הקטן לא מדבר

הקטן לא מדבר

בן שנה וארבע, מפיק מגוון עצום של צלילים מגיל צעיר, אבל לא מדבר. אומר אבא בלי להתכוון, אמא ממש לא קרוב. ייתכן שאומר תה לסבתא, ונדמה לי שהתחיל לחזור אחריי כשאני אומרת ציצי. וגם לדעתי אומר כו הכבוד (כל הכבוד). נראה לכן עיכוב? למה הוא לא אומר אמא?
חוץ מזה, מתפתח תקין, אוהב מאד את האחים שלו, מגיב בשמחה ומצטרף למשחק אם מזמינים.
 
הוא עושה קולות של חיות?

גם קולות של חיות (כמו האו לכלב) נחשבים "מילים" בגיל הזה. אמא היא דווקא מילה קשה יחסית (בגלל הצליל אי). אצלי אמרו Amma ו-Emma ועוד לפני כן הרבה מילים אחרות - אמא ממש לא אחת המילים הראשונות (להבדיל מאבא).
את יכולה לנסות לעשות רשימה של כל המילים שהוא אומר (כולל קולות של חיות, כאמור).
כמו כן, אם את לא מרבה להקריא לו - כדאי. אני בגילאים הקטנים אוהבת את הספרים האלה עם תמונות שיש תמונה בכל עמוד והשם של מה שמצולם מתחת (ספרים של חיות, צעצועים, צבעים, וכו'), או ספרים עם שירים קצרים (כמו קטני קטנים) או ספרים עם מילה שחוזרת (כמו מעשה בחמישה בלונים או האריה שאהב תות) - זה עוזר להם מאוד ללמוד מילים חדשות. בהמשך אפשר לומר את ההתחלה של המילה והילד ישלים את הסוף. גם הספרים של אמי רובינגר מאוד טובים לעניין הזה (כמו חתול גדול חתול קטן).
 
אגב, לגבי "אומר בלי להתכוון" - פה אתם נכנסים.

אם הוא אומר "אבא" או "תה", כדאי שתחזקו את הנטייה הזאת - וכך זה יהפוך להיות כן מכוון. למשל, אם הוא אומר "אבא", תגידו "אבא! כן, הנה אבא!" ותצביעו על אבא ותחייכו או משהו, וכנ"ל לגבי "תה" - "סבתא, הוא רוצה אותך!" וכו'. תחזרו על המילה בצורה מדויקת, ותצמידו לה את המשמעות.
לגבי לחזור אחרייך כשאת אומרת ציצי - אצלנו לקטנה הייתה מילה ל"צד שני" (כי אני תמיד הייתי אומרת לה בהנקה שעוברים לצד שני או שואלת אם היא רוצה צד שני או משהו). היא לא נשמעה בכלל כמו צד שני, ולמעשה בגרסתה הראשונה הייתה "או" (ooh), ובהמשך התפתחה לשתי מילים, שגם בכלל לא נשמעו כמו צד שני. אבל זו בברור הייתה מילה. למשל, אם היינו הולכות במדרגות והיא רצתה לעבור לצד השני שלי, היא הייתה אומרת את המילה הזאת.
"מילים" בגיל הזה יכולות להישמע שונות לגמרי ממילים אמיתיות - אם מוצמדת להן משמעות עקבית, ומצד שני אם הם משמיעים מילים שנשמעות כמו מילים אמיתיות, בלי משמעות - אפשר לעזור להם להצמיד להן את המשמעות, כמו שתיארתי למעלה. (וכאמור, גם קולות של חיות נחשבים).
 
לא, הוא לא משמיע קולות של חיות

מצד שני, אולי הוא לא נחשף לזה מספיק. ספרים אנחנו קוראים. לצערי, רואה לולי ולא מעט. בהתילה אבא היה קופץ כל פעם ששמע אבא אבל אחרי חודש נמאס לו. מפריע לי בעיקר שאני לא רואה התקדמות.
 
לגבי זה שהוא רואה לולי ולא מעט -

אם את לא יושבת איתו, קשה לך גם לדעת מה הוא כן ולא יודע.
הקטנה שלי גם יושבת (גם לצערי) הרבה זמן מול הטלוויזיה והאייפד, אבל באנגלית. היא בת 3 וכבר מבינה אנגלית היטב* - ובכלל לא ידענו שזה המצב, עד שעלינו על זה במקרה (היא תרגמה משהו שאמרתי מאנגלית לעברית, אז נתנו לה לבצע כל מיני הוראות באנגלית כמו sit down וכו' והיא ביצעה את כולן - ומאז היא גם מדברת באנגלית לפעמים). כך שיכול להיות שהילד שלך יודע יותר ממה שאת חושבת - לפחות מבחינת הבנה - והוא רק זקוק לעידוד מסוים (כמו שתיארתי - למשל, להשלים מילים בספרים מוכרים) כדי להראות לך שהוא גם יודע להגיד חלק מהדברים. את נותנת לו להשלים מילים בספרים?

*והרוב מהתוכניות - האחיות שלה מדברות ביניהן אנגלית גם, אבל לא אומרות את כל הדברים שהיא מבינה - והיא גם יודעת להגיד לנו מאיפה היא מכירה מילה מסוימת.
 
לענייני טלוויזיה באנגלית

אנחנו מנויים של נטפליקס. הילדים (6, ארבע וקצת) אוהבים כמה תוכניות דוברות אנגלית ושואלים אותי פירושים של מילים מפעם לפעם. האם ייתכן שהם מתחילים ממש לקלוט את השפה? אני אף פעם לא יושבת איתם להסביר, רק מילה פה ושם, וחלק מהתוכניות מורכבות מאד מבחינה רעיונית ושפתית, כך שאם אני יושבת לראות אני צריכה להתרכז כדי להבין הכל.
 
נצל"ש לנצל"ש ואנקדוטה

מתעניינת מה הם רואים מתוך המבחר שיש שם.
כדי להקל על עצמך, את יכולה לבחור להציג כתוביות באנגלית (הכפתור נמצא בצד ימין למטה).

ואנקדוטה על מבטאים: בעלי מדבר איתה אנגלית במבטא בריטי. במקרים הנדירים שאנחנו מאפשרים לה לראות טלויזיה זה מתוך נטפליקס. לרוב את פפה פיג (מבטא בריטי). יצא לי להראות לה גם כמה פרקים של דניאל טייגר (מבטא אמריקאי). אני לא יודעת אם זה רק המבטא או גם מהירות הדיבור, אבל היא עדיין לא מצליחה להבין את מה שנאמר בדניאל טייגר.
 
גם שלי אוהבת את פפה פיג
.

משם היא עברה לפרינסס הולי ובן אלף. באמת יש להם מבטא בריטי, אבל לא נראה שזה מפריע לה. הסרטים שהיא ראתה בעבר היו בעיקר סרטי דיסני, ושם היה להם מבטא אמריקני לרוב (אבל לא תמיד). היא גם רואה סרטונים של שירי ילדים (כמו the finger family song שאני בכלל לא היכרתי, וזו ההפעלה שעשינו בגן שלה ביום ההולדת שלה - היא שרה את השיר והילדים עשו פעילות שקשורה אליו). את כל הדברים (פרט לסרטי דיסני שהם בטלוויזיה) היא מוצאת בעצמה ביו טיוב - במקור היא התחילה מ-let it go של פרוזן שאנחנו שמנו לה, ומשם הגיעה לסרטונים אחרים.
 

shibolet101

New member
מדהימה ההשפעה של הטלוויזיה

הבת שלי חשופה מרבית היום לעברית (אני מדברת רק עברית, בגן ובגינה מן הסתם רק עברית) ומעט ממנו לאנגלית עם אבא (שלצערו מבלה איתה הרבה פחות ממני)
אבל טלויזיה רואה באנגלית
באופן מובהק האנגלית שלה יותר טובה ועשירה מהעברית (בת ארבע)
וזה למרות הגן
ולמרות השיחות איתי
ולמרות הספרים בעברית שהיא אוהבת
ולמרות שהחברים מדברים רק עברית
 
אני בהלם מזה

אנחנו בית שמאד לא דוחף ללימודים מובנים (כל מיני חוברות / ערכות ייעודיות) והטלוויזיה מבחינתי היא כלי בידורי (וגם כלי שמאפשר לאמא לשתות קפה לפעמים אחה"צ).
ביום שישי ראו תוכנית שעוסקת בהתפתחות אבולוציונית, עם הסברים ממש מלומדים ומורכבים, הבת שלי היתה מרותקת, ואני שואלת את עצמי כמה מזה היא מבינה, אבל עובדה שהיא בוחרת את התוכנית הזו שוב ושוב, ושהיא מתחילה להבין משהו מהשיח ביני לבין בעלי. אנחנו שוקלים להתחיל ללמוד צרפתית כי בקצב הזה לא נוכל להסתודד לידם תוך שנים מעטות מאד.....
 
לתקופה עוברים לאיות המילים, ואז גם התקופה הזו מסתיימת...

אז עוברים לתנועות שפתיים כשהילדים לא מסתכלים עלייך...
 
לא מסכימה עם פריזמה לגבי ללמוד את השפה - אבל בהחלט

ללמוד את החלקים של השפה שבהם את ואבא שלהם משתמשים הם ילמדו בכל מקרה, בכל שפה - גם אם תמציאו שפה משלכם. לכן אני, ורבים שכמותי, יודעים שלל ביטויים באידיש שהורים אומרים אחד לשני (ואת חלקם אנחנו אפילו לא יודעים במדויק, אלא רק בדרך שבה ההורה ביטא אותם). אני לא יודעת אידיש, אבל כן יודעת "אידיש של הורים", ואחרים יודעים הונגרית של הורים, וכו' (זה נכון גם לשפה בין ההורה לסבתא, וכו' - אין דרך להתחמק מהעניין. כל דבר שתגידו הם ילמדו מההקשר בסופו של דבר...).
 

mafe

New member
באמת?!

הבן שלי כמובן חשוף לעברית בגן ובסביבה, ואני ממש מנסה לדבר איתו בספרדית בלבד. קונה לו ספרים בעברית ומתרגמת לו, שמה לו רק מוזיקה וספרדית... והילדון (בן 3.5) מדבר איתי בעברית ב-100%. אפילו טוען "אני מדבר רק עברית וקצת אנגלית ולא יודע ספרדית!" (יודע להגיד "יס" באנגלית, כן? ובספרדית מבין הכל).
אבל מה- טלוויזיה רואה ממש מעט ורק בעברית. לא חשבתי על זה בכלל! בזכותך אני אחפש עכשיו סמי הכבאי ושותפיו בספרדית ונראה אם זה מצליח... :)
 
כמה דברים


כמה הדברים שכדאי לשים לב או לבדוק:
1. כשילד מבינים אותו, כלומר אומר הברה או מצביע ומבינים מה הוא רוצה ומשיג את מבוקשו אז לא תהיה התפתחות שפה מהירה וגם לא יהיה לו צורך לדבר כי מבינים אותו. תבדקי אם זה המצב. אם כן, אז או שמתחילים לומר לא שלא מבינים ומפתחים ומעודדים יותר לדבר במקום לסתפק בהברה או ברמיזה פיזית או שמניחים לזה ולוקחים בשחבון שייקח יותר זמן.
2. ללכת ולבדוק מצב נוזלים או שעווה באוזניים. אצל הגדול שלי היה ממש מעט שיח ומילים עד שניקו לו אוזניים משעווה בעקבות ביקור אצל רופא ומסתבר שהוא פשוט לא שמע כל כך טוב בגלל השעווה והנוזלים ומייד אח"כ הייתה קפיצה גדולה.
3.בהמשך לזה- כמובן לבדוק שמיעה. ייתכן והוא שומע לא טוב, אולי מגיב לרעשים אבל עדיין לא שומע מספיק טוב כדי להבין מה אומרים. בקיצור, אם רופא הילדים לא מוצא שעווה או נוזלים אז לכי לרופא אף אוזן גרון לשלול בעיות פיזיולוגיות.
4.טלוויזיה- נבהיר קודם כל שלי אין התנגדות לטלוויזיה, בכלל לא. אבל....אם לא יושבים עם ילד קטן לראות יחד טלוויזיה ומדברים על מה שרואים תוך כדי, מפתחים שיחה ומתווכים את מה שרואים אז הטלוויזיה היא סתם בייבי סיטר (לא רע בכלל, אבל לא יותר מזה) ולא כלי התפתחותי. הטלוויזיה הופכת להיות כלי להתפתות שפה וקוגניציה כשיש בחירת תכנים וכשמייחסים אליהם כפי שכתבתי כעת. אין פה נזיפה אלא הבהרה לגבי הציפיות שילד לבד ילמד שפה דרך טלוויזיה בגילו. כן, בגיל יותר מבוגר ניתן בהחלט ללמוד שפה ואוצר מילים, שוב תולי תוכן ותיווך.

ואחרון חביב. כל ילד וקצבו הוא
יכולה להעיד שהקטנצ'יק בערך בגיל של בקטן שלך מראה וורבליות גדולה מאד לעומת אחיו באותו גיל והאחיו הגדול בן 4 פטפטן כיום לא קטן עם אוצר מילים ענק. לעומת זאת יש לי אחיינית שכמעט עד גיל 3 לא ממש דיברה משפטים שלמים, הכל היה בהברות חלקיות עם אח גדול שהיה מתורגמן ראשי שלה. מרוב תסכול יום אחד גיסתי כבר צעקה עליה שתדבר כבר. בואי נאמר ככה, מאחרי גיל 3 היא בוורבליות יתר שיש פעמים שצריכים להגיד לה קצת לסגור את הפה ולתת לאוזניים שלנו ולפה שלה לנוח

אז באמת כדאי לשלול בעיות פיזיות ואם את חושבת שזה נכון גם לדבר עם קלינאית תקשורת ושפה. אם הכל בסדר, וזה יופי וצריך וכדאי שהכל יהיה בסדר, אז צריך להחליט אם מניחים לזמן לעשות את שלו או שחוקרים את הנושא כיצד לפתח אצלו את השפה והדיבור ומשקיעים בזה.

מקווה שלא חפרתי יותר ושיהיה בהצלחה
 
יש לו קצת נוזלים באוזניים.

הבנתי שבכל מקרה עד גיל שנתיים לא מתייחסים לזה כבעיה, זה שהוא לא מדבר. כשאני קוראת לו בוא ישר מסובב את הראש ובא אלי. זה לא אמור לפסול בעיית שמיעה?
 
לאו דווקא

כלומר זה לא שהוא לא שומע בכלל, אלא שומע אבל לא מספיק טוב כדי להבדיל בין הברות וכו'. כשיש נוזלים באוזניים או הרבה שעווה שומעים עם רעשי רקע או שומעים מעומעם או שומעים צלילים בטונים מסויימים וטונים אחרים לא וכן הלאה. זה בהחלט גורם מעכב התפתחות שפה.
ממליצה לשקט שלך ובשבילו גורמים פיזיים של אף אוזן גרון מבחינת השמיעה והתפתחות דיבור (אגב, אין בעיה לבקש מרופא ילדים הפנייה לרופא אף אוזן גרון ולבדיקת שמיעה).
שללת כל זה וכול הדברים הפיזיים תקינים, מפה אפשר לחשוב יחד על איך לפתח לו את השפה או לחילופין לדעת שהכל בסדר וזה יגיע בזמן שלו.
 

shushulamit

New member
חשוב לבדוק את השמיעה

כמו שכתבו לך כאן. גם ירידה חלקית שנראית על פניה לא גדולה בשמיעה, מאוד משפיעה על היכולת השפתית בגיל הזה. הם רוכשים את השפה משמיעה ומהסביבה ואם יש מאמץ שמלווה את השמיעה, או מילים שמפספסים, זה מאוד משמעותי. נוזלים ודלקות אוזניים ובמיוחד כאלה שחוזרות יכולים להשפיע לתקופה מוגבלת ממש כמו ירידה קבועה בשמיעה. זה שמגיב לשם שלו לא אומר שאין ירידה בשמיעה. מקווה כמובן שאין אבל חשוב לשלול את העניין.
 
למעלה