מציאת המקום במשפחה
הקטנה בת 4+ מתקשה למצוא את עצמה במשפחה. תמיד היתה עצמאית מאד ועקשנית. הפיצית כבר בת שנה, מתוקה, ניידת, מתקשרת, ו'גונבת את ההצגה' - היא כבר לא תינוקת פצפונת שרק ישנה יונקת ושוכבת באוניברסיטה, היא בעלת נוכחות משמעותית בבית.
מצד שני - האמצעי עלה לביה"ס ועכשיו נוצר בסיס חיבור חזק בינו לבין אחותו (ג'), ויש להם עולם משותף שלם ופרטי ביניהם.
והקטנה מחפשת. מצד אחד יש לה בקבוק, שמיכי ומוצץ (! היא ביקשה ממני לקנות לה והסכמתי), מצד שני היא פותרת תרגילי חשבון ויודעת לכתוב חלק מהאותיות (ומבקשת ממני שאלמד אותה עוד). מצד אחד היא בוגרת, מתחשבת, רגישה ואכפתית, מצד שני היא ילדותית, צורחת על כל שטות, מרביצה, זורקת חפצים, מרביצה לאחים שלה או סתם זורעת בלגן והרס בבית.
התנודות מאד חזקות ותכופות והיא שואבת המון אנרגיה הורית. ברור לנו שזה חלק גדול מהמטרה. אנחנו משתדלים לתת לה זמן פרטי שלה ככל שניתן, לעשות איתה דברים מיוחדים שאנחנו לא עושים עם ילד אחר, לשים לב ולשבח אותה כל פעם שההתנהגות שלה טובה. ועדיין המומים לפעמים מהסערה הפנימית שלה. באחת השבתות כשקמנו מצאנו 'יצירה' שלה על הקיר - צלליות עיניים מעורבבות עם משחה לטוסיק במשיכות ידיים גסות על הקיר.....
רעיונות נוספים להתמודדות יתקבלו בשמחה ובתודה.
