אירוח: היבטים פסיכולוגיים בהתמודדות וגידול ילד רגיש

שירהד1

Member
מנהל
אני רק הערה- כמרפאה בעיסוק-

לא ברור לי בכלל המושג "ילד רגיש". זה לא מושג מקצועי, בוודאי שלא בהקשר של הויסות החושי.
וככלל- כל ילד שני במדינה מוצג על-ידי הגננת או פסיכולוגית הגן כילד בעל רגישות יתר וקושי בויסות חושי. יש שימוש יתר במונח הזה, אבחונים לא נכונים, וטיפול לא נכון.
אין לי שאלה בנושא, רק תהייה לגבי שימוש היתר, ותהייה לגבי הכותרת "ילד רגיש", שהיא לא מקצועית...חבל.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן
09-7749028
 

uzi2

Active member
לפי תאור האירוח

לפי תאור האירוח, הכוונה כאן היא כנראה לא לרגישות במובן של וויסות חושי, אלא יותר כנראה למה שקרוי על ידי רוס גרין: explosive child, כלומר ילד שיחסית יותר קשה לקבל ממנו שיתוף פעולה, כמו גם ל- "צרכים מיוחדים" לא במובן המקובל שלהם.
מרוב פוליטקלי קורקט, יש לנו בעייה בהגדרות. ילד רגיש זה מונח יותר פוליטיקלי קורקט אבל פחות בהיר מילד מתפוצץ או ילד עם "התקפות של..." (זעם, מרדנות, חרדה, וכדומה).
 

שירהד1

Member
מנהל
תודה על התגובה, והמשך-

אם כך, אז אנחנו בכלל בבעיה. האירוח לא ברור- לאיזו אוכלוסית יעד הוא מיועד, מהי ההגדרה ומהם הקשיים, למה הם מתכוונים במושג "ילד רגיש". אגב, ילד רגיש, מבחינתי, לדוגמא, זה ילד שמראה רמת אינטליגנציה רגשית גבוהה, שזה דווקא טוב ומדהים.

אז אולי כדאי שהמומחית תיכנס לפה ותבהיר למה היא מתכוונת, כדי שהשאלות יהיו תואמות את הנושא.
צריך להפסיק להיות פוליטיקלי קורקט ולהבהיר למה הכוונה.
זעם, מרדנות, חרדה- אינם קשורים ל"ילד רגיש", אלא לבעיות התנהגות שיכולות לנבוע מסיבות שונות.
ומי זה רוס גרין שציטטת?
הכל מוזר לי פה באירוח הזה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן
09-7749028
 

שירהד1

Member
מנהל
קראתי על ד"ר רוס גרין,

ועל ספרו: "ילד פיצוץ". אם לזו התכוונו באשר לאירוח, אז לא מדובר ב"ילד רגיש", אלא בילדים עם סף תסכול נמוך, התקפי זעם, נוקשות חשיבתית, נטייה לוכחנות, נטייה לראות את הדברים ב"שחור לבן", וכן הלאה. מדובר על ילדים עם קשיים התנהגותיים ובתמצית כתובות בצורה יפה סיבות אפשריות לכך.

ושוב- אם הכוונה היא למשהו אחר- אז בבקשה להבהיר זאת. להגדיר. להסביר. ולא להיות פוליטיקלי קורקט. אם אנשי המקצוע מפחדים להשתמש במינוחים נכונים מבחינה מקצועית, אז ההורים יהיו אבודים עוד יותר. אין מה להסתיר, ואין מה ללכת סחור סחור במילים לא ברורות.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן
09-7749028
 

uzi2

Active member
אני לא יודע אם יש מונח מקצועי

המונח שד"ר גרין משתמש בו הוא מונח "פרטי" שלו (ושל סטיוארט אבלון ואולי עוד כמה) לקבוצת תופעות קשורות. אני מניח שיש גם גמישות בנושא הדיון כאן, לפי הצגת הדברים יש אזכור ל- "חווה את הדברים בעוצמה רבה יותר". ייתכן שמדובר בעיסוק בשילוב של המקרים. בעיה בוויסות חושי בהרבה מקרים תורמת להתקפי תסכול, זעם, וכדומה. יכול להיות שזו היתה הכוונה, ואז מרבית השאלות כלליות יותר.
אני מניח שבר יעקב תוכל לעזור גם אם השאלות יהיו רחבות יותר.

כך או אחרת, קהל היעד בפורום לא בהכרח מכיר את המונחים היותר מקצועיים.
 

שירהד1

Member
מנהל
כן, אבל אפשר שהמומחית שמתארחת

תגדיר ותסביר למה היא מתכוונת.
אם לא יסבירו להורים, הם לא יבינו.
מעבר לכך, אני חושבת שמרבית האוכלוסיה מבינה מה זה סף תסכול נמוך, חוסר יכולת לחות סיפוקים, התקפי זעם וכיוצא באלה. ואם לא- אז צריך להסביר בריש גליי למה הכוונה.
וזו ממש לא חוכמה לזרוק את הדברים על בעיות בויסות חושי. המילים הללו הפכו בשנים האחרונות מילים נרדפות ל"בעיות התנהגות", והקשיים לא מטופלים כהלכה. הרבה פעמים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז לא מאובחנים נכון, ובמקום לאבחן את הבעיה האמיתית, זורקים את הדברים על "הויסות החושי"...

ואלו דברים שאני נתקלת בהם יום יום בקליניקה. אני לא ממציאה כלום.
אשמח להבהרות ממי שמתארחת:).
 

uzi2

Active member
אשמח לפירוט מצדך

זה שבאופן כללי יש בעיה של אבחון יתר, ושל קטלוג יתר, וקיטלוג על פי סימפטומים, ועוד אינספור בעיות שנובעות מהרבה סיבות (DSM 5, למשל, שבכלל לא נועד לשמש כספר חוקים של אבחון, או רמה מקצועית של מאבחנים). דווקא בוויסות חושי, סברתי (וזה לא תחום מומחיות שלי) שניתן יחסית די באופן אמין לבדוק לאחר שליחה למקום אבחון מתאים. עד כמה אבחון כזה יעיל ואמין?

בלי שום קשר, בינתיים נזק בפורום עוד אין. מקסימום שאלות שלא קשורות לילדים רגישים. קצת יהיה פחות יעיל, אבל עדיין יכול לעזור.
 

שירהד1

Member
מנהל
אשמח לדעת עם מי אני מתכתבת?

האם אתה שייך למקצועות הטיפוליים?
בכל אופן- ישנן מרפאות בעיסוק שויסות חושי הוא תחום מומחיותן. כמו בכל תחום ובכל מקצוע- יש מעט אנשים שרמת מקצועיותם מעולה.
מעבר לכך- במילים אבחון יתר התכוונתי לפסיכולוגים/יות ולגננות שמטילים את ה"אשמה" בעניין בעיות התנהגות על בעיות בויסות חושי, ולכן הילד למעשה לא מאובחן כהלכה ולא מטופל כהלכה, וכנ"ל לגבי הוריו, שלא מקבלים הדרכה נכונה.

בנוסף, פעמים רבות מאוד בעיות בויסות החושי הינן קיימות אצל הילד, אך הינן חלק קטן ביותר משלל בעיות. להורים קל יותר לבלוע את ה"צפרדע" הזו של בעיות בויסות חושי מאשר בעיות אחרות, כגון הפרעות קשב וריכוז ו/או בעיות התנהגות שנובעות כתוצאה מקושי בהצבת גבולות ועוד ועוד עניינים שלהורים קשה יותר להתמודד איתם.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן
09-7749028
 

uzi2

Active member
לא עוסק במקצועות טיפוליים.

למעשה תחום המומחיות העיקרי שלי הוא פיסיקה תיאורטית. לאחרונה עברתי להתעניין ואפילו למחקר בתחום פסיכולוגיה קוגניטיבית, (ולאו דווקא של הגיל הרך), אבל כל נושא שקשור לפסיכולוגיה כיום מעניין אותי, ויש לי יכולת להתעמק, ואיכשהו זה מדהים אותי איך הכול קשור להכול.

אבל האמת היא שנשארתי עם השאלה פתוחה. ברור שיש בהרבה מקרים שילוב של בעיות, ויש אבחונים שגויים. מעניין האם ניתן להגיד עד כמה אצל ילדים עם בעיות באבחון חושי, עד כמה הבעיות האלו אחראיות לבעיות אחרות. לדעתי מעט מאוד כיוון שאם יש בעיה (ויסות חושי או אחרת) שגורמת לילד לקושי בריכוז, הקושי בריכוז עשוי לתגבר את עצמו (דרך דימוי עצמי וכדומה) ולהפוך לבעייה בפני עצמה.
אבל נשארתי עם השאלה. האם יש בעייה שמונעת מהורה לקחת את הילד שלו לאבחון כן מקצועי עם תנאי בדיקה מפורטים וציוד מתאים שיאפשר לאתר בעיות וויסות חושי בצורה יחסית וודאית?
 

שירהד1

Member
מנהל
זה מורכב מדי בשביל לענות על גבי האינטרנט...

הסברתי עד כמה שיכולתי במסגרת זו.
שיהיה לך בהצלחה במחקר!

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן
09-7749028
 
אשמח להבהרה ממך

כתבת שיש אבחון יתר. ואני דווקא הלכתי לאבחון במחשבה שברור שיש בעיית ויסות רגשי / חושי או שניהם וקיבלנו איבחון של ילד רגיש הזקוק לחיזוק מצד פסיכולוג.
אז א' - מפתיע אותי שאין מושג כזה כי זה מה שאמרו לנו במקום פרטי עם מוניטין מעולה. מה שכן, עוד לא קיבלנו את האבחון הכתוב אז לא יודעת האם זה גם יופיע בכתב.
ב' - האם ריפוי בעיסוק לא יכול לעזור לילד כזה? מבחינת ללמד אותו לווסת את הרגשות (אולי גם בנוסף לטפל במקור להתנהגות הזאת ע"י פסיכולוג)
 

שירהד1

Member
מנהל
לאנה החדשה-

אני מתנצלת, אבל זה יהיה בלתי מקצועי מבחינתי לענות לך, לכוון ולייעץ, מבלי שאני מכירה אותך ואת הילד.
אני לא יודעת מה יעזור לילד, כי אינני מכירה אותו, לא מכירה את המשפחה, לא אבחנתי אותו, לא יודעת מה העוצמות שלו, לא יודעת מה הקשיים שלו...
וגם אם תכתבי לי את עיקרי העניין- זה עדיין יהיה כעין וכאפס לעומת המידע שאני זקוקה לו כדי לייעץ.

מקווה מאוד שהיגעתם למקום הנכון, שהילד אובחן נכון ושהוצעה תוכנית טיפולית הולמת שתסייע לו ולכם.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן
09-7749028
 
ילד רגיש

אני ממליצה לקרוא את התגובות שנתתי לשאלות שפורסמו. אני חושבת שהם משקפים את המשמעות מאחורי המונח "ילד רגיש". אני אשמח לענות על כל שאלה.
 

ymichala32

New member
איך להעצים ילד רגיש? איך להגיב להרגשה שלו או לתגובה שלו לדבר

ים שונים שקורים?
 
העצמה...

נא לקרוא כמה מהתגובות האחרות שנתתי לאחרים.
ילדים רגישים מגיבים טוב יותר כאשר הם יכולים לצפות מה יקרה הלאה. הם לא אוהבים שינויים בשגרה ובלוחות זמנים. דרך אחת להתמודד עם השינויים היא לנסות כמיטב יכולתך לתת לכך אזהרה הוגנת. אפילו תזכורת חזותית לשינוי יכולה לעזור - למשל, לוח שנה או לוח לבן בבית שבהם מציירים תמונות המציינות את לוח הזמנים לשינוי. אם לא בטוח שהשינוי בלוח הזמנים או בשגרה יקרה, אפשר לציין כי זוהי אפשרות - "יש אפשרות שיהיו לנו אורחים לארוחת ערב ביום שלישי".
לפעמים אנחנו יודעים שהשינוי יפריע לילד, לא משנה כמה אזהרות הוא יקבל וכמה נכין אותו לכך. בזמנים כאלה אנחנו צריכים לעשות להתמודד ישירות עם העניין במקום להימנע מכך. אנחנו נכנסים ישר לתוך הכעס ... "מה שאני אומר/ת לך יהיה כנראה מרגיז, אבל אני יודע/ת שאנחנו נתגבר על זה - ביום שלישי לא נוכל ללכת לגן החיות."
כמובן שיש פעמים שאנחנו לא יכולים לצפות את השינוי ולא יכולים לתת אזהרה בזמן ראוי. עם אלה קשה ביותר להתמודד. אבל גם בהם יכולה להיות טמונה ברכה - אלה הזדמנויות לעזור לילד לחוות קצת חוסר תוחלת ועצב על דברים שהוא לא יכול לשנות בחיים, עם תסכולים שאין בהם אשמה מצידנו ההורים. "החבר שלך לא יכול לבוא היום כי אחותו חולה ... אני יודעת שאתה באמת מאוכזב, אתה באמת ציפית לשחק איתו. אני יודעת כמה קשה זה בשבילך ... "
עם ילדים רגישים (וגם ילדים עם רגישות ״רגילה״), לעתים קרובות התסכול שלהם מוביל ישר ל trantrum להתפרצויות של זעם. אנחנו צריכים לראות את המצבים האלו כדרך הטבע המאפשר לילד להסתגל לעולם מלא תסכולים. אנחנו לא צריכים להיתקע בניסיון לעצור את ההתפרצות או לשלוט בהם. אנחנו צריכים לראות בהם סופות קשות ומטרידות, שצריך עמוד בהן עד שיחלפו. אנחנו שולחים את המסר שגם זה יעבור. שאנחנו לא הולכים להיות נדחפים מהם בגלל התגובות שלהם. שהם אינם רעים או שזה לא בסדר לאבד שליטה. התסכול הוא אנרגיה, כוח שצריך להיות מופנה החוצה. ישנן שלוש דרכים לשחרר אנרגיה של תסכול:
  1. שינוי (לשנות את המצב או את הדרך בה אנו חושבים על המצב)
  2. עצב או צער על הדברים שלא ניתן לשנותם - כלומר דמעות של עצב (בניגוד לדמעות של כעס).
  3. תוקפנות (כלפי עצמי או לאחרים) - התפרצויות זעם וכעס. צריך שזה יוביל בסופו של דבר לעצב וצער. אם זה לא קורה, יש בעיה עמוקה יותר (ילד ״תקוע״) שהיא מעבר לדיון הנוכחי.
לפעמים אנחנו יכולים לבחור לשנות את המצב. לדוגמא - אמא שאמרה "לא" לעוגיה שנייה, אבל אז שינתה את דעתה כי היא מיהרה לצאת מהבית ולא מעוניינת להתמודד עם התקף זעם מלא - "למעשה, חשבתי שתזדקק עוגיה שנייה - הנה". לפעמים הילד ישתמש בשינוי בעצמו "החלטתי שאני לא אוהב את העוגיה בכל מקרה". לפעמים הם מנסים לשנות אותנו או את המצב באופן ישיר - למשל הילד שמתווכח עם הוריו שאכילת העוגייה לא תפגע בתיאבון שלו. או הילד שגונב או משקר כדי לשנות את המציאות מבחינתו ולקבל את מה שהוא רוצה.
כך או כך, שינוי לא תמיד אפשרי או מועיל עבור הילד. ואז אנחנו צריכים לעזור להם להגיע מ MAD ל SAD - כדי שהדמעות של העצב יעזרו להם בסופו של דבר להסתגל, להכין ולחסן אותם למהומות עתידיות בחייהם.
 

לולי789

New member
ילד בן 11 רגיש, אינטיליגנטי ומתפוצץ

מתקשה מאוד לשלוט בדחפים - לדבר, לאכול, תשומת לב, לקבל את רצונו ועוד.
לעיתים נתקף יאוש ואומר שאינו שווה שום דבר ולעיתים כועס עד כדי אלימות מילולית ופיזית. בעבר גם כלפי וכלפי עצמו. לפני כמה חודשים איים באובדנות ומאז מלווים בפסיכיאטר וטיפול תרופתי.
עבר לבית ספר רגיל לכיתה קטנה.
אינטילגנציה מעל הממוצע. מאוד חברותי. רגישות תחושתית. קצת קשב וריכוז.

מה עושים?
האם יוכל פעם לשלוט בעצמו או שהמצב רק ילך ויחמיר?
תודה ...
 
ילד רגיש...

נראה שאת בתקופה מאוד מפחידה וקשה.
זהו זמן קריטי בקשר שלך עם הבן שלך. הוא ממש לפני גיל ההתבגרות, ואז יהיה קשה יותר. בגיל 11, בדרך כלל רואים הקלה בהיבטים הקשים יותר בגידול "אנשים" לא בוגרים - התפרצויות זעם, אימפולסיביות, תוקפנות וכו '.
העובדה ש המצב מחמיר מצביעה על כך שבנך נתקע בהתפתחות הרגשית שלו. עולמו אינטנסיבי ופוצע מדי בשבילו, ולכן הגישה לרגשותיו נחסמה. אנא ראי הודעות קודמות שלי, במיוחד הראשון ואחד לפני זה - שבו אני מתארת את 3 המוצאות לתסכול. בנך נותר עם שני מקומות בלבד לתסכולים שלו - שינוי (מאמציו לשלוט בך ובסביבתו) ותוקפנות (ההתקפות שלו עליך ועל עצמו). גישתו לדמעות ולעצב חסומות.

הבן שלך לא אבוד. זה לא חייב להיות יותר גרוע. את העוגן הטוב ביותר שלו. רק את יכולה לאהוב אותו מספיק כדי לעשות את ההבדל העמוק ביותר. באמצעות מערכת היחסים שלו איתך, ניתן להגיע לגישה אל הדמעות שלו. זה ידרוש עבודה ונכונות מצידך. אני ממליצה על ייעוץ הורים המבוסס על התפתחות התקשרותית דרך נציגים, כמוני, של לייפסנטר, ישראל. גישה זו נועדה לעזור לך להבין את הצרכים של הילד שלך ואיך את יכולה לספק אותם בעצמך. אפשר לארגן ייעוץ באמצעות סקייפ, אשר יכול לפשט לוגיסטית את הדברים עבורך. אנו מציעים גם קורסים שתמצאי שימושיים.
אני מאחל תלך הרבה כוח והתמדה ואמון בעצמך ובבנך!
 
למעלה