מה עושים אם הסייעת לא מוכנה להרים ילד על הידיים?

[אנה חדשה]

מה עושים אם הסייעת לא מוכנה להרים ילד על הידיים?

בן 4 נכנס לגן עריה ומתקשה להיפרד. עד כדי בכי, אז לקחתי על הידיים, וחשבתי להעביר אותו לסייעת. הוא ממש במשקל נוצה, אחוז נמוך.
אז להפתעתי היא סירבה להרים אותו בטענה שיש לה בעיות בגב.
השארתי אותו צורח בגן, לא יודעת איך ניחמה אותו.
היא לא נראית חמה מדי.
גם אם יסתגל לגן, עדיין מדי פעם צריך להרים אותו. אם לא מרגיש טוב, לדוגמה.
האם אני מצפה ליותר מדי?

 

[Rossay]

לדעתי

יש כאן שני עניינים, איך הסייעת מתייחסת לילדים
האם בגיל 4 היא צריכה להרים על הידיים
לגבי השני, לא בטוחה, כשנכנסו לגן עירייה לא הרימו את הילד אף פעם, לי אישית זה נראה כבר כבד ולא משנה איזה אחוזון הוא
איך היחס של הסייעת?, ילדים שמתקשים בבוקר בפרידה צריכים לקבל תגובה הולמת, הסייעת אצלנו שהייתה מקבלת כמה ילדים יחד, הייתה מושיבה אותם צמוד אליה עד שהתאוששו

 

[אנה חדשה]

זאת השאלה, היא לא נראית לי חמה באופן כללי

לא עשתה מאמץ לעזור. כן ניגשה ועמדה לידי כשהוא דבוק אלי בלי לעשות שום מאמץ.
בגן פרטי לוקחים על הידיים אז קיוויתי שגם כאן אפשר.
וילד ששוקל 12 קג ובוכה בהתקף מטורף בתחילת ספטמבר כן אפשר להרים.

 

[אנה חדשה]

ועוד משהו

אמרתי לו שאני הולכת ויצאתי, והוא רץ אחריי לחצר.
היא כן יצאה אחריו אבל במקום להרגיע או להציע משחק היא רק אמרה לו: אני לא יכולה לרוץ אחריך לחצר, יש עוד ילדים בגן שאני צריכה להשגיח עליהם.
אז גם אם זה נכון לחלוטין עובדתית, לא היית מצפה לתגובה אחרת כשילד בן 4 בוכה? ועוד בתקופת הסתגלות, לא איזה ילד בכיין שעושה בעיות כל השנה (אם כי גם אז הייתי מצפה לסבלנות ואמפטיה).
עשר דקות קודם השארתי ילד בן 2 בוכה בגן פרטי, בלי שום עצב מיוחד כי ראיתי שמרגיעים אותו ומטפלים בו.
כאן המצב שונה.

 

[דאינאריס]

להרים על הידיים ילד בן ארבע זה מוגזם בעיני.

אבל לנחם ולעזור להירגע זה לגמרי חלק מהגדרות התפקיד.
אם את מרגישה לא בנוח לגביה, הייתי משתפת את הגננת.

 

[אנה חדשה]

ומה בדיוק אגיד לגננת?

הסייעת לא מספיק חמה? אני מצפה שינחמו ילד שבוכה?
בסוף היא סתם תתנקם בו

 

[דאינאריס]

הייתי עושה את זה בעקיפין

אומרת לגננת שאת מרגישה שקשה לילד הפרידה בבקרים ושואלת אותה מה כדאי לעשות כדי לעזור לו.
לא הייתי מתלוננת על הסייעת בשלב כל כך מוקדם של השנה, את עוד לא יודעת מה מערך הכוחות שם.

 

[אורים כהורים]

אם אי אפשר להרים אז אפשר להושיב על הרגליים ולנחם

תנסי למצוא מישהי אחרת ו/או לדבר עם הגננת ולדעתי תקדישי לזה זמן גם אם זה אומר להגיע מוקדם יותר בבוקר .
אני באופן אישי הייתי נשארת עם הילד כמה שצריך (גם אם זה לא מתאים לגננת) עד שהוא היה מרגיש יותר בטחון, בזמן הזה הייתי מחברת אותו לגננת או מישהי אחרת מהצוות שאני מרגישה שהן חמות ומכילות, ובזמן הפרידה הייתי מוודאה שהוא נמצא בידיים שלה, בין אם זה כחיבוק ובין אם זה פשוט לידה כשהוא יודע שהיא זאת שדואגת לו ושומרת עליו ואליה הוא יכול לפנות כששוב קשה לו , עד שאמא חוזרת.
כך בעיני וזאת גם ההמלצה שלי .

 

[אנה חדשה]

אין מישהי אחרת

הגננת מגיעה רק ב-8. נשארתי והרגשתי שזה רק מחמיר את המצב.
אני מגיעה ב 7:30, ואני לא יכולה להישאר עד 8 כי אני גם צריכה לעבוד.

 

[איןאריותכאלה]

נסי להגמיש את העבודה ליומיים שלושה

ולעזור לו להיקלט בגן בצורה חלקה יותר. כאב הבטן שלך מהפרידה בבוקר וודאי משפיע על התפוקה שלך במהלך היום.... גם אצלי חלק מהצוות בגנים בהלם של תחילת שנה, וכך היה גם בשנים קודמות - לא תמיד הרושם הראשוני שלי היה נכון גם בחלוף זמן.

 

[אורים כהורים]

אוקיי. מבינה. אז מה מרגיש לך שנכון לעשות

על מנת להקל על בנך?

 

[אנה חדשה]

האמת?

להוציא אותו מהגן הזה.
רק שכנראה זאת לא אופציה כי כל הגנים מלאים.
היום אמא שלי לוקחת אותו ותוכל להישאר יותר.
אולי אשלח אותו עם צעצוע מהבית, אין לי רעיון אחר.

 

[אורים כהורים]

זה חשוב מאוד מה שכתבת פה

יש בתוכך הבנה עמוקה של מה שנכון ומדויק לך ולילדך.
מציעה מאוד לא להחליט מראש שאין סיכוי, כי כשאנחנו מחוברים עמוק לדברים הנכונים והמדוייקים לנו ופועלים להשיג אותם - לעיתים קרובות ביותר הם מסתדרים לנו בסופו של דבר, גם אם כנגד כל הסיכויים.
ממליצה לבדוק בכל זאת ומתוך אמונה שלמה שהדבר הנכון והטוב ביותר יקרה.
ובכל מקרה המון המון בהצלחה, בכל החלטה!

 

[בלונד23]

בגן עיריה לא מרימים על הידיים.

 

[מקווה לטוב11]

גם אם לא מרימים, אפשר לחבק

מה אם היא לא תבקש להרים את הילד, אלא תבקש שהסייעת תשב ותחבק אותו עד שירגע כשהיא יוצאת בבוקר? זה לא אמור להפריע אם יש לה בעיה בגב. וכך היא לא תצטרך לצאת אחריו.
אפשר לדבר איתה ולהגיד לה שאת חושבת שמאוד יעזור לו חיבוק אם הוא בוכה.