הקונטקסט והפיענוח לפי פרופ' גרפינקל
------------------------ציטוט----------------------------------- • כתובת חירבת קייאפה יוסי גרפינקל 19/01/10 12:01 הכתובת נמצאה בעונת 2008, על רצפת חדר, בבית השני מצפון לשער המערבי של האתר. תחילה נחפר החדר במסגרת הריבוע ולאחר שהבנקט (מחיצה בין ריבועי חפירה) צוייר, פירקנו אותו. בתחתית הבנקט, תחת כשני מטר של מילויים מאוחרים, נתגלה מפלס הרצפה וכל הממצאים שבו (חרסים, עצמות בעלי חיים, וכד') נאספו. מוצא החרס היה בחור צעיר בן 17 שהתנדב לכמה ימים, בשם ליאור. כל מפלסי הרצפות בחפירה מנופים (מסורת מחפירותי הפריהסטוריות) וכך גם כאן. עוד במהלך הבוקר היה מוזר למדי לראות בדלי הממצאים חרס גדול במיוחד, בעל מתאר גיאומטרי, שכן חרסים נשברים בצורות לא מוגדרות. אף החזקתי אותו בידי, אבל בגלל האבק והצימדה לא נראו על החרס סימני כתב. מעתה ואילך שוב לא אתעלם בשטח מחרסים יוצאי דופן שכאלו. בצהריים כל דליי הממצאים מולאו מים ולקראת השעה 5 אחר הצהריים, בעת שטיפת הממצא הבחין אחראי שטח, סטודנט קוראני בשם סאנג-יופ שמופיעה על החרס האות האנגלית A. אכן, כבר יוחנן אהרוני היה מודע בחפירות לכיש שכאשר החרסים רטובים, ושכבת האדמה והאבק ירדו, ניתן לזהות בהם כתובות. למזלנו הכתב אובחן לפני שהחרס עבר הברשה מאסיבית, שהיתה יכולה למחוק את הכתובת לחלוטין. (כדי להגביר מודעות לענין כתובות על גבי חרסים, הבטחתי בעונת 2009 שמתנדב שיזהה כתובת בעת שטיפת חרסים יקבל החזר של שבוע מדמי ההשתתפות בחפירה, סכום של 300$). כבר בשטח היה ברור על פי צורת האותיות אלף ועין שמדובר בכתובת שהאותיות שלה הן מהטיפוס שמקובל לכנותו "פרוטו-כנעני". שיש חמש שורות כתב ושישנם קווים שחורים המפרידים בין השורות. הכתובת פורסמה בעברית לפני כחודשיים ובאנגלית לפני כשלושה שבועות. המפענח והמפרסם הוא ד"ר חגי משגב. הוא קבע שמדובר בעברית. כן ראו וכתבו על הכתובת שלושה אפיגרפיים נוספים: ד"ר עדה ירדני, פרופ' אהרון דמסקי ופרופ' שמואל אחיטוב. הכתובת קשה לקריאה כי חסרים בה אותיות, וקטעים מסוימים לא השתמרו בברור. היא נסעה לארצות הברית לסדרת צילומים בארבע מעבדות מאוד מיוחדות, וצילומים אלו שיפרו את הבנת הכתוב. לאחרונה הציע פרופ' גרשון גליל פירוש לכתובת, הכולל שיחזור מאסיבי של אותיות ומילים. על בסיס השערה זאת נבנתה קומה שניה, הטוענת לזמן כתיבת חלקים מהמקרא. בהודעה לעיתונות שהוציאה אוניברסיטת חיפה מוצג גליל כחוקר הראשון שפיענח את הכתובת, ושקבע כי לשונה עברית. יש בעיות אתיות קשות בצורה השיקרית בה הוצג גליל בהודעה זאת. יש להבהיר את שלבי עבודתו של פרופ' גליל: 1. הוא לקח כבסיס את הקריאה של ד"ר חגי משגב, שפירסם את הכתובת לראשונה. משגב הוא חוקר המתמחה בפיענוח של כתובות עבריות וארמיות עתיקות (אפיגרף שמי-מערבי). משגב שפיענח את מרבית האותיות לא קיבל טקסט ברור בעל משמעות מתחילתו ועד סופו, אלא קטעי משפטים ומילים בודדות. 2. הוא לקח כתוספת לקריאה של משגב כמה שינויים, שהוצעו על ידי ד"ר עדה ירדני, אף היא אפיגרפית בעלת נסיון רב בפענוח כתובות עתיקות (היא פענחה למשל את לוחיות הכסף מכתף הינום בירושלים כטקסט המכיל את ברכת כהנים). התרומה העיקרית של ירדני היא שהמילה שפט מופיעה פעמים בשורה השניה של האוסטרקון. (משגב, אגב, מתנגד לקריאה זאת). 3. ברווחים שיש בין אותיות או במקומות שהכתב מאוד מטושטש, או בלתי קריא לחלוטין, גליל השלים אותיות ומילים לקבלת טקסט רציף מתחילת האוסטרקון ועד סופו. בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי שעבר היה כתוב: "החוקר הצליח לקרוא את האותיות שעל החרס". למעשה של דבר פרופ' גליל הצליח לקרוא את האותיות שאין על החרס. כלומר, במקומות החסרים הוא השלים אותיות ומילים שאינן נראות. כל מילות המפתח: אלמנה (פעמים), יתום ואביון משוחזרות. 4. על בסיס השיחזור הבעייתי כשלעצמו, צצה תיאוריה גדולה ועצומה על זמן כתיבתם של חלקים מהמקרא כבר בסוף מאה 11 לפנה"ס. ודאי שמבחינה מדעית אין לבנות קומה שניה על בסיס קומה ראשונה שאין לה יסוד מוצק. הערה אתית: בהודעה לעיתונות שיצאה מטעם אוניברסיטת חיפה מוצג פרופ' גליל כחוקר הראשון שקרא את האוסטרקון וקבע שלשונו עברית. יש בכך משום מצג שוא והונאת הציבור, ולא יאה שמוסד אקדמי וחוקר באוניברסיטה מנכסים לעצמם את תוצאות עבודתם של חוקרים אחרים. ולסיום בדיחת קרש: בשיחזור של פרופ' גליל מופיע שהמלך צריך לדאוג לאלמנות (פעמים). נראה שדוד המלך קרא את האוסטרקון וקיבלו כפשוטו, שהרי הוא ידוע בחיבתו לאלמנות, עד כדי כך שקודם היה מחסל את בעליהן ואז מתחתן איתן (אביגיל,בת-שבע). -----------------------סוף ציטוט----------------------------
