נשמע שזה נושא ongoing הביקורת של החמים
בפעמים קודמות, הצדקתי את הביקורת שלהם.
הפעם, אחלק את תשובתי לשניים:
כן, בבית שלהם אתם כולכם תתנהגו לפי החוקים שלהם. כלומר, אם אסור לקפוץ על הספות למרות שנניח אצלכם בבית מותר, אזי אסור לילדים לקפוץ.
אבל את מתמקדת בנושא האוכל והמקלחת.
נראה לי שברור לך שילדים לא חייבים להתקלח בוקר וערב. הם אפילו לא חייבים להתקלח כל יום, אוי לאוזניים שכך תשמענה! החמים שלך יכולים להביע את דעתם, אבל אני מניחה שבשלב מסויים זה כבר נמאס, ואת חייבת ליצור מצב שברור להם שאסור להם למתוח ביקורת עליכם כהורים בנוכחות הילדים. זה כנראה יהיה עימות רציני, כי הם נוהגים לעשות זאת כדרך קבע, אבל בסוף הם ילמדו.
אם את הביקורת הם מביעים רק באוזניכם, ההורים, אני כן הייתי שומעת. נשמע שיש להם סך הכל עיצות טובות, וכן אפשר ללמוד מהם. אם אותה עיצה חוזרת על עצמה, אפשר לענות תשובות מרגיזות שישתיקו אותם בסופו של דבר (למה הילדים לא התרחצו הבוקר? אנחנו מנסים לראות כמה זמן אפשר לא להתרחץ עד שהם מתמלאים פצעונים בכל הגוף). וככה שוב ושוב עד שיתייאשו.
לגבי האוכל. אני קצת מסכימה איתם וקצת איתך. איתם אני מסכימה שרצוי שיהיו שעות קבועות לאוכל. מה זאת אומרת אוכלים כשרעבים ולא כי השעה 1? אז אם ילד אחד רעב ב- 12, אחד ב- 1 והשלישי ב-2, כל אחד יושב ואוכל לבד ליד השולחן כשהוא רעב? כשמרגילים לאכול בשעות קבועות, זו השעה שבסופו של דבר מרגישים רעב. הילדים שלי רגילים לאכול בבית ספר צהריים בשעה 12, וגם בסופי שבוע לקראת השעה 12 נשמעות קריאות רעב.
ברור שאפשר לצאת מהשגרה, ואם הוזמנתם לשעה 1 אצליהם לצהריים, כדאי להתארגן מראש וב- 11:30-12 לתת תפוח או בננה שקצת יסתום את התיאבון אבל עדיין יהיו רעבים לארוחה.
עוד נקודה שאני מסכימה איתם, ילדים שאוכלים מעט בצהריים, יכול להיות שהם בררניים, ומעדיפים לאכול מעט מאוכל שהם לא אוהבים, והם יודעים שעוד זמן מועט הם יוכלו לקבל אוכל מועדף (חטיפים). כך עלול לצאת מצב שהילדים אוכלים למעשה כמעט בכל שעות היום, עם מנוחות קצרות בין לבין. ילדים חייבים להבין שגם אם הם אוכלים מעט בצהריים, הארוחה הבאה תהיה נניח רק פרי ב- 4, ואחרי זה מחכים עד ארוחת הערב. אם בחרו לאכול מעט בצהריים, הם יאלצו להשאר רעבים עד הארוחה הבאה. אני חושבת שכאשר ילדים רגילים לסדר יום שכזה, הם יהיו רעבים בשעת הארוחות והם יאכלו הרבה בזמן הארוחות. ילדים שמנשנשים מה שהם רוצים ברגע שיש אצליהם תחושת רעב קלה, לא יהיו רעבים בארוחות ויאכלו בהן מעט.
עוד נקודה שאני מסכימה איתם, ילדים (ומבוגרים) לא אמורים לקום מהשולחן ברגע שהם גמרו לאכול. אכילה משותפת זה דבר חברתי, והחברותא חשובה לא פחות מהאוכל. לא צריך להכריח אותם להשאר עד שאחרון הסועדים מסיים, אבל שכן ילמדו לשבת מעט ליד השולחן, להשתתף בשיחות (וצריך לדאוג לשתף אותם), ולבקש רשות לפני שעוזבים את השולחן.
אני מסכימה איתך שהם צריכים לסרב בצורה מנומסת. אני מסכימה איתך שזכותך להטיל וטו על שתיה ממותקת. אני מסכימה איתך שאת קובעת אלו הרגלים את בוחרת לאמץ.
אני רק מציעה לך להקשיב להם, כי בסך הכל, אם הסיטואציה היא כמו שתיארתי למעלה, זה יהיה לטובת הילדים להסתגל לארוחות מסודרות.
