים`` בין כפר ועיר מבוצרת. לגבי האוסטראקון, צריך להבין את שיטת החפירה. כשחופרים בריבועים משאירים `מעקה` בין ריבוע לריבוע שבו נשמר המימד האנכי של החפירה. לעיתים, כשנגמרת החפירה או באמצעה, מורידים את המחיצות הללו לאחר תיעוד. האוסטראקון נמצא סמוך לרצפה, קרי, במפלס החיים של השכבה הנדונה.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'הארות'
הארות
28/01/2010 | 19:09
3
12
תודה על ההארות. בכ"ז אצטט-" תחילה נחפר החדר במסגרת הריבוע ולאחר שהבנקט (מחיצה בין ריבועי חפירה) צוייר, פירקנו אותו. בתחתית הבנקט, תחת כשני מטר של מילויים מאוחרים, נתגלה מפלס הרצפה וכל הממצאים שבו (חרסים, עצמות בעלי חיים, וכד') נאספו.". כותב ד"ר גורפינקל-תחת שני מטר של מילויים מאוחרים. להבנתי במשמעות בורות מילוי , אבל אולי התכוון לשני מטר של השתכבות טבעית. לי זה לא ברור ואשמח להבהרה. תודתי מראש, יוסי ר.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'לפי הכתוב אין שום קשר לבור'
לפי הכתוב אין שום קשר לבור
28/01/2010 | 21:52
12
לפי הבנת הנקרא שלי מתחת למחיצה(בנקט)שהיה עשוי מילויים מאוחרים נמצא הכתובת על מפלס הרצפה, בור לא מוזכר פה...
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'שים לב לחלק שמסומן בתכלת בציור'
שים לב לחלק שמסומן בתכלת בציור
29/01/2010 | 20:00
1
20
זה החלק שהורד ובתחתיתו היה האוסטראקון. כיוון שגובהו היה 2 מ' היה הבלבול.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תודה לשניכם. '
תודה לשניכם.
30/01/2010 | 12:42
10
להבהרה סופית אשאל את מוריי.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תודה לפרופ' ולניר'
תודה לפרופ' ולניר
26/01/2010 | 22:53
1
23
כל הכבוד. כן ירבו.
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-''
27/01/2010 | 11:17
2
לצפיה ב-'תודה רבה על הנכונות, למדתי'
תודה רבה על הנכונות, למדתי
27/01/2010 | 00:35
17
תודה גם לניר, ארוח למופת
ארכיאולוגיה >>
לצפיה ב-'תודה רבה, היה מחכים'
תודה רבה, היה מחכים
27/01/2010 | 08:59
11
לצפיה ב-' לניר ולפרופ' גרפינקל'
לניר ולפרופ' גרפינקל
27/01/2010 | 09:02
75

הודעות אחרונות

19:53 | 24.09.18 Oren Katzman
12:21 | 20.09.18 אורחים בפורום
22:39 | 12.08.18 meravi223
10:48 | 27.05.18 אורחים בפורום
11:33 | 23.05.18 עוד אורית אחת
11:29 | 06.05.18 feralcat
09:58 | 18.04.18 אורחים בפורום
21:53 | 16.04.18 אש נדר
21:52 | 16.04.18 אש נדר
23:13 | 03.04.18 נחשון קרה
00:24 | 03.04.18 דיברגנט
15:24 | 23.03.18 אורחים בפורום
19:15 | 07.03.18 יעעלל
20:21 | 21.02.18 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ