מטפלת מול צהרון

[אנה חדשה]

מטפלת מול צהרון

החלטתי שאני מעדיפה מטפלת לשנה הבאה לבן 4 כי זה יקל עלי לוגיסטית (כי היא גם תאסוף את אחיו ואני אגיע ישר הביתה בלי לרוץ בלחץ מהעבודה ולגן וצהרון). וגם כי יש בן 9 בבית לבד עד 15:30 (שעה וחצי).
מחפשת מישהי ליומיים כי יש סבתות שמגיעות קבוע.
בנתיים לא הולך לי. התקשרו שתיים וביקשו סכום מטורף. ורק אחת הסכימה לסכום שמוצע אבל אין מצב שאסכים להעסיק אותה (זוועה, לא ברור איך מישהי הסכימה להשאיר איתה את הילדים).
תוהה האם יש טעם להתעקש על מטפלת או שצהרון עם חברים (הרוב ילכו לאותו הצהרון) הוא בכלל עדיף - אין הברזות, כיסוי לחופשים (אם כי פה מקווה שסבתות יבואו, אבל בכל זאת טוב לחופש של יותר מיום אחד).
אז בעצם השאלה שלי היא מה הייתן מעדיפות: צהרון או מטפלת (אם מתעלמים מהשיקולים הלוגיסטיים הספציפיים שלי)?
הילד לא ישן בצהריים כבר שנה וחצי, לרוב לא עייף בשעות הצהריים.
לא בעייתי באוכל.
מפחדת גם שיישב כל אחר הצהריים מול הטלוויזיה

 

[חייבתלהגיב]

לא כל כך יודעת למה זה משנה מה אנחנו היינו מעדיפות,

אבל בכל אופן - אצלי רק צהרונים - מעולם לא הייתה לילדות מטפלת, וחלקן היו בצהרונים גם כשלא היה צורך, רק כי הן רצו (כי כמו שאת אומרת - החברים שם).

 

[אנה חדשה]

כי אולי יש יתרונות לצהרון שלא חשבתי עליהם

 

[חייבתלהגיב]

מבחינתי החסרון

העיקרי של מטפלת, שבגללו מעולם לא הייתה לנו מטפלת, הוא שהיא בן אדם אחד - אני מעדיפה שיהיו תמיד לפחות שני אנשים בסביבה. כך שכשאחד הולך לשירותים, למשל, עדיין יהיה מישהו שמשגיח. או אם אחד לא מרגיש כל כך טוב או עייף באותו יום, השני יוכל לקחת על עצמו את רוב העבודה. ובאופן כללי שאחד יהווה פיקוח מסוים על האחר. נכון שגם אני, כאמא, נמצאת לבד עם הילדות, אבל (א) לי הן חשובות יותר מאשר למטפלת. ו-(ב) גם אצלי באמת קרו לפעמים תאונות שנבעו מכך שאני בן אדם אחד, ולפעמים הולכת לשירותים, עייפה במיוחד, וכו'.

 

[B l u e D e v i l]

בעיני לכל מקום יש היתרונות שלו

אישית בגלל נושאי תקציב מעדיפה צהרונים אחרי גיל 5.
אצלנו בצהרון יש הכנת שיעורי בית עם סטודנטיות לחינוך שעובדות בצהרון (אני מציינת את זה ,כי בצהרונים הפרטיים את אף פעם לא יודעת מי יושב שם באמת ואיזה קשקושים הוא כותב עם הילד).
ארוחת צהריים סבירה בהחלט (מדי פעם הם גם נותנים לי שאריות לחיות שאני מאכילה אז יוצא לי להעיף מבט שזה אוכל ברמה חח)
חוגים לבחירת הילד (אנגלית הוא חובה, וחוג נוסף שנבחר מרשימה מכובדת)
ושאר פעילויות.
בנוסף כמו שציינת כיסוי לא רע לחופשות - אני לא בעד סתם להקפיץ את סבתא.

החלק הנוסף הוא העובדה שהילד עם החברים שלו, יש הפסקות ומשחקים, יש חוויות משותפות, יש המשכיות מבית הספר.
ויש פיקוח.

היתרון הגדול של מטפלת שזה אצלך בבית, רק הילדים שלך, אפשרות לאחר או להקדים, ובמקרה צורך אולי להקפיץ את המטפלת בזמני בלת"מ נוספים

 

[שושן בשם אחר]

חסרים לי השיקולים שלך בעד מטפלת דווקא

לצהרון יש יתרונות כמו שכתבת, גיבוי בחופשים, אין ביטולים בגלל מחלה, חברים, תעסוקה (לא יושבים מול מסך כל היום) וכו'.
החסרונות של הצהרון בעיני הם אוכל שבהרבה מקומות לא איכותי, שנ"ץ שיש ילדים שעדיין צריכים אותו, צוות לא איכותי שלא תמיד יודע להפעיל את הילדים (כמובן לא בכל מקום) וכתוצאה מזה שיעמום או אלימות, באופן כללי אינטנסיביות חברתית למשך למשך 8-9 שעות ביום לילד צעיר במקום השקט של הבית.
אבל את אומרת שהאוכל לא בעיה, היעדר השנץ לא בעיה, איכות הצוות כרגע יותר טובה מהמטפלות שאת מוצאת, תעסוקה טובה יותר תהיה דווקא בצהרון ולא בבית... אז נראה לי שכל הגרכים מובילות לצהרון, לא?

 

[אנה חדשה]

היתרון הוא יתרון לוגיסטי

לא לרוץ לגן ואז לצהרון ואז הביתה ואז לחוגים וכד'. וגם אפשר לאחר אם יש לחץ בעבודה או ישיבה מאוחרת.
מבחינת הילד עדיין יש יתרון לאוכל הביתי שבכל מקרה מכינים לגדולים ולשקט שיש בבית. ולא אתפשר על איכות המטפלת, עדיין יש לי זמן.