נעיצת הקפצה עד יום שלישי.

[יוסי גרפינקל]

התייצבות האותיות

אחד הדברים הבולטים בכתובת היא שהאות אלף מופיעה בשלוש תנוחות שונות. כך גם אולי אותיות נוספות. כלומר, אין לנו צורה אחת סטנדרטית לכתיבה "נכונה". הכל הולך. מתי הדברים מתקבעים? כשיש בית ספר לסופרים, ושם מלמדים אותם לכתוב בצורה אחת מוגדרת. דבר זה מופיע לראשונה בכתובות גבל, שבלבנון. משם הרעיון עובר ומתפשט לשאר חלקי האיזור. בכתובת תל זית, גם היא מאיזור השפלה, מופיע כבר כתב המכונה פיניקי, ולא כתב פרוטו-כנעני. כאן צורת האותיות כבר כמקובל. ואכן, הקראמיקה מתל זית מאוחרת לזו של חירבת קייאפה. בתל זית, כמו בשכבה 5 בלכיש מופיע מירוק פרוע וכן מירוק פרוע המאורגן בצורה גיאומטרית על קערות. עיטור זה כלל לא מופיע בחירבת קייאפה. אנו רואים שניתן לחלק את הקרמיקה של האיזור לתחילת מאה עשירית (קייאפה) וסוף המאה העשירית (לכיש 5, תל זית).

 

[טירון באמצע החיים]

אפרופו, מה התארוך של לוח גזר?

גם בסוף המאה העשירית, אבל מאוחר לתל זית?

 

[יוסי גרפינקל]

לוח גזר

אוסטרקון חירבת קייאפה כתוב בכתב פרוטו-כנעני, בדומה לאוסטרקון בעיזבת צרטה. מאוחרים להם בצורת הכתב, שהוא כבר פניקי, הם החרוטת מתל זית ולוח גזר. מקובל שהם כבר משקפים כתב פיניקי. אנני אפיגרף ולא ערכתי מחקר השוואתי בין שתי הכתובות הללו.

 

[טירון באמצע החיים]

התכוונתי לשאול

מאיזה תאריך הממצאים מתל גזר, ואם יש כמה שכבות - מה שקשור ללוח. אחיטוב, על פי חקר השוואתי, משווה זאת לכתובות הפניקיות של גבל מאותה התקופה. מבחינה היסטורית (מקראית) הוא מציע רבע ג' במאה העשירית (בין בניין העיר על ידי שלמה לחורבנה על ידי פרעה, מלכים א, ט, 15-17). מאחר שהשזכרת את אבן תל זית, וציינת שהיא שייכת לסוף המאה העשירית. התענייניתי מה מקומה ביחס לגזר, (נטען שהאבן תל זית מוקדמת לגזר, זה נכון?) <תודה על המענה>

 

[דביבון ירוק]

אשמח אם תרחיב בענין

(ציטוט "כיוון שהמינוח "פרוטו-כנעני" יוצא מנקודת הנחה כי יש כתב "כנעני" ולא כך הוא". מי לדעתו המציא את הכתב הזה? ד.א. עד כמה שאני רואה, גם שלמה יזרעאל מכנה אותו 'פרוטו-כנעני'. בני זאס בכרך 10 כותב פשוט "כתב פיניקי". [האמת שה-'פרוטו' לדעתי קצת מיותר; הרי הכנענים חיים בכנען זמן רב לפני הופעת הכתב, כך ש'כתב כנעני' מספיק בהחלט, אלא אם כן רוצים להפרידו מהוריאנט הפיניקי המאוחר יותר, שהרי הפיניקים אף הם כנענים].

 

[יוסי גרפינקל]

טרמינולוגיה של ראשית כתב האלף-בית

כאשר התגלו הכתובות הראשונות בצ'ארביט אל חאדם בסיני הן נקראו כתובות פרוטו סינאיות. כלומר קודמות לכתב הסינאי. ומהו כתב סינאי? אלו הן בעצם כתובות נבאטיות מחצי האי סיני. אבל בין שני הכתבים מפרידות כאלף וחמש-מאות שנה, ולכן הביטוי פרוטו-סינאי הוחלף בפרוטו-כנעני. אבל אין לנו בעצם כתב כנעני המופיע לאחר הכתובות הפרוטו-כנעניות ולכן המרכיב "פרוטו" אינו במקום, אלא אם נקרא לכתב זה "פרוטו-פניקי". הכי פשוט לקרוא לכתב זה כתב כנעני.

 

[יוסי גרפינקל]

זיהוי אתני של אוכלוסיות קדומות

בודאי שזה נושא מסובך ביותר. באופן קונקרטי, לעניינו ניתן לראות בתקופת הברונזה המאוחרת, בדרום ומרכז הלבנט (ארץ ישראל, ירדן, הישות הפלסטינאית, לבנון, מערב סוריה) אוכלוסיה כנענית שהיתה מאורגנת בערי מדינה. אנו מכירים באוגרית בסוריה ארכיונים עם מיתוסים כנעניים, על בעל, ענת ואלים אחרים. אנו מכירים אותם מארכיון אל עמראנה שנתגלה במצרים, ובו מכתבים שנשלחו בעיקר מאיזור ארץ ישראל. מכתבים אלו כתובים אכדית, ולא כנענית. ארגון חברתי זה התקיים כ 400 שנה (בערך 1550-1150 לפנה"ס). במאה השנים האחרונות, אולי כבר מסביבות 1230 לפנה"ס המערך הזה החל לשקוע ולהעלם. בסביבות 900 לפנה"ס אנו מכירים באותו איזור מדינות לאומיות: יהודה, ישראל, עמון, מואב, אדום, וממלכות ארמיות. במקביל ישנם גם כמה איזורים בהם התקיימו ערי מדינה: בפלשת ובפניקיה. כיצד מתמונה אחידה, פחות או יותר של ערי מדינה כנעניות בברונזה המאוחרת, התגבשה התמונה של תקופת הברזל? נושא זה לא ברור ויש אפשרויות שונות לחקור את ההתפתחות האתנית: כלי חרס, מנהגי קבורה, שמות (והמרכיב התיאופורי בהם, כמו: נתניהו, נתנאל, נתנבעל) תזונה, כתב, איקונוגרפיה ועוד.

 

[Lakedaimon]

אז איך עוזרת חירבת קייאפה לתעלומה הזו?

אם ניתן לזהות בה באופן קונקרטי אוכלוסיה יהודאית בגלל היעדר עצמות חזיר, אוכלוסיה פלישתית בגלל כלי החרס הפלישתיים, אולי היא "החוליה החסרה" שמקשרת את תקופות הביניים האלה? אולי במקום לנסות ו"לאחר" אותה, אנו צריכים לנסות ו"להקדים" אותה אל תקופת התפר שבין הברזל 1 לII?

 

[יוסי גרפינקל]

אתניות בחירבת קייאפה

משלחת החפירות לא החלה את הדיון באתניות של האתר. אנו היינו מחכים כמה שנים, אוספים נתונים ברורים על עצמות בעלי חיים, ארכיטקטורה, כלי חרס, וכדומה, ואז מנסים לנתח באופן שקול. אבל לפרופ' נדב נאמן אצה הדרך, והוא, ללא כל דיון בתרבות חומרית כזאת או אחרת, הציע שמדובר באתר פלשתי. בבקשה, תפנה אליו ותשאל אותו מה המתודולוגיה שלו כשהציע שחירבת קייאפה היא אתר פלשתי.

 

[דביבון ירוק]

אני כמובן לא מייצג את נדב נאמן

אבל האם יתכן שהוא הציע זאת מפני שהאתר קרוב כל כך (12 ק"מ) לגת, הגדולה ממנו כמעט פי 20? האם יתכן שאנשי גת היו מאפשרים את הקמת הישוב וביצורו (מן הסתם כנגדם)? להערכתי ישנן מספר תשובות אפשריות: 1. אנשי האתר פלישתים והאתר מהווה שלוחה של גת. על פי דבריך תשובה זו בלתי אפשרית. 2. הסינכרון בין האתרים שגוי (האתר נבנה קודם להקמת גת, או שקם לאחר היחלשותה). 3. האתר הוקם בגניבה או באישור גת, אך ברגע שהחל ביצורו פעלו אנשי גת כנגדו. האם חשבתם על תשובות אחרות/נוספות לפתרון בעיה זו?

 

[יוסי גרפינקל]

תל צאפי (גת) וחירבת קייאפה

בתל צאפי התקיימה עיר פלשתית כבר מהמאה ה-12 לפנה"ס. יש בה רצף שכבות יישוב עם שלבי קראמיקה הכוללים קרמיקה מיקנית IIIC 1B (מונו-כרום) המאפיינת את ראשית ההתישבות הפלשתית. לאחר מכן יש בה קראמיקה פלשתית דו-גונית עם מוטיבים מצויירים של ציפורים ודגים. אחר-כך מופיע השלב הפלשתי המנוון, ושלב של כלי אשדוד. זוהי התפתחות איזורית האופיינית לאתרים פלשתיים ומוכרת גם באשדוד ובאשקלון. ברור מכך שחירבת קייאפה הוקמה לאחר שגת כבר הייתה קיימת לפחות 150 שנה. האתר השולט באיזור הוא תל עזיקה. מדוע לא הקימו את היישוב שלנו בעזיקה? אולי חששו להתגרות בפלשתים שבגת, והקימו אותו על גבעה אחת מזרחית יותר. האתר שלנו נהרס זמן קצר לאחר שנבנה, אולי דור אחד. סביר בעיני שהפלשתים הרסו אותו.

 

[batam1]

הערכה

עזקה קרובה יותר לגת. בנוסף, המורדות התלולים של תל עזקה הם דוקא לכיוונים צפון ומזרח, והגישה הנוחה היא מדרום - כיוונה של גת.

 

[Lakedaimon]

נראה לי, מהיכרותי השטחית עם האיש

כיוון שלקחתי קורס איתו, והייתי עד להתכתשות האקדמית האחרונה שלו (בסופה כולנו צחקנו...) כי הוא הוציא את מאמרו בתשובה לכך שהזיהוי האתני של קייאפה הוצע "בין השורות" כיוון שזוהתה עם שעריים המקראית. כיוון שלא החלתם את הדיון באתניות של האתר, ראה לנכון פרופ' נאמן תוך מחקר (שטחי ככל שיהיה), לזהות את האתר כאתר פלישתי, אולי יותר כ"קונטרא" לכם.

 

[יוסי גרפינקל]

מי התחיל.....

אולי נקרא לגננת שתחליט מי התחיל..... בכל אופן השתלשלות המאורעות היא כדלקמן: 1. פירסמנו סיכום קצר על האתר בחוברת שנקראת "הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" 2. תוך 11 יום נאמן פירסם מאמר ששם האתר גוב ושהוא עיר פלשתית 3. הגבנו לאחר כחודש והצענו ששם האתר שעריים. שעריים כלל לא נידונה במאמר הראשון שלנו. התגובה שלנו נכתבה לאחר שהיו לנו תאריכים רדיומטריים לסוף מאה 11 לפנה"ס, וזיהינו באתר שער שני. כלומר, ראינו שיש התאמה בין שערים במקרא וחירבת קייאפה בשלושה הבטים: המיקום ליד עמק האלה, תקופת דוד, משמעות השם. ואיזה נימוק יש לנאמן? האם אנו יודעים דבר על גוב?

 

[יוסי גרפינקל]

תגובות היסטריות כשפרדיגמה מתמוטטת

יש כאן זאנר אחר של כתיבה, שהתייחסתי אליו בדוח הסופי של חפירות חירבת קייאפה 1, שיצא לפני כשלושה שבועות. מה קורה כשפרדיגמה נופלת ומתמוטטת. כך למשל מה קרה לאנשי אסכולת קופנהגן, שטענו שדוד אינו דמות היסטורית, ופתאום הופיע כתובת תל דן? הם ניסו באופן היסטרי לטעון שהכתובת מזוייפת, או שהמילה "ביתדוד" היא שם מקום (ולא שם דינסטיה), בדומה לשם העיר אשדוד, ועוד טענות שכיום ניראות מגוחכות לחלוטין. אני רואה לצערי תגובות דומות כאשר עכשיו פרדיגמת הכרונולוגיה הנמוכה מתמוטטת. פיתאום ניתן לפרסם מאמר "מדעי" שחירבת קייאפה היא אתר פלשתי, ללא כל נימוק. ופיתאום ניתן לפרסם מאמר "מדעי" שעל פי חרסים מפני השטח העיר שאנו חופרים היא הלניסטית. כל אלו הם בעיני תגובות היסטריות לנתונים החדשים. אין כאן מתודולוגיה, אין כאן ניתוח ממצאים, ואין כאן חשיבה מעמיקה, אלא תגובות מהבטן.

 

[Lakedaimon]

אני חושב שזה גם בהסתמך על הפסוק משמ"א

וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת, וְעַד-עֶקְרוֹן אאל"ט מהפסוק עצמו משתמע שהאתר פלישתי.

 

[batam1]

לאו דוקא

העובדה המשתמעת באופן ברור מהפסוק היא ששעריים נמצאת מזרחית לגת.

 

[יוסי גרפינקל]

דרך שעריים

מהי שעריים ומהי דרך שעריים. אלו הבטים מאוד מעניינים. כולם במחקר מושפעים מחוקר שעוד בסוף המאה ה-19 הציע ששערים נמצאת ממערב לעזיקה, בדרך לתל א-צאפי. אבל יש כאן בעיה גיאוגרפית, כי בתחילת הסיפור אודות קרב דוד וגולית הפלשתים נמצאים ליד שוכה. אם הקרב עצמו היה באפס דמים, בין שוכה לעזיקה, משמעו שהפלשתים נסוגו לאחור, או שהם נמצאו ממזרח לישראלים. לדעתי כל הבנת הקטע היא בעייתית ואני מתחיל לחשוב על כיוון פרשנות אחר.

 

[יוסי גרפינקל]

תיכנון עירוני בחירבת קייאפה

יכול להיות שנקודה זאת לא הודגשה בהערות השונות שרצות כאן, אבל אולי הדבר החשוב ביותר בחירבת קייאפה היא תוכנית האתר. יש לנו עיר מבוצרת המוקפת חומת סוגרים. (חומת סוגרים היא חומה שיש לה קיר חיצוני, קיר מקביל פנימי, וביניהן חדרים. כלומר במקום למלא את על עובי החומה באבנים, נשאר שטח לניצול, למגורים, איחסון, וכל מטרה אחרת - ראה מקרה רחב ביריחו...). בחירבת קייאפה חומת המגורים משולבת בבתי מגורים, וכל סוגר מהווה חדר אחורי של בית. זוהי תפיסה עירונית המוכרת רק בעוד ארבעה אתרים אחרים: בית שמש, תל נצבה (ליד רמאללה), תל בית מרסים (ליד הקיבוצים דביר ולהב) ובאר שבע. זוהי במוהבק תוכנית עיר יהודאית, שאינה מוכרת בפלשת או בממלכת ישראל !! לכך יש להוסיף את העדר עצמות החזירים, את טסי האפיה, ואת העברית שבכתובת. המיקום: למי יש אינטרס לישמור על הכניסה המערבית לעמק האלה. אם היתה כאן התפשטות פלשתית הם היו בונים ישוב בצד המזרחי של העמק, ליד תחנת הממסר ללויינים. זהו מיקום על הגבול המערבי של ממלכת יהודה, ונראה שרק מי שיושב בגב ההר ורוצה למנוע כניסה חופשית לאיזור יטרח לבנות עיר מבוצרת במיקום של חירבת קייאפה. אולי כל אחד ממרכיבים אלו אינו עדות חד משמעית כשלעצמו, אבל כולם יחד, יוצרים תמונה המושכת לכך שהאתר הוא יהודאי.

 

[batam1]

נקודה משמעותית

הטופוגרפיה לא השתנתה מאז, וממיקום העיר המבוצרת ניתן להשקיף מערבה ודרומה בלבד. מיקום העיר אינו סביר לו חששו מגיניה מהתקפה ממזרח.