הילד מפחד לצייר

הילד מפחד לצייר

שמתי לב שהילד ממש מפחד לצייר / לצבוע דברים מסובכים.
הוא מפחד שלא ייצא טוב.
ממש משתמש במילה "מפחד".
בשאר הנושאים אין לו שום פחד מכישלון.
אני עובדת בכמה כיוונים במקביל:
1. מתחילה לצייר ומבקשת שימשיך / יצייר ציור באותו הנושא (לרוב, נותנת משימה קלה יחסית)
2. מסבירה לו שתרגול תמיד מביא לשיפור - נותנת לו דוגמה של אופניים.
3. אמרת שכל דבר שהוא יצייר, יהיה הדבר הכי יפה בשבילי כי אני אוהבת את הצייר כל כך.
אין לו בעיית מוטוריקה עדינה או גסה, זה בוודאות חוסר ביטחון.
בבית אף אחד לא מצייר, כך שאין גם השוואה לאחרים.
מה עוד כדאי לעשות?
האם הדרך שלי היא נכונה?
הוא בן 5.
 

בלונד23

New member
אמרת שהתחלת ללכת למדריכת הורים

אני חושבת שתפני את השאלה אליה, בשביל זה את משלמת לה
 
עוד לא התחלתי


אבל כן, אשאל גם אותה כשנתחיל.
אבל אם יש למישהו רעיון לבנתיים, אז אשמח לשמוע
 

מ י כ ל10

New member
מנסה

לא בטוחה שזה קשור להדרכת הורים.
לפני הכול - למה חשוב לך כ"כ שיצייר?
ולמה שהעלית:
ראשית, לא יודעת מה זה "לא יצא טוב" בעיניו - הוא פוחד לצאת מהקווים? התאמת הצבעים לא תהיה מוצלחת? לא יצא כמו במציאות? אם זה לצאת מהקווים, למשל, הייתי בעצמי צובעת ויוצאת מהקווים. בלי לעשות עניינים של "אתה רואה, גם אמא יוצאת מהקווים". פשוט לצאת (מהקווים) ולהשאיר את הדף על השולחן. כך גם לגבי צביעה לא תואמת למציאות או צביעה "משוגעת".
שנית, בקשר למה שכתבת שאת עושה - אישית, כנראה לא הייתי נוהגת כך, אבל כל מה שאת עושה נראה לי בסדר. מסבירה:
1. ציור אינו משימה (בעיניי). אם לילד אין בעיה במוטוריקה עדינה והוא לא חייב להתאמן, אפשר לרדת ממנו בענייני ציור. שישחיל חרוזים, אם זה מה שהוא מעדיף, או ידביק מדבקות מתחת לשולחן.
2. תרגול תמיד מביא לשיפור. מאמינה בזה מאוד בעצמי. האופניים זו דוגמה אמיתית מחייו? גם אם כן, אולי על אופניים הוא רצה לרכוב ולצייר לא מתחשק לו. וזה בסדר - לכל אחד יש העדפות.
3. אני מבינה את הרציונל אבל בעיניי זאת אמירה קצת מקטינה. זה שאוהבים מישהו לא אומר שעיוורים לצדדים הפחות מוצלחים שלו. לפעמים דווקא אהבה ללא תנאי נורא מכעיסה: אם אתה אוהב אותי בלי קשר למה שאני עושה, אולי זה לא *אותי* שאתה אוהב...
ועדיין, כל מה שאת אומרת ועושה נשמע לי אפשרי ולגיטימי ויכול להתאים.
&nbsp
חוזרת לשאלה הראשונה - למה כ"כ חשוב לך שיצייר? אולי אפשר להרפות קצת מהנושא הזה. וגם - לפעמים כשילד אומר "מפחד" זה כי אין לו מילה אחרת, מתאימה יותר, והוא נשאר עם הניסוח כי זה פורט על מיתרים אצל ההורים.
&nbsp
בהצלחה אנה. תיהנו
 
הוא זה שמבקש לצייר

אבל גם בעיני זאת כן מיומנות נדרשת - גם לידיים וגם למוח.
הוא מפחד מהכל - בעיקר, שלא ייצא דומה למציאות, אפילו מבחינת הצבעים: אז אתמול הזכרתי לו שראינו תכנית ילדים בה ילדה צבעה בצבעים משוגעים את כל החיות שלידה - התלהב נורא וישר צבע את החתול שבתמונה בכל מיני צבעים.
מהקווים הוא לא יוצא יותר מדי.
ועל האופניים הוא לא רצה לנסות, ואז תוך שנייה למד לרכב.
 

שלגיה73

New member
מה קורה בגן? הוא מצייר?

אולי לשאול את הגננת
ואני הייתי יושבת לידו לצייר, כל אחד עם דף משלו. ממה שאני רואה אצלנו בגן שולחן הציור תמיד מלא עם ילדים שממתינים שיתפנה כסא, כנראה שיש משהו ב-ביחד שהופך את זה למהנה, ואני גם רואה איך הם שואבים השראה (שלא לומר מעתיקים) אחד מהשני וככה מפתחים את יכולת הציור
ולמתקדמים- אולי לקחת למוזיאון, שיראה שגם שם לא כל הציורים דומים למציאות ולא כולם ״יפים״ - כי יופי זה בעיני המתבונן...
ועוד טיפ קטן ששמעתי בעבר ממדריכת הורים- תמיד להחמיא על התהליך והעבודה ולא על התוצאה. כלומר- לא להגיד הציור שלך יפה (כי זה שיפוטי) אחא להגיד איזה יופי שילבת צבעים, איך תכננת את העבודה על הדף שיהיה מקום להכל וכו
 
היא אמרה שאין בעיה

היות וכבר סוף השנה, אז אין טעם לדבר איתה. בתחילת השנה אדבר עם הגננת החדשה
 

shron17

New member
רעיונות לציור לילד :

כשהילד מבקש לצייר ,תתחילי בזה שתציעי לו לצייר הרבה קווים צבעוניים,
וכול קו הוא יצייר בצבע שיבחר ,לפי רצונו.
אר כך תציעי לו לצייר 4 גלגלים ,כל גלגל בצבע אחר .
אח"כ 5 ריבועים זה מעל זה ושיצבע אותם,(לכול ריבוע יוסיף עוד ריבוע קטן מעליו -
עד תתקבל צורת מגדל.
לאחר מכן,תציעי לו שיניח את כף היד שלו על הניר ויעבור בעיפרון מסביב לכול האצבעות,
את תוכלי לעזור לו בזה בפעם הראשונה,כשאת מחזיקה ביחד אתו את קצה העיפרון.
באופן הזה הילד ירגיש שיש לו ביטחון לצייר,ושזה לא משימה קשה עבורו.
אגב,
אם הוא ממש ממש מתנגד לצייר,לא צריך להכריח אותו ,
הרי גם הרכבת לגו או פאזל- שמתאימים לגיל 5 ,גם הם מפתחים את הילדים מאוד.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אנסה, תודה

זה גם יעזור לי לוודא שאכן אין לו בעיה בצורים "פשוטים" מבחינת מוטוריקה וכד'
 
היי


אני קוראת כבר תקופהאת ההודעות שלך בפורמים השונים והדאגה והאהבה שלך לילדייך מאוד מורגשים..
&nbsp
שמתי לב שכולם חווים סוג של פרפקציוניזם וזה בא לידי ביטוי בדרכים שונות (אחד עם הציונים במבחן במטמטיקה אם אני זוכרת נכון ..).
אצל הילד בן ה-5 זה מתבטא בציור...הוא כל כך פוחד להכשל שהוא מעדיף לא לצייר.
&nbsp
בגיל הזה אני באמת חושבת שזה יכול לבוא רק מההורים...גם את לאעושה את זה במודע.
ממליצה בחום שתתחילי עם הדרכת ההורים, אני באמת חושבת ומקווה שזה יוכל להקל עליכם...
&nbsp
אני הייתי מדברת עם הילד ואומרת שמציירים בשביל הכייף ואיך שרוצים.
בתוך הקווים או מחוץ לא באמת משנה...תשבי עם הילד שתציירי סתם ציור ותתלי על המקרר או משהו...תגידי שתשמחי אם גם הוא יצייר מה שהוא רוצה כדי שתוכלי לתלות ליד שלך.
&nbsp
סופש נעים...
 
היי אנה

אני מרגישה שאת כל פעם מעלה נושא אחר לדיון - אבל המרכיב המהותי שמשותף לנושאים השונים הוא שאין לילדים מספיק חופש. ציור אמור להיות פעילות מהנה סה"כ, אבל הציפיה שלו מעצמו כ"כ גבוהה שהוא מפחד להסתכן. גם כשאת מתארת את שגרת היומיום היא תמיד נשמעת עמוסה לעייפה ומתישה מאד. מאד. את ובעלך נשמעים אנשים הישגיים, ממוקדים, מקצועיים וחרוצים. משהו מהתמהיל הזה חלחל אל הילדים. אני לא חושבת שניתן (או שצריך) לשנות אופי של אדם, אבל אולי אפשר לשנות את קצב החיים בבית, להכניס יותר זמני רגיעה (אני מדברת קודם כל עליכם, לא על הילדים), כי בעיני מורכב מאד ליצור נחת ושלווה באטמוספירה אינטנסיבית כזו.
 
הלוואי ויכולתי לשנות

אולי עכשיו, בקיץ, בלי החוגים של הגדולים תהיה רגיעה.
אבל אני בספק.
כי רוב העבודה המתישה נובעת מכך שברגע שהקטנים נפגשים, הם משתוללים ופשוט לא ניתנים לשליטה.
כל אחד בנפרד מתנהג מושלם.
והגדולים בלי המסגרות עוד יותר ישתעממו.
 

danakama10

New member
כשמשהו אינו כייפי, ילדים לא רוצים לעשות אותו

לא ברור איך דברים התגלגלו שהובילו אותו להרגיש שציור זה מטלה, אבל מה שאת עושה תורם להרגשה הזו בוודאות. את נותנת לו משימות, מסבירה לו שהוא ישתפר אם יתרגל. איזה באסה לילד לצייר כשהמטרה היא שישתפר!

אם את רוצה שיעסוק במוטוריקה עדינה, את יכולה להביא לו דפי עבודה של מדבקות, גזירה, קיפולים. הילדים שלי מאוד אהבו את הסידרה הזו בזמנו.

https://www.amazon.com/Paper-Kumon-..._rd_t=40701&psc=1&refRID=GBHRHJ595SHHMD1K12W1

יש עוד המון דרכים אחרות, ואם תרצי אוכל לפרט עוד.

דבר שני, אם בכל זאת חשוב לך הציור, את יכולה להתחיל מספרי צביעה שילהיבו אותו. אם הוא אוהב סופרהירוז למשל, את יכולה לקנות לו את זה, או פשוט להדפיס מהאינטרנט דפים מתאימים.
https://www.amazon.com/Marvel-Might..._rd_t=40701&psc=1&refRID=NR31MXFP70C70EE44JZE

אל תשבי איתו על זה, אל תדרבני אותו לזה. תתני לכל ילד איזו חוברת פעילות דומה, שמתאימה לגיל, ובמשך היום תגידי עכשיו יש 15-30 דקות שכל ילד עובד על החוברות שלו. כך זה לא רק הילד הספציפי הזה, אלא כולם. לגדולים את יכולה לקנות dot to dot מסובכים, אצלי מתים על זה.
https://www.amazon.com/1000-Dot-Dot..._rd_t=40701&psc=1&refRID=5XTJP9Q0CB2WV9N2T2C5

אפשר גם מייז מסובכים מאוד -
https://www.amazon.com/Mazes-Illusi...=UTF8&qid=1529860101&sr=1-1&keywords=3d+mazes

גם את שבי בזמן הזה וציירי לעצמך, אולי תגלי שאת נהנית ונרגעת מזה.
https://www.amazon.com/dp/8365560011/ref=sspa_dk_detail_2?psc=1

והצעות נוספות, בלי לדבר על ציור, תיזמי פעולות של ציור על חומרים שונים, כמו בלונים (אני רוצה לעשות בלונים שמחים), לגו, אווירוני נייר, ציורי אזהרה (ציור שמראה "לא לגעת בלגו שלי").
את יכולה לשבת עם שני הקטנים ושלושתכם סתם עושים קשקושים על דף נייר ענקי, וכל אחד אחרי זה בוחר איזה חלק לצבוע.
את יכולה להתחיל משהו שטותי (עין אחת עקומה, או קו זיגזג או ישר) והוא צריך להמשיך עוד קו, ואת עוד, עד שיוצא משהו שטותי ולא מוגדר.
תמיד - אל תתייחסי לתוצאה של מה שיצא, אלא רק לתהליך עצמו - אני רואה שהיום אתה בוחר בעיקר בקוים, אתה משתמש היום הרבה באדום, נראה שאתה נהנה ליצור דברים חדשים.

הכי חשוב שלא תהיי בלחץ, ולא תרגישי שהוא חייב להתאמן בציור כדי להיות מוכן לכתיבה. יש הרבה דברים אחרים שהוא יכול לעשות כדי להתאמן על המוטוריקה העדינה.
 
אהבתי במיוחד את הציור למבוגרים להורדת הלחץ


בנוסף להמלצות אחרות שקיבלתי, אאמץ בשמחה גם את ההצעה שלך על ציור שטותי ולא מוגדר, יחד עם אחיו הקטן.
רק רוצה להסביר: הוא לא מקבל משימות ציור. הוא מאד רוצה לצייר ומבקש בעצמו. ואז מתחיל להילחץ.
הוא אוהב להדביק מדבקות ולצבוע דפי צביעה, אבל הוא רוצה להתקדם שלב, לכיוון הציור. וכשהוא צובע או מדביק, אין לו שום בעיה לצאת מהקוים או להדביק עקום. משום מה, הפרפקציוניזם הזה בא אך ורק בקטע של ציור.
 
שיצייר לבד, מה שהוא רוצה

הוא ילד בן 5, לא סטודנט בבצלאל. הוא לא צריך להשתפר בציור. הוא צריך ליהנות

כשאת מציירת ואומרת לו להמשיך - את מעמידה בפניו רף. שהוא עכשו צריך לצייר כמו אמא...

תני לו צבעים. שיקשקש. שייהנה.

אם את נורא רוצה לצייר איתו - אז תקשקשי. תני דוגמא אישית שציור הוא הנאה וממש לא משנה איך זה נראה.
 

רi תם

New member


מאוד בגישתך ו"חם" מהבוקר-
הילדים ביקשו לצייר בגואש על קאפה.
הצוציק צייר משהו וקרא לי לראות "אמא ציירתי לב"
עניתי "מהמם!"
והוא הוסיף "אמא זה נראה כמו לב ,נכון?" ואני "בציור הכל מותר ואפשר,הכל יפה,תראה איזה צבעים מופלאים"
והשיא "אמא,בגן לא מרשים לנו לצייר קשקוש בלבוש".
אני עוד אשוחח עם הגננת לוודא אם יש אמת בדבר.
 
למעלה