שאלות לגבי בן 4

ring the bell

New member
שאלות לגבי בן 4

הי לכולם,
שואלת לגבי בני בן הארבע.
הולך לגן חובה מאז תחילת השנה, התאקלם טוב בגן, הולך ברצון, יצר קשר קרוב עם הגננת ועם חבריו לגן.
הוא ילד נבון מאד, סקרן ובעל יכולות קוגניטיביות בולטות ומרשימות.
לצד יכולותיו הרבות קיימת נטייה להרעיש כל הזמן, בזמן מפגש, בזמן האוכל - הוא נוקש, זז הרבה, מתיישב וקם כל הזמן. לרוב הגננת מספרת שזה לא מאד מפריע אבל לאחרונה שיתפה אותי מספר פעמים לגבי רעש ותנועה בולטים בעוצמתם.
נושא נוסף הוא נטייתו לגעת בילדים אחרים. הוא נוגע, מלטף, מדבר קרוב, מגע עדין ונעים יכול מהר להפוך למגע מטריד ומעצבן.
אנחנו משוחחים איתו הרבה על כך, וחוששים שעל אף שהיום הוא ילד אהוב בגן, שאם ימשיך כך חבריו ידחו אותו. מושגים כמו פרטיות הגוף, מרחב וכו'.. נפגשים להרגשתי בחוסר הבנה שלו.
אנחנו חושבים בכיוון של הפרעת קשב, אבל הוא עדיין צעיר מאד ובתהייה מה עושים.
אשמח לעצות ומחשבות
 
אולי יעזור לו להחזיק משהו ביד כמו stress ball

שיעסיק אותו בזמן מפגש/פעילות שצריך להתרכז?
להסביר לו שוב ושוב כשיש מקרים כאלה שהוא נוגע וזה מפריע לאחרים שכל אחד והגוף שלו וזה לא נעים לאחרים שהוא נוגע מבלי לשאול.
לבקש מהגננת שתיעזר בו כמה שיותר- זה גם מעצים וגם מאפשר לילד יותר להתרכז במפגש ולהיות חלק פעיל בו.
 

ring the bell

New member
תודה על התגובה

אולי להחזיק משהו יוכל לעזור.
אגב אני מתקנת, הוא בגן טרום חובה.
הגננת העלתה דאגה מכך שיהפוך להיות דחוי חברתית
 
מספרת לגבי מגע

הבן שלי (בן ארבע וחצי כמעט) ילד מאד פיזי, מחבק המון, מלטף אנשים וחפצים, מולל טטרה עוד כשהיה תינוק כדי להירגע. ילדים אחרים לא כ"כ אוהבים את החבקנות שלו, ועם כל הצער (שלי) בצורך לדכא את המקום הזה אצלו, לימדתי אותו שצריך לבקש רשות לפני שמחבקים מישהו, בעיקר מישהו לא מהמשפחה (איתנו אנחנו מרשים
) זה הכי בולט כשבאה לבקר חברה של הגדולה והוא מתרגש ורץ וממש רוצה לחבק חיבוק דוב ענקי.... אני תמיד מכינה אותו ובפעמים האחרונות הוא ממש ניגש ושואל אם אפשר לחבק או לא.

אגב, לטעמי הגננת קצת לקחה את זה רחוק. גם אם יש לבן שלך איזושהיא הפרעת קשב, והוא זז, נוקש ונוגע - כל אלה דברים שניתן בהחלט לעבוד עליהם ולשפר אותם באופן ניכר מאד, בפרט שהנושא בתודעה שלכם (ושלה) - מכאן ועד נפנוף בדחייה חברתית עתידית (כשהיום הוא ילד אהוב ומקובל חברתית) - רחוקה מאד הדרך.
 

בלונד23

New member
מעניין

כתבת שבנך רוצה לחבק אנשים שבקושי מכיר.
יש לו איזה סיבה לעשות כן? אולי בבית ככה עושים?
כלומר, אני מתקשה להעלות בדעתי למה ילד ירצה לרוץ למישהו לא מוכר ולתת לו חיבוק. יש לך השערה למה זה קורה? חיבוק הוא דבר כה אינטימי בעיני וקשה לי להבין את המניע שלו לחבק כל אחד.
אישית אני פשוט משתגעת מאדם שנוגע בלי רשות, זה נתפס בעיני כמאיים ולא מכבד ולא נעים (כי ככה גדלתי אבל...)
 

danakama10

New member
היא כתבה אנשים לא מהמשפחה

והביאה דוגמה של חברה של האחות, לא אנשים שהוא בקושי מכיר.
 

בלונד23

New member
בדיוק. הוא בקושי מכיר

זה לא חבר שלו אלא של האחות. זה בקטגוריה של בקושי מכיר. לא נורמלי לחבק אדם בדרגת קירבה כזו, בטח לא בלי בקשת רשות.
 

בלונד23

New member
מזכיר קצת את אחייני

יש לו הפרעה שבעצם היא כנראה אספרגר אבל אין תמימות דעים. מגיל צעיר (היום הוא בתיכון) היה מתנגש באנשים, מפריע, מציק, קולני, לא מכבד מרחב, לא מבין מחוות חברתיות, ועוד הרבה מאוד הפרעות חברתיות כאלה. כלומר, אלה הפרעות שלו שיוצרות ריחוק חברתי ניכר מצד האנשים בכיתה. במשך השנים הוא ספג הרהה הערות (למשל: איזה טיפש/מפגר) והיה מטופל בדרכים רבות בשיחות ותרופתי ומה לא. כיום בתיכון מצא את מקומו (בארה"ב) בעזרת צוות גדול של אנשי מקצוע שמטפלים בו סימולטנית וכאמור כנראה יש לו אספרגר שזו בעיה חברתית בעיקר. כיום יש לו כמה חברים אך עדיין רוב הזמן לבד...
מזכיר את מה שאת מתארת, אולי זה הכיוון... ואולי לא...
 

shushulamit

New member
ויסות חושי

קושי בויסות חושי יכול להופיע כמשהו לעצמו, וגם כחלק מסימפטומים של הקשת האוטיסטית, או הפרעת קשב וריכוז. אולי כדאי לבדוק את הכיוון הזה. תמיד תמיד כל מקרה לגופו, וגם עם מה עוד בא הקושי הזה - מה ההקשר ואיזה עוד דברים קורים שם. בד"כ מי שעוסק בטיפול בויסות חושי (רגישות יתר או תת רגישות לאינפורמציה חושית כמו רעש, אור, מגע - יכול להוביל למגע יתר בילדים, הרמת קול לא קשורה, הצפה חושית, לפעמים רגישים לבדים מסוימים או הפוך - לא מרגישים כאב) זה מרפאות בעיסוק. אולי זה הכיוון, אולי לא.
 

danakama10

New member
מסכימה

נשמע כמו קושי בויסות חושי.
אני לא בטוחה שיש צורך באבחון במרפאה בעיסוק. סך הכל הטיפול עצמו, אם להודות על האמת, לא באמת עוזר. הדברים שעוזרים את יכולה לעשות גם בבית.
אני הייתי ממליצה לך לקנות ספרים על הנושא. אם את יודעת אנגלית, המבחר גדול מאוד. את יכולה לעשות תרגילים שונים בבית ולראות איך הולך.
אם את חושבת שיש סיכוי שהוא על הספקטרום האוטיסטי, כן הייתי ממליצה לגשת לאיבחון. את כותבת שיש לו קשר טוב עם חברים בגן, כך שלא נשמע שזו הבעיה.
 

אמא0036

New member
ואני דווקא הייתי נזהרת מ"אבחוני פורום"

אני לא אשת מקצוע אבל נשמע לי מאוד לא זהיר ולא נכון לאבחן ילד שיש לו אספרגר דרך הפורום, לא כל שכן שאת מתארת ילד תקשורתי בסך הכל.
אולי זה עניין ויסות חושי, אבל שוב, באותה מידה זה יכול להיות סתם עניין של חוסר בשלות/הבנה של מצבים חברתיים, אולי כי פחות חשפתם אותו לכאלו, אולי כי הוא לא מתפקד מדהים בסיטואציות חברתיות, אבל זה עדיין לא אומר שהוא מחוץ לנורמה.
לדעתי אפשר לקחת כמעט כל ילד/ה בן/בת 4 ולכל אחד יש איזו תכונה אחת/שתיים שאם ישימו עליהן זרקור זה עלול להישמע בעייתי, אבל בעצם, זה חלק מטווח הנורמה.
יש ילדים מעופפים/צועקים/עם קשיים חברתיים/קשיי ריכוז ברמה כזו או אחרת. הנורמה היא רחבה.
כן הייתי פונה לאיש מקצוע, כי זה משהו שמטריד ומדאיג אותך. אני מניחה שהייתי פונה לפסיכולוגית ילדים והיא יכולה להפנות אותך לקלינאי/ריפוי בעיסוק אם בכלל יהיה צורך.
והאמירה של הגננת מפריעה לי, נשמעת לי אמירה לא בונה אלא כזו שיוצרת חרדה. אלא אם זו אמירה שנאמרה כחלק ממכלול של דברים, ואולי שמת עליה דגש יתר.
המון בהצלחה!
 

shibolet101

New member
אם את מודעת לבעיה

והגננת עם כל נסיונה אומרת שיש בעיה
הולכים להתפתחות הילד ועוברים אבחון
ויפה שעה אחת קודם
כי התהליך אצלם ארוך ומייגע
ובעיה קטנה בגן יכולה להיות בעיה גדולה בכיתה א
התיאור שלך מזכיר במידה מסויימת את הבת שלי
בת ארבע, מקסימה כובשת ומבריקה
ואפילו מסוגלת לפעמים לשבת
אבל יש לה ממש חוסר הבנה של העוצמות שלה בחיבוק קירבה ומגע
ויותר מזה אנחנו לא מצליחים להקנות לה את ההבנה של "את מי לא מחבקים" ככה שאין לה בעיה לגשת לזרים מוחלטים ולחבק אותם
מבחינתה כולם כולל כולם חברים שלה כולל בני העשר בגינה שלא מבינים מה היא רוצה מהם
אבל כן אנחנו יודעים היום שיש בעיות (לא גדולות אבל יש) והיא מתחילה לקבל טיפול
אבל עוד לפני הטיפול עצם זה ששמו את האצבע על הבעיה עזר לנו ולצוות בגן להתמודד איתה יותר טוב כי אנחנו יודעים איך לגשת
 
למעלה