היי שרוני,הפתרון -להשתמש בחוש ההומור,,,
יקירה,
הילד שלך הוא כמו כול הילדים, לפעמים מתוסכל וכועס ,(אין לו דרכים להתמודד
עם כעסים) ,אז בשעת כעסו יוצא שהוא אומר לך: "את מכוערת " ,ובכך מנסה להעביר אלייך את גודל כעסו.
אבל את כאדם בוגר, אין צורך להתייחס להתנהגותו השלילית ,בעת הכעס, אלא ההיפך,
לצאת מיד מהמצב ,ותעשי זאת בדרך של הומור:
כשהוא אומר לך שאת מכוערת, תאמרי לו: "ילד שלי, כולם אומרים שאתה דומה לי,
אז מה שנינו ביחד מכוערים" ?
תניחי יד על כתפו ותצחקי ביחד איתו, בקול רם,וכל תהפכי בהומור את כול העניין ,לבדיחה.
כלומר,במקום להגיב בכעס, מיד את הופכת את דבריו לכיוון של הומור.
(כך הילד יבין, שגם הוא יצא בעניין כאילו המכוער,ולא כדאי לו לחזור על משפט כזה.)
 
ובנושא שהילד מגיב במכות -בוקסים: אכן חשוב מאוד למנוע ממנו התנהגות שלילית זאת,
ולא לאפשר לו זאת. תאמרי לו שבשום אופן אסור להכות לא אותך, וגם לא אף אחד,
תדגישי שמרגע שת רואה שהוא מנסה להכות, את אוחזת אותו חזק מאוד ב- 2 הידיים",
ואת גם תבצעי זאת: את תעמדי כולך מאחוריו כשידייך מעל כתפיו,תופסות חזק את שתי ידיו -ונשארים כך במשך 2 דקות, לא לאפשר לו לזוז ממקומו,עד שהוא יירגע,
ורק כך הוא יבין שאת לא מוותרת,למי שמכה אותך, או אחרים.
בנוסף, לאחר שהוא נרגע, אתם עושים לאחר מכן בבית, תרגיל -
שזהו סוג של משחק,לשחרור כעסים:
תניחי 2 כריות על הספה או על המיטה שלו, ותגידי לו ,בוא נשחק משחק:
תראה לי כמה בוקסים אתה יכול לתת חזק חזק ב-2 הידיים לכול כרית, והוא סופר ביחד איתך 1,,2,,3,,4 -- עד 20 ,
אחר כך שיתן 20 אגרופים לכרית רק ביד ימין ,ולאחר מכן אגרופים לכרית רק ביד שמאל,
ככה הוא כביכול משחק ,ומראה לך כמה כוח יש לו בכול יד, ועובר שוב לשחק ב-2 ידיים ביחד,ובדרך זו משחרר כעס ולחצים במשחק הכריות,ואז יהיה רגוע.
את אומרת מהיום בכול פעם שאתה מרגיש כועס,תתן בוקסים חזקים לכריות,עד שתירגע.
זה תרגיל שממש עוזר לילדים לפרוק עודף אנרגיות ולשחרר כעסים.
 
בקשר להתנגדותו של הילד לקום ללכת-ברגע כשאת מבקשת,
יש פתרון הבעייה:
לקראת כול יציאה מהבית לשוחח עם הילד ,וכדאי להכין אותו לכך מראש,
כלומר,כמה דקות לפני שיוצאים מהבית,את מסבירה לו ,שבשעה ארבע אתם הולכים ליום הולדת ,ונשארים שם עד שעה שש ,וכשתאמרי לו השעה שש הגיעה, שניכם קמים והולכים, ושכול זה יקרה בשקט, והוא ייצא מבלי להתווכח.
כשהילד יחליט איתך על כך מראש,ויסכים ביחד איתך שיהיה עליו ללכת ,בשעה שש,
רק באופן הזה הכול יסתדר.
 
לידיעתך, בגילו רוב הילדים מתנהגים כך, זה בכלל לא מצב חריג, יש לילדים הרבה תיסכולים בגיל הזה,מרגישים שהם קטנים וחסרי אונים,ורוצים שלעיתים גם קולם יישמע.
להרגשתי,הילד מחפש ממך המון תשומת לב, מרגיש שחסרה לו ממך מילה טובה ,
או אמירה לשבח על מעשה טוב שעשה.(הרי גם בהישג קטן אפשר לשבח את הילד ,
כמו הילד התלבש מהר, ועמד בלוח הזמנים,גם זהו הישג בגילו, שמגיע לו מילת שבח.)
זמן איכות לילד עם אימא|:
אולי כדאי שתארגני שעה אחת קבועה ביום בשבילו, אפילו חצי שעה ביום ,
למצוא ביחד איתו עיסוק שייעניין אותו.או תחביב כולשהו, כמו שהילד יאסוף בגינה עלים בצורות וצבעים שונים שאפשר לייבש ולהדביק. או להציע לילד לצייר חיות ולגזור במספריים קטנות ,ולהדביק על המקרר.כשיש לילדים תחביבים ,זה ממלא אותם,מרגיע אותם מכול התיסכולים,חשוב להקדיש שעה אחת ביום רק לך ולילד ,ללא עיסוק אחר,
הילד יהיה יותר רגוע,ויחוש קשר ישיר ואוהב של אימא,ירגיש יותר קרוב ואז פחות יציק .
 
 
