שמש צהובה3
New member
יום שישי- איך אפשר להחליט מה לעשות כשיש לך רק 4 שעות?
יום שישי:
איך אפשר להחליט מה לעשות כשיש לך רק 4 שעות?
שוב הוא הגיע, היום המיוחל שרובנו מחכים לו כל השבוע.
המשימות והרצונות שבמוחי עוברות כל השבוע ונדחות באופן אוטומטי ליום שישי הן בכמות בלתי נתפסת, וכל בוקר שישי לאחר ששמתי את הקטן שלי בגן ואפילו קשקשתי קצת עם הגננת סוף סוף, קשה לי להכריע אילו מהמשימות והרצונות יקבלו במה השבוע,
מה כדאי לי היום לעשות? השעון מתקתק ואני חייבת להחליט.
מסתכלת על מצבו החיצוני והפנימי של רכבי- אם הוא רק מלוכלך, לא נורא- נשרוד שבוע נוסף, רק אם יגיע לרמה של מטונף זה מה שיכריע אם אבזבז כמעט שעה (ו-50 ₪ מכובדים) בתור לשטיפה (שהרי כמוני, רוב המדינה פוקדת את מכונות שטיפות הרכב ביום שישי).
אם קבעתי רופא מומחה לאחד מימי השישי (ככל הנראה כמה חודשים מראש) אז זו כמובן חובה ללכת, אפילו אם התור ארוך, מייגע ובלתי נסבל, חיכיתי מספיק זמן ואני רוצה שהרופא יראה אותי, אחרי הכל, מתי דאגתי לבריאות של עצמי ב4 שנים האחרונות?
לפעמים, אני חושבת,
היום יום השיש שלי יהיה שונה!! היום אשבות, אשים את הילד בגן, אסתובב בעיר או במרכז קניות, אשב בבית קפה, אקנה לי בגדים תכשיטים ועוד אביזרים שאין לי באמת צורך בהם על מנת להרגיש שהשקעתי בעצמי. אני מודה שגם זה קורה לי לפעמים, ובחיי שזה כייף חיים!!
לאחר שבזבזתי יותר מידי ימי שיש על בישולים במטבח, גיליתי פטנט ששדרג לי את החיים ובמיוחד את ימי השישי- קניות אוכל מוכן. לא רחוק מביתי יש קייטרינג משפחתי שמבשל אוכל שאפילו הסבתא המרוקאית שלי הייתה מבקשת ממנו מתכונים (במידה והייתה בחיים). כשאזרתי אומץ ולראשונה השכלתי לקנות אוכל מוכן שבחרתי מתוך המגוון וארזתי בקופסאות פלסטיק, הילד חזר מהגן וניגש לקופסאות ושאל אמא מה בישלת היום, הבנתי שעבורו זה ממש לא משנה אם בישלתי או קניתי העיקר שיש אוכל שהוא אוהב ואם זה אורז יסמין או בסמטי הוא באמת באמת לא שם לב, והעיקר שאני פנויה לשבת לאכול אתו צהריים- כי זה עושה אותו מאד מאד מאושר, וזה ממש לא משנה אם האוכל הזה סה"כ יקר, הזמן עם הבן שלי יקר לי הרבה יותר,
אז מידי פעם (בערך אחת לשבועיים) על קניית אוכל מוכן אני לא מוכנה לוותר!!!
וכביסות, ורכישות שצריך כבר לעשות ונדחות ליום שישי, וגם הכלבה רוצה טיול שכונתי- מגיע לה פעם אחת שאקח אותה לטייל באור שהשמש זורחת והציפורים מצייצות, גם היא רוצה לנשום אוויר...
ולפעמים, ממש במקרה, אני מקבלת בבוקר שישי הודעה שבדואר מחכה לי חבילה- וזה גם סוג המשימות שממש לא משנה כמה התור ארוך- אני אחכה עד שאת החבילה שלי אקבל!!!
אני מסתכלת בשעון, עוד חצי שעה נגמרת קבלת שבת בגן, ועדין לא הספקתי לפרוק את השקיות עם הדברים, אויש וגם שכחתי לקנות עיתון לשבת, איך נממש מחר את השיר שהבן שלי כ"כ אוהב לשיר: שבת בבוקר יום יפה אמא שותה המון קפה אבא קורא המון עיתון המון עיתון ולי יקנו המון בלון?
ובעלי מתעורר, אחרי עבודת לילה, חצי שעה לפני שצריך להביא את הילד מהגן, ושואל מה נשמע, אין לו מושג כמה דברים כבר הספקתי כשהוא עוד התהפך במיטה, ועכשיו מתוק, תעשה "טובה" תביא את הילד מהגן, תן לי עוד קצת אבל ממש רק עוד קצת זמן! אהה... ובדרך, כשאתם חוזרים, תביאו עיתון.... וגם בלון....
שבת שלום.
יום שישי:
איך אפשר להחליט מה לעשות כשיש לך רק 4 שעות?
שוב הוא הגיע, היום המיוחל שרובנו מחכים לו כל השבוע.
המשימות והרצונות שבמוחי עוברות כל השבוע ונדחות באופן אוטומטי ליום שישי הן בכמות בלתי נתפסת, וכל בוקר שישי לאחר ששמתי את הקטן שלי בגן ואפילו קשקשתי קצת עם הגננת סוף סוף, קשה לי להכריע אילו מהמשימות והרצונות יקבלו במה השבוע,
מה כדאי לי היום לעשות? השעון מתקתק ואני חייבת להחליט.
מסתכלת על מצבו החיצוני והפנימי של רכבי- אם הוא רק מלוכלך, לא נורא- נשרוד שבוע נוסף, רק אם יגיע לרמה של מטונף זה מה שיכריע אם אבזבז כמעט שעה (ו-50 ₪ מכובדים) בתור לשטיפה (שהרי כמוני, רוב המדינה פוקדת את מכונות שטיפות הרכב ביום שישי).
אם קבעתי רופא מומחה לאחד מימי השישי (ככל הנראה כמה חודשים מראש) אז זו כמובן חובה ללכת, אפילו אם התור ארוך, מייגע ובלתי נסבל, חיכיתי מספיק זמן ואני רוצה שהרופא יראה אותי, אחרי הכל, מתי דאגתי לבריאות של עצמי ב4 שנים האחרונות?
לפעמים, אני חושבת,
היום יום השיש שלי יהיה שונה!! היום אשבות, אשים את הילד בגן, אסתובב בעיר או במרכז קניות, אשב בבית קפה, אקנה לי בגדים תכשיטים ועוד אביזרים שאין לי באמת צורך בהם על מנת להרגיש שהשקעתי בעצמי. אני מודה שגם זה קורה לי לפעמים, ובחיי שזה כייף חיים!!
לאחר שבזבזתי יותר מידי ימי שיש על בישולים במטבח, גיליתי פטנט ששדרג לי את החיים ובמיוחד את ימי השישי- קניות אוכל מוכן. לא רחוק מביתי יש קייטרינג משפחתי שמבשל אוכל שאפילו הסבתא המרוקאית שלי הייתה מבקשת ממנו מתכונים (במידה והייתה בחיים). כשאזרתי אומץ ולראשונה השכלתי לקנות אוכל מוכן שבחרתי מתוך המגוון וארזתי בקופסאות פלסטיק, הילד חזר מהגן וניגש לקופסאות ושאל אמא מה בישלת היום, הבנתי שעבורו זה ממש לא משנה אם בישלתי או קניתי העיקר שיש אוכל שהוא אוהב ואם זה אורז יסמין או בסמטי הוא באמת באמת לא שם לב, והעיקר שאני פנויה לשבת לאכול אתו צהריים- כי זה עושה אותו מאד מאד מאושר, וזה ממש לא משנה אם האוכל הזה סה"כ יקר, הזמן עם הבן שלי יקר לי הרבה יותר,
אז מידי פעם (בערך אחת לשבועיים) על קניית אוכל מוכן אני לא מוכנה לוותר!!!
וכביסות, ורכישות שצריך כבר לעשות ונדחות ליום שישי, וגם הכלבה רוצה טיול שכונתי- מגיע לה פעם אחת שאקח אותה לטייל באור שהשמש זורחת והציפורים מצייצות, גם היא רוצה לנשום אוויר...
ולפעמים, ממש במקרה, אני מקבלת בבוקר שישי הודעה שבדואר מחכה לי חבילה- וזה גם סוג המשימות שממש לא משנה כמה התור ארוך- אני אחכה עד שאת החבילה שלי אקבל!!!
אני מסתכלת בשעון, עוד חצי שעה נגמרת קבלת שבת בגן, ועדין לא הספקתי לפרוק את השקיות עם הדברים, אויש וגם שכחתי לקנות עיתון לשבת, איך נממש מחר את השיר שהבן שלי כ"כ אוהב לשיר: שבת בבוקר יום יפה אמא שותה המון קפה אבא קורא המון עיתון המון עיתון ולי יקנו המון בלון?
ובעלי מתעורר, אחרי עבודת לילה, חצי שעה לפני שצריך להביא את הילד מהגן, ושואל מה נשמע, אין לו מושג כמה דברים כבר הספקתי כשהוא עוד התהפך במיטה, ועכשיו מתוק, תעשה "טובה" תביא את הילד מהגן, תן לי עוד קצת אבל ממש רק עוד קצת זמן! אהה... ובדרך, כשאתם חוזרים, תביאו עיתון.... וגם בלון....
שבת שלום.
