ילד משתגע כשפוגש את אחיו

[אנה חדשה]

ילד משתגע כשפוגש את אחיו

ילד בן 4 מתנהג מצויין כשחוזר הביתה עם סבתא / מטפלת. נחמד, מנומס, מקשיב, עוזר - עד שאחיו בן שנתיים חוזר הביתה. ואז הוא משתגע. אני לא מגזימה

הוא מתחיל להתפרע ולעשות שטויות ואחיו התמים שמח מאד להצטרף לחגיגה. הם רצים בכל הבית, מתחבאים מתחת לשמיכה (הגדול מתחבא, הקטן קופץ עליו - מפחדת שהגדול ייחנק או שישבור עצם), קופצים, צועקים, לא מקשיבים. מרוב ייאוש, אני מדליקה טלוויזיה, ואפילו זה לא עוזר להם להירגע. אם הקטן מסתכל - הגדול מושך לו בבגדים, דוחף, מציע לו להצטרף אליו. ממש סיוט כשהם ביחד. כל אחד בנפרד - נחמד ביותר.
מוכר?

 

[חייבתלהגיב]

זה נשמע כמו שני ילדים שאוהבים לשחק יחד.

עם הסבתא/מטפלת פשוט אי אפשר לעשות את הדברים האלה. אבל לי זה נשמע פשוט כמו ילדים קטנים שמתנהגים כמו ילדים קטנים, ולא נשמע רע.
לדעתי מה שהכי יעזור זה לקחת אותם לגן משחקים להוציא אנרגיה.
יש אצלנו ילדים בגן שכל יום הולכים לגן משחקים אחרי הגן.

 

[אנה חדשה]

גם עם הסבתאות הוא משתגע

נראה לך תקין? סתם מתרגש לפגוש את אחיו?
בעייתי לצאת החוצה. אנחנו מנסים בשישי / שבת (אחרי זה הם גם נרדמים מוקדם יותר ומהר יותר).
במהלך השבוע יש הרבה הסעות / חשוך מוקדם.
מה גם שקשה להשתלט על שניהם.
דווקא בחוץ הם מתנהגים ממש טוב, סתם הקטן מטפס גבוה מדי ולא נצמד לאחיו (שגם צעיר מכדי להשאירו לגמרי בלי השגחה).

 

[חייבתלהגיב]

אפילו בלי להתרגש - פשוט ילד שמשחק ומשתולל

עם חבר שלו. לקחת לגן משחקים ילדים פעילים זה פשוט ה-דבר שעושים - ואכן זה גורם להם גם להירדם מהר יותר. לא מעט ילדים בני שנתיים וארבע (גם אם לא כולם) צריכים מוצא לאנרגיה שלהם - גם מבחינה פיזית - וגן משחקים נועד בדיוק בשביל זה. במקום "להשתגע" מהם בבית - לוקחים אותם לגן משחקים וכולם מרוצים. אחרת הם הופכים את הבית לגן משחקים... אני מבינה שיש קשיים פרקטיים, אבל כמו שאמרתי, זה מה שעושות אצלנו אמהות - במיוחד כאלה עם בנים אנרגטיים. גם אני עשיתי את זה עם הגדולות בדרך חזרה מהגן - מודה שעם הקטנה פחות - היא הולכת לשכנים ומשתוללת שם

.
אה, אבל מה שאני כן עושה איתה - יש לה חוג אחד פיזי בשבוע - בשנה שעברה זה היה חוג התעמלות מעולה, והשנה זה בלט כי זה מה שהיא רצתה - וכמעט כל ילדות הגן שם, ולעומת זאת בהתעמלות נמצאים חלק גדול מבני הגן. אני גם הולכת איתה לגן ולפעמים בחזרה - וגם ההליכה הזאת (או ריצה מצדה) מאפשרת לה להוציא לא מעט אנרגיה.
אצלנו יש גם חצר מקורה של הבניין שאפשר לשחק בה אם רוצים (הבנים של השכנים עושים גם את זה לא מעט). וגם מהילדות שלי אני זוכרת שתמיד היינו משחקים בחצר או בגן משחקים. לא יודעת, זה מה שילדים עושים... החיים המודרניים שבהם הם סגורים בדירה פחות מתאימים, לפחות לחלקם.

 

[אנה חדשה]

נשמע הגיוני מאד

לצערי, לא אעמוד בעוד חוג.אשתדל לקחת אותם החוצה.
אבל אולי יש רעיון מה אפשר לעשות בבית, אם אין אפשרות לצאת החוצה?
הגענו למצב שבן 4 רואה את האחים רצים על הליכון (אנחנו מכריחים אותם) והוא מתחנן לרוץ גם. אז התחלנו לאפשר לו לרוץ במהירות 3 קמ"ש, עם כל אמצעי בטיחות וכשאנחנו לידו.
אבל הוא לא יכול לרוץ כשהקטן בבית כי אז הקטן מטפס ואז זה כבר סכנת נפשות.

 

[חייבתלהגיב]

בגן של הבת שלי יש הליכון לילדים קטנים

(היה להם גם בשנה שעברה - כלומר מתאים לפחות מגיל 3, לא יודעת אם מתאים לגיל שנתיים - אבל לפחות אם הוא יטפס על זה זה פחות מסוכן).
משהו כזה
http://sportivv.co.il/Web/?PageType=9&itemID=102276
(אבל המחיר פה מאוד גבוה, ולא יודעת אם זה המחיר בכל מקום).

 

[אנה חדשה]

רעיון ממש טוב

רק שאין לי מקום וקצת יקר. אבל נבדוק.
אולי גם אפשר למצוא באינטרנט במחיר סביר

 

[חייבתלהגיב]

ויש גם דברים זולים יותר שמתאימים לגיל שנתיים -

אוהל כדורים עם כדורים (עם או בלי מנהרה), טרמפולינה קטנה (אם כי צריך לוודא שתהיה רחוקה מספיק מהקיר, מניסיון...), כלי רכיבה שאפשר לרכוב עליהם בבית כמו בימבה, קורקינט, אופנוע קטן, משחקים פעילים יחסית (אנחנו שיחקנו לאחרונה ים-יבשה, למשל, עם בת ה-4 ובן השכנים), מגלשה קטנה עם משטח מתחתיה. על נדנדה כמו של איקאה הייתי ממליצה אלמלא בת מספר 2 הייתה מצליחה לפגוע באף שלה קשות באמצעות נדנדה שכזאת - אבל יש סוסי נדנדה, מקל עם סוס שאפשר לרכוב עליו, וכו' - בקיצור יש אפשרויות לתעל אנרגיה גם בבית, אם עושים את זה כמו שצריך.

 

[אנה חדשה]

אוהל יש, גם בימבה

הופכים תוך שנייה לאזור מלחמה :
עם בימבה אפשר לדרוס / להתנגש ברהיטים / קירות / חלונות / להפיל ילד שנוסע על בימבה כך שהוא עף מרחק מאד יפה / סתם להחזיק מאחורה כדי שהאח הקטן לא יוכל לנסוע ויתחיל לבכות.
באוהל קל יותר לחנוק את האח בלי שאמא מספיקה להגיב / להפיל אוהל כך שאין אויר לנשום וכד'.
מטרמפולינה הם בטח יעופו / יעיפו אז אין לי אומץ.
יש גם מקל פוגו (ככה נראה לי קוראים לזה) - מתאים לבן 4 אבל אז דווקא בן שנתיים מנסה להפיל אותו ובסוף זה הפוך לחרב.

 

[חייבתלהגיב]

תשמעי, אני מאמינה שאת צודקת,

כי על אף שעם הבימבות שיש לי בבית לא נראה לי שקל לעשות את הדברים שאמרת, יכול להיות שזה קשור לכך שיש לי בנות - כי על אף שהן מאוד מאוד פעילות, ואפילו מסכנות את עצמן (לכן נפגעו גם מהטרמפולינה, וגם מהנדנדה) - עדיין כשראיתי מה בן הדוד שלהן מסוגל לעשות בחצר כדי להפוך כל דבר למסוכן פי כמה ממה שהוא היה במקור, נדהמתי, וזו הייתה רמה של סיכון עצמי וסיכון של אחרים שלא נתקלתי בה בהורות שלי. את האמא, ואת יודעת הכי טוב מה כן או לא יסכן אותם. גם חרבות רכות יש לנו, אגב - וזו גם יכולה להיות אופציה (שעדיפה על חרב קשה...).

 

[אנה חדשה]

אני רוצה בנות!!!

אתמול התקשרתי למרפאה לוודא שיש רופא שיוכל להדביק פצע בסנטר. אז היא שואלת אותי: לא היית פה לפני שבוע? עניתי: כן, אבל עם ילד אחר.
אמא לבת לא תבין איזה אושר הרגשתי כשגיליתי שיש לידי מרפאה שנחזיקה דבק רפואי ולא צריך להיגרר למיון / מוקד.
ובמוקד טראומה בקופת חולים הרופא מכיר אותי בשם.
עם בנות זה בטח לא היה קורה לי.

 

[חייבתלהגיב]

מצטערת לאכזב אותך, אבל גם אנחנו מכירים

את כל מרפאות החירום ובתי החולים בסביבה, ואת כל המקומות שבהם אפשר לתפור פצע, וכו'. וגם אצלנו נרשמה שמחה כשנפתחה מרפאת חירום בסביבה.
כשיצאה לקטנה היד מהמקום לאחרונה, כתבתי בקבוצת וואטסאפ של הגן שאנחנו נוסעים למרפאה מסוימת (כי היינו אמורים להגיע לאיזה מפגש), ואז כולם כתבו "אולי תלכו למוקד הזה או למיון ההוא" וכתבתי להם על כל דבר - כן, אנחנו מכירים גם את זה, היינו גם שם...

.
כאמור, הבנות שלי כן נפצעות - הן עושות פחות דברים מסוכנים, אבל מי שרגיל לעשות דברים מסוכנים ספציפיים גם לא נפצע מהם כל כך הרבה. הן, למשל, מטפסות מאוד טוב מגיל צעיר ולגבהים שלא ייאמנו - מזה הן מעולם לא נפצעו (טפו, טפו, טפו), רק מדברים שלכאורה לא מסוכנים באותה מידה.

ואני יכולה גם לנחם אותך בכך שאני הייתי שמחה לבן (לפחות עם השתיים הראשונות, עם השלישית כבר רציתי בת כי כבר יש לי בגדים וכו', ומה אני צריכה עכשיו להתחיל הכל מחדש עם בן...)...

 

[אנה חדשה]

 

[אורים כהורים]

אם מדובר בצורך שלו להוציא מרץ ואנרגיה

אז אפשר להתארגן מראש, עם כללים, מרחב בטוח בבית, רשימה מוכנה של פעילויות שונות וכו'.
אבל לדעתי כדאי לבדוק אם לא מדובר דווקא בצורך של הילד/ים בהכוונה של מבוגר בבית - אולי אפשר שהסבתא/ מטפלת יכינו מראש פעילויות שהן עושות *יחד* עם הילדים, משהו שמעניין את הילדים ושקל ליצור סביב זה איזושהי פעילות שהמבוגר יוזם מכוון ונוכח בה.

 

[זלופית]

אני רוצה רק להתייחס לפחד שלך מחנק שכבר עלה פעמיים בשרשור הזה

אולי אני שאננה מידי - אבל קשה לי להאמין שאי פעם ילד בן 4 (או שנתיים לצורך העניין) נחנק מלהתחבא מתחת לשמיכה או מאוהל שהתהפך עליו.
זה פחד ממש לא ריאלי - שמיכה היא לא ניילון, אוויר חודר דרכה וגם בשביל להיחנק צריך להיות בלי חמצן לפחות חצי דקה, כשבזמן הזה הילד פשוט יצא מתחת לשמיכה אם ירגיש אי נוחות. זה לא שהוא ישן מתחת לשמיכה ולא מרגיש. וגם אז כנראה פשוט יתעורר מהקושי לנשום. אלו לא תינוקות קטנים, שיש חשש ממשי לחנק.
אז לדעתי, אם לילד לא מפריע שהוא מתחת לשמיכה ואחיו קופץ עליו, אני לא רואה איפה הבעיה בפעילות הזאת. זאת נראית לי דווקא השתוללות ממש נחמדה ובלתי מזיקה

 

[אנה חדשה]

כשאחיו שוכב עליו זה כן מסוכן

הוא לא יכול להשתחרר גם אם ירגיש מצוקה.