תינוק בן שנה ו-8 חודשים כמעט

הקטע של המכות בראש

אני בעיקר חושבת שנובע מתיסכול על זה שלא מצליח להביע עצמו במילים..זה קורה בעיקר כשהוא בוכה,או מתעצבן,ואז מכיוון שלא מדבר מכה בידיים את הראש.
אנחנו מנסים לא לייחס לכך חשיבות,ואומרים לו שלא מרביצים אלא מלטפים..אבל הקטע המפריע יותר זו העובדה שהלשון לרוב בחוץ
 
תינוק בן שנה ו-8 חודשים כמעט

1) שמדי פעם פשוט מרביץ לעצמו בראש.. לפעמים ככה סתם, לפעמים בגלל שאוסרים עליו לעשות משהו שאסור..
בעבר לא היה עושה את זה, אבל לפעמים זה קורה בתדירות די גבוהה.. ניסינו להתעלם, ניסינו גם להגיד לו בכל פעם שעושה את זה "לא.. אסור להרביץ.. תעשה טובה/תלטף"...
מישהו נתקבל בתופעה הזאת?

2) הלשון שלו בהרבה פעמים מחוץ לפה..סתם כך. הכל התחיל מאז שלפני חודשים הפסיק לקחת מוצץ, ומאז בהרבה מהפעמים הלשון בחוץ ולכן גם מרייר לא מעט.. כשאומרים לו להכניס לשון לפעמים מכניס לבד (או נעזר עם היד), בל התופעה הזו מטרידה אותי מאוד ואני חוששת שתיפגע לו בדיבור (אומר מילים בודדות ממש, לא מגיע ל-10 מילים). יש לציין כי רופאת הילדים לא נראתה מודאגת בכלל
 
לגבי הריור

נשמע שיש לו שרירי פה חלשים. אותי לימדו לצחצח לו שיניים באופן שאמור לגרות את השרירים. מקווה שאצליח להסביר:
את מצחצחת רבע פה, עוצרת ואומרת לבלוע רוק. וככה 4 פעמים, כל הפה.
אחרי זה עושה כמה סיבובים בפנים הלחי משני הצדדים וגם על הלשון.
עדיף כמה פעמים ביום.
ועוד משהו: אמרו לנו לתת לו לשתות הרבה דרך קשית, גם מאמץ את השרירים בפה.
 
לגבי הראש,

אם הילד עושה את זה לכאורה בלי סיבה, שווה לבדוק אם יש לו כינים.
הייתה תקופה שהילד שלי היה מושך לעצמו בשערות ודופק את הראש בקיר, ובסוף זו הייתה הבעיה.
 
הייתי מבקשת תור להתפתחות הילד

גם אם הרופאה לא מוטרדת מאוצר המילים, בהחלט הייתי מבקשת וגם תור לבדיקת שמיעה.
 
הצלחת להלחיץ אותי...

למה דווקא התפתחות הילד?
אני תמיד שומעת שלוקח חודשים להשיג תור לשם
 
אני דווקא חושבת

וגם בעלי, שהשמיעה לשו היא בסדר גמור.. הוא שומע ומגיב גם אם קוראים לו מרחוק..
וגם הבנתי שבגיל הזה התוצאות של בדיקת שמיעה יכולות להיות מאוד לא חד משמעיות בגלל הגיל הצעיר של הנבדק..
ולגבי התפתחות הילד- הרי ההמתנה שם יכולה לקחת גם עד 3 חודשים.. הבנתי שיש שאלון רציך למלא+ שאלון לגננת, וצריך הפניה מהרופא ילדים.. ועד ששולחים להם והם מגיבים יכולים לעבור כמה חודשים
&nbsp
אשמח לדעת מדוע את חושבת שכדאי לפנות לשם? ממש הצלחת להדאיג אותי
 
אפילו לא 10 מילים בגיל שנה ושמונה זה נחשב מעט מדי

בדיקת שמיעה ראשונה מבצעים כבר בגיל יומיים. אז אין סיבה לחשוב שבגיל שנה ושמונה היא לא אמינה.
אם את לא רוצה לחכות, תנסי לפנות לקלינאית תקשורת פרטית. שתבדוק את עניין השפה והלשון.
בעיניי עדיף לעשות איבחון מיותר מאשר איבחון מאוחר.
 
לא תמיד לוקח הרבה זמן

ואין לך מה להפסיד.
לוקח 5 דקות למלא טופס, גם לגננת לא ייקח יותר מזה, הפנייה אין סיבה שלא תקבלי בשנייה.
את יכולה לביים את הכל ולשלוח מסמכים תוך יום יומיים. ואז באמת יכול לקחת כמה חודשים, אבל אולי במקרה מישהו מבטל. או סתם דווקא אצלכם יש פחות עומס.
שווה לנסות
 

בלונד23

New member
נו ואם תחכי 3 חודשים אז מה יקרה?

תעשי את זה כבר היום. תבקשי הפניה ותקבעי תור. 3 חודשים עוברים מהר.
 
לגבי הראש - זה ביטוי לתסכול

עוזר מאוד לשקף את התחושות שלו ולהסביר לו בהגיון את הסיטואציה, למשל "אני מבינה שאת כועסת שלא מרשים לך לאכול את האוכל של הכלבה, אבל זה יעשה לך כאב בטן וזה לא נעים לכלבה" (דוגמה רלוונטית מחיינו)
 
הגעת לפורום הנכון

כבר אין לך תינוק, יש לך פעוט, מזל טוב! היכולות שלו משתכללות בקצב מהיר, וביחד איתן מגיעים גם תסכולים. הבת שלי בגיל שנה+9 ידעה בערך 10 מילים (כולל קולות של חיות). אני לא דאגתי כי היה ברור שהיא מבינה כל מה שנאמר לה. בגיל הזה היא נכנסה לגן ואוצר המילים הלך והתרחב וההתפתחות הלשונית היתה תקינה (היום היא כבר בביה"ס וכותבת סיפורים...)
 
אז זהו

שהוא אוטוטו בן שנה ו-8, ואומנם לא אומר הרבה מילים,אבל בהחלט רואים שמנסה לדבר,והוא מבין הכל! לפעמים כמו כל פעוט הוא מתעקש ומשתטח על הרצפה וצורח את נשמתו..אבל אנחנו משתדלים להתעלם וזה עובר אחרי כמה דקות
 
גם אצלי לא היו דברנים גדולים בגיל הזה

בכלל לא הייתי מתעסקת עם הדיבור, בדיקת שמיעה יכול להיות קשה לעשות בגיל הזה. מוקדם מדי לדעת אם יש בעיה, הייתי מחכה לגיל שנתיים
 
מה הבעיה עם בדיקת שמיעה בגיל הזה?

הקטן עשה בפעם הראשונה בגיל שנה וקצת, זיהו בעיות בשמיעה ונוזלים. מאז עושים לו בדיקת מעקב כל כמה חודשים.
בדיקה קלה ולא מכאיבה והכי מיותר בעולם לוותר עליה אם יש עיכוב בשפה.
 

בלונד23

New member
ללכת לרופאת התפתחות ושוב לרופאת הילדים

קודם כל צריך לבדוק בלוטת התריס, הבנתי שלשון בחוץ יכול לרמז על בעיה בבלוטה.
שנית כל מה שאת אומרת לא מתאים לגיל. לא הריור, לא להרביץ בראש באופן קבוע ולא לשון בחוץ. נשמע שיש צורך בבדיקה מקיפה.
לגבי 10 מילים זה די נורמלי.
 
מה זאת אומרת לא מתאים לגיל?

ההכאה בראש אני חושבת שנובעת בעיקר מתיסכול על אי הדיבור..קורה בעיקר כשמתעצבן/כועס/בוכה..הריור הוא כתוצאה מהלשון שבחוץ"אבל זו לא כמות היסטרית.
ונה בכוונתך ב-"בדיקה מקיפה"?
 

בלונד23

New member
מסבירה

מתאים לגיל זה תינוק שמרייר כשיוצאות לו שיניים, בגיל חצי שנה למשל. לגיל של בנך זה לא נשמע קשור לשיניים.
בדיקה מקיפה זה מעקב אצל רופאת התפתחות שבודקת הכול: אם הוא בריא, אם הוא מתקשר עם הסביבה (קשר עין, מגיב), אם הוא נורמלי (או למשל אוטיסט או סובל ממשהו אחר) ואם יש לו בעיה רפואית (בדיקה פיזית). למשל בני במעקב כזה כי הוא עדיין לא הולך בגיל שנה וחצי. זה נעשה אצל מומחית להתפתחות בבית חולים (אפשר גם בתחנות טיפת חלב!) והיא בודקת האם יש לו לקות כלשהי או במקרה שלך את כל מה שאת מתארת. כי ילדים בגיל שנתיים לא מריירים ולא מתהלכים עם לשון בחוץ, זה לא נורמלי ודורש בדיקה. כמו שהצעתי, לבדוק לו תפקודי בלוטת תריס ובדיקות דם כלליות.
 
הסברים

1. לא אמרתי שהריור קשור לשיניים.
2. הלשון שלו לא בחוץ,אלא רפויה כזאת. עקב כך באופן טבעי יש קצת ריור.
3. גם שלי במקרה לא הלך עצמאית לבד בשנה וחצי...עשה את זה בגיל שנה ו-7 חודשים..להגיד לך שלא הייתי בלחץ? הייתי..אבל ידעתי שזה רק עניין של זמן כי היה הולך עם תמיכה בקיר/עם כיסא שגורר וכד׳. בסוף התחיל מעצמו בדיוק בסופ"ש של שבוע שהיינו בתחילתו בטיפת חלב והבעתי את חששי מכך שלא הולך לבד עדיין...
4.לגבי רופאת התפתחות-חובה בבית חולים?? ראיתי שבקופת חולים שבה אני חברה יש רופאי התפתחות הילד
 

בלונד23

New member
אני מנסה לעזור

אני לא יודעת הכול, כל אחת והקופה שלה. אני נמצאת בטיפול ומעקב איתו בבית חולים שניידר ושם עושה הכול כי שם יש מומחים בתחום. מן הסתם את יכולה לברר איפה יש רופא התפתחות טוב. המקום הראשון זה ייעוץ ממוקד עם הרופא של הילד והוא כבר יפנה אותך.
הריור והלשון הרפויה נשמעים דורשים טיפול. לילד רגיל אין לשון רפויה. אם למשל היית מתארת ריור על רקע שיניים זה היה נורמלי.
נשמע שאת רצית שיגידו לך פה שהכול סבבה וטוב ולא לעשות כלום.
אבל לעניות דעתי כן צריך לעשות בדיקות סביב כל מה שאת מתארת - בעיקר הלשון. אולי אכזבתי אותך בתשובה הזאת. שווה לפנות, לברר וכן גם להמתין לתור כמה שצריך אבל לא להזניח.
 
למעלה