המשך... חדש

חגית22221

New member
המשך... חדש

שלום לכולם ,

בהמשך להודעה שרשמתי פה לפני שבוע , ההרגלים של הבת שלי עדיין לא השתנו ואני עדיין מוצאת את עצמי מרדימה אותה על הידיים מעבירה אותה למיטה שלנו ואחריי שאני רואה שהיא עמוק בשינה מעבירה אותה למיטה שלה , אבל אז היא מתעוררת אחרי שעתיים שלוש ורוצה עוד פעם למיטה שלנו .... אני כבר מיואשת
אני ממש לא רוצה שהילדה תישן איתנו במיטה , זה לא נוח והיא זזה המון בלילה וזה קשה .
עכשיו היא בבית שוב חולה אחריי שהיא לאט לאט התחילה להסתגל לגן ....
האם כדאי לערב יועצת שינה או משיהו מקצועי ... הייתי מאוד רוצה שהיא תישן לילה שלם וגם אנחנו לשם שינוי....
האם כדאי אולי כבר לקנות לה מיטת מעבר ? וגם אין כן האם זה לא יהיה יותר מדיי שינויים לילדה גם מיטת מעבר, גם גן חדש, גם חדר חדש וכו"....
האם עדיף לקנות מיטת מעבר ולשים אותה בחדר שלנו ??

ממש מיואשת , אשמח לכל עצה .

תודה
 
בדיוק עניתי שם.. מעתיקה

אני שומעת את הרצון שלך שדברים יהיו אחרת ממה שהם כעת.... ובכל זאת את כותבת שהם לא אחרת ושאין שינוי וגם שממש קשה לך

אני מתלבטת איך לענות, כי מצד אחד אני רוצה לכתוב שבאמת זה עוד מוקדם , אבל בשבילך זה בוודאי מרגיש סיוט אחד גדול. ומצד שני יש את הצורך הממשי של ילדתך שבעיני צריך לקבל מענה, ומצד שלישי החוסר וודאות הזאת לגבי מתי תחזור השגרה - גם היא מתסכלת ביותר ומוסיפה עוד על הקשיים.

אז מחליטה לכתוב לך ככה ישר ולעניין

האמת היא שאי אפשר לדעת עוד כמה זמן זה יימשך. ילדתך עוברת תקופת הסתגלות וכמו אצל הרבה ילדים אחרים זה משפיע עליה גם ברמה הפיסית (בריאותית) וגם ברמה הנפשית (מבחינת צורך רגשי להרגיש קרוב אליכם) . כל ילד חווה את זה שונה ולכל אחד הקצב שלו להתאושש ולהתחזק.
ההתעוררויות והצורך בהרדמות על הידיים הם לחלוטין קשורים לצורך הרגשי הזה שכעת מבקש מענה. יחד עם זאת אפשר להפריד בין הצורך לרצון, כלומר,
הצורך הוא להיות קרובה לאמא (או אל שניכם)- אפשר לספק אותו גם בדרכים אחרות שמתאימות לך.
אולי אפשר להניח מזרון באופן זמני ליד מיטתה ואז את יכולה לישון לידה באופן זמני?
או ההפך - אולי להניח מזרון ליד מיטתכם וששם היא תישן?
אפשר למצוא עוד רעיונות יצירתיים כדי לתת מענה שמתאים לכולכם לעבור את התקופה הזאת עד כמה שאפשר בקלות.
אבל מה שאני מנסה לומר הוא שיש כאן עוד אדם כמוכם, הילדה שלכם, שגם היא מבקשת "תראו אותי", ולכן צריך לחשוב על משהו שמתאים לכולכם.
גם אם תחליטו לקחת מישהו מקצועי כדאי לוודא שהוא תומך גם בצרכים של ילדתכם.
 

חגית22221

New member
תודה

צודה לך על מה שכתבת .... זאת ילדה ראשונה שלנו ולכן איני כוך כך מנוסה , ודיי מבולבלת מכל מי שמייעץ או מה שקוראת באינטרנט .
מתנצלת שאני שואלת ... האם חווית זאת כך ? האם את מדברת מניסיון ?
 
אכן מניסיון


כתבתי לך מניסיוני המקצועי, אני עובדת עם הורים וילדיהם גם כמנחת הורים וגם כמטפלת רגשית.
ובוודאי שכתבתי גם מניסיוני כאמא

וזה מאוד טבעי הבלבול שאת חשה, אל תרגישי שלא בנוח... גם אמהות מנוסות חשות בלבול במצבים חדשים. כולנו באותה הסירה .
ולדעתי ממה שאת כותבת על מה שאתם עוברים הכל לגמרי בסדר גמור, גם ההתנהלות שלכם וגם ההתנהגות שלה.
זה פשוט רק עניין של זמן עד שלגמרי תתאקלם בגן, תעבור את המחלה, כבר תרגיש שם "בבית" , את תוכלי לראות ככל שעוברים הימים (אבל בלי לחץ או ציפיות שזה יקרה עוד X זמן... ממש להרפות עד כמה שאפשר ולבטוח בתהליך ) שיש התאוששות, התאבון יחזור להיות מאוזן, יותר חופשיה בגן, פחות צריכה את הקרבה בבית וכו'.. ואז גם פחות תתעורר ופחות תצטרך ידיים כמו עכשיו. וגם ההרגלים - יהיה קל יותר להחזיר.
&nbsp
בינתיים כדי לעזור לה ולתמוך בה ולחזק אותה מכל הבחינות , היא זקוקה לכם. אז כאמור, אל תחששו לתת הרבה קרבה ותחליטו איך נוח לכם לעשות זאת.
ואל תשכחו - זה רק תקופה וזה עובר


&nbsp
&nbsp
 
למעלה