מיואשת לחלוטין - בן שנתיים לא נרדם
המצב בבית בלתי נסבל - בן השנתיים מסרב להירדם עד לשעות ממש מאוחרות.
בסביבות גיל 8 חודשים לימדנו אותו להירדם לבד וזה עבד מצויין עד לפני כמה חודשים, אז למד לצאת מהמיטה.
בעבר היינו משכיבים אותו ויוצאים מהחדר. גג, נשארים חצי דקה.
תמיד התקשה להירדם, היה שוכב גם חצי שעה בלי להירדם.
אבל שכב בשקט, דיבר לעצמו והכל היה נהדר.
מרגע שלמד לצאת מהמיטה, החיים נהיו סיוט. יוצא בלי סוף, ניסינו להתעקש וזה פשוט מייאש. זה גם קשה פיזית כי הוא שוקל הרבה וזה נמשך בלי סוף. לצערי, עדיין ישן במיטת תינוק (כי אני מנסה להבין איך להנדס את המיטות של כולם והאם לשנות הרכב החדרים (2 חדרים ל- 4 ילדים) כשכל אח גדול ישן עם אח קטן (כדי שהקטנים לא יפריעו אחד לשני בלילה). כך שהוא גם לא יכול לחזור לבד למיטה וגם אני חוששת שייפול (בנתיים לא הייתה נפילה אחת באלפי הפעמים שיצא, אבל מספיקה פעם אחת).
הפתרון היחיד הוא לשבת לידו ואז הוא כן נשכב (אם אני לידו, אם אבא שלו מנסה להרדים - צורח ולא נרגע). אבל זה אומר לשבת חצי שעה ואפילו יותר. וזה לגמרי מנטרל אותנו (מה גם שהגדולים מחכים לזמן איכות אחרי שהקטנים נרדמים).
אם רוצים הרדמה מהירה, צריך לחכות עד 22. והוא משחק יפה, לא עייף ולא מקטר. אבל זה לגמרי לא הגיוני.
יש מה לעשות חוץ מכן להתעקש ולהחזיר אותו למיטה מיליון פעם? איך אפשר לקצר זמנים?
בזמנו, היה לנו סיפור דומה עם אחיו אז הוא הפסיק לישון שנת צהריים בגיל שנתיים וחצי. אבל מרגיש לי שהוא עדיין זקוק לשנת צהריים. יותר מזה, הרבה פעמים הוא נרדם כבר ב- 11 (קם ב- 5:30 לרוב).
האם כדאי להעיר אותו אחרי שעה? לא בטוח בגן יסכימו (בשנה הבאה כולם בטח עוד יישנו, יהיו בני שנתיים עד שנתיים וחצי כולם).
המצב בבית בלתי נסבל - בן השנתיים מסרב להירדם עד לשעות ממש מאוחרות.
בסביבות גיל 8 חודשים לימדנו אותו להירדם לבד וזה עבד מצויין עד לפני כמה חודשים, אז למד לצאת מהמיטה.
בעבר היינו משכיבים אותו ויוצאים מהחדר. גג, נשארים חצי דקה.
תמיד התקשה להירדם, היה שוכב גם חצי שעה בלי להירדם.
אבל שכב בשקט, דיבר לעצמו והכל היה נהדר.
מרגע שלמד לצאת מהמיטה, החיים נהיו סיוט. יוצא בלי סוף, ניסינו להתעקש וזה פשוט מייאש. זה גם קשה פיזית כי הוא שוקל הרבה וזה נמשך בלי סוף. לצערי, עדיין ישן במיטת תינוק (כי אני מנסה להבין איך להנדס את המיטות של כולם והאם לשנות הרכב החדרים (2 חדרים ל- 4 ילדים) כשכל אח גדול ישן עם אח קטן (כדי שהקטנים לא יפריעו אחד לשני בלילה). כך שהוא גם לא יכול לחזור לבד למיטה וגם אני חוששת שייפול (בנתיים לא הייתה נפילה אחת באלפי הפעמים שיצא, אבל מספיקה פעם אחת).
הפתרון היחיד הוא לשבת לידו ואז הוא כן נשכב (אם אני לידו, אם אבא שלו מנסה להרדים - צורח ולא נרגע). אבל זה אומר לשבת חצי שעה ואפילו יותר. וזה לגמרי מנטרל אותנו (מה גם שהגדולים מחכים לזמן איכות אחרי שהקטנים נרדמים).
אם רוצים הרדמה מהירה, צריך לחכות עד 22. והוא משחק יפה, לא עייף ולא מקטר. אבל זה לגמרי לא הגיוני.
יש מה לעשות חוץ מכן להתעקש ולהחזיר אותו למיטה מיליון פעם? איך אפשר לקצר זמנים?
בזמנו, היה לנו סיפור דומה עם אחיו אז הוא הפסיק לישון שנת צהריים בגיל שנתיים וחצי. אבל מרגיש לי שהוא עדיין זקוק לשנת צהריים. יותר מזה, הרבה פעמים הוא נרדם כבר ב- 11 (קם ב- 5:30 לרוב).
האם כדאי להעיר אותו אחרי שעה? לא בטוח בגן יסכימו (בשנה הבאה כולם בטח עוד יישנו, יהיו בני שנתיים עד שנתיים וחצי כולם).