עכשיו צרות בגן פרטי

עכשיו צרות בגן פרטי

אז בן 4 נכנס לגן חדש שאני מאד מרוצה ממנו בנתיים.
אבל היום קרה מקרה שזעזע אותי בגן הפרטי של בן 2. זהו גן שהגדול היה 3 שנים, והקטן התחיל שנה שלישית, רק עבר קבוצה.
הגן נפתח ב 7 ועד 7:30 יש רק סייעת אחת. שזה אמור להיות בסדר כי יש מעט ילדים בהתחלה. אבל היום הגעתי לגן, ראיתי שהילדים בחצר הקטנה שלהם. 4 ילדים בני שנתיים, משחקים יפה. אבל ל-ב-ד!
אמרתי שלום ממד חזק וישר באה אלי בעלת הגן שהיא גם זאת שמתגברת את הצוות בבוקר. רק הספקתי לומר שאני רואה שהילדים לבד, הופיעה סייעת שכנראה היא הייתה עם הילדים ויחד איתה ילדה מלאה בדם שנפלה מנדנדה. אז היא ביקשה סיוע מבעלת הגן בטיפול בילדה. הן הלכו כמה מטרים מחוץ לחצר ושוב הילדים נשארו לבד.
טוב, מדובר באמת במקרה חירום, אז חיכיתי. אחרי כמה דקות ביקשתי מסייעת אחרת שהייתה בקבוצה ליד עם ילד אחד לבוא כי אני חייבת ללכת והילד גם נפרד קשה. היא באה, ובאותו הרגע חזרה גם בעלת הגן ולקחה אותו. אני הלכתי.
שמעתי אותו בוכה אבל הנחתי שמרגיעים אותו. רק יצאתי ונזכרתי ששכחתי לומר איפה שמתי את הבקבוק שלו. חזרתי ושמעתי אותו בוכה ליד השער של הכיתה. שמעתי אותו בוכה, וראיתי שאף אחד לא ניגש. התלבטתי איך לפעול כי לא רציתי שיראה אותי.
ואז הגיע אבא עם ילד ורצה להיכנס לגן. אמרתי לו שהוא לא יכול לפתוח כי הבן שלי שם בוכה והוא יברח. חיכינו שתבוא סייעת לקחת אותו. אחרי חצי דקה, הוא אמר שהוא ממהר, אז פתחנו את השער והילד שלי פשוט רץ החוצה. במזל, הוא רץ אלי.
הבאתי אותו לגן, הסייעת שקראתי לה הייתה שם לבד עם כולם ולא הייתה מודעת בכלל שהוא יצא. וכמובן שלא שמעה או לא רצתה לשמוע שהוא בוכה. התנצלה ואמרה שהיא בכלל באה מקבוצה אחרת.
לכאורה, לא היה לו הרבה סיכוי לברוח.
בעיקרון, יש שער קטן בחצר שלהם שמן הסתם היה פתוח. הוא בכה ליד דלת נעולה ביציאה הראשונה מהמתחם שלו כשיש עוד דלת אחרת. אבל ההורים שנכנסים לא תמיד נועלים אותן וגם אולי לא היו שמים לב שיש ילד לבד שיצאה החוצה. הרי כולם ממהרים בבוקר. כמו שלא בטוח שהאבא הזה לא היה מתעלם ממנו אם לא הייתי שם. ביציאה מהגן יש עוד שער אחד ובעלה של הגננת עומד שם. קרה שתפס את רחד הבנים שלי כשרצו קצת לפניי. אבל שוב, מה אם לא?
ואז זה כבר כביש ראשי עם כל המכוניות של היישוב. וילד שעוד לא מדבר.
אז אני תוהה מה נכון לעשות ועל מה לשים דגש? האם לחכות לאסיפת הורים ביום רביעי? לדבר עם הגננת שבכלל לא בגן בשעות האלה? לדבר עם בעלת הגן שרוצה ליסוך בצוות? לי נראה נכון לדבר באסיפה כי אז יש עוד הורים ששומעים.
ועלמה לשים דגש? שלא שמו לב שיצא? שהשער היה פתוח? שלא היה מספיק צוות עם כל הכבוד למקרה חירום, זה משהו שצריכים לקחת בחשבון בגן עם כל כך הרבה קבוצות?
 
היי אנה, אני אגיד לך מה דעתי על מה שכתבת,

אני חושבת שכל הורה במקומך היה נסער או מרגיש כמוך ממה שאת תיארת. בעיניי מה שלא אמור לקרות הוא ילד שנשאר בוכה לבד, וכמובן במיוחד לא ליד השער , וגם לגבי ילדים שנשארים ללא השגחה.
יחד עם זאת, באופן מצער מאוד זה מה שקורה לפעמים בגני ילדים, פרטיים וציבוריים. זאת האמת. אני מכירה את הנושא הזה מ"בפנים" וזה באמת לא תקין בכלל , אבל - קורה, וזה קשור לכך שיש מעט אנשי צוות על כמות גדולה של ילדים. לא הגיוני ולא צריך לקרות בשום אופן (בעיני).
לכן, אם זה היה קורה אצלי, דבר ראשון עוד לפני שאני מחליטה אם לקיים איזושהי שיחה ואיך או לא, הייתי פועלת לוודא שיש השגחה על הבן שלי בכל דרך אפשרית, ובעיקר מהסיבה שחשוב לי שהוא יחווה תחושת בטחון שהוא לא לבד - פיסית ורגשית. זאת אני. ולכן הייתי חושבת איך אני יכולה לעשות את זה. מבחינתי זה עד כדי כך חשוב שאם לא הייתי יכולה אני בעצמי או מישהו מהמשפחה, אפילו הייתי לוקחת מישהי בתשלום כדי שאני אהיה רגועה שאני יודעת שיש איתו מישהי בחצי שעה עד שהגננת מגיעה ובאמצעותה הוא יכול להרגיש יותר בטוח ועם שקט פנימי. שוב - זאת אני , זאת הגישה שלי, כך אני ממליצה באופן מקצועי וכך אני גם פועלת כאמא.

אבל בוודאי שיש עוד דרכים לספק הגנה רגשית לילד ועל הדרך גם להשגיח פיסית עד שיגיעו כל אנשי הצוות, וגם את צריכה לראות מה דעתך בנושא , מה חשוב לך ומה נכון לך ולבנך.

לגבי השיחה, מאוד צריך "להרגיש" את הגננת ובעלת הגן... את כבר מכירה אותם כמה שנים אז אני מניחה שאת יודעת מי הן ובעיקר איך יגיבו לביקורת מהסוג הזה. אולי צריך ללכת בזהירות, להיות דיפלומטית, לחשוב איך להציג את הדברים מבלי לעורר סערה, על מנת לשמור על החיבור בין המטפלות לילד.... ואולי לא. את בוודאי יודעת הכי טוב. אני חושבת שהכי חשוב, לא משנה איך תחליטי לקיים את השיחה, זה להגיע לשיחה ממקום רגוע ובוטח בעצמך ולא מתוך איזושהי 'הכרזת מלחמה'.

בהצלחה גדולה
 
בסוף דיברתי איתה וככה זה נראה:

אני: את יודעת שאתמול הוא כמעט ברח מהגן?
היא: אה, בטח לא סגרת את השער
אני: דווקא סגרתי, וזאת הסיבה שהוא לא ברח, אלא עמד ליד השער ובכה בלי שאף אחד ניגש אליו.
היא: אז הוא לא ברח, מה את דואגת?
אני: הוא דווקא כן ברח החוצה כשהאבא של X נכנס לגן
היא: נו, את רואה, מישהו לא סגר את השער
אני: מה זה משנה, סגרו או לא סגרו? משנה שהילד בכה ואף אחד לא ניגש אליו. והסייעת בכלל לא ידעה שהוא ברח כי הייתה לבד עם כולם
היא: ראית שהיה מקרה חירום.
אני: ראיתי, ולכן חיכיתי עד שחזרת. ובלי קשר, צריך שיהיו מספיק סייעות בגן לכל מצב.
היא: השתגעת? כמה אנשי צוות צריך בשבע בבוקר?
אני: יותר ממה שיש, כי גם כשהגעתי, לפני מקרה החירום הילדים היו לבד.
היא: הם היו איתי
אני: זה לא נכון, את באת רק כשקראתי לך
היא: הייתי לידם, הלכתי שנייה. די כבר, את סתם היסטרית. מה את דואגת, הכל בסדר גמור, את סתם לחוצה.
בשלב הזה מסרתי את הילד לסייעת והלכתי.
הילדים חיכו לי ולא היה טעם להמשיך.
אגב, אחת הסייעות שאלה מה קרה, אז אמרתי לה בקצרה. בדיוק הגיעה הסייעת מאתמול. פניתי אליה: את זוכרת שאתמול הוא ברח ובכלל לא ידעתם על זה? היא אמרה שכן. (בטח תחטוף על זה אחרי זה)
 
בטיחות היא עניין שלא הייתי עוברת עליו לסדר היום

את מתארת סיטואציה שיש בה פוטנציאל מוות. הילד לא יצא לכביש הראשי וזה באמת מזל גדול אבל זה ממש לא אומר שהיא רשאית להתנער מהסיטואציה. זו חוצפה נוראית בעיני - הילד שלך בסכנה ואת ההיסטרית ?! אני לא חושבת שהייתי משאירה ילד בגן הזה, אלא אם מתקינים נעילה אוטומטית / שער נוסף / מתגברים צוות - צעד שיבטיח שסיטואציה כזו כבר אינה אפשרית.
 

iameden

New member
מסכימה

זה שלא קרה אסון והיתה סיטואציית חירום לא אומר שזה תקין או בסדר והתשובה שלה מקוממת בעיני
 
ילדים בני שנתיים לא אמורים להישאר לבד בלי השגחה

בגן צריכה להיות סייעת אחת שמשגיחה על הילדים, חד משמעית, כשמדובר בגיל שנתיים.
משהו לא נשמע לי תקין בהתנהלות של הגן ושל הגננת. יתכן שהיא מנסה לחסוך כסף על גב הילדים. בגיל הזה הרי הם עושים דברים מסוכנים, מוצאים איזה גולה שנפלה ומכניסים לפה, מטפסים על דברים שמסוכן לטפס עליהם, ועוד.
 
למעלה