לא נרדם לבד

[אנה חדשה]

לא נרדם לבד

בן שלוש וחצי, מאז ומעולם עושה בעיות בכל הקשור לשינה. בגיל שנה לימדנו אותו להירדם עצמאית, וזה עבד מצויין עד גיל שנתיים וחצי. אז החלטנו להעביר אותו למיטת נוער. חצי שנה של מאבקים, כי ילד סירב לשכב במיטה, אינסוף פעמים החזרנו אותו למיטה, מריבות, הילד היה נרדם אחרי שעתיים של מלחמה אחרי בכי ממושך.
הבנו שחייבים לשנות כיוון. ביקשנו בגן שלא יישן צהריים, והתחלנו לשבת לידו עד שיירדם. בהתחלה היה מעולה. אחרי רבע שעה , עם סיפור קצר או ללא סיפור, היה נרדם. אבל לפני חודשיים שלושה המצב החמיר. לוקח לו שעה לפחות להירדם, לא משחרר את אבא (זה תפקידו כי אני בנתיים מניקה את התינוק ומרדימה). האבא נרדם בסוף, קשה לו להתעורר אחרי זה, גם מלא זמן מתבזבז וגם הערב נגמר למעשה.
לא יודעים מה לעשות.

 

[חייבתלהגיב]

מה לגבי סיפור ארוך? או כמה סיפורים?

זה מה שאנחנו עושים עם בת השלוש וחצי. כרגע הנוהל הוא שני סיפורים איתי, ועוד סיפור שהבת האמצעית מקריאה לה (ובימים האחרונים הבת האמצעית הוסיפה גם 3 ספרונים באנגלית שהיא מקריאה לה, כי היא רוצה להתאמן גם בלהקריא אנגלית).
גם אצלנו יש בעייה דומה לשלכם - הסיפורים מרדימים גם אותי

, אבל זה כי אני מקריאה לה במיטה שלי.

 

[אנה חדשה]

לא עוזר, ניסינו

 

[פלפלממולא]

אני הייתי מנסה לעשות שיחה רצינית ולהסביר באופן חד

משמעי שמהיום מדי ערב תהיה רוטינה קבועה שכוללת כך וכך...- (אלינו זה ארוחת ערב, פרק בסדרה שהוא אוהב - 10 דק' (אציין שלא מומלץ טלוויזיה לפני השינה - אני אני פחות מתרגשת מזה), פיפי, צחצוח שיניים, סיפור נשיקה ולישון) - אפשר גם לתכנן יחד את הרוטינה ובכל שלב להזכיר מה השלבים הבאים ושלאחריהם הולכים לישון, בהתחלה הייתי נשארת עם הקטן רבע שעה נניח ומדי יום לאחר נשיקת לילה טוב מורידה את זמן ההישארות, במידה והוא יוצא מהחדר מחזירה באדישות לחדר ומציינת שכעת זמן שינה ולא יוצאים מהחדר...קשה ממש...כך עד שיפנים את המסר...

 

[אנה חדשה]

הבעיה היא שהוא צורח ומונע מהתינוק להירדם

לדעתי, הוא מודע לזה, ועושה גם בכוונה יותר רעש אם לא מקבל מענה מיידי. והקטן עייף מוקדם יחסית, אי אפשר למשוך אותו עד שהגדול יותר יירדם.

 

[איןאריותכאלה]

אולי שגרה שונה תעזור?

אני מבינה שהקטן נרדם איתך בהנקה, והאחרים לא בעייתיים עם שעת השינה, והפעוט בן השלוש וחצי נשאר ער אחרון ולרוב 'מרדים' את אבא.
אולי תוכלו לדבר איתו וליצור השכבה משותפת - בחלק הראשון אבא מקריא סיפור ויוצא מהחדר - ואם הוא מתנהג יפה ורגוע - אמא באה להקריא סיפור שני ונשיקה והולכים לישון לבד.

ילד שיודע להירדם לבד לא שוכח איך נרדמים, זה נשמע כמו מאבק כוח על עוד קצת תשומת לב (אפילו עייפה ולא מי יודע מה מהנה) הורית.
הייתי מציגה את ההשכבה של אבאמא כפרס על התנהגות טובה ועל רגיעה (בלי הרמת קול, בלי השתוללות) ומבטלת אותה מיידית אם הוא חוזר לדפוסים השליליים, מתוך תקווה שגישה רכה וזמן הורי אישי ארוך קצת יותר בערב יגרמו לו להעדיף את הגמול החיובי על השלילי. כל זה, כמובן, בתכנון זוגי ובהכנה שלו לקראת השינוי.