נעיצת הקפצה עד יום שלישי.

[Lakedaimon]

שאלות לגבי המתודולוגיה של החפירה

 

[Lakedaimon]

תיארוך ובדיקות רדיומטריות לפי פרופ' גרפינקל

ציטוט מתוך:Garfinkel Y. and Ganor S. 2008. Khirbet Qeiyafa: Sha`arayim. Journal of Hebrew Scriptures - Volume 8: Article 22 Absolute dating at Khirbet Qeiyafa is based on four burnt olive pits, measured at Oxford University. The results of the first two samples were sent to us on 6 October 2008 and the other two samples on 7 November 2008: • OxA-19425 Qeiyafa 5 2851±31 • OxA-19426 Qeiyafa 6 2837±29 • OxA-19588 Qeiyafa 7 2799±31 • OxA-19589 Qeiyafa 1 2883±29 The average of these four measurements, as provided by Christopher Bronk Ramsey of Oxford University is: 2844±15 (Fig. 3). After calibration the dating is 1026–975 BCE (59.6%) or 1051–969 BCE (77.8%). As Khir-bet Qeiyafa is an Iron Age IIA site, we are left with a dating post-1000 BCE, that is, 1000–975 BCE (59.6%) or 1000–969 BCE (77.8%). These dates fit the time of King David (ca. 1000–965 BCE) and are too early for King Solomon (ca. 965–930 BCE נשלחו למעבדה שמונה דוגמאות. אחת לא הכילה מספיק פחמן ולא נימדדה. דוגמא אחרת פוצלה לשתיים וכך יש לנו בכל זאת שמונה מדידות. בדוח הסופי שפורסם לפני כחודש מוצגות כל התוצאות. ארבעת המדידות הראשונות נלקחו מסוגר בחומת העיר (הסוגר השני מצפון לשער המערבי). חשבנו שהן ייתנו תיארוך ישיר לביצור האתר. תוצאות המדידה היו מעורבות וכללו מצד אחד תיארוך לתקופה ההלניסטית ומצד שני תיארוך לתקופת הברונזה התיכונה. הבנו מכך שהסוגר אינו קונטקסט טוב לשליחת דוגמאות, ואכן בין האבנים הקיקלופיות יש לעיתים רווחים של עד חצי מטר. ברווחים אלו יכלו להחפר מחילות על ידי בעלי חיים וחדירות של שורשי צמחים. לאחר שהבנו זאת שלחנו עוד ארבע דוגמאות, מחדרים פנימיים של בתי מגורים ומתוך מפלס תקופת הברזל בשער. ארבעת מדידות אלו היו ממוקדות, ונתנו מקבץ המתארך את האתר בין 1050-969 לפנה"ס, כלומר למחצית השניה של המאה ה-11 לפנה"ס והשליש הראשון של המאה העשירית לפנה"ס. כשהגיעו תוצאות המדידות ביקשתי מד"ר אילן שרון, חופר תל דור, ומומחה לתיארוכים וסטטיסטיקות של פחמן 14 לבדוק את התאריכים והוא שלח לי את הגרף עם התוצאות. כיוון שד"ר שרון הוא מתומכי הכרונולוגיה הנמוכה, אנני חושש שיש כאן הטיה של התוצאות. מאוחר יותר קיבלתי חישובים נוספים מפרופ' ברוק-רמזי, מנהל המעבדה לפחמן 14 באוניברסיטת אוקספורד, שהוא סטטיסטיקאי ידוע וכתב את תוכנת המחשב לתיארוך רדיומטרי שרבים משתמשים בה. לפיכך יש לקבל את התוצאות כאמינות.

 

[Lakedaimon]

שאלות על הפרשנות והצעות לפרשנות אלטרנטיבית

 

[Lakedaimon]

המאמר עצמו:

המאמר עצמו גדול מדי לאתר ולכן ינתן לינק להורדתו מן הרשת. המאמר באדיבות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה:http://israelexplorationsociety.huji.ac.il/: Garfinkel, Y. and Ganor, S. 2009. Khirbet Qeiyafa, 2009. Israel Exploration Journal. Vol.59/2 Pp. 214-220. לינק להורדת המאמר מהרשת: http://www.4shared.com/file/207967658/7d0d2a0c/qeiyafa_IEJ_Notes_and_News_200.html

 

[טירון באמצע החיים]

לינק לא עובד

 

[Lakedaimon]

אצלי הוא עובד...

תמתין קצת, אח"כ תלחץ על הורדה - מסומן בעיגול.

 

[batam1]

מאמר קצר

התמונות נותנות המחשה טובה, אולם אין מידע נוסף על זה שפורסם כאן

 

[טירון באמצע החיים]

טרום אירוח - שאלה על זיהוי אתני בברזל ב

התוכלו לסבר את אוזני, כאחד שלא בקיא בעניין. כיצד מזהים את תושביו האתניים של היישוב? אני מבין שבברזל II היו כאן עבריים, פינקיים-כנענים, ופלישתים. ויש לי בלאגן בראש, תוכלו לעשות לי סדר? * היו עוד קבוצות חוץ משלוש אלו? (לא היו ישובים מצריים צפונה מסיני? אם לא - איך זה?) * מה הטרימנלוגיה הפורמלית ליישובים "יהודיים"? ("יהודיים? עבריים? או שיש חלוקה ל"ישראלים" ו"יהודאיים"?) * ממתי מתחילה להופיע התיישבות בעלת סממנים "עבריים" (הן ביהודה, והן בישראל) ושאלת השאלות, מהם ההגדרות/ההבחנות המקובלות לזיהוי והבחנה ביניהם? * שמעתי על חומת סוגרים, (לא קיימת בפלשיתיים או פיניקיים?) * בית בדגם ארבע מרחבים, שלא קיים בישובים הפיניקים, אבל קיים הן ביהודה והן בישראל. האם הוא קיים בפלשיתים? * מינימום של עצמות חזיר (פחות מאחוז מהממצא הזואלוגי, עצמות כבשים/בקר) הבנתי שלא נמצא מחוץ לאתרים ישראליים, אבל האם זה לא מתחיל להיות מעגלי? (בישוב יהודי אין עצמות חזיר => אם אין עצמות חזיר זה יישוב יהודי) **שאלה נוספת, ממתי מתחילה התופעה הזאת בארץ ישראל? רק בברזל ב'? ופחות או יותר ממתי? (לא הספקתי עוד לקרוא את "עצמות חזיר" של xx) * תוכלו להחריב על שער לכיוון ירושלים? האם זה ממש סימן מובהק? (אין יישוב פלשיתי כזה? ולאן פונים שערי היישוב הפלשיתי?), האם הוא קיים בכל היישובים ביהודה? (ומה בהקשר לחוץ ליהודה?) *ואלו עוד פרמטרים משמשים להבחנה? ועוד שאלה, יותר בהקשר האפיגראפי, האם ממצא בפרוטו כנענית (שנמצא בח' קייאפה), לא נותן זיקה לסוף ברזל א - תחילת ברזל ב'? יש עוד ממצאים אפיגראפיים ממקומות דומים מהמאה העשירית ואילך? <שרשרו אותי, אם זה לא המקום המתאים>

 

[טירון באמצע החיים]

* הספר עצמות חזיר => "שרידי חזיר" של הסה.

 

[Lakedaimon]

הברזל II היא תקופה ארוכה

ויש בה המון תנודות אוכלוסייה (יחסית לאזור). המונח "עבריים" הוא מונח מאוחר לאוכלוסייה שיש פה באותה תקופה, ושוב, זה תלוי את מי אתה שואל. זו בדיוק התקופה שבה מתחיל העיור בארץ, וחלק מהעניין היא השאלה מה גורם לעיור הזה. האם ה"מלוכה המאוחדת" של דוד ושלמה? האם יש פה תהליכים אחרים? האם יש מלוכה מאוחדת או שלאו? אז לדעתי, בארץ יש כמה קבוצות אוכלוסיה: הישראלים (מדן ועד קו בית אל בערך) היהודאים (מלשון יהודה) שנמצאים בהר יהודה ושפלת יהודה מקו בית אל דרומה. הפלישתים שכיום אנו יודעים שיש בהם עממים שונים, פניקים שנמצאים על החוף ובנוסף לכל אלה יש גם את הכנענים, שאין להם בטוי חומרי ממש, אלא רק ביטוי מתיאורי המקרא. בתי ארבעה מרחבים הם אמנם סימן היכר אך לרוב הם מאפיינים את הברזל I, ומעט בברזל II, בעיקר באזורים כפריים. עד כמה שאני זוכר, לא קיימים באזור הפלישתי. עצמות חזיר הן קריטריון, אך היעדרותן יכולה להיות מוסברת ביותר מהסבר אחד. הסבר דתי או התבדלותי יכול להיות, אך יכולות להיות סיבות אחרות לכך. אני לא מכיר את העניין של שער לכיוון ירושלים בתקופות הללו, רק בתקופות מאוחרות הרבה יותר. כיוון שהפרמטרים הם גמישים שאלת הפרשנות פתוחה. לגבי הכתובת, יש ממצא דומה מעזבת צרטא ליד ראש העין שהחופר מתארך למאה ה11 אאל"ט. בעקבות מציאת הכתובת של קייאפה, הוצע לאחר את עזבת צרטא.

 

[יוסי גרפינקל]

"שער גת" ו"שער ירושלים" בחירבת קייאפה

יש לנו בחירבת קיאפה שני שערים. הראשון שזוהה ונחפר בשנים 2007-2008 פונה למערב, לכיוון תל עזקה (1.5 ק"מ) או תל צאפי (12 ק"מ). השער השני שנחפר בשנים 2008-2009 פונה לדרום ונמצא בפינה הדרומית-מזרחית של האתר, הוא פונה לכיוון תל שוכה (2 ק"מ) או לכיוון הדרך לירושלים (כ-30 ק"מ). זהו שער הבנוי באופן מונומנטאלי יוצא דופן, שבחזיתו אבנים שגודלן כ-3 מטר ומשקלן מוערך ב 8-10 טון כל אחת. אם חירבת קייאפה הייתה עיר חסות של ממלכת גת, הדרך המרכזית שהובילה אליה באה מכיוון מערב, מגת. אם חירבת קייאפה הייתה עיר בממלכת יהודה, הדרך המרכזית שהובילה אליה באה מכיוון מזרח. על פי הגיון זה השער המונומנטאלי יותר והמרשים יותר מעיד מהיכן הגיע הדרך הראשית, מכיוון יהודה.

 

[טירון באמצע החיים]

זה מקובל לעשות שער לכיוון העיר היריבה??

 

[יוסי גרפינקל]

מדוע יש שער שני בחירבת קייאפה??

השער הוא נקודת תורפה בביצורי העיר. אין כל טעם לבנות שער מול האוייב. למה יש בחירבת קייאפה שני שערים? באמת שאין לי שום רעיון סביר להסבר התופעה. אבל יש לציין כי כל שער נמצא בהקשר לדרך שהובילה לאתר. כלומר, יש הגיון טופוגרפי במיקום השערים.

 

[דביבון ירוק]

הערה: בנוסף למקרא

הכנענים מופיעים רבות טקט אחד לפני כן, בתקופת אל עמארנה. המכתבים כתובים אמנם אכדית אך יש בהם השפעות כנעניות רבות (ואפילו מילים כנעניות). על כך למשל מחקרו של שלמה יזרעאל העוסק באכדית של אמורו, ומחקריו של אנסון רייני על הכנענית בתקופה זו. הארץ המכונה בתנך ארץ כנען, מכונה בשם זה/דומה גם במכתבים, Kinahi (כאשר h מביעה אות גרונית, ח', אך יותר טוב ע').

 

[טירון באמצע החיים]

וזה בכלל נושא נרחב משלו

הבנתי שמזהים אותם גם עם רת'מו המוזכרת בהירוגליפים. תוכל לתת באמת לינקים למאמרים הרלוונטים (ב-jstor או כל מה שיש באוניברסיטה)? אגב, מה זאת אומרת "מילים כנעניות"? יש שפה כזו "כנענית"??

 

[דביבון ירוק]

ישנה שפה כנענית,

הבעיה היא שהמקורות שציינתי אינם מאמרים, כי אם ספרים שלמים שהוקדשו לנושא. אני יכול לנסות ולמצוא מאמרים, אם אמצא אפתח אשכול בימים הקרובים. כרגע, אולי תצליח לפתוח את הקישור הבא: http://www.tau.ac.il/humanities/semitic/aloni.pdf. אם לא, אולי לקדימון יוכל איכשהו לצרף את זה כקובץ. מדובר במאמר קצר בעברית (נדיר!) של שלמה יזרעאל מהחוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, מומחה בעל שם לאכדית ולתקופה זו. המאמר נקרא: "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ; על לשונות ארץ ישראל בתקופה הכנענית" (תוכל אולי גם למצוא אותו כך בגוגל).

 

[דביבון ירוק]

טירון באמצע החיים

אני מנסה לשים את הקובץ גם כאן. אם זה לא יצליח, אתייעץ עם לקדימון. לילה טוב

 

[יוסי גרפינקל]

השפה הכנענית

אכן אין לנו טקסטים כנעניים משמעותיים מכנען הדרומית. ממכתבי אל-עמרנה מתקבל הד עמום בלבד. באוגרית יש כתובות רבות, ומשמעותיות ביותר, אבל זו כנענית צפונית. לכן ישנה התלבטות מוצדקת אם הכתובת של חירבת קייאפה היא כנענית, פניקית או עברית. לדעת ד"ר משגב האפיגרף שפירסם את הכתובת, הכתובת היא בשפה העברית בגלל המילה "תעש" = לעשות המוכר רק בעברית.

 

[Lakedaimon]

אאל"ט, ד"ר משגב מנסה במאמרו לשנות טרמינולוגיה

ואכן מניעיו מוצדקים. כיוון שהמינוח "פרוטו-כנעני" יוצא מנקודת הנחה כי יש כתב "כנעני" ולא כך הוא. לפי מיטב הבנתי האפיגרפית, הבעיה הראשית היא שהאל"ף מצויה בכמה כיוונים כמו עוד אותיות, כך שקשה להבין האם לקרוא את הכתובת משמאל לימין, מימין לשמאל, מלמעלה למטה או "כחריש השור". יכול להיות שאם ננסה לקרוא אותה אחרת נגיע למסקנות אחרות?

 

[טירון באמצע החיים]

בכנס בקיץ שעבר

אאל"ט מישהו ניסה לקרוא אותה מלמעלה למטה... בכל אופן, עד כמה שאני זוכר משם, חלק מהאותיות כבר מתייצבות בתקופה הזו, אבל לא מספיק זוכר.