מפגשים אחרי הגן

rain31

New member
מפגשים אחרי הגן


היי לכולם, בתי בת 5 בגן חובה, לא ממש פעוטה, אבל היות והפורום הזה יותר פעיל מכל הפורומים האחרים שעוסקים בילדים בחרתי להתייעץ כאן. מקווה שזה בסדר וזה גם נושא שיכול לגעת גם בקטנים יותר.
לבתי שתי חברות טובות שהיא עלתה איתן מגן טרום חובה, זו שנה שלישית שהן יחד באותו הגן. חברה אחת נקרא לה מ' גרה דיי קרוב אלינו ואני בקשר יותר קרוב עם האמא, היינו אצלם בבית דיי הרבה גם כי ביני לבין האמא יש כימיה טובה. לא מזמן היא חזרה לעבוד אחרי תקופה די ארוכה בה לא עבדה ובתקופה האחרונה כמעט לא יצא לנו להפגיש את הבנות.
החברה השניה נקרא לה ש' גרה לא קרוב ואני בקשר רגיל עם האמא, קשר כזה שמתבסס בעיקר מעצם העובדה שהילדות שלנו יחד בגן שנה שלישית.
בכל פעם שהבנות נפגשו בעבר אצל ש' , זה היה אמנם פעמים בודדות, אך היא הזמינה גם את בתי וגם מ' אליהם הביתה.
היום בתי יצאה מהגן בוכה, כששאלתי מה קרה היא אמרה לי שש' הזמינה אותה אליה... לא הצלחתי להבין. ואז ראיתי שאביה של ש' אוסף אותן יחד לביתם. כלומר, ש' הציעה רק למ' להפגש. אמא של ש' ילדה לא מזמן כך שיש להם עכשיו שלושה ילדים בבית ואני מבינה שזה לא פשוט להזמין שתי בנות יחד. מצד שני, הילדה שלי היא ילדה מאוד רגועה וטובה, לא מתפרעת ולא משתוללת. כמובן שאף אחד לא חייב דין וחשבון לאף אחד לגבי מי מזמין את מי, אבל אני חייבת להודות שהרגשתי לא בנוח. ובתי ממש בכתה ולקחה את זה קשה - ואני חושבת שבגילה, אני ממש יכולה להבין אותה. שלחתי הודעה לאמא של ש', הודעה אגבית כזו, ועל הדרך שאלתי האם מ' הלכה אליהם כי הבת שלי אמרה משהו על כך ויצאה בוכה מהגן.
אז היא ענתה לי שאכן מ' הלכה אליהם הביתה אחרי הגן וש' רצתה להזמין גם את הבת שלי אבל שקצת קשה לה עכשיו להזמין שתי חברות כאשר יש לה גם תינוק בבית ושהיא תזמין את בתי בנפרד ביום אחר.
אני אדם בוגר ויכולה לגמרי להבין אותה אבל מרגיש שהבת שלי בעדיפות שניה וזה לא נעים. .בדברים כאלה אני עצמי קצת ילדותית וקשה לי עם זה.
במצב.כזה, מה אוכל להגיד לבתי שירגיע אותה? ואיך אתן הייתן מתייחסות למצב שכזה?
אשמח לדעתכן!
 
יש לי קושי עם היחס שלך אל בתך

הבת שלך בת 5. היא כבר ילדה, לא פעוטה!
היא אמורה, בגילה, להיות מסוגלת להבין את המציאות כמות שהיא - והמציאות היא שיש רצונות והם לא תמיד מתגשמים. ושלפעמים המציאות משתנה, ושזה בסדר גמור, החיים ממשיכים.

היא היתה רגילה ללכת אל ש' ביחד עם מ', ועכשיו אמא של ש' ילדה תינוק חדש וקשה לה לארח 2 חברות, אז היא תלך אליה בנפרד - בדיוק כמו שהאמא (המקסימה) מיהרה להסביר גם לך.
כלומר - בתך היא ממש לא עדיפות שנייה. כמו שכתבת בהודעה שלך.
זה שהיא בוכה ומאוכזבת - זה בסדר גמור. יהיו עוד הרבה בכיות והרבה אכזבות במהלך חייה. לא כל מה שהיא תרצה יוגשם לשביעות רצונה המלאה, בדיוק כמו בחיים שלך ושלי ושל כל אדם ביקום.

אם אני זוכרת נכון, כבר פרסמת פעם פוסט בו כתבת על בתך כפעוטה. בעיני זה ממש חמור שבגיל 5 את עדיין מתייחסת אליה כאל פעוטה. נכון שהיא לא אדם בוגר, אבל היא כבר לא ילדה קטנה, והגיע הזמן לדרוש ממנה לעמוד בתסכולים.
אפשר וכדאי לעזור לה - לתווך, לתמלל, להסביר (אני רואה שאת נוראה עצובה, ממש רצית להיות היום עם שני ומאיה, אבל את זוכרת שאמא של שני ילדה? אז קשה לה לארח את שתיכן בבת אחת, בהזדמנות אחרת כשזה יהיה מתאים תלכי את להתארח אצלה) ולתת מקום לעצב (לפעמים מאד עצובים, גם אמא לפעמים מאד עצובה כש.... וספרי לה סיפור אמיתי על מקרה בו את היית עצובה ממשהו שרצית ולא קרה).
לך כאמא כדאי להתחיל להפנים שאת לא יכולה היום - ולא תוכלי גם בעתיד - לגונן עליה מפני מצבים של תסכול, כאב ועצב. את יכולה ללוות ולהסביר ולכאוב ביחד איתה, אבל את לא יכולה למנוע את הסיטואציות האלה. ואת גם לא צריכה..
נדמה לי שאת כאדם בוגר כן מצליחה להבין (בראש) את המצב, אבל (בלב) את מתקוממת ונעלבת ומרגישה שהבת שלך עדיפות שנייה - וזה כבר משהו שלך שכדאי לך לטפל בו.


הצעה פרקטית לסיום - תזמיני את אלייך את 2 החברות והשלישיה תוכל להתאחד ולשחק בהנאה כל אחר הצהרים.
 

rain31

New member
היי לך

מודה על תגובתך.

קודם כל מעולם לא כתבתי פוסט בו התייחסתי לבתי כפעוטה. גם בתחילת פוסט זה הקדמתי וכתבתי שהיא לא פעוטה וכבר בת 5 אך כתבתי כאן מאחר ויש יותר פעילות בפורום זה.
שנית, מסכימה איתך לגמרי ורציונאלית מבינה שאישה שילדה לא מזמן ויש לה בבית שלושה ילדים שאחד מהם תינוק שרק נולד, מעדיפה להזמין חברה אחת כי קשה לארח שתיים. ואפילו בלי שום קשר, לגיטימי להזמין חברה אחת. בתי היא ילדה יחידה (לפחות בינתיים, מקווה שלא לעוד הרבה זמן) ויתכן שקצת יותר רגישה ומפונקת.
אין ספק שאני עצמי לוקחת דברים כאלה קצת קשה, לכן רציתי לקבל עצות כאן בפורום איך להסביר לה שזה בסדר ולא סוף העולם...כי היא יצאה מהגן ממש נסערת. אני מקווה שעד מחר העניין כבר ישכח ואכן מתכננת להזמין אותן השבוע אלי.
 
את צודקת, התבלבלתי עם כותבת אחרת

סליחה. מאחורי כל יתר דבריי אני עומדת. כשהפעוט לומד ללכת את צעדיו הראשונים, כשהוא נופל הוא לא מיד בוכה - הוא מסתכל על אמא. אם הפנים של אמא מתעוותים מכאב הוא פורץ בבכי. אם היא אומרת 'לא קרה כלום, בוא תקום' הוא נעמד וממשיך ללכת. אותו העקרון פועל גם בגיל מבוגר יותר ובהקשר רגשי. אם את מצליחה להתייחס לעניינים יותר בקלילות ו'לזרום' רוב הסיכויים שהמסר שיעבור אליה הוא שזה לא כ"כ נורא. ונהדר שאת מזמינה אלייך.
 
אף אחד לא התחייב להזמין תמיד את 2 הילדות ביחד

ולדעתי זה גם מאוד חשוב להזמין חברה אחת ושיהיה מפגש של 1 על 1.
אני רואה שאת בעצמך כבר הבנת קודם שזה כנראה בעייתי לאור העובדה שיש שם בבית תינוק/ת חדש/ה וזה לא פשוט לקחת אחריות על כמה ילדים יחד עם תינוק שרק נולד.
&nbsp
מבינה שהבת נעלבה. אני חושבת שהיא מספיק גדולה כדי להסביר שלפעמים יזמינו אותה לבד אל הבית של חברות ולפעמים זה יהיה עם עוד חברה ולפעמים החברה תזמין חברות אחרות וזה בסדר. לקבל את העלבון שלה אבל גם לא לעשות מזה סיפור. אם היא עצובה- הייתי עושה משהו נחמד שישמח אותה וזהו.
 
אני חושבת שדי ענית לעצמך

זה באמת בעיקר עניין רגשי שלך. ואני מסכימה שזה מבאס, גם הסיטואציה וגם באופן כללי מבאס שיש לך ילדה עצובה, ולא משנה ממה. ויכול להיות שגם לילדה השניה מבאס שפתאום יש תינוק חדש ואי אפשר להזמין את שתי החברות כמו שהיא רגילה. אבל בתור המבוגר האחראי אני חושבת שהייתי פשוט מסבירה לה כמו שהסברת שלאמא יש תינוק חדש וזה קשה שתי ילדות יחד ופעם את פעם היא (תור-תור, שזה מונח שילדים מאוד מכירים מהגן) ושתזמינו אליכם הביתה את שתיהן שיהיה כמו פעם... בקיצור, להכיל, לנחם, להרגיע.. את יודעת, מה שאמהות עושות כשהילדים שלהם עצובים.

ותתכונני לזה שבאמת לפעמים לא יזמינו אותה ולפעמים יוותרו עליה ולפעמים היא תהיה בעדיפות שניה או בכלל לא. במקרים כאלה חשוב בעיני לחזק את הילדה, לספר לה כמה שהיא נפלאה וחיובית בעינייך ולהסביר לה שהיא לא נמדדת לפי אחרים אלא רק לפי עצמה.
 

niki11111

New member
תכילי את התסכול שלך והיא תלמד להכיל את שלה

ראשית לא קרה שום דבר חמור. אף אחד לא החרים אותה. יש קושי טכני. זה הכל. אם את תביני את זה הרי שגם היא תוכל להבין את זה.

הבת שלי בת שלוש וחצי, ולפעמים באה מהגן בוכה כי זה לא רצה לשחק איתה וכי זה לא רצה לשחק איתה (מדובר על חברים טובים, מהסוג שבאים אלינו) ואני מסבירה לה שלכל אחד יש הרבה חברים - תראי לאמא יש את מיכל ושירז ומורן ויפית ולפעמים משחקים עם החבר הזה ולפעמים החבר הזה.
ואני אומרת לילדה- כמו שאת לפעמים לא רוצה לשחק עם שירי (אחותה הקטנה בת שנתיים) אבל לפעמים כן וכיף לכן ואת עדיין אוהבת אותה. לפעמים ככה ולפעמים ככה. זה מותר. זה גם כיף לשחק לפעמים עם חבר אחר.

בכלל משתדלת לא לעודד דביקיות. ובלי קשר- לארח ילדים אצלנו ושיהיה אצלנו כיף. ככה גם מזמינים אותה וזה תורם לביטחון החברתי שלה
 
אני הייתי בדיוק בסיטואציה של האמא המזמינה שלפתע התווספה עוד

תינוקת מתוקה למשפחה...בני הוא בן בכור ועד הולדת המתוקה היה הילד היחיד בבית - כך שהתאפשר לי להזמין לעיתים תכופות שניים ואף שלושה חברים...לאחר הלידה המשכתי במסורת ההזמנות (אני מאד אוהבת לארח וחושבת ומקווה שגם בני כזה...) וראיתי שכרגע זה לא מתאים לי... (יש רעש שמפריע לקטנה/לעיתים יש צורך לתווך ואני פחות זמינה/יש צורך להאכיל יותר פיות עם יותר רצונות ועוד סיבות)...אז התחלנו להזמין בבודדים וראיתי כי טוב...חייבת להודות שישבתי בחוסר נוחות בכיסא שקראתי שהתקשרת לאותה האמא...אני הרגשתי מאד מאד מאד לא נעים ולא פייר שאחת האימהות שאלה אותי מדוע אני לא מזמינה גם את הבן שלה בנוסף לX...מדוע להעמיד במצב לא נוח?
אני בהחלט מבינה את התסכול של ביתך...היא רוצה ללכת לחברה ואי אפשר...אני הייתי מדברת איתה ומסבירה לה את הסיטואציה, מנסה לעזור לה לחשוב על אלטרנטיבות וכמובן גם מזמינה אלי... אני חשה שאף שכתבת שאת מבינה "שזה לא פשוט" את לא באמת מבינה ואולי גם מכאן הקושי של ביתך להבין... כי את מציינת שביתך ילדה "רגועה וטובה" ואין לי ספק שהיא כזו...ושהרגשת "לא בנוח"...
גם לו האמא השניה סתם החליטה שבאותו היום מתאים לה להזמין רק ילדה אחת לא הוגן (לעניות דעתי) להעביר ביקורת ואין סיבה (שוב רק דעתי) לראות זאת בצורה שלילית או לחוש שלא בנוח...
 
למעלה