פספוסי פיפי

במבי264

New member
פספוסי פיפי

היי לכולן, אני בד"כ סמויה כאן, אבל אני חייבת להתייעץ על משהו. זהירות, ארוך!
הבת שלי, בת 2.10, גמולה לגמרי מנובמבר. עברה תהליך יפה של גמילה ביום ובלילה, תקופה ארוכה שאין עם זה בעיות, כי הייתה בשלה לתהליך. אבל פתאום, היא התחילה לפספס פיפי, בצורה ממש רציפה. כבר שבוע שבורח לה פיפי כשהיא בבית - על הבוקר, או בערב, או בלילה.
בהתחלה חשבנו שזה פשוט פספוס, קורה... אבל זה כבר נהיה דבר שבשגרה, וכמה שאנחנו מנסים שלא לעשות מה עניין, זה ממש קשה ומתיש. במהלך אחה"צ והערב, אנחנו מציעים לה לעשות פיפי אבל לא מכריחים, בעיקר מתזכרים אותה, ומנסים לא להפוך את זה למאבקי כוחות. אבל לכבס כל יום את כלי המיטה, מקלחות בבוקר, המון כביסות, זה מתיש ומרגיז. חשוב לציין שבגנון לא בורח לה בכלל ואין בעיות אחרות שהגננת ציינה בפני. אגב, בלילה אף פעם לא הצלחנו להעיר אותה לעשות פיפי, היא ישנה חזק, ואם מתעוררת אז בוכה ומתנגדת. אבל היא יודעת להתאפק יופי גם בלילה ורק בלילות הקרים היה בורח לה פה ושם.
אז אנחנו מנסים לחשוב מה הגורם, כי זה נשמע לנו משהו התנהגותי, שאנחנו מפספסים אולי. מבחינת הגנון, היו שינויים בצוות, עזבה סייעת ותיקה שהיא לא הייתה מחוברת אליה מאד, ויש כרגע כמה מחליפות חדשות. אבל הסייעת והגננת שאליהן היא מחוברת עדיין שם, אז לא נראה לי שזה זה. בגזרת הבית, אני בתחילת הריון (שבוע 10), ועד אתמול לא סיפרנו לה אבל בטוח שהיא הרגישה שמשהו שונה. היא גם קצת יותר מתנגדת אלי בימים האחרונים, רוצה רק את אבא, לא מסכימה לחבק ולנשק אותי, או לקבל ממני חיבוקים ונשיקות. אגב, בלי קשר, היא ממש אוהבת תינוקות ומבקשת שנביא לה תינוקת שתטפל בה.
אז אתמול בערב, החלטנו לשתף אותה בהריון שלי, אמרתי לה שיש לי עובר קטנטן בבטן ושבעוד הרבה זמן, כנראה יהיה לה אח תינוק או אחות תינוקת. היא שמחה, ואמרה שהיא רוצה תינוקת כדי להחליף לה חיתול. קיוויתי שהשיח על כך יפתור את הבעיה, אבל בלילה היא שוב עשתה פיפי במיטה. אני לא בטוחה שעשיתי את הצעד הנכון בכך שסיפרנו לה כבר עכשיו, אבל הרגשתי שזה הדבר הכי הגיוני שעומד מאחורי הסיפור הזה.
אשמח לשמוע עצות, טיפים להתמודדות וכו'.
 
נשמע לי סופר הגיוני בגלל תחילת ההריון שלך

הם מבינים ומרגישים הכל, היא בטוח הרגישה שמשהו קורה, משהו שהיא לא מבינה, אמא לא מרגישה טוב, עייפה וכו'...
הרבה ילדים מגיבים לשינוי הזה, שלי יותר אלים - כלפינו ובגן (והוא ילד ממש טוב ורגוע לרוב) הגננת סיפרה לי פעם שככה היא יודעת שאמא בהריון לפעמים לפני האמא
הילד מתנהג אחרת פתאום...
&nbsp
אולי עכשיו שזה פתוח רמת החרדה שלה תרד וזה יעבור מעצמו.
&nbsp
 

במבי264

New member
אני ממש מקווה

בינתיים במהלך אתמול לא פיספסה במהלך הערב, אבל שוב ברח לה בלילה. מקווה שזה יסתדר מהר, כי גם כך אני חסרת כוחות בבקרים..
 

במבי264

New member
לא יודעת

לא נראה לי, זה יהיה ממש צעד אחורה מבחינתה, היא ממש בוגרת ומבינה עניין. התייעצתי עם הגננת שלה, שאמרה לא להתרגש ופשוט לחכות שזה יעבור. היום לא היו לה פספוסים, לקחתי אותה פעמיים באופן יזום וזה עבד. נקווה שהלילה יעבור בשלום, ושזו תקופה שתעבור.
 
גם אני הייתי מתגברת הליכות יזומות

לגבי הלילה קשה לי להגיד כי לא היו אצלי גמולים בלילה בגיל הזה. נשמע לי שהגננת צודקת ובעיקר צריך להבין שזאת תקופה ולחכות שיעבור. נשמע לי שאולי הקושי הלוגיסטי הוא זה ששובר אותך, יותר מעצם השאלה אם ברח לה פיפי או לא. במיוחד שאת בתחילת הריון, עייפה ואולי לא מרגישה טוב. אם כך אני ממליצה לנסות לתקוף את הבעיה מהצד הלוגיסטי. אם יש לך בן זוג אז שהוא יטפל בכביסה. אם לא מספיקים בבוקר אפשר לזרוק את המצעים הרטובים לאמבטיה/מקלחון ושהוא יטפל בזה בערב כשחוזר. אם הבעיה היא שחייבים לכבס בבוקר כדי שיהיו מצעים נקיים ללילה אז תקנו עוד שניים-שלושה סדינים פשוטים עבורה ותורידו לחץ מהכביסות. תכבסו פעמיים בשבוע במקום כל יום. בת שנתיים ועשר יכולה גם להכניס את הסדינים שלה לבד למכונה אחר הצהריים. הרווחת גם עזרה וגם פעילות לילדה. אם יש לה שמיכת פוך שנרטבת וזה בלאגן לכבס אפשר לעבור לשמיכה דקה יותר. הלילות כבר לא קרים כל כך. מקסימום שמים שתיים או מחממים קצת את החדר. אגב, אצלי הרבה פעמים הרטיבו בלילות בסוף החורף כש"שחררתי" והחלטתי שכבר חמים ולהם דווקא היה קר בלילה. חזרתי לחמם את החדר עוד שבוע-שבועיים וזה עבר.
אם המקלחת בבוקר שוברת אותך אז סליחה אבל לא יקרה שום דבר אם היא לא תתקלח בבוקר. אפשר להרטיב מגבת במים חמימים ולעבור על האיזורים האסטרטגיים וזהו.
לגבי ההליכות היזומות לשירותים - אני אוהבת להצמיד פיפי למעברים בין פעילויות ואז יש פחות התנגדות. רוצה טלויזיה? בואי נעשה פיפי מהר מהר ואז תראי תוכנית. יוצאים לגינה? פיפי לפני. חזרנו מהגינה? פיפי. רוצים לאכול? פיפי, שיהיה מקום בבטן לשתות עוד מים.
ובשעה טובה
 
רגרסיה היא שכיחה מאד בגמילה

עד כדי כך - שהיא כמעט מתבקשת.
הילד משיג שליטה מלאה על הסוגרים מבחינה פיזית, אבל ההבשלה הנפשית עד השלמה מלאה של התהליך לעיתים קרובות לוקחת זמן נוסף. זה לא בדיוק שהם עושים 'דווקא' אלא שהם מתבגרים - לפעמים מתחשק להם לשלוט ולפעמים לשחרר.

הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא באדישות כמיטב יכולתך. אני מבינה לגמרי את התסכול, כבר חשבת שהעניין סגור ומאחורייך, לא כיף לכבס, להחליף, לנדנד, ובאופן כללי להחזיר למודעות תהליך שהתחושה היא שכבר הסתיים.
מה עוזר? מבחינת הראש - להבין שהתהליך עדיין נמשך. מבחינה טכנית - לחפף איפה שאפשר (מגבונים הם לגמרי חלופה למקלחת, למי יש זמן בבוקר?) מכונה קצרה רק למצעים / מייבש / לאגור ערמה ולכבס יסודי כל כמה ימים / ובהחלט לא קורה כלום אם המצעים מחכים לערב או ליום שאחרי).

לעניין ההריון - מזל טוב!!!!!!!!!!!! כל אחת מספרת בשלב שמתאים לה, את הרגשת שהשלב הזה מתאים לך ולכן ממש לא עשית טעות. אין חוקים של נכון ולא נכון.
האם זה משפיע. לדעתי ההשפעה העיקרית היא עלייך בהיותך נושאת ההריון והסובלת המרכזית מכל תופעותיו (בעיקר העייפות, אני מניחה). בשביל ילדה כל כך קטנה מושגי הזמן מאד מעורפלים, וגם ההבנה של מה זה תינוק מאד חלקית (היא חושבת על חבר למשחקים, לא על גוזל קטן שבקושי מגיב לסביבתו ורוב הזמן אוכל וישן).

בעיני אין קשר הכרחי בין הרגרסיה להריון, ובוודאי שהיא לא נגרמה בגלל משהו שעשיתם / לא עשיתם. רגרסיה היא מאד שכיחה והיא חולפת. בסופו של דבר הילדים מגיעים בעצמם למסקנה שיבש ולא מסריח מפיפי עדיף על האופציה השנייה. אישית לא הייתי מחזירה חיתול בלילה כי היא כבר גמולה פרק זמן משמעותי וזה נראה לי מעליב ומקטין.
עצה טובה שקראתי פה בפורום היא לשים מגן מזרון ועליו סדין ואז עוד מגן מזרון ועוד סדין - ואז את מושכת את 2 השכבות הרטובות ובהלבשה אחת של מצעים יש לך יומיים.
וכדאי לתגבר שמיכות קלות כמו ששושן כתבה.

מבחינה רגשית עבורך - כדאי לזכור כל הזמן שלמרות שתכף היא תהיה האחות הגדולה בתך עדיין ילדה קטנה, ומותר לה לפספס - תגידי לעצמך שזו תקופה זמנית והיא תעבור ותשתדלי להכיל את התסכול כי הם מבינים הכל.
בהצלחה !!!
 

במבי264

New member
עונה לשושן ולאיןאריותכאלה

תודה לשתיכן על התגובות המעודדות והמפורטות..
קודם כל אעדכן שהבוקר היא התעוררה יבשה, וגם כל אתמול לא ברח לה. אז אולי באמת היינו צריכים להתמודד בצורה רגועה ולחכות עד יעבור זעם.
מבחינת הלוגיסטיקה, יש חלוקת תפקידים ברורה שבעלי מתעסק איתה (החלק הקשה) ואני עם המצעים. אנחנו גרים בגליל העליון, קר פה ממש בשבוע האחרון והיא חייבת פוך, אז עשיתי כביסה קצרה בבוקר וזהו. מבחינת מקלחת, אני לא מסוגלת לסבול את הריח של הפיפי, וגם עם המגבונים הוא איכשהו לא עובר לגמרי, אז אנחנו לא מוותרים על מקלחת. אבל, כאמור, בעלי מתמודד איתה בבוקר.
נראה לי שקשה יותר התסכול שלנו מהרגרסיה הפתאומית הזאת, אחרי שכבר חשבתי שאנחנו סיימנו עם ענייני גמילה. אז היום אני מבינה שזה עדיין לא הסתיים, ושלא משנה מה הסיבה, יש רגרסיה מסויימת שצריך להתמודד איתה באורך רוח. ברגע שעשינו את הסוויצ' הזה בראש (דבר שלקח כמה ימים טובים) אז ירדו האכזבה והציפיות שלנו ממנה, ונראה לי שהיא מרגישה את זה עכשיו ולכן המצב טיפה יותר רגוע.
אז אני מקווה שנהיה בחזרה מסוימת לשגרה, וגם אם לא, אלו אנחנו שצריכים להתארגן ולהכיל את זה רגשית, כדי להתמודד בצורה הטובה ביותר. כנראה הייתי צריכה קצת לאוורר את התסכולים והקושי, בשביל לעשות שינוי תודעתי. תודה לכל מי שענתה והגיבה..
 
למעלה