הרדמת לילה

הרדמת לילה


אמא, רק עוד 5 דק', תשכבי לידי במיטה ותחבקי אותי. אמא, בא לך לישון איתי היום? בבקשה, בבקשה.......
היום נגמר, הלילה הגיע, אתה כבר עייף מידי. שוכב במיטה, העיניים לאט לאט נעצמות, אבל אתה משתדל כל כך עדין לא להירדם.
רק עוד ליטוף, רק עוד חיבוק... עכשיו אתה גיבור, בחדר הקטן שלך, שרק אני ואתה נמצאים.
כשבאתי לקחת אותך מהגן, רציתי נשיקה, חיבוק, אפילו כאפה יד אל יד...לא הסכמת לתת לי כלום, בקושי אמרת לי שלום, לשנייה אחת אפילו הרגשתי כמו קולב, נתת לי את התיק, את הבקבוק, את הג'קט, ופשוט רצת...
יצאת כמו רוח סערה ורצת לגן השעשועים הצמוד עם החברים, שיחקתם בכדורגל, בצב נינג'ה ואני ישבתי לי על הספסל,מסתכלת עליך ילד שלי, כמה גדלת, כמה התפתחת, כמה השתנית, כמה בטחון צברת!!!
אחרי חצי שעה, כולם התפזרו, וגם אנחנו הלכנו לדרכנו, ביקשת גלידה, הסכמתי, ישבת מול הטלוויזיה וליקקת את הגלידה בהנאה מרובה, ילד שלי, אתה גדל מהר מידי, בבקשה תאט את הקצב.
אני רוצה לנשום אותך עוד קצת, להריח אותך עוד, ליהנות מהילדות שלך, מהתום, מהתמימות. כאילו רק אתמול ילדתי אותך....
ואז, במיטה, בלילה, אחרי סיפור, שירים ואין סוף נשיקות, שתיית מים, מציאת המוצץ, ועוד כמה טריקים, אתה מחזיק לי את היד ומבקש, אמא תישארי איתי, בבקשה, רק עוד קצת... אמא אל תלכי. ואני מצטמררת, מתרגשת,
חיכיתי כל היום ליחס ממך, ועכשיו, כשאני כבר עייפה, רוצה להתקלח ולהיזרק במיטה, עכשיו נזכרת לצבוט לי את הלב ולבקש כל כך יפה שאשאר אתך עוד קצת? וזה כמובן שווה לי מעוד 10 דקות של זפזופ בחדשות או משהו דומה אחר בערוצי התקשורת, ואני נענית לבקשה שלך ונשארת אתך עד שהעיניים היפות והקטנות שלך נעצמות ופורשות לשינה עמוקה ומתוקה כשהיד הקטנה שלך בידי לפתע מעט משחררת אחיזה, אני נותנת עוד נשיקה על המצח, מכסה אותך ולוחשת לך באוזן:
אני מבטיחה לך שאני פה לעד בשבילך ועבורך, ושלעולם לא אעזוב אותך.
אני נשבעת.
אני תמיד פה.


(מקורי שלי)
 

צוקי312

New member
בדיוק מה שהיה לי אתמול בערב

בעצם כמעט כל ערב... אבל אני כבר לא הייתי סבלנית בשלב מסוים (ב22:00 בלילה...), ועכשיו אני בוכה... מזל שכל המשרד יצא ואני יכולה לבכות לבד...
ריגשת. הלוואי שתמיד נהיה שם.
 
גם לי קורה מידי פעם לאבד סבלנות, וזה בסדר גמור

זה רק אומר שאת אנושית.....

ואני בטוחה שאת אמא נפלאה, 22:00 זו באמת שעה מורטת עצבים.
 
מקסים !
מרגשת..

גם לי חשוב להיות יחד לפני השינה וההרדמות.
היו לי תקופות של לא מעט תסכול סביב הנושא אבל דווקא מתוך התקופות הללו נוצרה בי תובנה של עד כמה זה משמעותי וחשוב לי הזמן איכות הזה בלילה ואני לא רוצה לוותר עליו. אפילו שיניתי שעות עבודה וכבר לא מקבלת טיפולים בשעות האלה.
הילדים הם המורים שלנו

תכתבי עוד ותשתפי

&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
כל הכבוד לך. השעות הללו באמת חשובות...

אני כבר מעל חצי שנה מעבירה את הנייד למצב מטוס מהרגע שמוציאה אותו מהגן ועד שנרדם...זמן אייכות...וזה קשה מאד, בכלל לא פשוט, אבל מחזק את הקשר, הם מחכים לזה...לנו, ליחס, למגע...חמודים.
 
מארועי היום- יום חופש/מחלה/בזבוזים

יום עם אמא/לא הלכתי לגן ואני סה"כ מרגיש מצויין


היום, כשבאת להעיר אותי בבוקר, הרגשתי כבר את ה"כבדות" של חולי שמתחיל להשפיע על הגוף. כל כך רציתי לחזור לישון,
אבל קמתי. ארגנתי אותך לגן וסיפרתי לך, שהיום, בשונה מכל הימים, החלטתי להישאר בבית לנוח. ביקשת גם חופש. "אמא, מזמן לא היה לי חופש, בא לי לשבת כל היום ולאכול ממתקים מול הטלוויזיה".
ואז, חשבתי לעצמי שלא צריך באמת סיבה אמיתית כדי להשאיר אותך איתי בבית, ידעתי שלנוח לא בדיוק אצליח, אבל, רציתי שגם אתה תהנה מיום שובר שגרה, אז נשארנו יחד בבית. כשהסכמתי ל"חופש" שלך, כל כך שמחת, היה אפשר לראות איך פתאום הוצאת את נעלי הספורט שלך מהרגלים והעפת אותם באוויר, צחקת, חייכת ופשוט התרגשת!
שמחתי בשבילך. גור כזה קטן, האינטנסיביות השוחקת של היום יום לפעמים מרימה להנחתה, והגוף מאותת שהוא צריך קצת מנוחה, כמוני כמוך, ילד שלי.
אבא לא ציפה לראות אותנו בבית, אבל גם הוא מאד שמח מההפתעה ונסענו יחד לאכול ארוחת בוקר משותפת.
היה לך מוזר לשבת במסעדה באור יום, אחרי שעה של ארוחה נהדרת אמרת לי "אמא, נכון רק עכשיו הגענו?" ואני אמרתי כן, וצחקתי. ידעתי שפשוט התכוונת לומר לי שאתה רוצה להישאר עוד, למרות שהאוכל בצלחת מזמן נגמר, וגם הקפה שלנו...
אבא הלך לעבודה ואנחנו נשארנו יחד, ביקשת עוד קרואסון אז כמובן שקניתי לך..... ואז גם היה לך שירותים וכמובן שהלכנו....יודעת שאם בשעה זו היית בגן היית מתאפק מלעשות עד שהיית מגיע הביתה... אבל אמא אתך, והשעה רק 11:00
בבוקר..כל היום עוד לפנינו... ואפשר גם ללכת לשירותים 200 פעמים

אז עברנו לראות משהו בחנות ממול, ואתה, כל כך רצית לשבת על הטרקטור הצהוב שהיה מחוץ לחנות, אפילו שכבר היית עליו 20 דקות (ולי בינתיים היה משעמם...) יכולת לשבת עליו עוד שעה, משחק עם הבובה שלך בתוך הטרקטור ואתה הנהג, ולא, אתה לא רוצה שזה יזוז ואתה לא רוצה שאשים כסף...רק לשבת ולהיות הנהג.
וגם ליום חופשי 20 דק' על טרקטור זה מוגזם... אז הלכנו לחנות ליד לקנות לי נעלי בית, וראית בימבה והתחלת לנסוע בה בכל החנות וביקשת שאראה כמה שאתה גיבור, ואפילו שאתה כבר בן 4, וזה לא לגילך, ואפילו שנפלת קדימה עם הבימבה, אמרת לי שהפלת את עצמך בכוונה כי קפצת...ואני יודעת שפשוט לא רצית להודות שנפלת כי רצית להמשיך לשחק עם הבימבה.
אז קניתי נעלי בית, אתה בחרת לי חום אבל לא התווכחתי, זה לא קריטי בעיני...
ובקופה היה כובע צמר של כוח פיג'י, ולמרות שזה היה קטן עליך ביקשת וקניתי כי אתה אוהב את הדמויות, ואז ראית שטיח של ספיידרמן שהוא בעצם שטיח אמבטיה אבל ביקשת שאקנה כדי שיהיה לך בחדר- וקניתי לך. יום חופש/מחלה צריך להיקרא בעצם יום הבזבוזים...
ואחרי שאפילו עברו השעתיים הראשונות שהחניה מותרת ללא תשלום, הלכנו למכונת התשלום לשלם את ההפרש, ואתה ביקשת להכניס את הכרטיס של הרכב למכונה וגם את האשראי.... זה עושה אותך שמח, אז נתתי לך...
ואז ביקשת להמשיך לגי'מבורי, ואני כבר התעייפתי מכל השעות הללו, אז נסענו הביתה ובכית כל הדרך. וכשהגענו הביתה נשכבת על הספה ופשוט נרדמת. ואני נשארתי עם בית מבולגן, עייפות וילד שנרדם צהריים למרות שביום רגיל שנת צהריים זה לא בלקסיקון שלו. אבל יום בזבוזים זה יום מעייף, אז העברתי אותך למיטה שלך, ושמתי לך את השטיח..כשתקום, תראה את השטיח שבחרת ותזכר ביום הכייפי שאמא עשתה לך שעבר מהר מהר, כשתקום יהיה כבר חושך, אל תהיה עצוב מתוק שלי...זה רק שעון חורף....אפשר עוד להספיק לעשות משהו נוסף....
ומה איתי אתם שואלים? אולי מחר אשאר באמת לנוח...כדי להבריא!
 
מעולה! נהנית לקרוא


גם אני רציתי לשאול אותך איפה את שומרת את כל הסיפורים שאת כותבת?
מזכרת נהדרת לשניכם!
&nbsp
 
למעלה