נעיצת הקפצה
עד יום שלישי.

חפירות ופירסומי חירבת קייאפה

כחופר חירבת קייאפה התבקשתי על ידי מנהל הפורום להשתתף באירוח הכולל תשובות לשאלות שונות (שעוד ייקבע לו יום ושעה מסויימים). עיינתי מקצת ההערות שנכתבו כאן, על ידי מגוון משתתפים, וכמובן שלכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו. תמיהה מסוימת התעוררה אצלי לדבריו של קורא אנונימי, שכללו בן השאר את המילים הבאות: "האתר עצמו כאתר ארכיאולוגי מאוד מעניין אותי, מציאת הכתובת לא מוסיפה ולא מורידה מהאיוולת המתודולוגית-המחקרית שחופר האתר פרופסור גרפינקל עשה במו ידיו," "כל חוקר (במקרה הזה פרופסור גרפינקל) שחושב שיש לו את כל התשובות אחרי עונת חפירה אחת (הדו"ח הראשוני מהקיץ האחרון לא פורסם והבנתי שמדובר בממצאים מאכזבים) הוא לא ארכיאולוג רציני מבחינתי....." "הקראמיקה שראיתי הייתה בקיץ האחרון והיא נעשתה בצורה פיראטית (לא ביקשתי בצורה פורמלית לבדוק את הקראמיקה), המשלחות "תל ירמות"(שאליה השתייכתי) והמשלחת של "ח'רבת קאייפה" התגוררו בו זמנית באותו יישוב בצמידות." "רק אמרתי שהטענה של החופרים שמדובר באתר חד תקופתי(ברזל 2א)בברזל ועוד שכבה אחת הלינסטית היא לא מדוייקת הקראמיקה שראיתי היא מאוחרת יותר ברזל 2ב-ג(לא מחייב מאה 6 לפני הספירה כידוע ההבדלים בין המאה ה-7 ל-6 הם כמעט בלתי ניתנים לזיהוי לעומת המאה ה-8 שיש לה אלמנטים מובהקים אינדקטיבים." הכותב זורק השערות שבדא מליבו, כגון שממצאי הקיץ האחרון היו מאכזבים (לטעמי לא היו מאכזבים כלל ועיקר), שלא פורסם דוח ראשוני לעונה (פורסם ב IEJ האחרון דוח מפורט), שיש באתר כלי חרס מהמאה השמינית לפנה"ס (הקרמיקה מעונות 2007-8 נפרסה המעבדות המשלחת וראו אותה עשרות חוקרים שונים, והיא אף פורסמה במלואה בדוח חפירה מקיף וסופי, והקרמיקה מעונת 2009 נפרסה אף היא, וראו אותה פרופ' עמי מזר ואהרון מאיר. המיכלול חד תקופתי מסוף מאה 11 ותחילת מאה עשירית בלבד). כך גם המילים: "האיוולת המתודולוגית-המחקרית", בלא לפרט כלל מה נראה לו פגום מבחינה מתודולוגית. יש לציין שהאתר חד-שכבתי ברובו, חפרנו בו כבר כ 1,000 מ"ר (דונם). יש לנו מדגם מאוד מקיף מהתקופה הנידונה, הכולל מבנים, ביצורים, כלי חרס, כלי אבן, עצמות בעלי חיים וממצאים אחרים. זהו הייצוג המקיף ביותר בארץ למאה העשירית לפנה"ס ביהודה. בערד, באר שבע או לכיש השכבות של המאה העשירית לפנה"ס קבורות תחת מטרים רבים של הצטברויות מאוחרות יותר ולכן נחפרו מהן שטחים מצומצמים בבורות בדיקה קטנים. מפתיע אותי שארכיאולוג, האמור להיות אמון על כללי התנהגות מדעית, בוחר להתנסח באופן דמגוגי, מפריח שמועות ללא בסיס, ומשמיץ ללא כל נימוק. במידה ויועלו טענות קונקרטיות אשמח לענות.
 

Lakedaimon

New member
../images/Emo41.gifאירוח מתגלגל בפורום../images/Emo41.gif

בתיאום עם המתארח (פרופ' יוסי גרפינקל) תואם העניין הבא: האירוח יתבצע במשך כל השבוע, כשפרופ' גרפינקל עולה לפורום בערך פעם ביום ועונה לשאלות. האירוח הרשמי יהיה ביום שלישי הבא ב6 בערב, ויוקדש לדיון על מסקנות השבוע. אני לא חושב שיש מתארח או פורום שניסו לעשות דבר כזה, ואני מקווה שיהיה לאירוע תוצאות טובות. אני בעיקר מקווה, שגם מבחינה מחקרית, יועיל האירוח לגולשים ולמתארח. כבכל אירוח אני מבקש מהמשתתפים לתת כבוד למתארח ולשמור על שפה נאותה. השירשור ישאר נעוץ עד לשבוע הבא.
 

אור1OR

New member
אשמח לדעת אם התגלו בולות באתר

וכן ממצא כתוב אחר. כמו כן, האם תוכל להעלות עותק של המאמר שפרסמת בIEJ לפורום? תודה רבה
 

batam1

New member
זיהוי המקום עם שעריים

למעט הזיהוי המילולי. האם יש עדויות תומכות נוספות?
 
חירבת קייאפה = שעריים

ההצעה לזיהוי חירבת קייאפה כשעריים מבוססת על שלושה הבטים: 1. שעריים מוזכרת שלוש פעמים במקרא, פעמים מתוכן באיזור עמק האלה. חירבת קייאפה נמצאת בסמוך לעמק האלה. 2. שעריים מוזכרת פעמיים, מתוך השלוש, בהקשר לדוד המלך, לפני היותו מלך. התאריך הרדיומטרי של חירבת קייאפה משבץ אותה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה העשירית לפנה"ס. 3. לאתר (ששיטחו 23 דונם בסך הכל) יש שני שערים. זוהי תופעה יוצאת דופן, שכן באתרים מתקופת הברזל שנחפרו בהיקף גדול נמצא תמיד רק שער אחד: מגידו (60 דונם), לכיש (75 דונם), דן (100 דונם), גזר (100 דונם), תל בית מרסים (30 דונם). שעריים פירושו שני שערים, וכנראה שמקור השם בתופעה יוצאת הדופן, שהרי אם לכל עיר היו שני שערים לא היה טעם לקרוא לעיר שעריים.
 
האם ישנה השערה

מדוע באמת נבנו לעיר שני שערים? (למרות קוטנה, וכחריגה לעומת ערים גדולות הרבה יותר)
 

סאקרה

New member
שלום לפרופ. גורפינקל

תודה על הנכונות ביקרתי באתר ואשמח להסברים על המבנים שצילמתי (אינני עוסקת בתחום,אבל נהנית ממנו)
 

סאקרה

New member
תעלה בחומה(?)

בדופן הדרומי של ה"תעלה" קיר בנוי, הדופן הצפוני -מלוי עפר.
 

סאקרה

New member
סימני שריפה ?

כך לפחות פרשנו את השכבה האפורה שממזרח למבנה. האם הישוב עבר חורבן במלחמה?
 
צילום באתר

כעקרון פירסום ממצאי החפירה הם באחריות החופרים. לא מקובל שאנשים יצלמו חפירה של אחרים ויפיצו תמונות באינטרנט. אבל היום הנושא הפך להיות מופקר לחלוטין. לכל היותר אנו יכולים לכסות חלק מהחפירה אם אננו רוצים שיצולם. כבר ראיתי אתר המתמחה בהפצת תמונות מאתרים ארכיאולוגיים שצילם בחירבת קייאפה באופן פיראטי, שיבץ את התמונות אצלו באתר, וכתב שכל הזכויות שמורות. האם מי שאינו מכבד זכויות של אחרים רשאי לתבוע לעצמו אותן זכויות ממש? ומה אם מישהו נופל באתר ושובר רגל? האם הוא ירוץ מיד לתבוע את משלחת החפירות על כך?
 

אור1OR

New member
מצד שני - זה גם לא הוגן לסגור אתר ל-10 שנים

לא אמור להיות לאף זכויות יוצרים על אתרים ארכאולוגים, ובטח לא על צילום תמונות מהם. דווקא פתיחת האתר למבקרים ולציבור הרחב יכול רק להועיל לפרסום שלו ולהביא לך יותר כסף למחקר. אם מישהו ישבור רגל הוא לא יתבע אותך, זה לא אמור לגרום לך לכסות את החפירה. יש היום המון אתרים יפים בארץ שכוסו על ידי החופרים ולא רואים מהם כלום וחבל. טיולים באתרי עתיקות בארץ (כמו מגידו לדוגמא) הם מפח נפש מאכזב, אתה מגיע לתל מסוים ופשוט לא רואה כלום, או שפירקו הכל (כמו השערים במגידו) או שהכל מכוסה(לדוגמא ארמון הים בקיסריה). למעשה בחלק גדול מהאתרים, למעט החופרים והמרפתים ברשות העתיקות - א אחד לא רואה את הנתונים במציאות
 

Lakedaimon

New member
הבעיה היא יותר גדולה מזו והרבה יותר עקרונית.

ארכיאולוגים בד"כ לא נהנים מחופש תקציבי, אלא אם כן יש להם תורם עם כיס עמוק. אנו לא מקבלים תקציבים ממשלתיים על מנת להשאיר את האתר פתוח ונגיש. רק לבעל רשיון חפירה באתר יש זכויות לפרסום האתר (תמונות, שרטוטים, צילומי פריטים ועוד). כתיבה של מאמר על אתר מסוים ללא רשות מבעל הרשיון, המשתמש בחומר שלא פורסם מהחפירה (למשל תמונות שצולמו ללא ידיעתו) היא עבירה על חוק זכויות יוצרים. פתיחת האתר למבקרים כשאתר לא מונגש כיאות , יש בו קירות העומדים להתמוטט, או ריבועי חפירה עמוקים שאינם סגורים לקהל הוא סכנת נפשות ובהחלט סיכון ביטוחי לחופרי האתר. אם מישהו ישבור רגל או ראש, הוא בהחלט יכול לתבוע את בעל הרשיון, אם זה לא כתב בכל מקום אפשרי שהכניסה אסורה. שימור עולה כסף. פתיחה עולה כסף. פיתוח עולה כסף. מי ישלם? הרי המטרה היא שהאתר יהיה חינם, כי לא תרצה לשלם על הכניסה, זה מבאס את הטיול, לא? האתר מכוסה בעיקר כי ללא כסף לפיתוח האתר, זהו השימור הטוב ביותר. אם משאירים משהו חשוף, אלה יהיו קירות של מתחת ל80 ס"מ בערך כיוון שזהו התקן כיום. לגבי מגידו, אני לא יודע למה לקרוא לאתר כה גדול מרשים וחפור מפח נפש. מה שפורק, פורק מנסיבות מחקריות וניתן לשיחזור אם יצטרכו. עד כמה שאני זוכר השערים במגידו עדיין עומדים. לגבי ארמון הים בקיסריה, הכיסוי הוא מה ששומר על רצפות הטיח שלו שלמות. עולה המון כסף לשמר אותם וזה כמעט בלתי אפשרי בסביבה ימית. הן פשוט יהרסו.
 

Lakedaimon

New member
כן - ולא.

הכוונה היא למנוע גניבת מחקרים מחוקר אחד למשנהו. לחוקר יש 10 שנים מסיום החפירה באתר על מנת לפרסם את החפירה. כל התערבות פירסומית ללא רשותו של החוקר נחשבת להפרת זכויות אקדמיות. כשרציתי במסגרת סמינר לפרסם את קבורות הקרמציה של כתף הינום, כיתתי את רגלי לביתו של פרופ' גבי ברקאי שסירב לתת לי את החומר לפירסום אך עזר לי מאוד במהלך עבודתי. קיבלתי זאת בהבנה, לא הלכתי לחומר הקיראמי והכתוב (שאני יודע היטב היכן הוא) ופירסמתי למרות סירובו לאפשר לי לעשות כן.
 

Lakedaimon

New member
יותר משלושים שנה עברו

אבל זה כבר בעיה של הרשות. אם הרשות תתחיל להטיל הגבלות על מי שאינם מפרסמים בזמן, היא תמצא את עצמה די מהר ללא ארכיאולוגים שמועסקים אצלה שיכולים לקבל רשיון חפירה...
 

shay4442

New member
לאחרונה רשות העתיקות שמה יותר דגש על שימור

לפחות במקומות שאני השתתפתי בחפירות, עובדי הרשות באים ונותנים הוראות וציפיות ממה שהם מצפים מהחופרים מבחינת שימור השטחים שנחפרו, נכון לעכשיו אני רואה מספר השלכות לעניין: 1.השקעת מאמצים(כוח אדם וציוד)של בין 2-3 ימי חפירה בשבוע האחרון של החפירה על מנת לבצע את הוראות הרשות ואוכפיו. 2. השקעה פחותה יותר בחפירה אנכית ויותר רוחבית/מרחבית על מנת להימנע "מכאב הראש" של השימור בסוף החפירה, מה שבעצם משפיע על מתודולוגית החפירה ומטרותיה(לאחורונה הייתי נוכח בשיחה של מהלי חפירה בדיוק על הנקודה הזאת). 3. מראית עין השקעת מינימום אנרגיה על מנת ליצור מצג שווא של שימור על מנת לעמוד לכאורה בתקנות ולרכך את הפקחים ברשות העתיקות 4.מתוך ניסיון השימור הזה הוא לא רק סוג של מראית עין אלא גם הורס יותר מתורם על מנת לעמוד בהוראת הרשות יש צורך בהתקנת לוחות חיזוק,שקי חול השימוש הרב בשקי חול גומרים למנהלי החפירה לקנות את הסוג היותר זול שנוטה להירקב ולהתמוסס תוך שנה מה שאומר שבעונה הבאה יצטרכו מאמצים מרובים על מנת לפנות את כל החול שהגיע בחזרה לריבועים כתוצאה משקי חול מלאים חול שהתפוצצו/התמוססו להם
 
למעלה