פוענחה כתובת עברית מהמאה ה-10 לפנה"ס...

[masorti]

פוענחה כתובת עברית מהמאה ה-10 לפנה"ס...

פרופ. גרשון גליל פענח כתובת על חרס מהמאה ה-10 לפנה"ס שהתגלה לפני שנה וחצי. הכתובת היא בעברית והטקסט בה מזכיר מאוד את המצוות הסוציאליות בתורה. השוו בין המשפט מהכתובת: "שפטו עבד ואלמנה שפטו יתום וגר" לבין הפסוקים הבאים מתוך ספר דברים: "עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה, (י', י"ח) "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה" (כ"ד, י"ז) "אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן" (כ"ז, י"ט) עושה רושם שהתיאוריה לפיה ספר דברים (והתורה בכלל) הומצא ע"י סופריו של יאשיהו ספגה מכה קשה. הביטוי בכתובת "שקמו ביד מלך" גם מעיד שבמאה ה-10 כבר היתה קיימת ממלכה בא"י. מה שטיפ-טיפ-טיפונת שומט את הקרקע מתחת לאלה שטענו שעד המאה ה-9 בא"י היו רק שבטים חצי-נוודיים שישבו בכפרים קטנים ולא קיימו יישות מדינית מסודרת. כתבה עם הטקסט המלא של הכתובת הופיעה היום ב"ידיעות אחרונות". למטה מצורפים שני לינקים לדף הסרוק של הכתבה.

 

[shay4442]

יפה יפה

-בתור סוציאליסט אני תמיד שמח שניסו לדאוג לחלשים ולמקופחים גם בזמנים קדומים - חוקים אלה לא מפתיעים אף אחד, כדוגמתם היו קיימים עוד בתקופה הבבלית הקדומה הידועים ביותר "חוקי אשנונה" "וחוקי חמורבי"(המאוחרים לאשנונה) מהמחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה -זה לא אומר שכתיבת המקרא בצורתה המגובשת הראשונית לא נעשתה מאוחר יותר והכנסת קודקס החוקים הקיימים התבצעה מאות שנים אחרי. - "מלך"? מה זה אומר מלך? ישנן תעודות רבות שמתייחסות למלך(תואר מפורש מלך) כשליט של עיר אחת לעיתים מדובר גם בעיר לא מרשימה בכלל, גם במקרא יבין מלך חצור היה המלך של חצור והסביבה המיידית(כנראה). - בקשר לתיארוך הכתובת, אחרי העונה הראשנה טענו גרפינקל ושותפיו שמדובר באתר חד תקופתי(שכוללת גם הליניסטית)ברזל 2א, הקיץ יצא לי לבדוק את הקראמיקה של העונה האחרונה וראיתי לא מעט קראמיקה של ברזל 2ב-ג(מאה 6-8 לפני הספירה) ככה שהייתי מציע להם לבדוק את עצמם טוב יותר.

 

[masorti]

חוקים ברוח זו אולי היו קיימים...

אבל הניסוח והמילים מצביעים בבירור על הדמיון למקרא. לגבי הפרשנות ל"מלך" והפיקפוק בתיארוך... אני שמח שאתה מחפש ק"נ טעמים כדי לפסול את הזיהוי של גרשון גליל. אני מניח שבקרוב תתכנס גם ועדת מומחים באונ' ת"א שתקבע שהחרס בכלל מזויף. עלי בכל אופן נאמן התיארוך של גליל (או של מי שעליו הוא מסתמך).

 

[shay4442]

כל הפרשנות הזאת נשמעת יותר מיתוסית מהיסטורית

אוטוטו יתנו למלך הזה שם, ויייצרו לנו שופטים,פלשתים,מלכים שזה נחמד ולירי

כל חוקר(במקרה הזה פרופסור גרפינקל) שחושב שיש לו את כל התשובות אחרי עונת חפירה אחת(הדו"ח הראשוני מהקיץ האחרון לא פורסם והבנתי שמדובר בממצים מאכזבים) הוא לא ארכיאולוג רציני מבחינתי.....

 

[masorti]

מה בדיוק מיתוסי כאן?

יש כתובת באותיות עבריות, שכל מה שעושים הוא להפוך את הפונטים של כתב דע"ץ לפונטים מודרניים. אני מניח שאפשר להתווכח על הקריאה של כמה סימנים, אבל מהותית פיענוח הכתובת הוא ענין טכני ותו לא. גם המקבילה הברורה לפסוקי המקרא ולרוחו קלה לבדיקה, כפי שעשיתי אני בלי עזרתו של גליל. אני גם מניח שגליל יודע על מה הוא מדבר כשהוא כותב שמילים כמו "אלמנה" ייחודיות לעברית. אז יש לנו כתובת שמאוד מזכירה את המקרא, ללא ספק היא בעברית, וזמנה הוא המאה ה-10. (כפי שכתבתי ללקדיימון, זה לא מהותי גם אם אקבל את הכרונולוגיה הנמוכה ואניח שהכתובת היא מהמאה ה-9. בכל מקרה היא יותר מ-200 שנה לפני תקופת יאשיהו.) אז מה בדיוק כאן מיתוסי? הניחוש ששמו של המלך היה דוד? חבל שבמקום לברך שהחיינו על התגלית המדהימה ולהביע תקווה שהפיענוח והתיארוך יאושרו בודאות, אתה מתאמץ להטיל ספקות במימצא בכל דרך אפשרית כולל השמצת הארכיאולוג שחפר באתר. יכול להיות שהמימצא מערער תפישת עולם אידיאולוגית מסוימת ביחס למקרא, וקורץ מאוד לומר "מלטה יוק" במקום להתמודד עם המסקנות המתבקשות מהמימצא.

 

[דביבון ירוק]

אין דבר כזה "עקרונית"

פיענוח הכתובת אינו ענין טכני, כאן הוא מהות כל הענין!!! לפני שאתה בוחן אידיאולוגיות ומשווה לפסוקים בתנ"ך אתה צריך להבין מה כתוב בכתובת הזו. רק אחר כך תוכל לבחוןן את תיארוכה הארכיאולוגי ואת הקשר שלה לתנ"ך. הטלת ספקות היא מהותו של המדע. אין פה שום ענין כמו "עשה לך רב". עליך תמיד לפקפק. אני לא מאמין לקריאתו של גליל כמו שאיני מאמין לקריאתו של דמסקי. מדוע אתה בוחר את הדעה שמתאימה להשקפתך במקום לנסות ולמצוא את התשובה בעצמך? כפי שציינת מדובר בענין פשוט. כולנו דוברי עברית, צריך פשוט לבצע את הפיענוח. מדוע לא תנסה לעשות זאת בעצמך עם תמונת החרס, או עם אחת הקריאות שהוצעו? רק לצורך השוואה, בתחום בו אני עוסק יש אפילו מקרה מטורף יותר. יש מכתב במצב השתמרות מצוין שיש בו סימן אחד שהוא קשה לקריאה. הסימן הזה (ya) מופיע בדיונים בעשרות דיונים, כיוון שהוא עשוי להשפיע על מחקר ההיסטוריה של טרויה. על אחת כמה וכמה כאן. מה שיש כאן הוא חמש שורות עם אותיות שחלקן נשתמרו במצב גרוע וכולן נכתבו ביד גרועה ולא מיומנת.

 

[masorti]

דווקא ניסיתי לקרוא את הכתובת...

ולא ממש הצלחתי. מכיון שזה ממש לא התחום שלי, אני לא מתיימר לזהות סימניות חלקיות מתוך טבלה של אותיות באינטרנט. אבל אני סומך על מומחים כמו גליל שהם יודעים לעשות את העבודה. הנקודה שלי באמירה שהקריאה היא ענין טכני היתה שמומחה בתחום לא יתקשה לקרוא. אני לא "בוחר את הקריאה של גליל" מהסיבה הפשוטה שלא היתה לי אפשרות בחירה. מה שהוצג לי הוא המימצא של גליל כפי שהובא בתקשורת. בכל מקרה, אני לא רואה סיבה לפסול את הקריאה שלו סתם כך. בטח לא בגלל שזה תומך במקרא.

 

[דביבון ירוק]

אין שום סיבה לפסול את הקריאה שלו סתם כך

בטח שלא מפני שהיא תומכת במקרא. כל מה שצריך להבין הוא שה"ענין הטכני" הזה הוא קשה מאוד, בעיקר בכתובות מעין זו. הקריאה של גליל היא יפה ומעוררת השראה, אבל היא לא האופציה היחידה לקריאה, ולדעתי (אבל זו רק דעתי) היא אפילו לא הטובה מבין האופציות. מה שבטוח הוא שהעובדה שהכתובת הגיעה לתקשורת, למרות התחרות הקשה מצד "כוכב נולד" ודומותיה, טובה לכולם. הייתי מצפה לקצת יותר הוגנות בתקשורת, ולציון העובדה שישנן קריאות מתחרות. אבל די מובן שלקריאות כמו זו שלקדימון הביא יהיה פחות רייטינג והן תעוררנה פחות פולמוסים.

 

[Lakedaimon]

אני בטוח שעליך הוא אמין

לרגע לא חשבתי שלא תקפוץ עליו כמוצא שלל רב. הייתי מציע שתקרא את המאמר המצורף ביקורתית, ותבדוק את המתימטיקה הפשוטה. כפי שהראיתי ליוקטנה מקודם, לא צריך לקחת את דבריו של אף אחד כתורה מסיני... אין לי כוונה לבקר את גליל כרגע, עד שלא יביא מאמר המעלה את טענותיו כיאות. מאמרו של חגי משגב (כרונולוגיה גבוהה, בר אילן) יכול להיות דוגמא טובה, (חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים ג') אך גם הוא לא עושה את ההקבלות המקראיות של גליל. אגב, מושב שלם של הכנסים הללו הוקדש לקייפא, אני ממליץ להציץ בחומר לפני שיצאים בהצהרות.

 

[masorti]

לא הבנתי מה הפואנטה שלך בהבאת המאמר...

המאמר מצהיר חד-משמעית שהתיארוך המוחלט לפי 4 כלי החרס (לאחר כיול) הוא המחצית הראשונה של המאה ה-10, כלומר תקופת מלכותו של דוד. זה בדיוק מה שטוען גרשון גליל. דרך אגב, גם אם אקבל את הכרונולוגיה הנמוכה ואניח שהכתובת היא מאמצע המאה ה-9 - זה לא יעלה ולא יוריד. הפואנטה היא שטקסט עברי הדומה מאוד לפסוקים במקרא נכתב מאות שנים לפני יאשיהו. אני לא חושב שמישהו מנסה לשייך את הכתובת למאה ה- 7. מה שאני לא מבין הוא מדוע אתה (וגם שי4442) מתייחס לפרשנות של גליל כאילו מדובר בכוס מיץ לימון. במקום לברך שהחיינו על התגלית המדהימה ולאחל שהתיארוך והזיהוי יאושרו בודאות, אתה מנסה להטיל בה ספק בכל דרך אפשרית. אני הרי לא מעלה על הדעת שאתה מונע ע"י אידיאולוגיה אנטי-מקראית.... גם לא ממש ברור לי מה אני אמור בדיוק למצוא באותם מאמרים שציינת. הרי הכתובת היא באותיות עבריות, ולכל היותר יכול להיות ויכוח על כמה סימנים בכתובת. בגדול, הפיענוח של הטקסט הוא ענין טכני וגם ה"תירגום" שלו אמור להיות פשוט. אני מניח שאם גרשון גליל מצהיר שמילים כמו "אלמנה" הן ייחודיות לעברית, הוא יודע על מה הוא מדבר. גם את המקבילות המיידיות לפסוקים בספר "דברים" מצאתי בקלות בלי עזרתו של גליל. אז מה בדיוק אמור לשכנע אותי שהפיענוח שלו שגוי מהותית, או שלא מדובר בכתובת עברית? (כפי שאמרתי, הויכוח האם הכתובת היא מימי דוד או מימי יהושפט היא בעלת משמעות משנית בלבד)

 

[סוריאל]

קיומה של נוסחא משפטית-ספרותית

איננו הוכחה לקיומו של קורפוס משפטי-ספרותי, על אחת כמה שאין בו הוכחה לקיומו של הקורפוס המוכר לנו. כל מה שאפשר להוכיח הוא שהסיסמא הנ"ל היתה מוכרת במאה העשירית לפנה"ס (נניח), ושמחברי ספר דברים השתמשו בה. אבל בכך אין חידוש גדול, הרי כבר ישעיהו השתמש בה. בקיצור, לתגלית המרעישה (?) אין שום השלכות על שאלת זמן חיבורו של ספר דברים.

 

[masorti]

אתה טועה...

הכתובת אינה מוכיחה שספר דברים היה קיים במאה העשירית (או במאה אחרת אם נקבל תיארוך נמוך יותר). אבל היא מוכיחה שספר דברים לא הומצא יש מאין בתקופת יאשיהו. לכל היותר הוא נערך בימי יאשיהו מתוך חומרים קיימים. דרך אגב... איך זה שכתובת עם משפט מהותי מהמקרא לא מוכיח כלום למעט ש"הסיסמה היתה מוכרת", אבל 2 חרסים מטיז-אל-נבי (סליחה: כונתילת עג'רוד) עם הכתובת "ה' שמרן ואשרתו" מוכיחים ללא שום ספק כיצד התפתחה הדת העברית ומלמדים על כך שהמונותיאיזם הומצא ברפורמה של יאשיהו.

 

[סוריאל]

אני דיברתי על יהוה ואשרתו?

אתה מוזמן לתקוף כל עמדה שהבעתי, אבל לזקוף כנגדי ספקולציה היסטורית (?) שאפילו לא התייחסתי אליה זו, במחילה, דמגוגיה זולה. לעצם העניין, אני מוכן בהחלט להסכים עם המשפטים הראשונים שכתבת (ואני לא חושב שהיה צורך בממצא הזה - בהנחה שהקריאה הנ"ל נכונה - כדי לחשוב שהוא סביר). אלא מה, אני לא בטוח שמי שכתב את ההודעות הראשונות שלך היה מסכים איתן.

 

[masorti]

אתה לא דיברת...

אבל אדמו"רי האסכולה שאתה מייצג כן דיברו. מגוחך לטעון שמימצא אחד לא מוכיח כלום רק כשזה נוח.

 

[Lakedaimon]

אולי

אבל גם מגוחך לטעון כאילו ממצא אחד (במקרה של כייפא, בספק) מוכיח עולם ומלואו. ואני חוזר על מה שאמרתי שוב, יבוא פרופסור גליל הנכבד ויראה מהיכן לקח את הסימוכין לפירושו בצורה נאותה ולא ע"ג העיתון. אז נוכל לבקר לאושש או לסתור את התיאוריה שלו ע"ב שווה.

 

[דביבון ירוק]

אם הממצאים מעג'רוד

היו היחידים, התיאוריה היתה ראויה לבוז אותו אתה מפגין. אבל ישנם ממצאים ארכיאולוגיים רבים מהם אתה מתעלם, כך למשל אתר הפר, הכמות הגדולה של צלמיות האשרה בתשעים ותשעה אחוזים מהאתרים שנחפרים בישראל וביהודה, מקדשים במספר אתרים, וכתובות נוספות המזכירות את הצמד (אם תרצה אסמך לפרט). בנוסף לכך, נסמכת התיאוריה לא רק על הממצא הארכיאולוגי אלא בעיקר על המתואר בתנ"ך. לא יודע מה איתך, אבל לדעתי בקריאת חלק מהסיפורים עולה ההרגשה שמאמיני ה' באופן המונותאיסטי היו מיעוט, וניתן להוסיף, לא מקובל במיוחד.

 

[Lakedaimon]

אגב צלמיות האשרה

בשיחה שהייתה לי עם דוד עמית בנושא, הוא טען כי הצלמיות הן כעין ה"חמסה" המודרנית או משהו אחר נגד עין הרע, אותם אפילו דתיים מחזיקים בבית. לגבי האשרה, תקן אותי אם אני טועה, אך ישנה תיאוריה המתקשרת לשפות שמיות (חיתית או שפה אחרת), הטוענת כי המילה "אשרתו" היא בעצם "ביתו" או "המקום בו הוא נמצא".

 

[דביבון ירוק]

נכון. הוצע למשל

על ידי משל 1979 (BAR 5/2: 30-31). עד כמה שאני זוכר מדובר במונח המופיע באוגריתית ומשמעותו "מקום קדוש", "דביר" וכד'. למה בכלל הוצע פירוש זה? מפני שיש בעיה עם ניתוח המילה "אשרתו". מדובר לכאורה בשם פרטי 'אשרה' + סופיקס שייכות. דוגמה מודרנית עם השם שי: שיו = שי+שלו. זה אכן קצת זר לשפות שמיות מערביות אבל בשנים האחרונות הסתבר שיש דוגמה נוספת מהסביבה (אוגרית: ענתה, ענת+שלו). העובדה שאין דוגמה דומה מהתנ"ך אינה מורידה ואינה מעלה, כיוון שמדובר בטקסט ספרותי בשפה גבוהה וכו'. מוכרות דוגמאות מטקסטים נוספים שנתגלו בחפירות שגם להם אין דוגמה בתנך. נותרנו עם שתי אפשרויות, אשרה החפץ הפלחני (עץ, עמוד עץ) או האלה עצמה. הבחירה בין אפשרויות אלה לא ממש משנה, מפני שגם אם מדובר בייצוג האלה, עדין קושרים כאן בין ה' והאשרה שלו. אפשר לקרוא על כך גם בספרו של אחיטוב 2005 ("הכתב והמכתב") סביב עמ' 366. על הבעייתיות של השמרנים (בעיקר בארה"ב) בקבלת הכתובת הזו (ודומות לה), וההשפעה שיש לממצאים אלה על מחקר התנ"ך כיום, ניתן לקרוא אצל דיוור 1999 (כתב העת "ארץ ישראל" 26, 9*-15*) בכתב העת "תל אביב" (35/2: 186-208) פרסמו נאמן וליסובסקי הצעה מעניינת שבעג'רוד ניצב למעשה עץ שהיה קדוש לאשרה. ז"א שמדובר באתר שהוקם סביב עץ קדוש (כמו רבים מקברי הצדיקים השונים...) שבהמשך קיבל גם פונקציות נוספות (תחנת מסחר). מאמר מענין מאוד.

 

[masorti]

מה לעשות שהממצאים הארכיאולוגיים הרבים...

שאתה מנסה לקשר לנושא פשוט לא מוכיחים כלום. אף אחד לא התווכח עם העובדה שפולחן האשרה היה נפוץ ברחבי א"י, כולל בין בני ישראל. לכן הימצאות צלמיות אשרה ומקדשים לאשרה ברחבי הארץ לא מוכיחה כלום, חוץ מלאשר את מה שהתנ"ך מספר לנו ממילא. מה שממציאי התיאוריה על סמך הכתובות בכונתילת עג'רוד ניסו לטעון הוא: 1. האשרה היתה בת זוגו של ה' כחלק מתיאולוגיה מסודרת. 2. התיאולוגיה הזו (כולל הזוגיות הנ"ל) היתה הקאנון העברי הרשמי. מה לעשות שהשטות הזו חסרת בסיס. חוץ מהכתובות בכונתילת עג'רוד נמצאו כתובות דומות כאלה רק בעוד אתר אחד - כששני האתרים הם אתרי ספר (אחד על גבול סיני והשני על גבול ארץ פלישתים). אילו לתפישה הזוגית הזו היה בסיס בדת העברית הרשמית המקובלת, היינו מוצאים הרבה כתובות כאלה בריכוזים העיקריים של העברים ובעיקר בירושלים. עכשיו רק נשאר להבין מדוע המציאו תיאוריה הזויה כזו על סמך שניים וחצי כתובות. התשובה ברורה. להראות שהדת היהודית הנוכחית היא לא יותר מאשר שלב מודרני של הפולחן הכנעני הפגאני, ובכך להגחיך אותה בעיני מאמיניה.

 

[סוריאל]

ואתה חושב ש"הדת היהודית" צנחה מהשמים?