ילדה בת שנה וחודש לא מתייחסת אלינו בפרידה בגן

blahnichka

New member
ילדה בת שנה וחודש לא מתייחסת אלינו בפרידה בגן

הי, יש לנו תינוקת מקסימה ונהדרת, כשמביאים אותה בבוקר בגן, בעת הפרידה היא לא מתייחסת אלינו ודי אפאטית, מסתכלת על ילדים אחרים, בוהה באויר..
כשבאים לקחת אותה היא שמחה וצוהלת ומראה לנו את כל הצעצועים והמשחקים שלה, והולכת ברצון לגננת ולסייעת. האם יש מקום לדאגה? אולי היא כועסת עלינו שאנחנו שמים אותה בגן, אולי עובר עליה משהו לא טוב שם ומנגנון האפאטיות גורם לה להתמודד? מה דעתכם?
 
נשמע די תקין. יש ילדים

שלוקח להם זמן להיכנס לעניינים, ו"להתחמם". מה שטיפה משונה בתאור שלך הוא שלא תיארת מישהו מהצוות שבא לקבל את פניה. אבל מהצד של הילדה, להיות בהלם כשנכנסים לגן, שמלא גירויים, נשמע, כאמור, תקין, ולא נשמע שעובר עליה משהו לא טוב.
 

blahnichka

New member
סליחה, כמובן שיש מי שמקבל את פניה

הגננת או הסייעת מיד לוקחים אותה, ועושים פרידה מסודרת (ליד חלון, שבו הילד מנופף להורה וסוגר את החלון). היא גם הולכת אליהם בשמחה ולא בוכה בחברתם..
היא בגן כבר 4 חודשים וזה משהו שהחל להאחרונה, האפאטיות בבוקר..
 
היא מתפתחת כל הזמן, וגם לומדת להכיר את הגן.

היום הוא נראה לה אחרת מכפי שנראה לפני ארבעה חודשים - יש הרבה יותר אפשרויות, ,היא מבינה יותר מה קורה ומה אומרים, ההתניידות שלה שונה, השליטה בידיים שונה, האנשים יותר מוכרים - יכול להיות שההתלבטות עכשיו לאן לפנות כשהיא מגיעה לגן יותר גדולה, וכו'. על פניו, כאמור, התאור שלך לא נשמע מדאיג או בעייתי.
 
יש ילדים שלא מתרגשים מהפרידה מההורים

וגם לרוב זה יכול להשתנות ופתאום יהיה לה קושי. היו לי הורים בגנים שעבדתי בהם שנשארו עוד בכוונה ונעלבו מזה שהילדה לא מתרגשת מזה שהם הולכים

&nbsp
לפי מה שאת מתארת, נשמע שטוב לה ונעים שם ואולי היא פשוט עושה exploring ושמחה להתחיל את יומה בגן. נשמע שהיא פשוט התרגלה וכיף שלה שם. תהנו מזה ותתרגשו מקבלת הפנים כשאתם באים לאסוף
 
גם לי נשמע אפשרות הגיונית

את מתארת ילדה שמחה - אני רוצה להאמין שאם משהו לא היה לה טוב (חס וחס...)- היא לא הייתה כל כך שמחה...
זו המסגרת הראשונה שלה? בתחילת השנה התגובה שלה בפרידה הייתה שונה?
 

blahnichka

New member
תודה רבה לכן על התגובות המחזקות!

זו המסגרת הראשונה שלה והיה בהתחלה בהתחלה טיפה קושי עם קצת בכי בבוקר שהתחלף אחרי שבוע.. כשאני אוספת אותה אני צריכה לשכנע אותה ללכת הביתה כי היא עסוקה בלרוץ ולשחק. כמובן שתמיד מקונן חשש קטן של מה קורה כשאף אחד לא שם.. אבל אני רוצה להאמין שהגן בסדר, הילדים כולם נראים מאוד שמחים בסך הכל ומתרפקים על הצוות.. רוצה להאמין שאם היו פוגעים בהם הם לא היו מתמסרים ככה.. ומצד שני, כל יומיים קוראים על התעללות בגן ואתה מת מפחד שזה יכול לקרות גם אצלך..
 
מכל מה שאת מתארת - לי נראה שהחוויה בגן הזה מאד חיובית עבור

בתך.
מבינה את החשש הזה שמצוי אצל מרבית ההורים...לעולם אי אפשר לדעת כנראה...
אולי תדברי עם הורים נוספים מהגן - ותבררי איך הם מתרשמים (אפילו שנראה שהכל יותר מבסדר) - סתם בשביל חיזוק התחושה שלך:)
 
טיפלתי בתינוק שכבר בגיל 10 חודשים רצה לשחק עם ילדי הגנים

אצלו בישוב
וכשנכנס לגן בגיל שנה וחצי ישר הלך למשחקים ולילדים האחרים
 
למעלה