נעיצת הקפצה עד יום שלישי.

[shay4442]

../images/Emo45.gif

 

[batam1]

תודה רבה על הנכונות, למדתי

תודה גם לניר, ארוח למופת

 

[ועכשיו אבא]

תודה רבה, היה מחכים

 

[עמית מהשרון]

../images/Emo51.gif לניר ולפרופ' גרפינקל

 

[יוסי גרפינקל]

בולה וחותם מחירבת קייאפה עונת 2009

הקיץ נמצאה בחפירה בולה אחת, אלא שהיא חלקה ואינה נושאת כל סימן. למי שאינו יודע, בולה היא גוש טין שחתם פפירוס, שק, או חדר, בדומה ל "פלומבה" שחותמת בימינו שעוני מים או חשמל. הבולה שלנו לא חתמה פפירוס. לא נמצאו הקיץ כתובות, אבל בתחום הקרוב יש לציין חותם דמוי חרפושית הנושא דמות אריה רובץ ודמות אדם עומד המחזיק מקל בידו. הממצא הועבר לניתוח ופירסום לחוקרת המתמחה באמנות קדומה של ארץ ישראל.

 

[דביבון ירוק]

כיוון שלא הייתי נוכח

בקונגרס בו נידונה הכתובת, אלא רק קיבלתי את המידע עליה מהפרסום בעיתונות, האם תוכל לפרט קצת יותר אודותיה ואודות הקונטקסט הארכיאולוגי בו נתגלתה? כמו כן, האם נתגלה ממצא כתוב נוסף באתר? לבסוף, האם תוכל לומר משהו על האתר עצמו, על הקשרים שלו עם אתרי הסביבה ועם הממלכות שבגבולן הוא שכן. תודה.

 

[יוסי גרפינקל]

כתובת חירבת קייאפה

הכתובת נמצאה בעונת 2008, על רצפת חדר, בבית השני מצפון לשער המערבי של האתר. תחילה נחפר החדר במסגרת הריבוע ולאחר שהבנקט (מחיצה בין ריבועי חפירה) צוייר, פירקנו אותו. בתחתית הבנקט, תחת כשני מטר של מילויים מאוחרים, נתגלה מפלס הרצפה וכל הממצאים שבו (חרסים, עצמות בעלי חיים, וכד') נאספו. מוצא החרס היה בחור צעיר בן 17 שהתנדב לכמה ימים, בשם ליאור. כל מפלסי הרצפות בחפירה מנופים (מסורת מחפירותי הפריהסטוריות) וכך גם כאן. עוד במהלך הבוקר היה מוזר למדי לראות בדלי הממצאים חרס גדול במיוחד, בעל מתאר גיאומטרי, שכן חרסים נשברים בצורות לא מוגדרות. אף החזקתי אותו בידי, אבל בגלל האבק והצימדה לא נראו על החרס סימני כתב. מעתה ואילך שוב לא אתעלם בשטח מחרסים יוצאי דופן שכאלו. בצהריים כל דליי הממצאים מולאו מים ולקראת השעה 5 אחר הצהריים, בעת שטיפת הממצא הבחין אחראי שטח, סטודנט קוראני בשם סאנג-יופ שמופיעה על החרס האות האנגלית A. אכן, כבר יוחנן אהרוני היה מודע בחפירות לכיש שכאשר החרסים רטובים, ושכבת האדמה והאבק ירדו, ניתן לזהות בהם כתובות. למזלנו הכתב אובחן לפני שהחרס עבר הברשה מאסיבית, שהיתה יכולה למחוק את הכתובת לחלוטין. (כדי להגביר מודעות לענין כתובות על גבי חרסים, הבטחתי בעונת 2009 שמתנדב שיזהה כתובת בעת שטיפת חרסים יקבל החזר של שבוע מדמי ההשתתפות בחפירה, סכום של 300$). כבר בשטח היה ברור על פי צורת האותיות אלף ועין שמדובר בכתובת שהאותיות שלה הן מהטיפוס שמקובל לכנותו "פרוטו-כנעני". שיש חמש שורות כתב ושישנם קווים שחורים המפרידים בין השורות. הכתובת פורסמה בעברית לפני כחודשיים ובאנגלית לפני כשלושה שבועות. המפענח והמפרסם הוא ד"ר חגי משגב. הוא קבע שמדובר בעברית. כן ראו וכתבו על הכתובת שלושה אפיגרפיים נוספים: ד"ר עדה ירדני, פרופ' אהרון דמסקי ופרופ' שמואל אחיטוב. הכתובת קשה לקריאה כי חסרים בה אותיות, וקטעים מסוימים לא השתמרו בברור. היא נסעה לארצות הברית לסדרת צילומים בארבע מעבדות מאוד מיוחדות, וצילומים אלו שיפרו את הבנת הכתוב. לאחרונה הציע פרופ' גרשון גליל פירוש לכתובת, הכולל שיחזור מאסיבי של אותיות ומילים. על בסיס השערה זאת נבנתה קומה שניה, הטוענת לזמן כתיבת חלקים מהמקרא. בהודעה לעיתונות שהוציאה אוניברסיטת חיפה מוצג גליל כחוקר הראשון שפיענח את הכתובת, ושקבע כי לשונה עברית. יש בעיות אתיות קשות בצורה השיקרית בה הוצג גליל בהודעה זאת.

 

[אור1OR]

אשמח לדעת מה דעתך על הפיענוח שלו

הבולה הריקה בהחלט אמורה להתאים לממצא המוקדם שלך, להבנתי הדלה, בולות בעלות כתב לא היו נפוצות בתקופה המדוברת אלא רק במאות ה-7-8 לספירה. מה דעתך על צורת השחזור שלו? האם האתר יכול להיות אתר כנעני או פלישתי?

 

[יוסי גרפינקל]

שיחזור הכתובת על ידי פרופ' גרשון גליל

יש להבהיר את שלבי עבודתו של פרופ' גליל: 1. הוא לקח כבסיס את הקריאה של ד"ר חגי משגב, שפירסם את הכתובת לראשונה. משגב הוא חוקר המתמחה בפיענוח של כתובות עבריות וארמיות עתיקות (אפיגרף שמי-מערבי). משגב שפיענח את מרבית האותיות לא קיבל טקסט ברור בעל משמעות מתחילתו ועד סופו, אלא קטעי משפטים ומילים בודדות. 2. הוא לקח כתוספת לקריאה של משגב כמה שינויים, שהוצעו על ידי ד"ר עדה ירדני, אף היא אפיגרפית בעלת נסיון רב בפענוח כתובות עתיקות (היא פענחה למשל את לוחיות הכסף מכתף הינום בירושלים כטקסט המכיל את ברכת כהנים). התרומה העיקרית של ירדני היא שהמילה שפט מופיעה פעמים בשורה השניה של האוסטרקון. (משגב, אגב, מתנגד לקריאה זאת). 3. ברווחים שיש בין אותיות או במקומות שהכתב מאוד מטושטש, או בלתי קריא לחלוטין, גליל השלים אותיות ומילים לקבלת טקסט רציף מתחילת האוסטרקון ועד סופו. בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי שעבר היה כתוב: "החוקר הצליח לקרוא את האותיות שעל החרס". למעשה של דבר פרופ' גליל הצליח לקרוא את האותיות שאין על החרס. כלומר, במקומות החסרים הוא השלים אותיות ומילים שאינן נראות. כל מילות המפתח: אלמנה (פעמים), יתום ואביון משוחזרות. 4. על בסיס השיחזור הבעייתי כשלעצמו, צצה תיאוריה גדולה ועצומה על זמן כתיבתם של חלקים מהמקרא כבר בסוף מאה 11 לפנה"ס. ודאי שמבחינה מדעית אין לבנות קומה שניה על בסיס קומה ראשונה שאין לה יסוד מוצק. הערה אתית: בהודעה לעיתונות שיצאה מטעם אוניברסיטת חיפה מוצג פרופ' גליל כחוקר הראשון שקרא את האוסטרקון וקבע שלשונו עברית. יש בכך משום מצג שוא והונאת הציבור, ולא יאה שמוסד אקדמי וחוקר באוניברסיטה מנכסים לעצמם את תוצאות עבודתם של חוקרים אחרים. ולסיום בדיחת קרש: בשיחזור של פרופ' גליל מופיע שהמלך צריך לדאוג לאלמנות (פעמים). נראה שדוד המלך קרא את האוסטרקון וקיבלו כפשוטו, שהרי הוא ידוע בחיבתו לאלמנות, עד כדי כך שקודם היה מחסל את בעליהן ואז מתחתן איתן (אביגיל,בת-שבע).

 

[tinit]

גרשון, גרשון

לא השתנה כלל...

 

[יוסי גרפינקל]

הזיהוי האתני של יושבי חירבת קייאפה

לשאלתך: האם האתר יכול להיות אתר כנעני או פלישתי? האתר יכול, מן הסתם, להיות מיושב על ידי גורמים אתניים שונים: יהודאים, פלשתים וכל אחד מעממי כנען האוטוכטוניים: כנעני, אמורי, חיוי, חתי, פריזי, יבוסי וגירגשי. ואולי התגוררו בו כמה קבוצות יחד והיו בו רובע כנעני ורובע פלשתי. גם מי יודע בכלל איך תושבי המקום הגדירו את עצמם. אנו הצענו שמדובר באתר יהודאי משתי סיבות מרכזיות: 1. מנהגי אכילה: אין באתר כלל עצמות חזיר, המוכרות באתרים פלשתיים וכנעניים. יש באתר טסי אפיה ששימשו להכנת פיתות (או מאפה דומה), שאינם מופיעים באתרים פלשתיים ומוכרים באתרים ביהודה. 2. התוכנית העירונית של האתר כוללת בתי מגורים הצמודים לחומת סוגרים. כל סוגר מהווה חדר אחורי של בית. תוכנית עירונית כזאת מוכרת רק בארבעה אתרים אחרים באיזור, כולם בממלכת יהודה של המאות 9-8 לפנה"ס: בית שמש, תל נצבה, תל בית מרסים ובאר שבע. ערים כאלו אינן מוכרות בפלשת, וגם לא בממלכת ישראל (חומות הסוגרים של "שערי שלמה" בחצור ובגזר עומדות חופשיות ואין בתי מגורים הצמודים אליהן). ניתן להוסיף נימוקים נוספים, אבל אלו הם לדעתי שני ההבטים המרכזיים הקובעים בשאלת ההרכב האתני של תושבי חירבת קייאפה.

 

[ועכשיו אבא]

שאלה על עצמות החזיר

האם הבחנה כזו בין אוכלוסיות קיימת גם במקומות אחרים במזרח הקדום (בעצם לא רק במזרח ולא רק קדום...) ז"א האם יש מקרים דומים של אוכלסיות החיות באותו זמן על פני מרחב גיאוגרפי לא גדול ומה שמבדיל ביניהם הוא התזונה? וכמובן לנטרל את השפעת הדתות "המודרניות" - אסלאם ויהדות האוסרות על מזונות שונים. בקיצור - למה לעזאזל ה"יהודאים" לא אכלו חזיר? (או השאירו פחות עצמות חזיר מאשר שכניהם)

 

[יוסי גרפינקל]

עצמות חזיר

אנני מתמחה בזיהוי עצמות בעלי חיים ואנני מכיר עוד מקרים כאלו, אבל לא אתפלא אם ישנם. תזונה היא בהחלט תופעה חברתית ולא רק לצורכי הקיום הפיזי. קיים באנתרופולוגיה המונח: table fellowship שבודק קשרים חברתיים דרך סעודות משותפות. להיבט של מי אוכל עם מי יש משמעות חברתית. כאשר חברה רוצה להבדיל עצמה מאחרים היא יכולה לייצר חוקי כשרות קפדניים (כמו ביהדות) שבעצם יוצרים חייץ תרבותי ומבדילים בין "אנחנו" ל "אחרים". במקרה זה האחרים היו יכולים להיות כנענים או פלשתים.

 

[ועכשיו אבא]

תודה. חיפוש נוסף העלה כמה מאמרים

לא מקצועיים ביותר אבל עם השערות סבירות

 

[דביבון ירוק]

תגיד, לא עושים יותר מדי ענין

מחזירים? הרי החזיר הוא רק אחד מיני רבים המופיע ברשימת החיות הטמאות בתנך. לא ראיתי שם שום הדגשה מיוחדת דווקא עליו. האם יתכן שאנחנו משליכים על העבר ממסורת המקובלת כיום (החזיר כטאבו חמור, אולי בשל ההתנגשות עם התרבות ההלניסטית, קרבנות חזיר וכד')? למה לא בודקים למשל בממצא האם קיימות עצמות ארנבת, או משהו כזה?

 

[ועכשיו אבא]

קודם כל - עושים הרבה עניין מזה

ודי ברור למה במאמר שצירפתי קודם ניסו להסביר את העניין עם מודל של נוודים מול יושבי קבע מה שמסקרן אותי זה 1. האם התופעה קיימת באיזורים אחרים (כנראה שכן) 2. האם התופעה קיימת לגבי מזונות אחרים (דוגמת הארנבת) ניתן לראות אולי הקבלה לנושא מכיוון אחר - קידוש בעלי חיים מסוימים לעומת אחרים ויש דוגמאות רבו לקידוש\האלהת פרות, שוורים, חתולים וכו'

 

[דביבון ירוק]

המאמר נפלא

(אני אפילו מכיר את גידי, שהוא גם כן בחור נהדר) והוא לא הראשון ולא האחרון שעוסק בזה. השאלה שהוא מציג (וגם אחרים, גם פינקלשטיין לדוגמה) היא: מדוע לא אוכלים חזיר? מפני שכך וכך... ובמקרה הזה, התשובה היא יושבי קבע מול נוודים. התשובה כאמור נהדרת ומעניינת, אבל יתכן והיא בעייתית. למה כוונתי? החזיר הוא כאמור חלק אחד ברשימה ארוכה של חיות טמאות. המאמר, ללא שום הסבר, בוחר מביניהן דווקא את החזיר. ההסבר אינו מופיע, משום שלכאורה התשובה ברורה; כולנו יודעים שהחזיר הוא אבי אבות הטומאה. אך עלינו לשאול האם זה גם היה המצב בתקופת ההתנחלות ובזמן בית ראשון (כך בתנ"ך למשל: "נזם זהב באף חזיר - אישה יפה וסרת טעם"). תקן אותי כמובן אם אני טועה, אבל עד כמה שידוע לי החזיר הגיע לראש הרשימה רק בתקופת בית שני (אולי בזמן המאבק עם התרבויות ההלניסטיות?). אם זה אכן המצב, שאלת המחקר שגויה כיוון שאין כל סיבה להפריד בין החזיר לשאר החיות הטמאות. במקרה זה, גם התשובה שגויה; את החזיר ניתן אולי להסביר בנוודים מול יושבי קבע, אך איך תסביר את הסוסים, הבזים והדגים חסרי הקשקשים? לדעתי התשובה חייבת להיות הרבה יותר מורכבת. אשמח לשמוע את הערותיך מפני שהנושא מעסיק אותי כבר זמן רב.

 

[shay4442]

תזונה,והרגלי אכילה

כאשר טיילתי במזרח היה מעניין לפגוש חברות שונות שאכלו והתמקדו בדברים שונים, למשל בלאוס בעיר הבירה(למרות שמבחינה עקרונית זה יותר קרוב לעיירה מעיר)בחיים לא היו חולמים לאכול מאכלים כגון צפרדע,ועכבר אבל כאשר טיילתי בכפרים המרוחקים על גדות המקונג אכילת צפרדעים ועכברים הפכו לדבר ברור מאליו והעיקרי... מעניין גם לציין שבניגוד לעיר בכפר כל משק בית לא משנה העוני שלו החזיק לפחות חזיר שמן אחד שהוא כידוע קל לתחזוק ובשרו רב וטעים למעשה החזיר היה בעל החיים המרכזי במשקים השונים שבדרך כלל לא עסקו בחקלאות כפרנסה העיקרית

 

[יעל אפריל]

עצמות חזיר כדרך להפריד בין אוכלוסיות

בתקופה הכלקוליתית, בצפון הנגב, אפשר להפריד בין שתי קבוצות של אתרים לפי מאפייני תרבות חומרית והנוכחות או העדרות של עצמות חזיר במכלול. י. גלעד כתב על זה בפרק הסיכום של הספר על האתר גרר (Grar) שיצא ב- 1995.

 

[ועכשיו אבא]

תודה

אחפש הספר