גמילה מטיטולים מתי מומלץ לגמול ?

[אמא185]

גמילה מטיטולים מתי מומלץ לגמול ?

היי . הבת שלי בת שנה ושמונה ואני חושבת להתחיל גמילה.
הבנתי שלא מומלץ לגמול עכשיו בגלל שעדיין חורף וקר ומומלץ יותר לגמול ילדים לקראת הקיץ, בכל מקרה רציתי עוד עצות בנושא , מתי מומלץ ואיך להתחיל ?

 

[חייבתלהגיב]

כשהגענו לגן בשנה שעברה,

בגיל שנתיים, הסייעת אמרה משהו כמו: היא כבר גדולה, למה אתם לא גומלים אותה? אחרי עוד קצת לחץ בסגנון מצדה, החלטנו לגמול אותה (בגיל שנתיים וכמה חודשים) - קנינו סיר (שגם ישב בגן) והשתמשנו גם בישבנון בבית - ועיקר הגמילה, תכלס, התבצעה בגן. זו הייתה הגמילה הכי נוחה שהייתה לנו (כהורים). את הקודמות גמלנו בגיל 3-4, ככה, וזה היה סיוט...

 

[אמא185]

הבעיה אצלי זה שהילדה לא בגן אלא אצל אמא שלי .

אני לא רואה סיכוי שאמא שלי תעזור לי בעניין הגמילה ,
אז איך בכל זאת לגמול אותה ללא עזרה , כי בהמלך היום זה רוב העבודה עם הגמילה ..
אבל לשאלתי הקודמת , זה בכלל אפשרי לגמול עכשיו בתקופת החורף ?

 

[חייבתלהגיב]

ומה הצפי לגבי שנה הבאה מבחינת גן?

לדעתי לא לקבל שיתוף פעולה של ה"מסגרת" (במקרה שלך, של אמא שלך) הופך את העניין למשימה כמעט בלתי אפשרית, אלא אם היא נעשית ברצף של ימי חופש (כלומר, כשאין חזרה למסגרת).

 

[אמא185]

אני חושבת רק בגיל 3 להכניס אותה למסגרת .

בינתיים היא אצל אמא .
אני אנסה שכן יקרה שיתוף פעולה מצידה , אבל מאיפה מתחילים בכלל ?
מה השלבים ?

 

[חייבתלהגיב]

כבר די שכחתי, האמת...

נראה לי שהתחלנו עם לעשות קקי בישבנון (קל לי לזהות שהיא רוצה קקי), וקצת לנסות גם פיפי, ואז קנינו יחד איתה סיר. היתרון של סיר (שאצלנו היה בסלון, שבו שהתה רוב הזמן) הוא שהוא נמצא לידה והיא לא צריכה להספיק להגיע לשירותים (וזה גם נוח בנסיעות). גם בגן היא השתמשה בסיר הזה, אבל לא היה את הפקטור של להספיק להגיע, כי הם הניחו את הסיר בתא השירותים... בפעם הראשונה שהורדנו לה חיתול (השתמשנו אז בפול אפ) היא אמרה אחרי חצי שעה "יש מים פה" - היא בכלל לא קישרה בין המים לבין זה שהיא עשתה פיפי. אבל מהר מאוד היא הבינה את הקשר. היו פספוסים - אבל הם היו בעיקר בגן. בשינה ובנסיעות ובמקומות שבהן פספוס הוא בעייתי היא הייתה עם חיתול. עכשיו (בגיל 3 וכמה חודשים) היא גם גמולה בזמן השינה (לא זוכרת ממתי).

 

[אמא185]

מצחיק שזה נשמע "פשוט"

בסדר . אני אקנה לה סיר ואנסה להסביר לה שעושים בזה פיפי וקקי ,
ואם צריך גם אדגים לה איך יושבים עליו , הבנתי שזה גם יכול לעזור .
והרעיון לשים את הסיר בסלון נשמע ממש טוב , ככה יהיה לה באמת נגיש יותר.
תודה רבה לך על העזרה !!

 

[חייבתלהגיב]

יש גם שמקריאים את הספר "סיר הסירים"

או מראים קלטת בנושא, כדי להכין את הילד לעניין. אנחנו לא עשינו את זה עם הקטנה, ולא זוכרת אם עשינו עם הגדולות.

 

[שושן בשם אחר]

לא משנה אם קיץ או חורף

דווקא בחורף הפוטרים סופגים את הפיפי ויש פחות שלוליות לנקות. נכון שאם שיטת הגמילה שלך היא להוריד חלק תחתון ולתת לילד להסתובב ערום אז זה קצת יותר קשה בחורף אבל פשוט מחממים את הבית טוב וזהו. הייתי גומלת כשהילד מראה מוכנות ו/או הבנה של העניין. כל ילד שונה בהקשר הזה. הבן השני שלי נגמל בגיל שנתיים. השני התחיל בשנתיים וחצי ובעצם גרר את זה עד שלוש. כל אחד ומה שמתאים לו.

 

[אמא185]

אז איך בעצם יודעים אם הילד מוכן או לא ?

איך בודקים את זה ? מה הסימנים שהילד מראה כשכבר הגיע הזמן לגמול אותו ?
או שאני פשוט אקנה סיר ואתחיל להרגיל אותה לאט לאט ?

 

[שושן בשם אחר]

יש כל מיני דרכים

אני מתעלמת לרגע מגמילה מוקדמת מאוד, על גבול שיטת הקשב. אז צריך שהילד יילך וידבר קצת. ילד שיודע להגיד פיפי קקי או לסמן באיזושהי צורה שהוא צריך. ילד שמזהה את התחושות בגוף שלו, אומר לפני שהוא עושה (בחיתול). מבין שפיפי וקקי עושים בשירותים. ילד שמתחבא למשל כשעושה קקי. או הולך לאיזו פינה ולא רוצה שיפריעו לו. בגיל מבוגר יותר מדברים על ילד שמסוגל להוריד לבד מכנסיים, אבל בעיני זה פחות רלוונטי.
לקנות סיר ולהתחיל להרגיל זה לא קשור למוכנות של הילד. זה כי את החלטת. גם שיטה כזאת יש, אבל זה משהו אחר.
במלוא הכנות אם הילדה כל היום אצל סבתא וסבתא לא מוכנה לשתף פעולה אני לא ממש מבינה איך את מתכוונת לפעול. בטח בגיל צעיר כל כך מדובר בהמון אחריות של ההורה/המטפל.

 

[איןאריותכאלה]

כשהילדה לא במסגרת מי שגומל אותה הוא מי שנמצא איתה רוב הזמן

האם את מעוניינת שאמא שלך תגמול את הילדה? כי מצד אחד את אומרת שלא, מצד שני את רוצה לגמול אותה כבר.
האם בשנה הבאה היא נכנסת לגן פרטי או לגן עיריה?

 

[אמא185]

היא תכנס שנה הבאה לגן עירייה .

ההמלצה שלך אז היא שאם ואין לי שיתוף פעולה מצד אמא , פשוט לחכות עד שתכנס למסגרת ?
כי בגיל 3 כבר יהיה מאוחר מידיי לדעתי .
והיא עדיין לא אומרת לפני שעושה פיפיי או קקי , אבל אני חושבת שזה גם עניין של תרגול עד שזה יקרה . אז זו הבעיה הקטנה בכל הסיפור .

 

[אמא185]

יש לי שאלה נוספת שרציתי ייעוץ לגביה .

עברנו דירה לפני חודש בערך , מאז שעברנו הילדה נעשתה מבוהלת מכל דפיקה בדלת ומכל צלצול טלפון , היא ממש נבהלת ורצה אליי כאילו שהיא חושבת שמשהו רע הולך לקרות .
יש הסבר לזה ?

 

[איןאריותכאלה]

דעתי לגבי הגמילה היא

שזה לא דבר שהילד עושה, אלא תהליך משותף של הורה וילד. לא מספיק להביא לילד סיר ולהגיד לו "הנה, פה עושים פיפי וקקי". הוא צריך ללמוד ולהכיר את התחושות של הפיפי והקקי שיוצאים מהגוף שלו בלי התיווך של החיתול, הוא צריך ללמוד להכיר את התחושה לפני שהפיפי והקקי יוצאים, הוא צריך לפספס ולהתאכזב, ולהתאמן, ולהתמודד עם תסכולים ועם פחדים (הילדים האישיים שלי פחדו מהקקי, ואני מכירה עוד כמה כאלה), הוא צריך לסגת ולהתקדם, לפספס בכוונה ואז להראות לכולם שבעצם הוא יכול, ואז לפספס בטעות ולהתבאס ממש.
זה תהליך שלוקח כמה שבועות עד כמה חודשים. וההורה נחוץ בו כדי לתווך את כל קשת הרגשות ולתת את כל העזרה הפיזית עד שהילד בשל ומוכן.

אם היא עם אמא שלך במהלך היום ואין השתתפות מצדה, הייתי גומלת רק אחה"צ (איתי) ומשאירה את החיתול ב"שעות סבתא".

 

[אמא185]

נכון . אין ספק שזה תהליך שלוקח זמן ודורש סבלנות

זו גם אפשרות . אבל לדעתך היא תוכל להגמל בצורה כזאת , שרק בבית היא עושה צרכים בסיר ובמהלך היום היא תעשה בטיטול ?
אני חושבת שאם רוב שעות היום היא תהיה עם טיטול , בשעות אחה"צ יהיה לה ממש קשה לעשות צרכים בסיר , כי זה צריך להיות משהו שהוא רציף בכל מהלך היום.

 

[איןאריותכאלה]

לדעתי זו לא תהיה בעיה

ילדים - גם ילדים קטנים מאד -מפנימים בקלות חוקים שונים שחלים על מקומות שונים / בני אדם שונים. הם יודעים מה אפשר לבקש מאמא אבל בשום אופן לא מאבא, שאסור לקפוץ על הספה אצל סבתא, שאפשר לקבל עוגיה כשקמים מהשינה בגן (אבל לא בבוקר) ועוד אלפי חוקים שונים שחודרים אל מערך היומיום שלהם ומתקבעים בו.
בגלל שאין לך שיתוף פעולה מאמא, ובגלל שגמילה הוא תהליך אינטימי וחשוב לעשות אותו בתוך מעטפת חמה ומכילה ואוהבת ורכה (=את), ובגלל שהיא עולה לגן עיריה בספטמבר - האמת היא שאין לך ברירה.
אבל לדעתי זו גם בכלל לא בעיה. תתמללי לה את זה, תסבירי שעכשיו היא תהיה בלי חיתול כשהיא עם אמא, ובבוקר עדיין עם חיתול עם סבתא. מקסימום את יכולה להגיד שלסבתא קשה לגמול ולכן רק אמא מלמדת לעשות בסיר.

במישור הפרקטי:
כדאי שתכיני אותה כמה ימים מראש, תקבעי יום בו מורידים חיתול (כדאי להתחיל בסופ"ש, בשישי, כשאת פנויה אליה), תקריאי לה סיפור / תכירי לה את הסיר ופשוט תתחילו.
שבחים עד אין קץ על כל הצלחה, כולל, אני אספר לאבא (!!!), בואי נשפוך את הפיפי לאסלה, מי ילדה בוגרת של אמא ?? כל הכבוד ושלל מחמאות, וכמעט אפס הערות על פספוסים ("אוי, הפיפי לא בסיר, לא נורא, בפעם הבאה, בואי נחליף מכנסיים, לא קרה שום דבר").
אני לא אוהבת בכלל את כל שיטות התגמולים הפיזיות (פרסים למיניהם) ואת הילדים שלי גמלתי בלי שום מדבקות / צעצועים / מתנות בשקל - אבל תדעי שיש גם גישה כזו. אני אישית מאמינה בגמול פסיכולוגי - הילד רואה את המסוגלות שלו, הגאווה של ההורה משקפת את ההישג שלו, והוא מונע מכוח פנימי של גדילה אמיתית.

מה כדאי להכין מראש - הר של תחתונים ומכנסיים (אלא אם יש לך מייבש), הרבה מגבונים לחים ונייר מגבת לייבוש מהיר של שלולית, לכסות רהיטים יקרים (אנחנו כיסינו את הספה), לגלגל שטיחים (אם יש) ולהצטייד בסבלנות ובהתרגשות של לראות אותה גדלה ממש מול העיניים.
בהצלחה !!!!!

נ.ב. גם אני גומלת את הבת שלי השנה לקראת גן עיריה בספטמבר, מתכננת להתחיל כשיהיה קצת יותר חם (קררררר) מניחה שלקראת פורים, בינתיים אנחנו מתידדות עם הסיר ויושבות עליו פעמיים ביום בבוקר (תוך כדי החלפת חיתול ראשון) ובערב (לפני המקלחת).

 

[חייבתלהגיב]

אם הבנתי נכון, הבת שלה תכנס לגן עירייה

רק בעוד שנה וחצי - לא בספטמבר הזה אלא בזה שאחריו.

 

[iameden]

לא כתבת שהיא בת שנה ושמונה?

כי אם היא בשנה הבאה בגן עירייה והיא לא בת שנה ושמונה, יש הבדל די גדול בתהליך הגמילה

 

[Cafe Latte]

איך גן עירייה בגיל שנתיים וחצי?