בת שנתיים ובקושי מדברת

נושקית3

New member
בת שנתיים ובקושי מדברת

שלום לכם, מקווה למצוא עידוד ועצה אולי מישהו חווה כמוני. יש לי ילדה מקסימה בת שנתיים . אני ובעלי ממוצא רוסי, בבית אנחנו מדברים רק רוסית - אני ובעלי מדברים איתה רוסית, סבתות כנל רוסית. בגן -הגן בהגדרתו רוסי אך החוגים בעברית . ביני לבין בעלי לפעמים אנחנו בינינו מדברים עברית והיא שומעת פה ושם .
אציין שהיא בגן כבר מגיל 5.5 חודשים . כשהייתה בת שנה וחצי בערך עברה מהתינוקיה לקבוצה של הבינוניים ובאמת ראיתי שינוי בהתנהגות והתחילה לחקות את הילדים הגדולים וכו. אולם עקב החופש הגדול , ילדים עזבו את הגן , והקבוצה הבינונית בה הייתה עברה להיות הגדולה, ולקבוצה הבינונית בה היא נמצאת היום עברו מהתינוקיה לפחות 6-8 ילדים , כלומר יש כרגע איתה בקבוצה ילדים החל מגיל שנה וארבע, היא בין הבוגרים אולי יש ילד אחד או שניים או שלושה שהם בני שנתיים וקצת . אני מתחילה לחשוש שהימצאותה בקרבת ילדים קטנים ממנה יוצר אצלה רגרסיה. אולי בגלל זה לא מדברת? רוב הילדים בקבוצה עם מוצץ . היא מקבלת מוצץ אך ורק לפני שינה בלילה בלבד. הוצאתי את המוצץ משנת הצהריים בגן .
כיום אוצר המילים שלה ממש קטן . מסתכם במילים בודדות שאני יכולה לספור על שתי ידיים . (אמא, אבא, סבתא, תן, תביא (ברוסית ההברה למילה תביא קצרה יחסית , מים, מיץ, ) יש רק מילה אחת שהיא יודעת בעברית - מים . כלומר בעבר כשהייתה רוצה לשתות הייתה אומרת לשתות ברוסית . לאחר זמן מה למדה בגן את המילה מים מעכשיו מים זו מילה גורפת. והיא כבר לא חוזרת על המילה לשתות ברוסית.

הסביבה שלי - אמא שלי מאוד מלחיצה אותי . איך יתכן שבגיל שנתיים היא עדיין בקושי מדברת , היא אמורה לחבר שתי מילים , ואוצר מילים צריך להיות הרבה הרבה יותר גבוה.

אציין שמבחינת הבנה היא מבינה הכל , ברמה שלי מישל תביאי לי X... היא הולכת מביאה ...
קיבלתי הפניה לבדיקת שמיעה , לצערי ברוב טמטומי לא קבעתי תור, חשבתי כל הזמן ישתפר... אז עכשו נתנו לי תור רק לינואר. התפתחות הילד מחר אנסה לקבוע , בטח שם תורים לעוד שנה.

אז מה אני יכולה בינתיים לעשות כדי לא לקפוא על השמרים ? לא להירדם בשמירה. אמא שלי אומרת שהבת שלי מתעכבת בהתפתחות והיא גבולית .
אציין שמדובר בילדה מתוקה מקסימה פעלתנית וחמודה. רק לא מדברת . בקושי.

אולי לקחת בינתיים לקלינאי תקשורת פרטי? יש חיה כזו? מה לעשות ? אם קלינאי תקשורת פרטי , אני צריכה כזה דובר רוסית. יש? בבקשה
זקוקה לעידוד . עוד לא מאוחר נכון ? לא איחרתי את הרכבת נכון? אני ממש לחוצה. ואם היא לא תדבר <? אני שאלתי חברה , גיל שנתיים בן שלה בגן רוסי מחבר שתי מילים . שלי אפילו מילה אחת בקושי.

פלייז אני לחוצה . כנראה שהצליחו להלחיץ אותי .
 
בד"כ יש עיכוב קל בהתפתחות השפה כשיש חשיפה קבועה

ל-2 שפות ונצמדים לשפה מסוימת אבל לאחר זמן מה זה משתחרר פתאום ולדעתי היא תתחיל לדבר פתאום בשטף.
&nbsp
המלצה שלי- תקריאו לה ספרים בעברית כמה שיותר, תחשפו אותה לתוכניות טלויזיה בעברית, שירים בעברית. לאט לאט היא תבטא את זה כלפי חוץ ותתחיל גם לדבר בעברית.
&nbsp
אני חושבת שייעוץ אצל קלינאית תקשורת לא יזיק ובהחלט יכול לעזור.
 

mafe

New member
לדעתי ממש לא להקריא לה בעברית

אני יכולה להגיד לך מהניסיון עם הדו-לשוניים שלי. בעתיד היא תלמד עברית. אבל אם חשוב לך לשמר את הרוסית אצלה, תקפידי להמשיך לדבר איתה ברוסית ולהקריא לה ולשיר לה ברוסית!
אני לא עונה לך לגבי העיכוב בדיבור כי לא מבינה בזה, רק חבל לי שבגלל שאולי היא מתעכבת בדיבור, היא תפסיד את הבסיס לשפה. אם היא גרה בישראל, היא תדע עברית, ותלמד בבי"ס בעברית וכו'. אבל אל תמנעי ממנה עוד שפה.
(הרי חשוב לך כרגע שהילדה תתחיל לדבר, לא משנה אם בעברית או ברוסית)
 
אם בגן מדברים רוסית,

פרט לחוגים, ואתם דוברים רוסית, והמשפחה דוברת רוסית, והמילים שהיא אומרת הן ברוסית - הייתי מתחילה עם הרוסית. אתם מקריאים לה ספרי ילדים ברוסית? הייתי מקפידה להקריא לפחות ספר אחד ביום (ומעודדת אותה להשלים את סופי המשפטים אחרי שקראתן ספר מסוים מספר פעמים), מראה לה סדרות ברוסית (יש את מאשה והדוב ביוטיוב, למשל), מפגישה אותה עם ילדים דוברי רוסית (משפחה, שכנים, ילדים מהגן), מדברת הרבה איתה באופן כללי ותוך כדי משחק משותף, ומנהלת שיחות גם עם אבא בנוכחותה ואיתה, וכו'.
לגבי זה שהיא לא תדבר - היא הרי כבר מדברת. יכול להיות שהיא רוכשת את השפה לאט, אבל לדבר היא כבר מדברת, וצריך רק לעודד אותה להתקדם בשפה. לבדוק את השמיעה שלה זה מצוין, והתפתחות הילד באמת גם תוכל לעזור (יכול להיות שיש דרכים לזרז - כמו אבחון פרטי - אבל אני לא מתמצאת) - למשל על ידי הפנייה לקלינאית תקשורת. אבל בינתיים, כמו שתיארתי, יש הרבה דברים שאת יכולה לעשות כדי לקדם אותה.
 
קודם כל חייבים לשלול בעיות שמיעה

לא יודעת מאיפה את, אבל אם את מוכנה לנסוע קצת, אפשר למצוא תורים. אפילו להתקשר למכון עצמו ולבקש שיודיעו לך אם יש ביטול. כי אצלינו הם מתקשרים יום קודם לוודא שמגיעים ולא פעם יש ביטולים.
ואכן נשמע שהיא מאחרת בדיבור. לא סביר שתדבר עברית אבל מבחינת רוסית היא גם מתעכבת מאד.
את גם צריכה קלינאית דוברת רוסית, אז במקביל להכל הייתי מתחילה לחפש.
אם את דואגת רק מנושא הדיבור, את צריכה לגשת לאבחון של קלינאית תקשורת. אם יש דברים נוספים, אז צריך כבר משהו רחב יותר. אבל שוב, לא לפני שפוסלים בעיות שמיעה.
הבן שלי נחשב עם איחור רציני בדיבור, הוא בן שנתיים ושלושה חודשים, אומר לפחות 50 מילים, כל סוגי האוכל, חיות, כלי תחבורה וכד'. אומר כמה משפטים קצרים. וזה רחוק מלהיות סביר.
אז נראה לי שאותך מלחיצים בצדק.
מה עם טיפת חלב? יש בדיקה בגיל שנתיים, נראה לי. גם רופאת ילדים יכולה לבקש לזרז תור.
 

נושקית3

New member
וואי עכשיו אני באמת נלחצתי

כרגע רק נושא הדיבור מדאיג. טיפת חלב טרם היינו. שבוע הבא הולכים . יש חיסון . למה הבן שלך נחשב עם איחור רציני בדיבור ? הוא אומר 50 מילים את אומרת . כמה הוא צריך להגיד בגיל שנתיים ושלושה חודשים ? 100?200?
אני מחפשת קלינאי תקשורת פרטי במקביל
 
אני לא יודעת

הלכתי אליה כי הוא לא מדבר ברור וכי אין משפטים ארוכים. והיא אמרה פתאום שגם אוצר המילים שלו דל.
הכי טוב זה לברר הכל בטיפת חלב, אולי הם גם יעזרו לך עם המלצות לקלינאית תקשורת. בכל מקרה, אם הם ירשמו שיש עיכוב, לדעתי זה יעזור לך מבחינת התורים.
 

נושקית3

New member
תודה על התשובה

כן אני באמת אנסה להקריא כל יום ספר, סדרות ברוסית מראים לה , אבל היא משתעממת מהר ואחרי 2 דקות רוצה שיעבירו למשהו אחר.
 

זלופית

New member
אכן אמא שלך הצליחה להלחיץ אותך...

לפי מה שאת מתארת אכן עושה רושם שמבחינת דיבור היא בקצה הטווח. קצה הטווח זה לא גבולית וזה לא "לא תקין". זה פשוט קצה הטווח. אני לא יודעת מה הטווח התקין לדיבור, אבל אני מתארת לעצמי שהוא רחב בדיוק כמו הטווח להתפתחות מוטוריקה גסה - כמו שיש ילדים שהולכים עצמאית בגיל 9 חודשים ויש שהולכים רק בגיל שנה וחצי אז יש ילדים שבגיל שנה אומרים 30 מילים ויש ילדים שרק בגיל שנתיים מגיעים ל30 מילים.
קודם כל, את צריכה חוות דעת מקצועית אובייקטיבית - אפשר להתחיל מרופאת ילדים ומטיפת חלב. תראי מה הם אומרים לך. אלו דברים שבד"כ אפשר לקבוע מהיום למחר.
דבר נוסף - גם צלילים או הברות בודדות שהילד משמיע באופן קבוע נחשבות למילים. למשל, האו האו לכלב נחשב מילה. או לאור נחשב מילה. יה לאמבטיה נחשב מילה. גם שמות נחשבות למילה - אם אומרת מי או שה במקום מישל - אז היא אומרת את השם שלה. יכול מאוד להיות שהיא אומרת הרבה יותר מילים ממה שאת חושבת כי היא מבטאה אותן אחרת ואת פשוט לא שמה לב. וכמו שכבר נאמר כאן, יכול להיות שפתאום בבת אחת הכל ישתחרר ותתחיל לדבר בשטף.
וגם אם באמת יש בעיה, ממש לא מאוחר מידי. היא בסה"כ בת שנתיים.
 
מצטערת, לא מסכימה

ואני מדברת מתוך נסיון, אנחנו אחרי אבחון בקופה (שאמרו שהכל תקין כשלא אמר אמא בגיל שנה וחצי), ניתוח כפתורים כי הייתה בעיית שמיעה, אבחון פרטי מקיף ובטיפול קלינאית תקשרת.
אכן לא מאוחר, אבל כדאי כן להזדרז. כי ככל שעובר זמן, קשה יותר לטפל.
וזה גם יכול להשפיע על ההחלטה שלך לגבי המסגרת לשנה הבאה.
 

calabaza3

New member
לא להילחץ כן לטפל

לא להילחץ כי היא נשמעת למעט הדיבור ילדה מפותחת יפה.
אבל הדיבור אכן בעיכוב משמעותי, כך נשמע מדברייך.
תתחילי את הפרוצדורה במכון להתפתחות הילד זה לוקח הרבה זמן בד"כ ובמקביל חפשי קלינאית תקשורת דוברת רוסית ללכת אליה באופן פרטי, אפילו רק לאבחון, כי רוב הסיכויים שבמכון להתפת' הילד אין קלינאית דוברת רוסית.
אם הבעיה היא אכן רק שפתית ותתחילו טיפול בהקדם, כולל לעבוד איתה בבית, סביר להניח שתראו התקדמות ואולי אפילו מהירה. הילדה עדיין צעירה, אבל הזמן הוא קריטי ככל שגדלים קשה יותר לטפל לכן כדאי לא להתמהמה..
 
רגע רגע


הבת שלך גדלה בסביבה דו-לשונית הידועה כמעכבת במידה מסויימת את הדיבור.
אני הייתי עם הבכורה עד גיל שנה + 9 בבית (בו מדברים רק עברית). בגיל הזה הכנסתי אותה לראשונה לגן, בו היו 2 קבוצות גיל - "הגדולים" = קבוצה שמנתה 5 ילדים ואליה היא היתה שייכת, וקבוצת פעוטות. היא ידעה אולי 10 מילים כשנכנסה לגן (כולל "מווווו" של 'איך עושה פרה' ו"האו האו" של 'איך עושה כלב' - גם אלה נחשבות מילים בגיל הזה). הארבעה האחרים היו מדברים שוטף לגמרי, ובשעת ארוחת הבוקר היתה יושבת שקטה ומקשיבה רוב קשב לשיחות הפיפי-קקי שלהם. היה ברור שהיא מבינה הכל.
אני לא יודעת להגיד לך מתי בדיוק, אבל במהלך השנה ההיא היא התחילה לדבר, בהתחלה במילים בודדות ובהמשך בצמדי מילים ועד לדיבור שוטף. מודה שאני לא דאגתי בכלל בשום שלב ולא פניתי לשום סוג של אבחון. ולכן - בפרט שהיא מבינה ה-כ-ל - הייתי נותנת לזמן לעשות את שלו ולא נלחצת. אם את לא מצליחה להמתין, אז בהחלט כדאי לך להתייעץ עם גורם מקצועי, כפי שהמליצו לך פה, אבל לדעתי האישית בשלב הזה זה מיותר.
 

נושקית3

New member
תודה על התשובה

להבין היא מבינה הכל. לאט לאט מתווספות לה מילים , היא מצליחה לחזור אחרי מילים מסוימות שאני אומרת לה. אני אתחיל את הפנייה לאבחון , אם תתחיל לפני מה טוב.
 
נשימה עמוקה

כפי שכתבו חלק מהמגיבות הקודמות, אין מה להילחץ אבל כן כדאי לפעול.
עד להתייעצות עם הגורמים המקצועיים (בדיקת שמיעה, קלינאית תקשורת, התפתחות הילד במידת הצורך), אפשר להתנהל באופן שמעודד דיבור.

עם הבת שלי דיברתי כל הזמן על כל דבר.
בזמן נסיעה באוטו סיפרתי לאן אנחנו נוסעות ומה נעשה כשנגיע, אילו משאיות ואוטובוסים אני רואה.
בזמן שהלכנו לגן ספרתי צעדים, הצבעתי על עצמים עם צבעים בולטים ואמרתי את שם העצם וצבעו "הנה פח בצבע כתום", "הנה חתול שחור"
כשהיא הצביעה על משהו שהיא רצתה, לא שאלתי אם היא רוצה "את זה?" תוך שאני עוברת על כל החפצים האפשריים, אלא השתמשתי בשמות ברורים: כדור גדול, בקבוק מים, כפית ירוקה וכן הלאה.
הסתכלתי עכשיו על כמה סרטונים מהתקופה שבה היא התחילה לדבר, ושמתי לב שכל דבר שהיא אמרה, חזרתי עליו בצורת שאלה, גם שאלות פתוחות כשהתשובה הצפויה אמורה להיות בת מילה אחת וגם שאלות של כן/לא. למשל: היא אמרה "נימה אגס", אז אני שאלתי "האגס נגמר?", היא ענתה "כן".
דוגמה נוספת לשיחה אפשרית בינינו: אני שואלת "מה את מחזיקה ביד?" כשהתשובה אמורה להיות כדור. אם היא לא עונה, אני אומרת "את מחזיקה ביד כדור". אם היא עונה, אני אומרת "נכון, כדור" (מחזקת את התשובה שלה) ואז שואלת "את רוצה לתת לי את הכדור?" והיא יכולה לבחור אם לענות כן או לא.

כל פעולה וכל דבר שאתם עושים, יכול להיות מלווה בתמלול: אם אתם עולים או יורדים במדרגות, אפשר לספור אותן בקול רם תוך כדי העליה/ירידה. אם אתם מקפלים בגדים לידה אפשר לתאר את הבגדים: הנה החולצה האדומה שלך, הנה המכנסיים שלך והנה המכנסיים שלי, המכנסיים שלך קטנים והמכנסיים שלי גדולים. כשמלבישים אותה אפשר לומר: הנה יד אחת, הנה יד שניה, איפה הראש? - הנה הראש!, בזמן האמבטיה אפשר לספור כמה אצבעות יש בכל יד.

מצטרפת להמלצה להקריא לה הרבה ספרים, עדיף ברוסית כי זו השפה העיקרית שהיא מכירה כרגע.

הבת שלי התחילה לדבר מוקדם יחסית ומאז ומעולם יש לה אוצר מילים גבוה, אבל היא התחילה ללכת רק בגיל שנה ו-8 חודשים שזה אחרי קצה הסקאלה המוכרת וגם זה הושג בעזרת פיזיותרפיה שהתחלנו חצי שנה לפני כן כי בגיל שנה היא עדיין לא התיישבה או נעמדה.
בכל דבר שילדים לומדים לעשות, יש את קצות הסקאלה ויש את הממוצעים. תמיד יהיו ילדים שהם בקצה המאוחר של הסקאלה, זה לא אומר שהם פחות טובים או פחות נהדרים מילדים אחרים.
 
אני לא מתחברת לכל הגישה הזאת

שקובעת שילד צריך לעשות X בגיל Y.
מי קבע? היום קובעים ככה ומחר משנים למשהו אחר בעקבות מחקר חדש שסותר את הקודם.
אני מאמינה בלהסתכל על הילד, מאמינה בקצב אישי ייחודי ושונה של כל ילד וילד. זהו הטבע האנושי - ההתפתחות של כל אחד מאיתנו היא שונה.
אם יש איזשהו חשש שמא אולי חלילה משהו בהתפתחות לא תקין או אולי בעיה רפואית, אז כמובן גם אני בעד להתייעץ , אבל מה שקורה בשטח הוא שבגלל הקביעה הזאת שצריכה להיות איזושהי "נורמה" אחידה , לפעמים אנחנו שוכחים שהתפתחות של ילד היא עניין של קצב אישי ועלולים להחליט על בעיה איפה שאין, ונותנים טיפול כשלא באמת צריך.
&nbsp
אני מכירה עוד ילדים שהתחילו לדבר בגיל שנחשב ממש "מאוחר" . אצל חלקם הטיפולים זרזו, אצל אחרים לא השפיעו וחלקם בכלל לא ניגשו לטפל אלא נתנו לזמן לעשות את שלו. והזמן אכן עשה.
באופן אישי הבן שלי התחיל לדבר בערך בגיל 3. אף פעם לא ראיתי בזה בעיה ולא הלכתי לזרז את הדיבור.
&nbsp
מכל המלחיצים האלו בסוף אנחנו לומדים מה נכון לנו ומה לא
 
אני מסכימה עם אורים, אצלנו הפוך

הבן שלי התחיל לדבר בגיל מאד מאד מוקדם- סביב שנה, והתחיל ללכת- בגיל יחסית מאוחר- שנה ועשרה חודשים.
אף פעם לא ראיתי צורך לזרז אותו ללכת, לא קניצי הליכונים למינהם וידעתי שכל ילד וקצב ההתפתחות שלו.
יחד עם זאת,
כן צריך להיות ערני ולעזור לילד אם יש צורך, אני בדקתי שהרגלים שלו חזקות, שאין בעיה מוטורית ושהשרירים מתפקדים טוב, כשקיבלתי תשובות חיוביות על הכל, חיכינו בשקט שיתחיל ללכת.
 

מ י כ ל10

New member
לא "קובעים" שילד "צריך" לעשות משהו. מתארים נורמות

ולא קובעים גיל. מתארים עקומות פעמון.
&nbsp
כדי להחליט אם צריך טיפול או לא צריך איש מקצוע.
&nbsp
כשהבן שלך התחיל לדבר בגיל שלוש אני מניחה שלא סתם לא ראית בזה בעיה - ידעת שרוב הילדים בגילו מדברים, בדקת שאין בעיית שמיעה, וידאת שאין בעיית תקשורת, טיפלת בתסכולים שבוודאי היו לו, עשית דברים שמרעישה בשקט המליצה עליהם וכן הלאה. בוודאי לא חיכית בסבלנות לראות אם הוא יגיע לגיל חמש בלי לדבר. בדיוק מה שהשואלת מבקשת לעשות - לוודא שאכן אין בעיה, ולראות מה אפשר לעשות בינתיים.
&nbsp
* לשם הבהרה: אני לא חושבת שאנחנו לא מסכימות. התפתחות של ילד היא עניין של קצב אישי, בין אם נרצה בכך ובין אם לא. זה לא עניין של "להתחבר". אני כן חושבת ש"אני לא מתחברת לגישה..." כהצהרה, זה כמעט מסוכן כשזה מגיע ממי שצבועה בכחול בפורום

&nbsp
&nbsp
 
למעלה