נעיצת הקפצה
עד יום שלישי.

shay4442

New member
בשביל המטיילים וחובבי הארכיאולוגיה זה תחביב

וכיף, בשביל הארכיאולוגים והחוקרים באקדמיה זה מקצוע וקריירה(ורצוי כמובו שיהיה גם כיף). - הבעיה היא שאצל חוקרים במדעים מדוייקים העבודה נעשית בצורה סטרילית במעבדות סגורות ואצל הארכיאולוגים מעבדת המחקר היא בטבע בשטח פתוח ובנוסף הממצאים שייכים מבחינה לגלית למדינה שנותן היתר זמני לארכיאולוג-חוקר. - הרבה פעמים הדברים שמעניינים את המטייל והחובב הם שונים מהדברים שמעניינים את החוקרים דבר שיוצר לפעמים ניגודי אינטרסים...
 
האתר בין עונות החפירה

אכן יש כמה בעיות במשך אותם 10 וחצי חודשים בין עונות החפירה. 1. מבקרים עשויים ליפול ואף לההרג. אנו מקימים גדר סביב החפירה ומציבים שלטי אזהרה. 2. צילום שטחי החפירה והממצא הארכיטקטוני. האחריות לפירסום היא שלנו, ולא יאה שאחרים יבואו ויצלמו, ויעלו לאינטרנט תמונות. אבל כולם עושים זאת.... בעצם אנו הגבנו בשיטה של "הפוך על הפוך" ובסיום עונת 2008 העלנו באתר המשלחת מעל למאה תמונות מהאתר ומהחפירה (qeiyafa.huji.ac.il). בעונת 2009 אין אנו יכולים לנהוג כך, שכן קיבלנו מענק מחקר מנשיונאל גיאוגרפיק, והתחייבנו לתת להם את זכויות הפירסום הפופולארי לעונה זאת. ואכן, הם מכינים על האתר כתבה גדולה בעיתון ובטלווזיה שיפורסמו בחודש דצמבר 2010. עד אז אנו מוגבלים.
 

Lakedaimon

New member
אינני חושב כי זו הייתה כוונת הגולשת

עד כמה שאני זוכר, אסורות לפירסום תמונות "מדעיות" של החפירה (תמונות עם לוח לוקוס וקנ"מ) כשתמונות המהוות הווי חפירה או תמונות כלליות של האתר, אינן תחת אותה רסטריקציה. בדיוק כמו שאני העתקתי והדבקתי חלק מן המאמר שפירסמתם לשם שאילת השאלות ששאלתי, הגולשת צילמה באתר תמונות עליהן רצתה פירוש (מה פירוש מעגל האבנים, האם חומת סוגרים וכ"ו). אני מבין את הרגישות לאחר מאמרו של גליל, אך אני חושב שמענה על שאלותיה התמונתיות של הגולשת לא יהווה הפרה של זכויות רוחניות.
 
זיהוי התמונות

האמת שהתמונות שהועלו כאן כלל לא הציגו שטחי חפירה, אלא גלי אבנים וקירות העומדים חופשי בשטח. ואכן שם האתר הוא חירבת קייאפה, ולא תל קייאפה. חירבה הוא מקום שבו רואים חורבות וגלי אבנים, וכך בתמונה רואים תופעות שונות החשופות לפני השטח. אין לי אפשרות לתארך תופעות אלו, אלא אם נחפור אותן ונראה אלו רצפות או רובדי אדמה מתייחסים אליהם.
 
גישתך מרחיקה אנשים מהתחום, וחבל

כמטייל ותיק, שאינו ארכיאולוג ואינו מתיימר להיות כזה, הדבר היחיד שאני מוכן לקבל בטיעוניך, הוא שאין לצלם חפירה פעילה בזמן ביצועה בפועל, ללא אישור החופרים. אינני רואה כל סיבה מדוע לא לצלם חפירה שנמשכת לעיתים עשור ויותר, ולפרסם את התמונות. השטח אינו פרטי של הארכיאולוג החופר בו, ו- 99% מהמטיילים אינם אנשי אקדמיה, כך שממילא לא תהיה פגיעה בפרסום האקדמי של הממצאים בעתיד. למשלחת החפירות גם אין בעיניי אחריות על נזקים הנגרמים למטיילים בשטח, למעט במקרה ומדובר על טיול במהלך חפירה פעילה ובאישור החופרים.
 

batam1

New member
נושא שאולי אוכל לסייע בו

סיפור גילוי החרס הכתוב מרתק. עם זאת, נראה שלא הייתם רחוקים מאיבוד הכתובת. אני מכיר את השיטה המקובלת למציאת כתובות על חרסים שתוארה כאן ולהערכתי היא מיושנת - אם כי יתכן ואין ברירה כשיש כמות חרסים גדולה. אולי כאן אוכל לסייע מנסיוני כמהנדס: בשנים האחרונות התפתחו באופן משמעותי שיטות גילוי באמצעות מכ"מ בגלים מילימטריים. מדובר במכ"מים קטנים וניידים, שהוזלו משמעותית מאחר והם משמשים כעת לבדיקות בטחוניות. ניתן לכייל מכ"מ מעין זה כך שיזהה סימני כתב בעובי של עשיריות מ"מ, אותן לא ניתן לראות בעין בלתי מזוינת ומתחת לשכבות עפר. שימוש במכ"מ מעין זה עשוי להציל את הכתובת הבאה שתתגלה באתר. מחירו להערכתי הוא מספר עשרות אלפי שקלים.
 

סאקרה

New member
רעיון מרתק.

למה בדיוק משמש המכ"ם המילימטרי בבדיקות בטחוניות? (אני מכירה את השימוש במסוקים) לדעתי הפרופ. זקוק לרעיון נוסף איך לגייס את הכסף למיכשור הזה ולשאר ההוצאות הכרוכות בהמשך החפירה במקום?
 

batam1

New member
מציאת חפצים שהוסתרו על הגוף

מדובר במכ"מ המסוגל להפריד בין אדם ללבושו וחפצים המוסתרים עליו, ולכן לא היה בו שימוש עד עתה בנמלי התעופה באירופה, מחשש לצנעת הפרט. בעזרתו ניתן היה לגלות את חומר הנפץ הפלסטי שהסתיר המחבל הניגרי בתחתוניו... במטוסים ובעיקר במסוקים מדובר באורכי גל ארוכים יותר, עדיין בתחום המילימטרי, על מנת למצוא גובה מדויק מעל הקרקע ולאתר מכשולים. המענין במכ"מ מעין זה הוא שניתן לכייל אותו בהתאם לאורכי הגל הצפויים מהעצמים הנדרשים (לדוגמא חרסים) ולהגיע לדיוקים גבוהים מאד.
 

batam1

New member
לגבי השגת מכ"מ מעין זה

יתכן וניתן לשכנע את אחת התעשיות הבטחוניות לתרום שימוש במכ"מ לצרכי החפירה, בעיקר לאחר גילוי הכתובת הנוכחית. הכתובת בארץ היא "אלתא"
 
מכ"מ לגילוי כתובות

זה נשמע כל כך פנטאסטי. אבל למה לא לנסות. אפשר לראות אם המכשיר מזהה דיו על כתובת מוכרת, ואחר כך לנסות על חרסים המתגלים בחפירה.
 

batam1

New member
המכ"מ לא יזהה דיו

אולם הוא יוכל לזהות חריטה על גבי חרס, גם בעומק זניח שאינו נראה בעין
 

Lakedaimon

New member
הבעיה היא שלרוב נגלה כתובות דיו

ולא חרותות. מעבר לכך החרותות בולטות לאחר השטיפה, והדיו יכול להשתפשף בקלות. אני מכיר את המכשור שאתה מדבר עליו, אני לא יודע אם הוא יתאים למקרה הזה.
 

batam1

New member
לגבי כתובות דיו יכול להציע פתרון טכנולוגי אחר

המבוסס על גלאים טרמיים, שיהיו רגישים להפרשי החום הנובעים מהבדלי הצבע. לאחרונה הוזל מחירם של גלאים טרמיים לא מקוררים, אולם יש צורך לבדוק אם רגישותם של אלה גבוהה מספיק.
 

Lakedaimon

New member
../images/Emo41.gif סיכום השבוע לקראת האירוח הערב../images/Emo124.gif

הדיון הערב יחולק לכמה נושאים: 1. הכתובת 2. הממצא 3. הטרמינולוגיה 4. המתודולוגיה 5. הפרשנות פרופ' גרפינקל יהיה אונליין מ6 בערב משך שעה וחצי בערך, אני ממליץ לכולם לרשום את שאלותיהם לפי הנושאים.
 

Lakedaimon

New member
הקונטקסט והפיענוח לפי פרופ' גרפינקל

------------------------ציטוט----------------------------------- • ‫כתובת חירבת קייאפה‬ יוסי גרפינקל 19/01/10 12:01 הכתובת נמצאה בעונת 2008, על רצפת חדר, בבית השני מצפון לשער המערבי של האתר. תחילה נחפר החדר במסגרת הריבוע ולאחר שהבנקט (מחיצה בין ריבועי חפירה) צוייר, פירקנו אותו. בתחתית הבנקט, תחת כשני מטר של מילויים מאוחרים, נתגלה מפלס הרצפה וכל הממצאים שבו (חרסים, עצמות בעלי חיים, וכד') נאספו. מוצא החרס היה בחור צעיר בן 17 שהתנדב לכמה ימים, בשם ליאור. כל מפלסי הרצפות בחפירה מנופים (מסורת מחפירותי הפריהסטוריות) וכך גם כאן. עוד במהלך הבוקר היה מוזר למדי לראות בדלי הממצאים חרס גדול במיוחד, בעל מתאר גיאומטרי, שכן חרסים נשברים בצורות לא מוגדרות. אף החזקתי אותו בידי, אבל בגלל האבק והצימדה לא נראו על החרס סימני כתב. מעתה ואילך שוב לא אתעלם בשטח מחרסים יוצאי דופן שכאלו. בצהריים כל דליי הממצאים מולאו מים ולקראת השעה 5 אחר הצהריים, בעת שטיפת הממצא הבחין אחראי שטח, סטודנט קוראני בשם סאנג-יופ שמופיעה על החרס האות האנגלית A. אכן, כבר יוחנן אהרוני היה מודע בחפירות לכיש שכאשר החרסים רטובים, ושכבת האדמה והאבק ירדו, ניתן לזהות בהם כתובות. למזלנו הכתב אובחן לפני שהחרס עבר הברשה מאסיבית, שהיתה יכולה למחוק את הכתובת לחלוטין. (כדי להגביר מודעות לענין כתובות על גבי חרסים, הבטחתי בעונת 2009 שמתנדב שיזהה כתובת בעת שטיפת חרסים יקבל החזר של שבוע מדמי ההשתתפות בחפירה, סכום של 300$). כבר בשטח היה ברור על פי צורת האותיות אלף ועין שמדובר בכתובת שהאותיות שלה הן מהטיפוס שמקובל לכנותו "פרוטו-כנעני". שיש חמש שורות כתב ושישנם קווים שחורים המפרידים בין השורות. הכתובת פורסמה בעברית לפני כחודשיים ובאנגלית לפני כשלושה שבועות. המפענח והמפרסם הוא ד"ר חגי משגב. הוא קבע שמדובר בעברית. כן ראו וכתבו על הכתובת שלושה אפיגרפיים נוספים: ד"ר עדה ירדני, פרופ' אהרון דמסקי ופרופ' שמואל אחיטוב. הכתובת קשה לקריאה כי חסרים בה אותיות, וקטעים מסוימים לא השתמרו בברור. היא נסעה לארצות הברית לסדרת צילומים בארבע מעבדות מאוד מיוחדות, וצילומים אלו שיפרו את הבנת הכתוב. לאחרונה הציע פרופ' גרשון גליל פירוש לכתובת, הכולל שיחזור מאסיבי של אותיות ומילים. על בסיס השערה זאת נבנתה קומה שניה, הטוענת לזמן כתיבת חלקים מהמקרא. בהודעה לעיתונות שהוציאה אוניברסיטת חיפה מוצג גליל כחוקר הראשון שפיענח את הכתובת, ושקבע כי לשונה עברית. יש בעיות אתיות קשות בצורה השיקרית בה הוצג גליל בהודעה זאת. יש להבהיר את שלבי עבודתו של פרופ' גליל: 1. הוא לקח כבסיס את הקריאה של ד"ר חגי משגב, שפירסם את הכתובת לראשונה. משגב הוא חוקר המתמחה בפיענוח של כתובות עבריות וארמיות עתיקות (אפיגרף שמי-מערבי). משגב שפיענח את מרבית האותיות לא קיבל טקסט ברור בעל משמעות מתחילתו ועד סופו, אלא קטעי משפטים ומילים בודדות. 2. הוא לקח כתוספת לקריאה של משגב כמה שינויים, שהוצעו על ידי ד"ר עדה ירדני, אף היא אפיגרפית בעלת נסיון רב בפענוח כתובות עתיקות (היא פענחה למשל את לוחיות הכסף מכתף הינום בירושלים כטקסט המכיל את ברכת כהנים). התרומה העיקרית של ירדני היא שהמילה שפט מופיעה פעמים בשורה השניה של האוסטרקון. (משגב, אגב, מתנגד לקריאה זאת). 3. ברווחים שיש בין אותיות או במקומות שהכתב מאוד מטושטש, או בלתי קריא לחלוטין, גליל השלים אותיות ומילים לקבלת טקסט רציף מתחילת האוסטרקון ועד סופו. בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי שעבר היה כתוב: "החוקר הצליח לקרוא את האותיות שעל החרס". למעשה של דבר פרופ' גליל הצליח לקרוא את האותיות שאין על החרס. כלומר, במקומות החסרים הוא השלים אותיות ומילים שאינן נראות. כל מילות המפתח: אלמנה (פעמים), יתום ואביון משוחזרות. 4. על בסיס השיחזור הבעייתי כשלעצמו, צצה תיאוריה גדולה ועצומה על זמן כתיבתם של חלקים מהמקרא כבר בסוף מאה 11 לפנה"ס. ודאי שמבחינה מדעית אין לבנות קומה שניה על בסיס קומה ראשונה שאין לה יסוד מוצק. הערה אתית: בהודעה לעיתונות שיצאה מטעם אוניברסיטת חיפה מוצג פרופ' גליל כחוקר הראשון שקרא את האוסטרקון וקבע שלשונו עברית. יש בכך משום מצג שוא והונאת הציבור, ולא יאה שמוסד אקדמי וחוקר באוניברסיטה מנכסים לעצמם את תוצאות עבודתם של חוקרים אחרים. ולסיום בדיחת קרש: בשיחזור של פרופ' גליל מופיע שהמלך צריך לדאוג לאלמנות (פעמים). נראה שדוד המלך קרא את האוסטרקון וקיבלו כפשוטו, שהרי הוא ידוע בחיבתו לאלמנות, עד כדי כך שקודם היה מחסל את בעליהן ואז מתחתן איתן (אביגיל,בת-שבע). -----------------------סוף ציטוט----------------------------
 

Lakedaimon

New member
ממצאים שונים מהאתר לפי פרופ' גרפינקל

אין באתר כלל עצמות חזיר, המוכרות באתרים פלשתיים וכנעניים. יש באתר טסי אפיה ששימשו להכנת פיתות (או מאפה דומה), שאינם מופיעים באתרים פלשתיים ומוכרים באתרים ביהודה. התוכנית העירונית של האתר כוללת בתי מגורים הצמודים לחומת סוגרים. כל סוגר מהווה חדר אחורי של בית. תוכנית עירונית כזאת מוכרת רק בארבעה אתרים אחרים באיזור, כולם בממלכת יהודה של המאות 9-8 לפנה"ס: בית שמש, תל נצבה, תל בית מרסים ובאר שבע. על רצפות המבנים נמצאו עשרות כלי חרס מרוסקים, מגוון גדול של כלי אבן, ובאחד החדרים גם פגיון ברזל. יש באתר שרידים ממספר תקופות: א. חרסים של תקופת הברונזה התיכונה בכמויות גדולות. ב. עיר מבוצרת מתקופת הברזל, מסוף המאה ה-11 או תחילת המאה העשירית. ג. שכבה הלניסטית עם בנית קיר הקפי ובתי מגורים. ד. מטבעות בודדות במילויים או פני שטח מהתקופה החשמונאית, מרד ראשון, ערים רומאיות, ביזאנטיות, מוסלמי קדום. המיכלול הקראמי דומה לשכבה XII בערד ולשכבה VII בבאר שבע. הקיץ נמצאה בחפירה בולה אחת, אלא שהיא חלקה ואינה נושאת כל סימן. לא נמצאו הקיץ כתובות, אבל בתחום הקרוב יש לציין חותם דמוי חרפושית הנושא דמות אריה רובץ ודמות אדם עומד המחזיק מקל בידו. הציטוט הבא הוא מתוך המאמר בIEJ: Two outstanding items were found in Area C. One is a pottery fragment of a model of a house, including architectural features and a palm tree. The other is a small glass seal depicting a lion and a standing figure. Garfinkel, Y. and Ganor, S. 2009. Khirbet Qeiyafa, 2009. Israel Exploration Journal. Vol.59/2 Pp:218.
 
למעלה