הילד שוב נכשל בבדיקת שמיעה

[אנה חדשה]

הילד שוב נכשל בבדיקת שמיעה

מכון חדש, נראה מקצועי מאד, בקופת חולים.
תוצאה הכי גרועה שהייתה עד עכשיו.
כשל כבר במכון אחר לפני שבועיים.
ולפני חודשיים הייתה תוצאה תקינה שגרמה לי לבטל ניתוח כפתרים.
לא יודעת מה לעשות, הילד מתנהג כאילו הוא כן שומע אותנו.
אוף!!!!

 

[חייבתלהגיב]

אני לא חושבת

שגם אם יש לו בעיות שמיעה הוא אמור להתנהג כאילו הוא לא שומע אתכם - הרי זה שהוא נכשל בבדיקת שמיעה לא אומר שהוא חרש לגמרי, אלא שיש לו בעייה בשמיעה. כך שזה לא צריך להיות המדד.
מה הבעייתיות בניתוח כפתורים (אני פשוט לא מתמצאת)? למה את כל כך מסתייגת ממנו?

 

[אנה חדשה]

כי זה ניתוח

וגם אם עושים בגיל צעיר, יש סבירות שנצטרך שוב (בזה קשור למבנה האוזן שאוגר נוזלים, ואם לא יתפתח מהר מספיק, יצטברו שוב נוזלים).

 

[חייבתלהגיב]

אבל אם הוא יצטרך את זה שוב בגיל מבוגר יותר,

כי עדיין יש בעיות בשמיעה בגלל הנוזלים - על אחת כמה וכמה כדאי לעשות את זה בגיל צעיר, כשהוא אמור ללמוד את השפה, ובעיות השמיעה מעכבות אותו.
כשתגיעו לשלב שתצטרכו לעשות שוב, תתלבטו שוב - אבל לא נראה לי שזה שיקול לגבי השאלה אם כדאי לעשות עכשיו, בהינתן שיש בעיית שמיעה עכשיו.
לגבי העניין של ניתוח באופן כללי - אני לא יכולה לייעץ לך, בתור פחדנית מוסמכת - את זה כדאי לשאול אמהות נורמליות יותר מהבחינה הזאת.

 

[שושן בשם אחר]

אין לי ספק שהייתי עושה כפתורים לילד עם עיכוב בדיבור.

 

[אנה חדשה]

ברור שאין לי ברירה

חבל שביטלתי תור שהיה לו באפריל. כי פתאום בדיקת שמיעה לפני הניתוח הייתה תקונה לחלוטין. אם כי לא ברור למה היא תקינה ואחרות לא.
יש לי תור לרופא שידוע כאנטי ניתוחים, בזמנו אמר להמתין, נראה מה יגיד עכשיו. מאינה שיגיד לנתח, אז כבר אקבע תור מראש.
רק לא יודעת מה אעשה מבחינת החופש כי זה הורס את כל התכניות.
מצד שני, חבל לחכות חודשיים.

 

[אורים כהורים]

ממליצה מאוד על הומאופתיה

 

[אנה חדשה]

לקחתי

ואז הייתה בדיקה תקינה וביטול הניתוח.

 

[אורים כהורים]

אז לא הבנתי למה בכל זאת צריך

 

[אנה חדשה]

כי מאז שתי בדיקות לא תקינות

היום התוצאה הייתה עבר לקות שמיעה רצינית.

 

[אורים כהורים]

מעניין ממש... גם את אומרת שמרגישה שהוא כן שומע...

אני הייתי ממשיכה בכיוון רגשי יותר.

 

[כחול וירוק]

בדיקת שמיעה וניתוח

אני שומעת שאת עדיין מתלבטת בעניין הניתוח, ושאת לא בטוחה שהבדיקות מדוייקות.

גם אנחנו לא הבנו איך נצפתה ירידה כל כך משמעותית (40-50%) ולמרות זאת הילדה הייתה שרה שירים שהיא שמעה בצורה די מדוייקת. הרופא אמר שהלקות לא מתבטאת בהכרח בירידה ממשית ב"ווליום" של השמיעה, אלא בעיוות של מה ששומעים: כמו לשמוע מתחת למים. אני לא יודעת אם הדימוי הזה מדוייק, אבל הוא די הסביר לנו למה אנחנו מרגישים שהיא שומעת, אבל לא במדוייק. הבן שלך אינטילגנטי, ויודע איך נשמע השם שלו, זה הגיוני שהוא מצליח לקשר בין השם / הכינוי שלו / הקול שלכם להתייחסות אליו , ואולי מכאן ההרגשה ש"הוא שומע בסדר".

אולי הפרספרטיבה של חצי שנה אחרי הניתוח תעזור: אני יכולה לומר שהייתה קפיצה מאוד משמעותית בדיבור שלה, וירידה יחסית בתסכולים ובטנטרומים. היא עדיין לא הדביקה את הפער, ועוד שבועיים אנחנו הולכים לעוד בדיקת שמיעה כי יש לנו תחושה שיש ירידה מסויימת שוב, אבל בסך הכל הניתוח "עבד", וה"מחיר" היה בהחלט שווה את זה: היא לא הייתה בטראומה אחרי הניתוח, שכחה אותו אחרי יומיים, חזרה כמעט מייד לתפקוד (ואנחנו עשינו במקביל גם ניתוח של האדנואיד שהוא כנראה ה"קשה" יותר משתי הפרוצדורות), יש קפיצה משמעותית בדיבור, ובעיקר - תחושה שהיא פחות מתוסכלת ומצליחה יותר להביע את עצמה. שום דבר לא קרה ביום אחד, זה תהליך, אבל תהליך משמעותי ביותר.
החלק הכי מטריד, במיוחד בהתחלה, עבורה ועבורנו, זה סיפור האטמים באזנים באמבטיה, ועוד מעט בבריכה. אבל די התרגלנו.

את חוששת מניתוחים חוזרים. גם אני לא שמחה לעבור את הניתוח שוב, אבל בעיני זה שעשינו ניתוח אחד זו לא התחייבות לניתוחים הבאים. אם נזדקק לעוד ניתוח - והדיבור יהיה במצב סביר, יכול להיות שבפעם הבאה ניתן עוד צ'אנס לטיפולים תרופתיים, לפני הפרוצדורה הניתוחית. תמיד תוכלי לחזור שוב לנסות לטפל באמצעים אחרים, או לטיפול תרופתי קונבנציונאלי.

אני מבינה את החשש מהניתוח, ואת זה שאת "לא בטוחה" ולא שלמה ב - 100%. זה באמת נורא מפחיד, ואף אחד לא יכול להבטיח לך שיהיה בסדר. אישית, אני חושבת, שעשית כל מה שהיית יכולה לעשות, ושאולי כדאי לפחות לבחון את האופציה הניתוחית הזו מתוך עמדה קצת יותר חיובית, לפני שאת שוללת אותה.

בהצלחה.

 

[אנה חדשה]

תודה רבה על התגובה שלך

אני מניחה שזה הצעד הנכון.
אבל אני עדיין מרגישה שהוא כן שומע, כי הוא מצליח לחזור אחרי המילים שאנחנו אומרים. גם אצלך זה היה?

 

[כחול וירוק]

בעיקר, היא הייתה חוזרת על סוף המילה.

היא הייתה מדברת בהברה אחת (נניח - מר במקום נגמר) גם כשחזרה אחרינו והיינו מבקשים ממנה לומר מילה שהיתה לה מורכבת. לעיתים רחוקות היא הייתה חוזרת על המילה השלמה - בעיקר אחרי מילים קצרות, עם הברות פתוחות בסוף.
אבל בכל מקרה - אני חושבת שכשאנחנו מבקשים מהם לחזור אחרינו זו לא סיטואציה טבעית של תקשורת. תחשבי על זה שבמצב כזה אנחנו מדברים יותר לאט, מחלקים להברות - ובעיקר: "נקי" יותר, בלי רעשי רקע, שזה מאוד מקשה על השמיעה.

השיפור העיקרי אחרי הניתוח היה בהגדלה מיידית ומשמעותית של אוצר המילים, ובעיקר - במעבר מדיבור במילה אחת לדיבור במשפטים שלמים של כמה מילים, ובמשפטים מורכבים. עדיין - חלק מהמשפט יכול להיות מאוד לא ברור, ויש הרבה מילים שהיא אומרת באופן לא מדוייק למרות שאנחנו יודעים שהיא יודעת להגיד את הצליל (למשל: היא אומרת פוצץ במקום מוצץ, למרות שהיא יודעת לומר מ' בתנועות שונות).

השיפור יכול להיות תוצאה של הניתוח אבל גם ממודעות שלנו, משינוי - מודע ולא מודע שעשינו בדיבור ובתקשורת איתה. סביר להניח, שהכל ביחד. אני לא חושבת שאפשר לגמרי "לנקות" את ההשפעות של כל דבר בנפרד.

את מוזמנת לשאול עוד, כל מה שתרצי - כאן או בפרטי.

 

[בלונד23]

זה ניתוח מצוין. תעשי אותו

אין שום חזרה, אחייניתי עברה הכול טוב.