פוענחה כתובת עברית מהמאה ה-10 לפנה"ס...

[masorti]

לא יודע מאיפה היא צנחה. בטח לא מהכנענים.

 

[סוריאל]

רוכב ערבות הוא המצאה יהודית כשרה, אני מניח

 

[masorti]

שימוש במטבע לשון נפוץ לא מוכיח כלום...

על מקור האמונה. אז הסופר העברי השתמש לתיאור האל שלו בביטוי שבו השתמש לפניו גם סופר אוגריתי. ביג דיל. ואם אני אכתוב מזמור דתי ואשתמש בדימוי "שוכן האולימפוס" לגבי האל שלי, זה יוכיח שהיהדות נבעה מהמיתולוגיה של זאוס? אולי זה רק מעיד שה"אולימפוס" הוא ביטוי מקובל למקום רם ונישא?

 

[סוריאל]

אם מטבע לשון נפוץ לא מוכיח כלום

גם התיאוריה של גליל לא שוה כלום. לעצם הענין, ודאי שקשה להבחין בין "מקורות" לבין השפעה משנית. אולם אני תוהה אם בטוח הרחוק ההבדל כ"כ גדול. ואם אתה מתאר את אלהיך בתואר "יושבִי האולימפ" אתה כנראה שאול טשרניחובסקי (ויש לך חיבה עזה לאלים שריריים ותאוותניים על פני אל זקן, נרגן וגלותי).

 

[דביבון ירוק]

בעג'רוד התגלו מספר כתובות

ואתר נוסף הוא אכן ח'ירבת אל כום, ובשמה העברי (כך מקובל כיום) מקדה. מדובר במערכת קברים יהודאית ובהקדשה לאדם בשם אוריהו. אדם עם שם תיאופורי שגם מבורך ל-ה' ולאשרתו. אם אני מבין נכון, התיאוריה שלך היא כזו. הדת העברית צמחה יש מאין. ה' תמיד היה לבד. לדעתי תיאוריה זו היא חסרת כל בסיס. בכל המרחב אין אלים בודדים או רווקים ואין כל סיבה להניח שהמצב היה שונה בראשית הדת הישראלית. אין פה נסיון במחקר לנגח דווקא את הדת היהודית/ישראלית. תוכל לקרוא מאמרים דומים גם בענין ההשפעות הרומיות/הלניסטיות/מסופוטמיות על דמותו של ישו (חזרה לתחיה, אם בתולה וכד'). זה לא פוגע באמונתם של מאמינים כיוון שהם הרי מקבלים את התנ"ך כפשוטו. גם אם נבחן את המסופר בתנ"ך ונתעלם מהממצא הארכיאולוגי נגיע לאותה מסקנה שאלוהים אינו בודד, ולהלן כמה דוגמאות: - במקרים חשובים (כך בבריאת האדם) הוא מתייעץ: "נעשה אדם בצלמנו". - לישויות אלוהיות, גם בתנ"ך, ישנו יצר מיני (בני האלוהים ובנות האדם, בראשית ו', 1-4). לאלוהים יש מלאכים. מאיפה הם הגיעו? אם נבחן את המיתולוגיות של האומות השכנות נוכל להסיק שהם ודאי צאצאיו. - מה לגבי רעיה? שני סיפורים מעניינים בתנ"ך. הראשון נוגע לרפורמה של יאשיהו (מל"ב כג', 7), שם הוא מנתץ בירושלים את בתי הקדשים שם שרתו משרתות האשרה. בהחלט לא סיפור מהפריפריה אלא מליבו של הממסד. סיפור שני נוגע לאליהו ונביאי הבעל (מל"א יח'). בסופו של הסיפור שוחט אליהו את נביאי הבעל, אך לא את נביאי האשרה שגם הם הגיעו ל'אירוע'. למה? אולי מפני שהאשרה לא היוותה איום? אולי היא היתה אפילו הפרס לזוכה בתחרות? (לא המצאה שלי; אתן לך הפניות אם תרצה)

 

[masorti]

אם אני מבין נכון...

העובדה שבכונתילת עג'רוד על גבול סיני ובחרבת אל כום שליד ארץ פלישתים היו כמה עברים שהאמינו בזוגיות עם האשרה, אזי ברור שזו היתה הדוגמה הרשמית מבית מדרשו של המימסד הדתי של ה' בירושלים. לא שחס וחלילה וחס אותם אנשים שגרו באיזור גבול הושפעו מסביבתם הזרה. דת יכולה לצמוח יש מאין או לא יש מאין. האם לדעתך המונותיאיזם של אחנאתון הוא המשך ישיר של הדת המצרית בימי אביו? זכותך לסבור שאין בסיס לסברה שהאל העברי היה תמיד לבד. זכותי לסבור אחרת, ואין לך בדל של ראייה שיתמוך בגרסתך (חוץ מאמונתך שהדת היא המצאה אנושית מתמשכת). כל הדוגמאות שלך מהתנ"ך רק מוכיחות שני דברים: א. שהעם האמין באלים נוספים פרט לאל הנכון. (זה לא מוכיח שהקאנון העברי כלל יותר מאל אחד) ב. שהיו השפעות זרות על הטקסט המקראי ואולי על האמונה העממית. הן לא מוכיחות ש"כתבי הקודש" העבריים של תחילת בית ראשון היו פוליתיאיסטיים. ההסקה הלוגית שלך בכלל מעניינת מאוד... עובדה 1: יש פסוק שמזכיר מלאכים. עובדה 2: מיתולוגיות באיזור מזכירות מלאכים שהם צאצאי אלים. מסקנה לוגית: המלאכים ה"עברים" הם צאצאי האל העברי. באותה מידה אני יכול להסיק שאם במיתחם שינקין בת"א התגלו עצמות חזיר, ברור שהדת היהודית במאה ה-21 התירה אכילת בשר חזיר. הרי כידוע מיתחם שינקין קרוב יותר לבני ברק וירושלים מאשר האומות השכנות ואף מאשר כונתילת עג'רוד.

 

[shay4442]

לא הבנתי מה זה משנה?

הדת היהודית התפתחה ונתפסת על ידי היהודים בצורה מסוימת כיום, שזה בעיקר אל אחד ויחיד ואין מלבדו.... מה זה משנה מה הייתה כוונת המשורר(או יותר נכון הסופר) בכתיבת המקרא??

 

[masorti]

זה משנה מאוד...

כי אם אתה מוכיח לי באותות ובמופתים גדולים שהדת שלי היא בסה"כ אמונה כנענית באשרה ובן זוגה שהשתנתה בהחלטה מלכותית של יאשיהו לאמונה בבן הזוג בלבד, אזי קצת קשה לי לקחת ברצינות את ההתגלות האלוהית לאברהם ואת גדולתו של אברהם שהבין את הטעות בעבודת האלילים. אתה יודע מצוין שתילי תילים של מאמרים תורניים נכתבו על ההנגדה בין יסודות האמונה היהודית לבין עבודת האלילים הפגאנית. הניגודיות הזו היא מיסודות התפישה היהודית. הגישה הדתית היא שהאמונה באלילים הכנעניים היא שטויות, והיות ואנחנו איננו כמותם אזי אמונתנו נכונה. אם הוכחת לי שאמונתנו התפתחה מהכנענים, אזי אנחנו כן כמותם ואין לאמונתנו יתרון תיאולוגי. או בניסוח אחר: איך אני יכול להאמין שדתי היא נכונה (קרי "הדבר האמיתי") אם היא התפתחה מתוך דת אחרת שלפי תפישתי הינה בלתי נכונה מיסודה? זו בדיוק מטרת אלה שמקדמים את התפישה הזו. להכניס בלב המאמינים ספקות באשר לאמיתות אמונתם. זו חלק ממלחמת התרבות בארץ.

 

[1בוק]

הניגודיות הזו היא מיסודות התפישה היהודית.

אכן על קיומו של אחאב והיותו כח צבאי ומשפיע אנחנו יכולים לילמוד מכתובות שלמנסר וממצבת מישע אך היכן כתובות ההתפארות של אחאב עצמו(משהו בסגנון מישע) ?? היכן הכתובות של מלכי "ביתדוד" בכלל המוזכרים בכתובת בתל דן גם ע"י גורם העוין להם(אולי חזאל)??

 

[דביבון ירוק]

אני לא הסקתי כלום

ולכן גם אין לך מה להלין על אופן הסקת המסקנות שלי. כל מה שעשיתי שם היה להציב בפניך שאלות פתוחות בכדי לשמוע את דעתך. ואתה אכן השמעת את דעתך. א. דעתך היא שהעם האמין באלים נוספים. השאלה היא כמובן מי זה "העם". ה"עם" לא כתב את התנ"ך. מדובר בטקסט אליטיסטי שנכתב על ידי סופרים שישבו בחצר המלך. הטקסט אם כן מבטא את מה שהאליטה ידעה והאמינה בו. ב. אתה מציע שהיו השפעות זרות על הטקסט המקראי. מי שם לידך שמדובר בהשפעות זרות? איך אתה יכול לקבוע מהי השפעה זרה? כי בעשרת הדיברות כתוב "לא יהיה לך"? אבל בבראשית אלוהים כאמור מתייעץ עם מישהו בעת בריאת האדם, ובמליון סיפורים מופיעים נציגים שמימיים. איך אתה בוחר בטקסט ה"מקורי" יותר וה"נכון" יותר? לסיכום. התנ"ך מלא ב"השפעות זרות". הן מתחילות בישויות המקיפות את האל (כמו למשל שדים ואלהין בכתובת בלעם בן בעור), ממשיכות בכינויו של האל (החל ב-אל [כנעני] וכלה ב"רוכב ערבות [אוגריתי]) ובייצוגיו (פר הוא הייצוג הנפוץ ביותר לאל הסער). אם תרצה עוד דוגמאות, אציג אותם. ה"השפעות הזרות" הללו זוהו כבר על ידי חוקרי ביקורת המקרא וכעת הממצאים הארכיאולוגיים מחזקים זאת. לטענתי (על בסיס "כתפי ענקים" כמובן) מרוב "השפעות זרות" כבר לא רואים את הדת המקורית, אז למה לא להניח שזוהי הדת המקורית? שמלכתחילה האמינו במישמש שהזדקק בהדרגה למה שאנו מכירים כיום? בכדי לטעון את ההפך (אמונה מזוקקת שהתלכלכה) עלינו להאמין בבשורה האלוהית. יש לי הרבה ראיות התומכות בגירסתי שהאל לא שכן לבדו, אתה פשוט מסרב לקבל אותן. לעומת זאת, בגרסתך תומכת ראיה אחת בלבד וזוהי הגרסה המסורתית של קריאת התנ"ך.

 

[דביבון ירוק]

אני לא הצגתי שם את מסקנותיי

ולכן גם אין לך מה להלין על אופן הסקת המסקנות שלי. כל מה שעשיתי שם היה להציב בפניך שאלות פתוחות בכדי לשמוע את דעתך. ואתה אכן השמעת את דעתך. א. דעתך היא שהעם האמין באלים נוספים. השאלה היא כמובן מי זה "העם". ה"עם" לא כתב את התנ"ך. מדובר בטקסט אליטיסטי שנכתב על ידי סופרים שישבו בחצר המלך. הטקסט אם כן מבטא את מה שהאליטה ידעה והאמינה בו. ב. אתה מציע שהיו השפעות זרות על הטקסט המקראי. מי שם לידך שמדובר בהשפעות זרות? איך אתה יכול לקבוע מהי השפעה זרה? כי בעשרת הדיברות כתוב "לא יהיה לך"? אבל בבראשית אלוהים כאמור מתייעץ עם מישהו בעת בריאת האדם, ובמליון סיפורים מופיעים נציגים שמימיים. איך אתה בוחר בטקסט ה"מקורי" יותר וה"נכון" יותר? לסיכום. התנ"ך מלא ב"השפעות זרות". הן מתחילות בישויות המקיפות את האל (כמו למשל שדים ואלהין בכתובת בלעם בן בעור), ממשיכות בכינויו של האל (החל ב-אל [כנעני] וכלה ב"רוכב ערבות [אוגריתי]) ובייצוגיו (פר הוא הייצוג הנפוץ ביותר לאל הסער). אם תרצה עוד דוגמאות, אציג אותם. ה"השפעות הזרות" הללו זוהו כבר על ידי חוקרי ביקורת המקרא וכעת הממצאים הארכיאולוגיים מחזקים זאת. לטענתי (על בסיס "כתפי ענקים" כמובן) מרוב "השפעות זרות" כבר לא רואים את הדת המקורית, אז למה לא להניח שזוהי הדת המקורית? שמלכתחילה האמינו במישמש שהזדקק בהדרגה למה שאנו מכירים כיום? בכדי לטעון את ההפך (אמונה מזוקקת שהתלכלכה) עלינו להאמין בבשורה האלוהית. יש לי הרבה ראיות התומכות בגירסתי שהאל לא שכן לבדו, אתה פשוט מסרב לקבל אותן. לעומת זאת, בגרסתך תומכת ראיה אחת בלבד וזוהי הגרסה המסורתית של קריאת התנ"ך.

 

[דביבון ירוק]

מצטער על הרפילות בתשובתי

היתה לי תקלה במוזילה. רציתי להוסיף עוד דבר אחד באשר לרפורמה של אחנאתן. אני לא יודע עד כמה אתה מעודכן במחקר העדכני, אבל אני לא חושב שתמצא כיום חוקרים מובילים המדברים על מונותאיזם. כל מה שאחנאתן עשה היה להלחם באמון. בשאר האלים הוא לא פגע. כיום דרך אגב, חוקרים רבים סבורים שתהליך העצמתו של אל השמש החל כבר בשלטון אביו. אם כך מדובר בתהליך ולא בהמצאה של רגע. אם בכל זאת תרצה להשוות זאת למונותאיזם בישראל, אני לא בטוח שהמסקנות ימצאו חן בעיניך. מדובר באיזושהי רפורמה דתית שהתקיימה במשך תקופה של כשלושים שנה. היא הונחתה (תרתי משמע) מלמעלה ונועדה לשנות את אופן החשיבה של העם (כוונה לאליטה; העם הפשוט לא ממש נחשב התקופה ההיא). האם זה גם מה שקרה ביהודה?

 

[masorti]

מהות הרפורמה של אחנתון שנויה במחלוקת...

יש הרואים בה מונותיאיזם כמעט טהור, ויש הרואים בה לא יותר משינוי חשיבותם היחסית של האלים (אל השמש הפך לחשוב יותר מכולם). אני לא יודע מה זה "חוקרים מובילים". כבר התרגלתי לטענות בפורום ש"כל החוקרים המובילים" תומכים בגירסת האסכולה המינימליסטית לתולדות ישראל. טוב... מי שאינו מינימליסט אינו יכול מעצם ההגדרה להיקרא חוקר מוביל. בכל מקרה, הדיון שלי אינו השוואה מפורטת בין שני המונותיאיזמים. הנקודה היתה שדת שונה לחלוטין יכולה להופיע פחות או יותר "יש מאין", ולא חייבת להתפתח מהדת הקודמת באותו מקום. מה שמחליש מאוד את ההנמקות לגרסה שלך על התפתחות הדת העברית מהדת הכנענית. (הההתפחות הזו יכלה לקרות, אבל לא היתה חייבת לקרות)

 

[דביבון ירוק]

מה שאמרתי הוא

שאתה פשוט לא מעודכן. אף אחד כמעט לא מתייחס לרפורמה של אחנאתן כאל מונותאיזם (אלא כאל נותאיזם). הבעיה של אחנאתן היא רק עם אמון ולא עם אלים אחרים. היא גם לא הופיעה יש מאין. מדובר ככל הנראה בתהליך הדרגתי שהחל בימי אביו.

 

[masorti]

"אף אחד כמעט" לפי גרסתך אינו ראיה לכאורה...

לכך שאכן אף אחד כמעט לא מתייחס לכך כאל מונותיאיזם. הרי תמיד הטענות שלך איכשהו נסמכות על "ראיות רבות" (שבפועל הן כמה שברי ראיות מוטלות בספק) ו"כל החוקרים המובילים" מקבלים אותן (כשבפועל כל חוקר שאינו מסכים פשוט אינו מוגדר "מוביל"), והטענות ההפוכות מתוארות כזניחות ואינן נתמכות ע" אף אחד (כשבפועל מחנה רחב של חוקרים תומך בהן). בכל מקרה, לענייננו לא משנה האם הדת של אחנאתון היתה מונותאיזם או נותאיזם או הנותאיזם כל איזה "תאיזם" שתרצה לכתוב בתקווה שלא אבין את המילה. הנקודה היא שדת זו היתה שינוי מהפכני ביחס לדת של מצרים דור לפניו.

 

[דביבון ירוק]

אחנאתן ועוד

הרפורמה של אחנאתן אינה מונותאיזם. במקביל לאתן עבדו אלים נוספים שמקדשיהם לא נפגעו. מה לא ברור? אם אינך מבין מה זה הנותאיזם אתה מוזמן לפתוח אנציקלופדיה. הרעיונות אותם ייצגה הרפורמה אחנאתן אכן מהווים שינוי מהותי, אם כי כפי שציינתי, ראשיתה של הרפורמה ככל הנראה כבר בזמן שלטון אביו. מצד שני, גם השוני בין הדת הבבלית (מרדוך) והאשורית (מרדוך) הוא שוני מהותי. כל הדתות שונות זו מזו. בממלכה שהתקיימה אלפי שנים כמו מצרים סביר להניח שדברים דומים יקרו. אתה משום מה מציג את הרפורמה של אחנאתן כמשהו חד פעמי, אך אתה טועה. לא יודע אם אתה מכיר את הרפורמה הדתית שערך מוותאלי מלך חתי כחמישים שנה אחרי אחנאתן (מקביל לרעמסס השני). גם הוא העלה את מעמדו של אל מסוים על חשבון אחרים. דוגמה נוספת לקיומו של מונותאיזם טהור מראשית קיומה של הדת, כפי שאתה טוען, פשוט אין. בכדי להאמין בכך שהיהדות החלה באמצע האלף השני באופן המזוקק בו היא קיימת בימינו, חייבים להאמין בהתגלות האל ובכתיבת התורה מפיו. העובדה שהאל שלך מכונה בשמותיהם של אלים אחרים אינה מטרידה אותך. כך גם העובדה שמייצג אותו פר בכמה אתרי פולחן כמו בית-אל ודן (ולא רק בשמות תואר). שתי העובדות הללו נכתבו על ידי הסופרים כותבי התנ"ך ולא הומצאו על ידי 'מכחישי מקרא'. בניגוד אליך, מי שעוסק בחקר דתות ותרבויות אחרות מתענין מאוד בעובדות מסוג זה, כיוון שעמים קרובים לא רק השתמשו בשמות דומים הם גם השתמשו בסינקרטיזם. אתה רשאי לראות בדת שלך ובאל שלך מקרים יוצאי דופן (מפני שלדעתך הם כמובן אמיתיים). אני בוחר שלא. אתה בוחר לראות בתזה אותה אני מציג כאן תרנגולת חולה. אני מקווה שקוראים אחרים יתרשמו כמוני שלמעט שמות תואר מרובים התיאוריה שלך אינה מגובה בדבר, למעט הקריאה המסורתית (ויש לציין די מיושנת, אפילו ביחס לחוקרים דתיים) של התנ"ך.

 

[masorti]

מכיון שהודעה זו מכילה...

סילופים מכוונים של העובדות, וגם סילוף מכוון של הטענות שלי (שלא לדבר על עלבונות אישיים) - אין בכוונתי להגיב לה.

 

[סוריאל]

כמות ההנחות הקדומות שלך

מבילה ממש. כמה דוגמאות: - "בכל המרחב אין אלים בודדים או רווקים". אז מה? התורה והנ"ך מציגים עצמם כחידוש מוחלט ביחס לפולחני עמי כנען. ולמען האמת, בשלב מסוים ברור שיהוה נתפס כאל יחיד (לא רווק), ואם אין לך ראיות שמוכיחות את ההיפך למה אתה מוכרח לטעון שהוא לא נתפס כך מלכתחילה? - אפילו אם השימוש בלשון רבים, במקרים בודדים בלבד, מעיד על "התייעצות", אין שום סיבה להניח שיהוה התייעץ עם נשותיו אן פלגשיו. סביר יותר שהוא מדבר עם מלאכיו (כמו שמתארים בפירוט מיכיהו ומחבר ספר איוב, למשל). אבל אפשר גם שזהו "ריבוי מלכותי". - פעם אחת ויחידה מסופר על בני אלהים שהזדווגו עם בנות האדם. גם בהנחה - הסבירה מאוד, לדעתי - שהכוונה למלאכים, זהו מקרה יחיד. אי אפשר להשליך מכאן על תפיסת המלאכים בכלל, לפחות לא בחיבורים מקראיים (להבדיל מ"דת עממית", עד כמה שאפשר בכלל לדעת עליה). המלאכים המקראיים נוטים להיות דוקא די אנמיים וחסרי אופי, ואפילו שמות אין להם (עד שגיע דניאל). - מאיפה הגיעו המלאכים? נראה שאת רוב המחברים המקראיים השאלה הזו כלל לא הטרידה. עובדה היא שבשני הפרקים הקוסמוגוניים המובהקים בתורה אין זכר לבריאת העולם העליון (השווה, למשל, לתיאור המפורט של בריאת המלאכים בספר היובלים). במקום שיש התייחסות לכך מתוארת בריאה ע"י אלהים: "עושה מלאכיו רוחות, משרתיו אש לוהט" (תהלים קד - מזמור די מאוחר, אגב). לפחות למחבר הזה היה ברור לחלוטין שהמלאכים אינם צאצאים של הזדווגות אלהית. (אגב, מוזר שלא ציינת את הכינוי "בני האלהים" או "בני עליון" שמעיד לכאורה על קשר גנטי בין האל-האב למלאכיו. מצד שני, "בני הנביאים" אינם בהכרח בניהם הביולוגיים של נביאים). - למה להרחיק עד יואש ואליהו? הרי כבר אמו של אסא בנתה מפלצת לאשרה. אמנם מכל הטיעונים שהבאת אלה הטובים ביותר, כלומר: התלונות החוזרות ונשנות בספרי הנביאים על עבודת הבעל והאשרה יכולות להעיד על "הדת העממית", שבתורה מייצגת את הדת "המקורית". אבל אפשר לטעון שאותה "דת עממית" מייצגת דוקא את התדרדרותה של הדת "המקורית" המונותיאיסטית-לעילא. באמת אינני יודע. מכל מקום, הפרשנות שהצעת לאזכור נביאי האשרה בסיפור אליהו בהר הכרמל איננה משכנעת ביותר. כיון שהנביאים הנ"ל נזכרים רק פעם אחת בסיפור ואינם ממלאים שום בו תפקיד ממשי (אפילו לא שוחטים אותם), אני נוטה לחשוד שמדובר בתוספת משנית (כי הרי לא יעלה על הדעת שאליהו שחט את נביאי הבעל בלבד ולא את נביאי האשרה). מצד שני, אם זו באמת תוספת, למה לא הוסיפו אזכורים של "נביאי האשרה" לאורך כל הסיפור?

 

[סוריאל]

מכל מקום אני שמח לראות

שקיבלת את טענות מתנגדיך ואתה מסכים שממצא אחד (מסופק) אין בו די כדי לבסס תאוריה היסטורית שלמה. לחליופין, אני תוהה אם תמיכתך הנלהבת בתאוריית גליל אמורה להוביל לקבלת תיאוריית 'יהוה ואשרתו', אם שתיהן מסתמכות (לפי דבריך) על ממצא בודד.

 

[Lakedaimon]

אולי די עם "האידיאולוגיה האנטי מקראית"?

המקרא אינו פונקציה במחקר הארכיאולוגי. אין אסכולה במחקר הארכיאולוגי המחפשת להפריך או לאושש אותו. אף ארכיאולוג איננו "פרו-מקראי" או "אנטי מקראי".* לגבי התיארוך - לא צריך להיות מתמטיקאי גדול כדי לפקפק בתיארוך, רק צריך מחשבון וראש פתוח להבעת ספק. קרא את תגובתי ליוקטנה. המאמר שם כדי לקוראו וכדי לראות בעיקר מה לא כתוב שם. הייתי קורא יותר טוב את תגובתו של שי (שראה בריפרוף את החרסים) כדי לראות שהתיארוך המוחלט לברזל 2א' (ולא יותר מאוחר) איננו כה מוחלט כפי שמצביע עליו החופר. לגבי הגישה לכתבה על גליל- אתייחס אליה ברצינות הראויה כשתופיע ברצינות הראויה ולא ע"ג העיתון. אין לי רפרנס לניתוח האותיות שביצע (כמו שעשו דמסקי, משגב, ירדני ואחיטוב), ובעיתון אין גם הסבר לרווחים בין האותיות. אני לא יכול להעביר ביקורת על שימת יותר אותיות או הכנסת אותיות שאינן קיימות בכתב של אותה תקופה ללא הסבר נאות על למה ואיך. לא כל שכן, אין לי שום דרך לראות לאיזה פליאוגרף (זאס, אחיטוב, ירדני או דמסקי) גליל מתייחס כדי לפרש את הכתב או שהוא עושה זאת בעצמו. לגבי הניתוח של הכתובת: ראשית צריך להבדיל בין "שפה" ל"כתב": אני יכול לכתוב את השפה האנגלית בכתב עברי - אנד איט וויל לוק לייק ד'יס אני יכול לכתוב עברית בכתב לטיני - vese yera'e kacha הכתב נועד לבטא שפה מדוברת, לכן לא מדובר בכתב עברי אלא בכתב א'-ב' שמי מערבי שבו משתמשות הרבה ממלכות באזור. משגב משווה את האותיות לעזבת צרטא, ראשי חץ מאזורים שונים, כתובת פחריה וארון אחרם מגבל, ואפילו הוא לא ניסה להשוות את הכתוב למקרא. בקיצור, תמיד הייתי סקפטי. גם לגבי זה לא אגיד "שהחיינו". כשתימצא (בחפירה) כתובת מונומנטאלית שתגיד "את ז[א]ת בנה שלמ[ה]" לא ישמח אדם יותר ממני. אם תימצא (בחפירה) מצבה שתגיד "פה נלחם דוד בגלית ויכל לו" גם אשמח. עד אז... *הקונספירציות האלה מזכירות לי מכר משותף שלנו התומך בשאול.