רגרסיה בגמילה - מתחילה לדאוג

רגרסיה בגמילה - מתחילה לדאוג

כמו שרשמתי כאן בעבר, אחרי כ 4 חודשים של גמילת יום מוצלחת ללא אף פספוס, התחיל לעשות צרכים במכנסיים. עברו כמה שבועות ואין שיפור. לא הולך לסיר בכלל, מרטיב מכנסיים כל חצי שעה. כן מסכים לשבת על סיר, וזה עוזר חלקית.
אני תוהה האם מדובר בבעית גמילה. אולי יש לו דלקת בדרכי השתן או סיבה אחרת בגללה בורח לו. כי גם ברגרסיה הייתי מצפה שמדי פעם יילך לסיר.
כן מעדכן כשבורח לו.
 
מציעה שתלכי לרופא לבדוק או לשלול

משם (אם שלל בעיה רפואית) אפשר להמשיך לעוד כיוונים.
 
מישהו מכיר מצב כזה?

אני ממש בלחץ שמשהו לא טוב קרה לו.
הוא פשוט משתין במכנסיים כל חצי שעה. החלפתי לו 15 זוגות. תוהה האם לא להחזיר טיטול.
ביקשתי הפניה לבדיקות שתן, אולי התקרר.
מה אפשר לעשות?
למישהו זה קרה ועבר מעצמו?
 
לי היה ככה עם הגדולה

בערך שבועיים שלושה בלי שום פספוס, ואז ר-ק פספוסים, ממש כל חצי שעה. אני לא לקחתי לרופא, היה לי ברור שזו רגרסיה. הילדה היתה לגמרי בריאה. וגם ידעה יופי לעשות פיפי בשירותים. אבל העדיפה לעשות במכנסיים. זה עבר לבד, אבל זה לקח זמן. הדיבורים לא עזרו, הייתי צריכה לגייס סבלנות והבנה (ולכבס הרבה).
 
מה שמוזר שזה ממש מפריע לו

ישר בא אלי בבקשה להחליף. אומר לעצמו נו נו נו.
אולי זאת הדרך שלו לקבל תשומת לב? לא שמתי לב שהיא חסרה לו.
 
אכן (גם) כך הילדים מאותתים לנו

על רצון לתשומת לב , קרבה וחיבור .
על פניו זה אולי לא "נתפס" כך אבל זה בדיוק זה.
ממליצה לעזור לו להבין שזה לא נורא ושזה אפילו נורמלי לגמרי, זה מוריד הרבה מאוד מתח מכתפיים של ילד קטן שמרגיש שהוא עושה משהו לא בסדר ונוזף בעצמו בדרך שלו.
&nbsp
ילדים קולטים דברים מכל מקום ומכל אחד, מידי פעם צריך לעשות להם "ניקיון" תפיסתי ורגשי כדי שידעו שהם בסדר גמור,
שידעו שאנחנו אוהבים אותם כפי שהם
ושהם ימשיכו לאהוב את עצמם כפי שהם ולא לכעוס על עצמם אם הם לא "מספקים את הסחורה" כפי שהם לפעמים חושבים בהתאם למה שהם קולטים...
זאת נוסחת הפלא, ובוודאי בהקשר של גמילה.
מקווה שהדברים יחזרו עבורכם לאיזון בהקדם.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
ולמה לא בסדר לומר שאני כועסת עליו

הוא צריך להבין שיש הבדל בין תשומת לב חיובית לשלילית. למה לא לשבח על הצלחה ? למה לא להסביר לו שהמצב לא נעים לי?
לא להתרפן ולהשפיל וכד' אבל כן להגיד שזה לא בסדר.
 
השאלה כמה זמן את משקיעה ללהגיד לו את זה..

האם כל פעם שזה קורה? כי אחרי פעם, פעמיים הסבר זה כן נהפך לאותה תשומת לב מיותרת ושיחה מיותרת שכולם מדברים עליה. דווקא ענייניות בהחלפת בגד מוציאה כל לחץ/עוקץ /עניין לדעתי ומבטיחה שלא ימשך.
או אולי גבר השתפר ואני סתם כותבת? :)
 
באמת חל שיפור משמעותי

בגן לקחו אותו כל חצי שעה והפסיק לברוח לו פיפי בכלל. אחרי כמה ימים יבשים חזר פתאום לבקש בבית.
עדיין יש פספוסים בעיקר של כמה טיפות בתחתונים של ההתחלה אבל לחלוטין לא מה שהיה.
מסתבר שזאת באמת הייתה "סתם" רגרסיה בגמילה.
 


 
למעלה