תגידו, נתקלתם כבר בילד/ה שמוכנה רק לבחור לבד,

תגידו, נתקלתם כבר בילד/ה שמוכנה רק לבחור לבד,

ואם מציעים לה אפשרויות, דווקא לא תבחר בהן?
 
הקטנה שלי


בעיקר רלוונטי לגבי בחירת בגדים - כל מה שאני מציעה נפסל על הסף, היא ממש ממש חייבת לבחור בעצמה.
 

michal@gal

Active member
מנהל
זה עניין של הצבת גבולות

את מאפשרת לה לבחור באפשרויות שלא הצעת לה. כנראה שזה נושא שלא נראה לך מספיק עקרוני, אחרת היית מתעקשת יותר.
&nbsp
עדיף שלא תציעי לה אפשרויות אלא תתני לה מלכתחילה לבחור לבד.
&nbsp
כל פעם שאת נותנת רשימת אפשרויות סגורה והיא מתעלמת מהן (או רבה איתך) ובסוף בוחרת לבד, את מאבדת עוד קצת את הסמכות ההורית.
 
אני לא נותנת רשימה סגורה.

אני שואלת אותה מה היא רוצה ללבוש, נניח, והיא מתלבטת. לא אכפת לי מה היא תלבש, אבל כדי לזרז עניינים אני מציעה לה כמה אפשרויות, בזו אחר זו. לפעמים אחת מהן מוצאת חן בעיניה והיא בוחרת בה. אבל לפעמים (ואי אפשר לדעת מראש) היא מחליטה מתישהו שהיא רוצה לבד - ואז כל מה שהצעתי עד אותו רגע (או מה שאציע בהמשך אם לא אוכל להתאפק) היא בוודאות לא תבחר.
לא מדובר בסיטואציה שבה חשוב שתבחר בין האפשרויות שהצעתי אלא באמת במתן בחירה חופשית וניסיון לסייע בבחירה.
לפעמים היא מכריזה מראש שלא משנה לה ואומרת את המשפט המופלא מהגן "מה שיוצא אני מרוצה".
אני באמת לא רואה סיבה להכריח אותה לבחור בין אפשרויות שאני הצעתי כשזה לא חשוב, וגם אין פה ריב - אני מנסה דווקא לפתח בה את היכולת לבחור בין הרבה אפשרויות (תחום שלאחת האחיות שלה יש קושי לא קטן איתו).
כשזה כן חשוב או כשבאמת מספר האפשרויות מוגבל היא באמת בוחרת בין האפשרויות כי זה מה יש...
מבין הילדות שלי היא דווקא הכי ממושמעת, ולא מתווכחת אם היא, נניח, מבקשת משהו ואומרים לה לא (מקסימום מציעה פשרה אחת ואם אומרים שוב לא - אז זהו).
 

michal@gal

Active member
מנהל
מעולה

אז זה בעצם עניין של עבודה על עצמך.
תני לה לבחור בעצמה, בלי להציע לה אפשרויות, באופן קבוע.
תשני את המינוח.
אל תשאלי אותה מה היא רוצה ללבוש, אלא תבקשי ממנה להתלבש.
זה יוריד ממך נושא שלא טוב לך איתו והוא בפועל חסר חשיבות מבחינתך.
 
היא לא יכולה לקחת את הבגדים לבד מהארון

ואני גם לא מציעה לה אפשרויות באופן קבוע - רק כשהיא מתלבטת אני עוזרת לה - ולפעמים זה עוזר ולפעמים היא מחליטה ש"לבד". זה לא גורם לריב בינינו וזו בעצם לא "בעיה" שצריך לפתור, אלא משהו משעשע שהוא חלק מפיתוח העצמאות שלה שהעליתי כדי לחלוק, ואת ראית כבעייה שאני זקוקה לעצה כדי לפתור. זה חלק רגיל מ"אני לבד" של הגיל הזה.
 
יש לך את זה ביותר שיפוטי ועילאי?

אנשים לא נוצרו כולם באותה תבנית, ויש קווי אופי גם לפעוטות ולילדים. זה לא רק ענין של גבולות (אולי גם בחלק מהמקרים), אלא של אישיות ואופי.
מכירה היטב את שני הקצוות, של מי שרוצה הכל בעצמו ומי שרוצה שיעשו עבורו. לא רק בבית שלי, אלא גם בסביבה.
בכל מקרה, לא הייתי ממהרת לנתח בכזאת נחישות מערכת יחסים משפחתית על סמך שתיים שלוש פסקאות.
 
האם זה מפריע לך באיזו שהיא צורה?

אישית מכירה אחיינית כזו.

להורים שלה במקרים מסויימים אין שום בעיה והם לגמרי זרמו איתה כשהייתה פעוטה.
יש דברים שיותר הפריעו כמו נושא בגדים שמשום שהיא הייתה מחליטה בבוקר שהיא רוצה בגד מסוים ולא היה משנה אם הוא בכביסה או לאו, גם אם זה מתאים לחורף או לקיץ ולא בהתאמה לעונה הנוכחית ולא פעם זה לגמרי היה משבש את הבוקר.
הפיתרון לזה היה שהיא יכולה לבחור מה שהיא רוצה אבל חייב להיות בערב לפני ולא בבוקר.
חוץ מזה היום היא ילדה בת 10, דעתנית ועקשנית אך מנומסת וממש לא חוצפנית. היא ילדה שמאד יודעת מה היא רוצה בדיוק וחוץ מזה היא אחיינית שלי ואני מאוהבת בילדה הזו!
 
אצלנו היא מבינה שאם זה בכביסה

אז אי אפשר עכשיו, ולא עושה בעיות. ולא, זה לא מפריע - בעיקר משעשע.
 
אז יופי


זה בעיקר מעיד על ילדה מיוחדת ונהדרת! זכית!

תהני ממנה ומהיכולות שלה ומהדעתנות שלה (אני אוהבת ילדים דעתניים כי אני גם כזו במובמנים מסויימים) ובעיקר מזה שהיא מפגינה יכולת של אדם בוגר ועצמאי.
 
מקסים :) האם עם כל אחד היא רוצה לבחור בעצמה?

או שיש כאלו שדווקא איתם היא מסרבת לבחור מתוך האפשרויות שלהם?
 
למעלה